1

בענין בקשה לביטול פסק דין - לאחר עיון בבקשה ובתשובה החלטתי לדחות את הבקשה בהיעדר כל טעם המצדיק את ביטולו של פסק הדין. להיפך, בבקשתו מודה המבקש כי לא התייצב לדיון ללא

כל טעם, חרף העובדה כי זומן כדין. כך, כפי שעולה מהבקשה, בקשת הסנגור לדחיית הדיון הוגשה ביום הדיון, לאחר שזה הסתיים או בסמוך לכך, ובלא שהיה בה כל טעם המצדיק דחיה. מכל מקום, הואיל והמבקש וסנגורו זומנו כדין הרי שהיה עליהם להתייצב לדיון, מקום בו לא ניתנה החלטה הדוחה את המועד; לחלופין, ככל שהמועד לא תאם את יומנו, היה על הסנגור לעתור בבקשה מתאימה זמן סביר טרם הדיון ולא בבוקרו. כך או כך, לא ניתן אף כל טעם מדוע הנאשם עצמו לא התייצב.

לגופם של דברים סבורני כי לנאשם ניתן יומו והפסיקה המפורטת בסעיף 4 לתשובה תומכת בכך.

יתר על כן, הנאשם לא עמד בנטל הנדרש בבקשות מעין אלה, לא פרט מהן אותן טענות הגנה כבדות משקל התומכות בבקשתו, לא פרט סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון, לא הביא כל תשתית לכך שיגרם לו עיוות דין ואף לא השיב לתשובת המאשימה לבקשתו, חרף הזכות שניתנה לו [ראה רע"פ 7709/13 סאסי נגד מדינת ישראל].

לאור כל אלה, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.