1

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, על פיו במהלך עבודתו כשוטר תנועה תקף אדם אותו עצר קודם לכן בחשד לעבירה ולאחר מכן כתב דו"ח כוזב, על פיו המתלונן תקף אותו.

לפני בקשת הנאשם לקבלת מסמכים, אשר לשיטתו מהווים חומר חקירה: גיליון הרישום הפלילי של המתלונן וכן דו"חות פעולה אותם ערך הנאשם בעקבות מפגשים קודמים שלו עם המתלונן. להשלמת התמונה אוסיף, כי הבקשה התייחסה למסמכים נוספים, אשר בדיון ביום 14.5.20 קבעתי כי אינם מהווים חומר חקירה ודחיתי את הבקשה להעמידם לעיון הנאשם. בין היתר, הבקשה התייחסה לחומר רפואי של המתלונן, ועל כן ביקשתי את תגובתו. לדיון התייצב מטעם המתלונן עו"ד א. בן גביר, אשר הגיב לבקשה לקבל את החומר הרפואי וביקש להגיב בכתב גם ליתר חלקי הבקשה. בהעדר התנגדות מטעם הצדדים, אפשרתי למתלונן להגיב, חרף שאלת מעמדו בהליך.

המתלונן מסכים, כי הדו"חות שערך הנאשם במפגשים קודמים עימו רלוונטיים להליך ומהווים חומר חקירה, והוא אף מבקש כי הדו"חות יוגשו לבית המשפט במסגרת פרשת התביעה. לאור קביעתי מיום 14.5.20 כי מדובר בחומר רלוונטי להגנת הנאשם, חומר זה יועמד לעיון הנאשם. למען הסר ספק מובהר, כי אין בכך כדי לקבוע דבר ביחס לקבילותו של החומר במסגרת ההליך, וככל שאחד הצדדים יבקש להגישו, העניין יוכרע על ידי המותב אשר ישמע את הראיות.

2

המתלונן חולק על כך שגיליון הרישום הפלילי שלו מהווה חומר חקירה, ולשיטתו מדובר במסע דיג. בהחלטתי מיום 14.5.20 קבעתי, כי פריט מס' 1 בגיליון רלוונטי להגנת הנאשם וכי יש להעמידו לעיונו, חרף העובדה שמדובר בהליך שהתנהל בבית המשפט לנוער. עיינתי בתגובת המתלונן ולא מצאתי כי יש באמור בה לשנות את קביעתי. זכותו של נאשם להליך הוגן, בו עומד לרשותו מלוא החומר הדרוש להגנתו, גוברת בהקשר זה על פרטיותו של המתלונן - בעיקר בשים לב לכך שמדובר במידע הנוגע להרשעה קודמת רלוונטית להליך שלפני. לצד זאת מובהר, כי מדובר במידע אישי רגיש, אשר ניתן להשתמש בו במסגרת ההליך בלבד.

המאשימה תעמיד את החומר לעיון ב"כ הנאשם עד יום 2.6.20.

בשולי הדברים אעיר, כי ב"כ המתלונן הלין על כך שלא התאפשר לו לעיין בכתב האישום ולקבל מידע ביחס להליך, וכי בכוונתו לפנות בעניין זה לבית המשפט: מבלי לקבוע דבר בהקשר זה, חזקה על המאשימה כי תמלא חובותיה על פי סע' 8 ו-9 לחוק זכויות נפגעי עבירה, ככל שאין לכך מניעה שבדין.

ניתנה היום, ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.