1

           לפניי בקשת המאשימה לתיקון כתב-האישום שהוגש כנגד הנאשם. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת הסנגור לה בכתב, אני רואה להיעתר לבקשה.

           המסגרת הנורמטיבית להכרעה במחלוקת שנפלה בין באי-כוח הצדדים, מצויה בסעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982 הקובע כי לאחר תחילת המשפט, רשאי בית-המשפט להורות על תיקון כתב-האישום "ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן". הנטייה בפסיקה היא לאפשר את תיקון כתב-האישום לצורך בירור המחלוקות הרלוונטיות, בנסיבות בהן אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הנאשם להליך הוגן או ביכולתו להתגונן כדבעי מפני התיקון המבוקש.

2

           בנסיבות המקרה דנן, באת-כוח המאשימה ראתה לעתור לתיקון סעיף 5 לכתב-האישום, בשלב שלאחר מתן תשובת הסנגור לאישום ונוכח טענת הסנגור כנגד פרק-הזמן העמום כפי שצוין בכתב-האישום המקורי. אמת, מן הראוי היה כי המאשימה היתה בוחנת את כתב-האישום ועותרת לתיקונו בשלב מוקדם יותר, על-מנת להבהיר ביתר חדוּת את פרק-הזמן אליו מתייחס כתב-האישום. כך במיוחד, בשים לב לטענת הסנגור לפיה הוא הפנה את תשומת לב המאשימה לעניין זה כבר בחודש אוקטובר 2013. יחד עם זאת, מטיעוני המאשימה עולה כי התיקון המבוקש מבוסס על מידע המצוי בתיק החקירה שחומריו נמסרו לעיון הסנגור (קרי- אין מדובר בתיקון המבוסס על חומר ראייתי חדש). זאת ועוד; ההליך נמצא בשלב בירור מוקדם יחסית, טרם ניהול דיון לפי סעיף 144 וטרם קביעה להוכחות. בהתחשב בכל אלה, אין לומר כי תיקון כתב-האישום כעת, ישלול מהנאשם יכולת להתגונן כראוי.

           אשר על כן, אני מתירה למאשימה לתקן את כתב-האישום כמבוקש. המזכירות תסרוק לתיק האלקטרוני, תחת תיקיית "כתבי טענות", את כתב-האישום המתוקן שצורף לבקשת המאשימה מיום 7.4.2014.

           בהסכמת הצדדים כפי שנרשמה בהחלטתי מיום 31.3.2014, ניתנת החלטה זו בהעדרם. המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ד, 01 מאי 2014, בהעדר הצדדים.