1.             ביום 31.7.23 ניתן גזר דין בעניינו של הנאשם.

2.             עוד קודם לכן, ביום 18.4.23 הגיש ב"כ הנאשם בקשה להחזר תפוסים, רכב וסכום כספי שנתפס בחזקת הנאשם בתיק העיקרי. לאחר קבלת תגובת התביעה, בהחלטה מיום 1.6.23, הוריתי שהדיון בעניין התפוסים ידון במסגרת גזר הדין ולאחר שישמעו טיעונים מסודרים בהתאם לפקודת הסמים במועד הקבוע לטיעונים לעונש.

3.             במועד הטיעונים לעונש עתרה התביעה להורות על השמדת המוצגים בתיק ולא עתר על חילוט המוצגים, ואף לא חילוט חלק מהמוצגים, לדוגמא סכום הכסף שנתפס והטלפון הנייד. התביעה גם לא ערכה כל אבחנה בין המוצגים השונים. יוער כי התביעה הסכימה להשיב את הרכב התפוס לנאשם זה מכבר.

4.             כך גם התביעה לא עתרה להכריז על הנאשם סוחר סמים. אמנם בסיפא לכתב האישום צוין כי ככל שהנאשם יורשע בדין, התביעה תבקש להכריז על הנאשם כסוחר סמים לפי סעיף 36א (ב) לפקודת הסמים המסוכנים, אולם המאשימה לא עמדה על בקשתה זו - לא בשלב הכרעת הדין, כפי הקבוע בחוק ולא במעמד הטיעונים לעונש או לפני מתן גזר הדין, כפי המקובל בפרקטיקה. בהקשר זה, יוער כי סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים המסוכנים קובע לאמור:

36א(ב)      "בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט."

5.             הנה כי כן, המחוקק קבע מפורשות כי המועד להכרזה על נאשם כסוחר סמים הוא בהכרעת הדין. יחד עם זאת, בעניין זה קבע בית המשפט העליון כי אין מניעה להכריז על נאשם כסוחר סמים במועד שבין הכרעת הדין לגזר הדין, ובלבד שהנאשם יהיה מודע לכוונת המאשימה לבקש להכריז עליו כסוחר סמים וניתנה לו הזדמנות לטעון בנושא. כך נקבע בע"פ 170/07 ליאור מטיס נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו (ביום 19.11.07)]:

"חרף הדרישה כי הקביעה תעשה בהכרעת הדין ...הקביעה עצמה איננה חלק אינטגרלי מהכרעת הדין המרשיעה. משכך, הניתוק הכרונולוגי בין הכרעת הדין להכרזה אין בו משום עיוות דין למערער כמו לכל נאשם אחר המצוי באותה סיטואציה ובלבד שהנאשם יהיה מודע לכוונתה של המדינה לדרוש את ההכרזה, ותישמר זכותו להביא את טיעוניו וראיותיו לעניין התמלאותם של התנאים הנוספים הנדרשים......הפן המהותי בהכרזה, ככל שהדבר אמור בהיבט הכרונולוגי, מצוי לשיטתי בכך שהיא ממוקמת בין הכרעת הדין לגזר הדין".

(ראו והשוו גם הדיון הנוסף בסוגיה - דנ"פ 10402/07 מטיס נ' מדינת ישראל פורסם בנבו)

6.             כפי שצוין לעיל, המדינה לא העלתה כל בקשה להכריז על הנאשם כסוחר סמים במועד הטיעונים לעונש.

7.             כאלו לא די בכל אלה, התביעה גם לא התייצבה לדיון מתו גזר הדין.

8.             במועד מתן גזר הדין ב"כ הנאשם עתר להשיב לידי הנאשם את מכשיר הטלפון הנייד התפוס. נוכח העובדה שהתביעה לא התייצבה לדיון ולפנים משורת הדין אפשרתי לתביעה להגיב לבקשה, אולם עד לשעה זו, לא התקבלה כל תגובה מטעם התביעה.

9.             בנסיבות האמורות, אני נעתר לבקשות ב"כ הנאשם הן בנוגע לבקשה להשבת סכום הכסף שנתפס והן בנוגע למכשיר הטלפון נייד ומורה להשיבם לידי הנאשם, כפי שיפורט בטבלה שתובא בהמשך.

10.          על כן, בהמשך לגזר הדין שניתן ביום 31.7.2023, להלן תובא החלטתי בנוגע לכל המוצגים התפוסים בתיק העיקרי ובתיקים המצורפים:

ניתנה היום, כ' אב תשפ"ג, 07 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.