1

הבוקר הונחה לפניי בקשת סנגורו של הנאשם לדחות את הדיון בבקשה להסרת החיסיון שאמור להתקיים היום.

מתברר שהבקשה הוגשה בידי עורך הדין, באמצעות "נט המשפט" אתמול סמוך לפני השעה 21:00.

הבקשה נסנכת על העובדה שהסנגור מוזמן להתייצב היום לדיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק פשע חמור שבו מואשמים 8 נאשמים. מועד הדיון בתיק ההוא נקבע ביום 12.4.15.

אני סבור שהבקשה שהוגשה לפניי איננה ראויה הן מצד דרך הגשתה והן מבחינת תוכנה הענייני.

אין זה נכון ואין זה ראוי להגיש בקשה לדחיית דיון בשעת ערב מאוחרת ערב לפני דיון מבלי שיש סיפק לקבל את תגובת המאשימה, במיוחד במקום שהנסיבות מאפשרות לנהוג אחרת (אפשר היה להגיש את הבקשה ביום 12 או 13 באפריל בשעות הבוקר.

גם מצד תוכנה הבקשה איננה ראויה. הסנגור היה צריך להעמיד את בית המשפט המחוזי בבאר שבע על הדיון הצפוי היום בבית משפט זה. חזקה על האב"ד שם (כב' השופט אזולאי) שאילו הוצגה לו עובדה זו היה נוהג באחת משתי הדרכים הבאות: (א) מנסה לאתר מועד דיון אחר; (ב) מפנה בקשה אליי - אם באופן ישיר ואם על דרך של בקשה מן הסנגור להעביר את פנייתו אליי - למצוא מועד אחר לדיון בעניין שלפניי לנוכח האילוצים הקשים שקיימים בתיק שם.

2

הסנגור לא העמיד את בית המשפט בבאר שבע על הקושי האמור ולא בכדי. הנאשם שאותו הוא מייצג מיוצג בידי עו"ד נוסף (עו"ד אלי מויאל) שבדיון מיום 12.4.15 בבאר שבע גם היה הדובר מטעם הנאשם. נראה לכאורה שאילו הוצג הקושי לפני בית המשפט בבאר שבע הייתה ניתנת תשובה שעו"ד בניה יתייצב לפניי לדיון בעניינו של המבקש ואילו עו"ד מויאל יתייצב לדיון בבאר שבע.

בבקשה שהוגשה לפני נמנע הסנגור מאזכור הסנגור הנוסף שבתיק של באר שבע ואינו מסביר מדוע נחוצה נוכחותו דווקא בישיבה שם היום.

בנסיבות הללו אני דוחה את הבקשה. חלה חובת התייצבות לדיון הן על הנאשם והן על סנגורו

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ה, 14 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.