בין המאשימה לנאשם 1 מחלוקת לגבי העדתם של ע"ת 13 וע"ת 16.

1.   לטענת ב"כ הנאשם 1, עדים אלה לא מסרו עדות במהלך החקירה וזימונם כעדים מתבסס על דברים שנרשמו מפיהם במזכר של חוקר בתיק. בנסיבות אלה, מתנגד ב"כ הנאשם 1 להעדתם בתיק.

2.   ב"כ המאשימה טענה, כי בהסתמך על סעיף 77 לחסד"פ והפסיקה אליה הפנתה היא רשאית להעיד גם עדים שלא מסרו עדות בתיק החקירה ודבריהם תועדו על ידי החוקר.

3.   לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים שוכנעתי, כי דין התנגדות הנאשם 1 להידחות ויש לאפשר את העדת העדים.

4.   סעיף 77(א) לחסד"פ קובע, כי "לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך".

5.   אמנם ענייננו שונה מהפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה, אך בהתאם לרציונל העומד בסעיף 77(א) לחסד"פ, כפי שפורש אף בפסיקה אליה הפנתה (בש"פ 4804/17 ברמלי נ' מ"י, סעיף 23 (9.8.17) וע"פ 1889/98 בן רפאל נ' מ"י, סעיף 5 (29.10.98)), יש לאפשר את שמיעת העדים, כל זמן שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה לעיין בה בטרם הגשתה/שמיעת העדות.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי המזכרים שנרשמו על ידי החוקר, בוצעו על ידי גורם מוסמך, וכי אלה מצויים בידי ההגנה, כך שהדברים שמסרו אותם עדים לחוקר מצויים בידי ההגנה ויש ביכולתה להיערך כנדרש לחקירת עדים אלה.

למען הסר ספק, אין בכך כמובן להכשיר עדות העדים בדברים שלא עלו במזכרים ולא נמסר כל מידע בעניין לנאשמים מראש, כך שעדות העדים תתייחס לעולה מהמזכרים ולא לחומרים שאינם בידיעת הנאשמים.

6.   נוכח כל האמור לעיל, התנגדות הנאשם 1 להעדת ע"ת 13 ו- 16 נדחית. המזכירות תזמן עדים אלה למועד שנקבע ליום 27.4.23 והמאשימה תוודא את התייצבותם.

המזכירות תעביר לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשפ"ג, 15 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.