1

במסגרת המענה לכתב האישום מסרו הנאשמים את תשובתם והעלו טענות מקדמיות.

הטענות המקדמיות הינן הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 (10) לחסד"פ ומהטעמים כדלקמן:

א.     הגשת כתב אישום מתוקן, מאוחד, בעבירות מע"מ ומס הכנסה, אינו בסמכות ופוגע בהגנת הנאשמים.

ב.     העדר יסוד לאחריות פלילית- בטענה שהסדר התשלומים שנערך ביחס לדוחות המע"מ התקופתיים מאיין כל פגם קודם ומבטל כל יסוד לאחריות פלילית.

ג.       העדר פגיעה ממשית באינטרס הציבור או בקופת המדינה.

ד.      העדר חקירה באזהרה בטרם הגשת כתב האישום ביחס לאישומים שנים עשר ושלושה עשר.

המאשימה בתגובתה עתרה לדחיית הטענות המקדמיות מהטעמים הבאים:

2

א.     כתב האישום תוקן בטרם מענה בתיק, ומנע חשיפת הנאשמים לסיכון כפול ועניינו בסדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת של עבירות על חוקי המס.

ב.     הסדר התשלומים והסרת המחדל מהווה ביטוי לחרטה ולנטילת אחריות ואין בו בכדי לפטור מאחריות.

ג.       הנזק שנגרם למדינה אינו רק נזק כספי ישיר אלא נזק הכרוך בפגיעה במערכת המס.

ד.      ביחס לטענה של העדר חקירה באזהרה- לא ניתנה התייחסות בתגובה.

דיון

תחילה ראוי לציין כי כל הטענות המפורטות במענה באשר ליסוד העובדתי והנפשי, אחריות ומודעות, מקומן להתברר במסגרת שמיעת הראיות, שכן הטענות מצריכות בירור עובדתי ואינן בבחינת טענות מקדמיות כי אם טענות הגנה, וכך באשר לכל טענה עובדתית המצויה במחלוקת.

תכליתה של טענת הגנה מן הצדק להבטיח קיומו של הליך פלילי צודק וראוי, תוך איזון בין האינטרסים השונים ובהתאם למבחני הפסיקה החל מפסק דין יפת ע"פ 2910/94 יפת ואח' נ' מדינת ישראל ובהמשך פסק דין בורוביץ ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ ומספר רב של פסקי דין מנחים.

בענייננו, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות לא מצאתי פגם או פסול בהגשת כתב האישום (המקורי והמתוקן) ולא שוכנעתי כי התקיימו המבחנים אשר נקבעו בפסיקה לצורך הוכחת קיומה של טענת הגנה מן הצדק העולה עד כדי המקרים החריגים בהם יש להורות על ביטול כתב האישום.

להלן נימוקי ההחלטה:

באשר לפגם הנטען בהגשת כתב האישום המתוקן- דינה של הבקשה להידחות.

3

כתב האישום תוקן בטרם מענה תוך הוספת אישומים של עבירות אי דיווח למס הכנסה, עבירות מסוג עוון, וביחס לתקופות חופפות בין השנים 2012-2013. התיקון בהתאם להוראות הדין ס' 91 לחוק סדר הדין הפלילי: " תובע רשאי בכל עת עד לתחילת המשפט לתקן כתב אישום, להוסיף עליו או לגרוע ממנו.." וכן בהתאם למגמת הפסיקה בדבר שאיפה לאיחוד האישומים בעבירות מע"מ ומס הכנסה, כך למשל כפי שנקבע ברע"פ 3396/99 ניאז תאופיק נאבסו נ' מדינת ישראל: "מן הראוי להקפיד על כך שרשויות המס הפועלות על פי מנגנוני חקירה ותביעה נפרדים לא יכבידו על הנאשמים שלא לצורך וישאפו לתיאום בניהן בעת העמדת עברייני מס לדין", וכך גם באותו עניין בבית המשפט המחוזי (נצרת) ע"פ 399/98 מדינת ישראל נ' ניאז תאופיק נאבסו, הלכה שנשתרשה בפסיקה וחזרה על עצמה במספר פסקי דין- כך לדוגמא ת.פ 63056-09-14 מדינת ישראל נ' פיתוסי ואח'. ת.פ 32948-07-10 מדינת ישראל נ' ואיל שיבלי. ות.פ 1252-10-09 טרנד שרותי מזון בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל. האינטרס הציבורי בנסיבות התיק מצדיקות הגשת כתב אישום מאוחד, אף בדרך של תיקון כתב האישום בטרם מענה, ואין כל מקום לחשש בדבר עינוי דין או סיכון כפול או אף פגיעה בהגנת הנאשם, להיפך- הגשת כתב האישום במאוחד, בטרם מענה, צודק ומגן על האינטרסים של הנאשמים.

באשר לפגם הנטען בהגשת כתב האישום בהעדר יסוד לאחריות- דינה של הבקשה להידחות.

טענת הנאשמים לפיה הסדר תשלומים מאיין כל פגם ואחריות פלילית ואף כמוהו כויתור על טענות ומניעות שלטונית מכח מצג, אינה מבוססת משפטית ומנוגדת לאינטרס הציבור. תשלום המס הנובע מהדו"חות אינו חסד שעושה הנישום עם המדינה והוכר בפסיקה כביטוי לחרטה ולנטילת אחריות. אין בהסדר כזה או אחר ואף לא בהסרת המחדל כדי לאיין את פליליות המעשה ומקומן של טענות אלו להישקל לקולא במסגרת הטיעונים לעונש. ראה רע"פ 5624/15 גד בראונר נ' מדינת ישראל, רע"פ 4323/14 רוני מולדובן נ' מדינת ישראל. רע"פ 5872/14 אלון ירון נ' מדינת ישראל, ורע"פ 2496/07, ציון משה ואח' נ' מדינת ישראל שם נקבע: " כי כעניין שבמדיניות, הסרת מחדלים איננה מטהרת את העבריין מעבירת המס שביצע, אלא יכולה להוות שיקול מה בגזירת העונש לגביו". יתרה מכך, טרם שולם המס הנובע מהדו"חות ואף במסגרת ההסדר עליו חתם הנאשם, בסעיף 8 נרשם: "ידוע לי כי אין בהסדר תשלומים זה כדי לפטור אותי מאחריותי הפלילית".

4

באשר לפגם הנטען בהגשת כתב האישום בהעדר פגיעה ממשית באינטרס הציבור או בקופת המדינה- דינה של הבקשה להידחות.

העבירות המיוחסות לנאשמים עניינם לכאורה בפגיעה ממשית בקופת המדינה וכן בערכים מוגנים של שוויון ובמערכת המס המושתת על אמון ודיווח במועדים הקבועים בחוק. אי הגשת דוח במועד משמעו גריעה פוטנציאלית של כספי הציבור ופגיעה קשה ביכולת לפקח ולאמת את הכנסותיו והוצאותיו של הנישום. הטוען כי הוגש הדוח או שולם המס, במועד, עליו הראיה והדבר מצריך בירור עובדתי. כפי הנטען בכתב האישום ועל ידי המאשימה - הנאשמים הגישו חלק מהדו"חות באיחור ניכר, חלק הוגשו ולא שולמו וחלק הוגשו שלא בהתאם לדין כשאינם מבוקרים, וכידוע לרשות המנהלית (המאשימה) עומדת חזקת התקינות המנהלית, שלפיה מוחזקת כמי שפעלה כדין, כל עוד לא הוכח אחרת, וחזקה זו לא נסתרה בנסיבות התיק שבפניי.

באשר לפגם הנטען בהגשת כתב האישום בהעדר חקירה באזהרה- דין מהותו, משקלו ונפקותו להתברר במסגרת שמיעת הראיות בתיק.

הטענה הועלתה ביחס לאישומים שנים עשר ושלושה עשר ואין בתגובת המאשימה התייחסות לטענה זו. מכל מקום, אין די בכך כדי להוביל אוטומטית לתוצאה של ביטול האישומים ויש לבחון את מהות הפגם והשפעתו על הגנת הנאשמים וזאת בהתחשב במכלול הראיות שבתיק ולשם כך אפנה לרע"פ 1030/05 ריקו ברקו נ' מדינת ישראל: "אכן סדר הדברים הראוי הוא כי החשוד ייחקר על החשדות המיוחסים לו בטרם מוגש כתב אישום. יחד עם זאת שוכנעתי כי בנסיבות המקרה הקונקרטי, ומן הטעמים שפירט בית המשפט המחוזי, לא נגרם למבקש עיוות דין". הבחינה אינדיווידואלית בהתאם לנסיבות כל תיק, ולשם כך בנסיבות הנטענות במענה יש לעיין במכלול הראיות שבתיק ואז לבחון קיומו של הפגם, מהותו, משקלו ונפקותו.

5

דינן של יתר הטענות להידחות. כך לעניין טענות הנאשמים באשר להפליה נטענו בהעדר בסיס עובדתי ותשתית ראויה לכך. וכך לעניין סיווג העבירות והשלכות הליכי כינוס ופש"ר אציין כי אין בסיווג העבירות כעבירות מנהליות כמו גם הליכי הכינוס והפש"ר כנטען בבקשה בכדי להוות מחסום וחסינות לנאשמים מפני הליכים פליליים, ולא הוכח כל פסול או פגם בהליך.

לסיכום: לנוכח כל האמור דינן של הטענות המקדמיות להידחות, ומהותו ומשקלו של הפגם, ככל שיוכח, בעצם הגשת האישומים שנים עשר ושלושה עשר בהעדר חקירה באזהרה, יתברר במידת הצורך בשלב המתאים, שלב שמיעת הראיות.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.