1

רקע

1.         הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת סכין, אך זוכה מעבירת שימוש במסמך מזויף.

            בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשם החזיק בסכין "יפנית" בתיקו, בעת שהגיע לדיון בבית המשפט, סכין אשר נתפסה בכליו בעת חיפוש על ידי אנשי המשמר.

2.         ב"כ המאשימה טען כי הנאשם פגע בערך החברתי של ביטחון הציבור ושלומו, ובפרט במקומות ציבוריים. עוד טען כי מתחם הענישה נע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ל- 8 חודשי מאסר. בנסיבות המקרה, מדובר בסיכון פוטנציאלי גבוה, בתעוזה רבה וכן בצורך להרתעה. כל אלה משפיעים על מידת העונש, זאת לצד עברו הפלילי של הנאשם. לפיכך עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות.

3.         ב"כ הנאשם טען כי אף אחד המאבטחים העיד שבדרך כלל הם נוהגים להפקיד סכין בכניסה לבית המשפט ולהחזירה לאחר יציאת בעליה. עוד הדגיש את העובדה שהסכין נמצאה רק לאחר חיפוש בתיק וכן כשהיא מצויה בתוך קופסא, כך שלא נשקפה סכנה ממשית מצד הנאשם. עוד הוסיף ב"כ הנאשם וטען כי מאסר בדרך של עבודות שירות יקטע את דרכו של הנאשם אשר התקבל לאחרונה לעבודה חדשה. לפיכך, עתר להורות על ענישה צופה פני עתיד.

            הנאשם בעצמו טען כי קב"ט התעשייה האווירית טען בפניו שהרשעה תביא לסיום עבודתו, על אף שמקום זה מודע להרשעותיו הקודמות. בנוסף, טען כי ביצוע עבודות שירות יקטע את עבודתו החדשה כקבלן בתעשייה האווירית.

דיון והכרעה

2

4.         בתי המשפט שבו, פעמים רבות, על הצורך הברור במאבק ב"תת תרבות הסכין", על כל גילוייה, לרבות החזקת סכין, העלולה להביא לידי תוצאות קשות, זאת אף בלא תכנון מוקדם. בית המשפט עמד על המסוכנות הרבה והצורך בהרתעת הרבים בעבירות מסוג זה, בהן חומרת העבירה גוברת על מידת הפגיעה בנאשם ספציפי:

"עמד בית משפט זה לא פעם על האינטרס הציבורי שבמיגור התופעה בה צעירים נושאים על גופם כדבר שבשגרה סכינים בפרט ושאר כלי משחית בכלל... סכין זו המוחזקת בהיחבא שלא כדין, הנה בבחינת האקדח שתיאר אנטון צ'כוב, הנראה במערכה הראשונה וסופו לירות במערכה השלישית, ועם כך לא ניתן להשלים" (רע"פ 4079/10 אימן ג'בשה נ' מדינת ישראל, (23.8.2010)).

אף המחוקק ראה לנכון לקבוע עבירה זו כעבירה מסוג פשע, אשר העונש המרבי הקבוע לצדה הוא 5 שנות מאסר.

            כפי שהציגו הצדדים במהלך טיעוניהם לעונש, ניתן להצביע על פסיקה מגוונת בעבירות החזקת סכין, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה ולנסיבותיו של מבצעה: החל מעונש של"צ (רע"פ 632/14 אדוניה נ' מדינת ישראל (31.7.14)); דרך מאסר בעבודות שירות (עפ"ג(ת"א) 22820-12-09 מדינת ישראל נ' רועי קאסר (10.3.2010), עפ"ג(י-ם) 38442-12-15 איימן אבו הייכל נ' מדינת ישראל (8.8.2016); עד מאסר בפועל למשך חודשיים, לגבי נאשמים ללא כל עבר פלילי, לגביהם התקבל אף תסקיר חיובי (רע"פ 9400/08 מועטי נ' מדינת ישראל (20.11.2008), רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל (12.6.2008)), ואף מאסר למשך שמונה חודשים, לגבי נאשם שהחזיק בסכין "יפנית" סגורה (עפ"ג (מרכז) 32376-12-09 מוחמד שביטה בן פחר נ' מדינת ישראל (9.2.2010)).

            יש לציין, כי טווח הענישה הנהוג מהווה אך אחד ממרכיבי שיקול הדעת בעת קביעת מתחם הענישה:

"אין לטעות ולזהות בין מתחם העונש ההולם לבין טווח הענישה הנהוג. מדובר ב"יצורים" שונים. מתחם העונש ההולם מגלם, כאמור, הכרעה ערכית המבוססת על שיקולים שונים, כאשר מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה הוא רק אחד מהם"

(ע"פ 1323/13 רך חסן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.6.2013).

            במקרה הנדון, מדובר בסכין "יפנית", לה פוטנציאל לגרימת נזק משמעותי, אך יש לראות את פוטנציאל הסיכון הנשקף מהשימוש בה באופן מקל ביחס לסכין "אימתנית" בעלת להב קבוע. לצד זאת, יש לתת משקל אף לנסיבות המקרה, בהן הנאשם החזיק בכליו בסכין בעת כניסתו לבית המשפט, כאשר גרסתו התמימה ביחס למטרה הכשרה להחזקת הסכין, נדחתה בהכרעת הדין. אדם הטומן סכין עמוק בתרמילו, בטרם יצא מביתו, לוקח בחשבון כי יכול ויעשה שימוש בסכין זו בהמשך.

3

יש עוד לראות בחומרה, את העובדה שהנאשם ניסה להיכנס אל בית המשפט עם הסכין, אשר נמצאה רק לאחר חיפוש בתוך קופסה, בתחתית תיקו. בית המשפט, הדן בסכסוכים שונים בין אזרחים, בעבירות פליליות שביצע נאשם מסוים כנגד אחרים, בפעולות המנוגדות לחוק ופוגעות בציבור, הוא מקום בו מתעוררים לא פעם יצרים. מכאן, על בית המשפט להיות בטוח לחלוטין לכל הבאים בשעריו. בנוסף, קיימת חשיבות לכך שבית המשפט, המייצג את שלטון החוק והסדר הציבורי, ישאר "נקי" מביצוע עבירות כלשהן בין כתליו.

לאחר ששקלתי את נסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים וכן את הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ועד מאסר בפועל למשך 8 חודשים.

5.         הנאשם שבפניי לא קיבל אחריות על ביצוע העבירה, נתון שאין בו להחמיר עמו ואולם עד כה הנאשם אינו מבין את הפסול שבמעשיו. בנוסף, מדובר בנאשם אשר הורשע בעברו בעבירות רכוש וסמים, ואף ריצה מאסר בפועל, נתונים שלא מנעו ממנו מלהמשיך ולבצע את העבירה בה הורשע בעת הגעתו לבית המשפט לצורך דיון בעניינו.

            אשקול לזכות הנאשם, את העובדה שלא הורשע בעבר בעבירת אלימות מסוג כלשהו.

בנסיבות כוללות אלה, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        4 חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, זאת בהתאם לחוות דעת הממונה. בית המשפט הסביר לנאשם את משמעות אי עמידה בביצוע עבודות השרות.

ב.         3 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע.

ג.         ניתן צו להשמדת הסכין.      

            המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות שרות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ט, 10 יוני 2019, במעמד הצדדים.