1

לפני בקשת הנאשמים בת"פ 5748-02-17 ובת"פ 5738-02-17 לביטול כתבי האישום אשר הוגשו נגדם בגין דיג אסור בצלילה באמצעות רובה ציד בשמורת טבע, וזאת מחמת הגנה מן הצדק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה (חרף מתן זכות תשובה לנאשמים, תשובה לא הוגשה), ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמי:

2

1.     לטענת הנאשמים, יש לבטל את כתבי האישום הן משום שכבר שילמו קנס מנהלי אשר הוטל עליהם בגין העבירות המיוחסות להם, הן משום שציודם נתפס מבלי שסומן בדו"ח במקום המיועד לכך מהו המקור החוקי לתפיסה (החוק להגנת הגנים הלאומיים או החוק להגנת חיות הבר), והן משום ליקויים נטענים בצו חיפוש שניתן כחודשיים לאחר ביצוע המעשה.

2.     לנוכח ההלכה הידועה ולפיה כתב אישום לא יבוטל, אלא בחריגים, סבורני כי אין בטענות הנאשמים במקרה דנן כדי להצדיק את ביטול כתב האישום, וממילא עסקינן בטענות אשר להן מרכיב עובדתי אותו יש לברר בשלב הראיות.

3.     כפי הנראה הקנסות ניתנו בגין דיג ללא רישיון ציד שהיא עבירה לפי פקודת הדיג, ולא בגין העבירות מושא כתב האישום דנן, שעניינו הפגיעה בשמורת הטבע. לא שוכנעתי כי בעצם הטלת הקנס בגין מערכת הדינים האחרת, יש די על מנת להוביל לביטול כתב האישום כבר בשלב זה, ואף סבורני כי נדרש בירור עובדתי אם אכן ניתן הקנס בגין אותה מסכת אירועים ממש, אם לאו.

4.     אשר לטענות בדבר תפיסת הציוד, מקובלת עלי טענת המאשימה כי ככל שנעשתה התפיסה בסמכות, עניין אשר על פניו אין מחלוקת לגביו - ומכל מקום לא הגישו הנאשמים תשובה בעניין זה - אין בכך די להוביל לביטולו של כתב האישום כבר בשלב זה.

5.     סבורני כי אף הטענות בעניין צו החיפוש, ולפיהן צו החיפוש הוצא בידי חוקר אחד, אך בוצע בידי חוקר אחר, מבלי שנקשרו פרטי האירוע לצו, אין בהן די על מנת להביא לביטולו של כתב האישום, וממילא אף בעניין זה נדרש בירור עובדתי במסגרת שמיעת הראיות.

6.     לנוכח המפורט לעיל, לא ראיתי להיעתר לבקשתם של הנאשמים בשלב זה, ויינתן להם יומם במסגרת שמיעת הראיות.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ח, 25 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.

3