1

ההליך המשפטי והבקשה לחזרה מהודיה

2

1.      ביום 9.7.17 כפרו הנאשמים בעובדות כתב האישום בפני כב' השופט מוחמד עלי והתיק עבר לשמיעת ראיות מותב זה. התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 4.1.18 . ביום 24.9.18 הוגשה תשובת הנאשם לכתב האישום וממנה עולה כי הנאשם טען כי ביום 3.6.12 הוכרז פושט רגל ובשל כך היה מנוע מאז לשמש כמנהלה של נאשמת 1. עוד עולה מתשובת הנאשם לכתב האישום כי הוא מודה בכך שהיה המנהל הפעיל של נאשמת 1 אך זאת רק עד המועד בו הוכרז פושט רגל. עוד עלה מתשובת הנאשם כי באשר לאישום הראשון הנאשם כופר מחוסר ידיעה בעובדות וזאת בשל מצב הדברים ששרר בנאשמת 1 עקב קריסה הכלכלית שהביאה בסופו של דבר לפשיטת רגל. באשר לאישום השני, הנאשם כפר בעובדות אישום זה וטען כי ביום 3.6.12 חדל לשמש כמנהל הפעיל של הנאשמת 1 עקב הכרזתו כפושט רגל. במועד שנקבע לשמיעת ראיות ביקשו הנאשמים באמצעות סנגורם לחזור בהם מכפירתם ולהודות בכתב אישום מתוקן שהוגש ביום 1.1.18. הנאשם 2 אישר את דברי הסנגור ואמר לפרוטוקול: "אני חוזר בי מהכפירה ומודה בעובדות כתב האישום המתוקן". הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן והדיון נדחה לטיעונים לעונש ולקבלת תסקיר של שירות המבחן.

2.      ביום 9.5.18 הוגש תסקיר של שירות המבחן לעניין העונש וממנו עולה כי הנאשם אינו לוקח אחריות על מעשיו ככל שהדברים נכונים לגבי האישום השני שבכתב האישום המתוקן וכי לדברי הנאשם הודה בבית המשפט, אך לא היה מודע למתואר באישום השני. ככל שהדברים נוגעים באשר לאישום הראשון הרי שהנאשם לוקח אחריות אך שולל כוונה פלילית במעשיו. עוד עולה כי לנאשם שתי הרשעות קודמות משנת 2016 בגין עבירות של מרמה והוא אף נידון למאסר בפועל בעבודות שירות. מתסקיר שירות המבחן עלה עוד כי הנאשם אינו מביע נזקקות טיפולית וכי קיים סיכון להישנות מעשים דומים בעתיד. בסיכומו של דבר המליץ שירות המבחן על הטלת מאסר בפועל בעבודות שירות.

3.      ביום 15.5.18 התקיים דיון במעמד הצדדים וב"כ הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו נוכח הדברים שמסר לו הנאשם ולשירות המבחן. עוד טען ב"כ הנאשם כי הנאשם כלל לא היה המנהל של נאשמת 1 במועד הרלוונטי לאישום זה ולא היה אחראי על הגשת דוחות שנת 2013 וכי בשנה זו מונה מנהל אחר. זאת ועוד, טען הסנגור כי כתב האישום המתוקן זהה לכתב האישום המקורי והתיקון הוא בהורדת מספר עבירות וכי איננו זוכר אם הוקרא לנאשם כתב האישום המתוקן. הנאשם בדבריו אמר כי כתב האישום לא הוקרא לו וגם לא קרא אותו וכי הבין שנמחקו סעיפים ורק בפגישה אצל קצין המבחן הבין שהודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן באישום השני אשר עניינו עבירות בשנת 2013.

4.      ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה וטוענת טענותיו של הנאשם אינן חדשות וכי אין כל אסמכתא לכך שהנאשם הוכרז כפושט רגל וכי גם אם נצא מנקודת הנחה הטובה לנאשם כי הוכרז כפושט רגל, הרי שהחברה עצמה אינה בפירוק. ככל שלנאשם אישור כלשהו באשר להיותו פושט רגל בשנת 2013 היה עליו להציגו למאשימה.

דיון והכרעה

3

5.      ס' 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 מסמיך את בית המשפט להתיר לנאשם, בכל שלב של המשפט לחזור בו מהודיה שנתן כולה או מקצתה מנימוקים מיוחדים שירשמו.

על פי הפסיקה בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו רק בנסיבות חריגות כאשר מתעורר חשש ממשי שהנאשם הודה בניגוד לרצונו החופשי או מבלי שהוא מבין את משמעות הודייתו. עיתוי העלאת הבקשה האם להיעתר לה עובר למתן הכרעת הדין ולגזירת העונש ואף לאחר מכן בהליכי הערעור נודעת חשיבות בעיקר בשל החשש לניצול ההליך הפלילי בידי הנאשם לרעה. כך, ככל שהבקשה תוגש קודם לגזר הדין, יטה בית המשפט לקבל בקשות מהסוג דנן כאשר מתקיימת עילה מתאימה וכי בנסיבות כאלה קטן החשש שמא מדובר בתכסיס. לעניין זה ראו: ע"פ 3524/17 פלונית נ' מדינת ישראל (3.10.17; 8462/15 אבו ראס נ' מדינת ישראל (30.11.16); 5561/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 145, 154.

6.    בענייננו שוכנעתי כי הודייתו של הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן נבעה מרצונו החופשי. לא שוכנעתי שבקשת הנאשם נובעת מרצון אמיתי להוכיח חפותו. נטען על ידי סנגורו כי העובדות בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם אינן שונות מהעובדות בכתב האישום המקורי. דא עקא שלאור כפירתו נקבע התיק לשמיעת ראיות וגרסתו של הנאשם היתה ידוע לאור תשובתו לכתב האישום. בענייננו, הבקשה לחזרה מהודאה הוגשה במועד שנקבע לקבלת תסקיר של שירות המבחן אשר הוגש כבר ביום 9.5.18 ולטיעונים לעונש. מדובר, אמנם, בבקשה שהוגשה לפני שניתן גזר הדין ולפני שנשמעו טיעונים לעונש, אך מדובר בעיתוי המעורר סימני שאלה ומחזק את הערכתי שהמניע להעלאת הבקשה קשור יותר לאמור בתסקיר ולעובדה ששירות המבחן לא המליץ על הליך כלשהו, יותר מאשר לשאלת חפותו של המערער.

6.      במכלול הנתונים, לא שוכנעתי שמתעורר ספק שמא הודייתו של הנאשם במעשים שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן הונעה שלא מרצון חופשי. וסבורני שמדובר בעמדה אשר נובעת משיקולים טקטיים ולפיכך, אינני מאפשרת לנאשם לחזור בו מהודיה.

7.      אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

אני קובעת לטיעונים לעונש ליום 11.7.18 שעה 14:00

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, בהעדר הצדדים.