1

כתבי האישום בהם הודה הנאשם

הנאשם הודה בשני כתבי אישום מתוקנים.

בת"פ 56922-02-20 (תיק הגניבה) הודה הנאשם והורשע בביצוע עבירת גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, בכך שבעת שהיה מועסק בחברת ניקיון שנתנה שירותים למספר חנויות בירושלים, עבד ביום 21.8.2019 כמנקה בחנות. בעודו מבצע את עבודתו, ניגש הנאשם לארון הנמצא בחנות, נטל ממדף הארון מעטפה אשר עליה נכתב "מס' קופה 21", אשר הכילה סכום כסף בסך 3,200 ₪, שנספר יום קודם לכן.

בת"פ 15478-08-18 (תיק הסמים) הודה הנאשם והורשע בביצוע עבירת החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים, בכך שביום 13.10.2017 החזיק בביתו קנביס במשקל 50 גרם נטו בשני עציצים ושתילי סם.

מהלך הדיון

במסגרת תיק הסמים הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון עוד בשנת 2018, אז נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר, כשסוכם שאם התסקיר יהיה חיובי, תאומץ המלצת שירות המבחן. אלא שלאורך תקופה ארוכה של מספר שנים, התהליך הטיפולי ידע בעיקר מורדות ופחות מכך עליות, הנאשם שב להשתמש בסמים וגם פתח את תיק הגניבה. על-כן ההסדר אינו רלבנטי, ובסופו של דבר, צורפו התיקים לפניי מבלי שהצדדים הגיעו להסכמה עונשית.

תסקירי שירות המבחן

2

בעניינו של הנאשם הוגשו תשעה תסקירים מאז שנת 2019. מהתסקירים עולה, כי הנאשם בסוף שנות השלושים לחייו, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים מנישואיו הנוכחיים. כשהיה כבן 13 נפטר אביו, והדבר היווה עבורו קו פרשת מים שלילי. בעקבות המשבר שחווה, חדל לפקוד את בית הספר, חבר לחברה שולית, החל לעשן, ועד מהרה החל להשתמש לרעה בחומרים ממכרים ולבצע עבירות. גיליון הרישום הפלילי מאושש זאת, מבחינת מועד התחלת ביצוע העבירות, עוד בהיותו נער. במסגרת ההליכים שלפניי, הופנה הנאשם בהמלצת שירות המבחן ובהסכמתו למספר מסגרות גמילה, מהן פתוחות כמרכז יום, ומהן סגורות, כבית אביבה, כשבתווך עבר יותר מפעם אחת תהליך של גמילה פיזית. הנאשם ידע קשיים רבים בתהליך הטיפולי ומצא עצמו, בסופו של דבר, חוזר לשימוש בסמים. על כן נפלט מאותן מסגרות. בסופו של יום שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם. יצוין, כי התסקיר האחרון הוא מהשנה שעברה (יולי 2021), ושירות המבחן סבר שמיצה את יכולתו לסייע לנאשם.

ראיות וטיעונים לעונש

לנאשם רישום פלילי הכולל 13 הרשעות קודמת, בעיקר בעבירות רכוש ואלימות וכן בעבירת מין. הנאשם ריצה מספר מאסרים לא קצרים. הרשעתו האחרונה היא משנת 2014 בעבירות אלימות והונאה שבוצעו בשנת 2013 בגינן נדון למאסר בן 17 חודשים, ומאז לא פתח תיקים, למעט התיקים שלפניי.

במסגרת הראיות לעונש שמעתי את אשת הנאשם, שסיפרה כי על רקע התמכרות הנאשם החליטה לעזוב אותו לפני מספר שנים, ולאחר שנכחה במאמצי הנאשם להשתקם, הסכימה לחזור אליו ולחדש את החיים המשותפים במסגרת התא המשפחתי. היא תיארה את יחסו החיובי של הנאשם כלפיה וכלפי הילדים, סיפרה על תלותה בו וביקשה שלא להטיל עליו עונש שיחבל במאמצי השיקום שלו. במסגרת מאמצים אלו, דרשה אשת הנאשם ממנו לשנות את מקום המגורים, שהיווה קרקע להסתבכותו בפלילים. לדבריה, הנאשם נקי מסמים וגם אינו צורך אלכוהול. הנאשם עצמו סיפר, כי הוא עובד כעוזר נהג ועוסק בחלוקה ומוצא סיפוק בעבודתו ומקור ליציבות. כמו כן סיפר כי הוא פועל להסדרת חובות העומדים על למעלה מ-130,000 ₪.

3

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש כולל של 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית, תוך שהתייחסה למתחם הנע בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. היא עמדה על כשלון התהליך השיקומי ועל עברו הפלילי של הנאשם. מנגד, ביקשה הסניגורית להטיל על הנאשם מאסר מותנה תוך שהדגישה את נסיבות חייו, ואת מאמציו בשנים האחרונות להתייצב ולפרנס את משפחתו וילדיו.

קביעת מתחם העונש ההולם

על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעקרון ההלימה, הנגזר מהערכים המוגנים, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם וממדיניות הענישה הנוהגת.

אשר לערכים המוגנים, ביחס לעבירת הגניבה, מדובר בשליחת יד ברכוש הזולת, תוך פגיעה בקניינו ובפרטיותו ובתחושת הביטחון האישי שלו. במקרה זה מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית נמוכה. עבירות סמים פוגעות בבריאות הציבור ובביטחונו. בענייננו נוכח טיב הסם הנחשב לסם "קל", כמותו והעובדה שהיה בבית לצריכה עצמית, מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה.

אשר לנסיבות ביצוע העבירות - בתיק הגניבה הנאשם ניצל את עבודתו במקום שעל ניקיונו הופקד ע"י מעסיקו כדי לבצע את הגניבה, כנראה על רקע התמכרותו והצורך לממנה. יש בכך ממד חמור של הפרת אמון ופגיעה קשה בו, לצד פגיעה לא מבוטלת בקניינו של הזולת. בפועל נגרם נזק בשווי אלפי שקלים כפי שצוין, לצד נזק ליכולתו של המעסיק לתת אמון בעובדיו. בתיק הסמים הנאשם החזיק בביתו בסם "קל" לצריכתו העצמית. כפי שצוין לעיל, מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמוכה וכך גם הנזק שנגרם ופוטנציאל הנזק, בעיקר לנאשם עצמו. בשני המקרים הנאשם אחראי למעשים במלואם.

אשר למדיניות הענישה הנוהגת - מכיוון שלא הייתה מחלוקת בית הצדדים ביחס למתחם הענישה, אינני נדרש למדיניות הענישה הנוהגת שאכן תומכת במתחם האמור, כאשר מנעד הענישה הוא רחב בתוך המתחם, נוכח השוני בין נסיבות כל מקרה ומקרה. לשם הדוגמה, בעבירה של גניבה ממעביד ביטל בית המשפט המחוזי הרשעת נאשם והטיל עליו 200 שעות של"ץ חלף הרשעה מאסר מותנה וקנס בנסיבות של גניבת מתכות יקרות בשווי של למעלה מ-1,00 ₪ [עפ"ג (חיפה) 1576-02-18 לזמי נ' מ"י (מיום 31.5.2018)]. בעבירת החזקה קנביס שלא לצריכה עצמית בכמות של 229 גרם אושר עונש של 30 ימי עבודות שירות [רע"פ 8759/21 קסלר נ' מ"י (מיום 23.12.2021)] וממקרה זה ניתן לגזור לקולא לענייננו.

4

מתחם הענישה - לפיכך, מאמץ מתחם שבין מאסר מותנה ועד מספר חד-ספרתי של חודשי מאסר ביחס לכל תיק.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

מחד ולזכות הנאשם, הודאתו בשני תיקים המבטאת קבלת אחריות למעשים וההתייצבות בחייו בשנה האחרונה. מצאתי לתת משקל לדברי אשתו של הנאשם שטרחה והגיעה והעידה לטובת הנאשם. התרשמתי מאשת הנאשם כאישה אסרטיבית העומדת על שלה. ניכר בדבריה שאין בה סובלנות להתנהגות עבריינית מצד הנאשם, ולראיה, העובדה שעזבה אותו למשך תקופה ארוכה עם ילדיהם, וחזרה אליו רק לאחר שוידאה שהוא אכן מקיים את הבטחתו שלא לחזור לעולם הסמים והאלכוהול. לחובתו, עברו הפלילי הלא פשוט והרלבנטי, והעובדה שלא עמד לו כוחו להשלים בהצלחה את התהליך הטיפולי. שיקול אחרון זה אינו בגדר שיקול שעלול להביא להחמרת העונש, אך הוא אינו נזקף לזכות הנאשם.

המיקום במתחם

בנסיבות אלו, יש למקם את הנאשם בחלק התחתון של המתחמים ולהימנע מלהטיל עליו עונשים הכרוכים בשל"ץ או בעבודות שירות בשל הסיכון לאובדן מקור פרנסתו. הטעם לכך הוא התייצבות חייו של הנאשם, שמירתו על יציבות תעסוקתית בשנה האחרונה, ונטילת חלק פעיל בחיי משפחתו וילדיו הקטנים. עול פרנסתם מוטל על כתפיו, והעבודה המהווה לו עוגן יציבות מרכזי. נכון הוא שהתסקיר האחרון מלמד על כך שהנאשם שב להשתמש בסמים, אך מדובר בתסקיר מחודש יולי 2021, שאינו עדכני לנסיבותיו של הנאשם כיום ואינו כולל את הנתונים עליהם עמדתי - יציבות בעבודה וחזרתו לחיות עם אשתו וילדיו. מדובר בשני נדבכים התורמים ליציבות הנאשם ומעוררים תקווה כי יוכל להתמיד בקו זה. סברתי כי חזרת אשת הנאשם לחיים משותפים עמו, היא האינדיקציה הבלתי אמצעית המשמעותית ביותר למסקנות האמורות, לצד כך שסברתי שלא יהא נכון להטריח שוב את שירות המבחן העמוס לעייפה, שכבר הביע את עמדתו בתסקירים רבים. אני ער לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, ואולם מדובר בעבר ישן, כשהעבירה האחרונה נעברה בשנת 2013.

גזירת הדין

בנסיבות אלו, מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש וסמים מסוג פשע;

5

ב.      3 חודשי מאסר שלא יעבור הנאשם בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש וסמים מסוג עוון;

ג.       קנס בסך 1,000 ₪ או 4 ימי מאסר תמורתו אם לא ישולם. הקנס ישולם ב-4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.2022 ובכל 1 לחודש רציף ועוקב. לא ישולם תשלום במועד יועמד הקנס לפירעון מיידי;

ד.      התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת רכוש או כל עבירה לפי פקודת הסמים בתוך שנתיים מהיום.

קנסות ופיצויים ניתן לשלם כעבור 3 ימים מיום מתן גזר הדין בחשבון המרכז לגביית קנסות בדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי באתר www.eca.gov.il

·        בטלפון: 35592* או 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר בהצגת תעודת זהות בלבד

לא יונפקו שוברי תשלום.

מורה על השמדת הסמים.

מורה על קיזוז לטובת הקנס מכל סכום שהופקד על אף הודעת עיקול, וככל שלא קיים עיקול וקיימת יתרת זכות, ניתן להשיב לנאשם.

יש לשלוח לשירות המבחן.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ג סיוון תשפ"ב, 12 יוני 2022, במעמד הצדדים.