1

בפני בקשה להתיר לנאשם לפגוש בבנו ובאשתו (המתלוננת) במהלך מסיבת סיום שנת הלימודים בשכונת נווה יעקב בירושלים.

הבקשה אינה מפרטת את מקום המסיבה ואת מועדה.

כך או כך, לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה, בלב כבד, החלטתי לדחותה.

החלטה זו נובעת, בין היתר, מתסקיר שירות המבחן אשר הועבר לעיוני.

תסקיר זה עוסק בענישה העתידית בתיק העיקרי, אולם הוא מלמד רבות על הנאשם ועל יחסו למעשים נשואי כתב האישום אשר בעובדותיהם הודה.

על פי תסקיר זה, הנאשם אינו נוטל אחריות על מעשיו, ולמעשה מתנער באופן מוחלט מהודאתו.

עוד עולה, כי כעסיו כלפי גרושתו וכלפי ה"מערכת" הם רבים ועמוקים, ומקורם בהגבלות הראייה כלפי ילדיו הקיימות בעניינו.

נוסף על כך, הנאשם אינו מוכן לקחת חלק בכל הליך טיפולי, פסיכולוגי או נפשי תוך שהוא מבטא התנהגות תוקפנית ואף חשדנות כלפי קצינת המבחן, לעיתים אף מגיע לפגישותיו כשהוא "מבולבל", עד כדי שעולה שאלה לגבי יציבותו הנפשית- רגשית.

נתונים אלו, אינם מלמדים כי מסוכנותו של הנאשם תפוג בעת שהוא יראה את אשתו ובנו במהלך מסיבת הסיום.

2

נהפוך הוא.

הנתונים מלמדים כי הנאשם חסר יציבות בכל אורחותיו, ועל כן לא ראיתי להתיר לו את המבוקש בשל הסיכון העלול להפוך את מסיבת הסיום שמשתתפיה הם ילדים לחוויה שלילית ובלתי נשכחת.

בשל כל אלו, ולמרבה הצער, הבקשה נדחית.

מזכירות - נא להודיע בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשע"ה, 22 יוני 2015, בהעדר הצדדים.