1

א. טיעוני הצדדים (עיקרי הדברים)

1.      לפניי בקשה לעיון חוזר במסגרתה עותר הנאשם להיעתר להמלצת שירות המבחן לשינוי תנאי שחרורו, כך שיבוטלו התנאים המגבילים למעט צו ההרחקה מהמתלוננת ואיסור כניסה לעיר ---- .

2.      המאשימה מתנגדת לבקשה, תוך שמדגישה את חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, נסיבות ביצוען, וכי לא בשלה העת להקל בתנאיו המגבילים לאור רמת המסוכנות הנשקפת הימנו לשיטתה, ולאור העובדה כי הלה נמצא אך בראשיתו של ההליך הטיפולי. מה עוד שלשיטת המאשימה התנאים המגבילים הוקלו בעניינו של הנאשם אך לפני מספר חודשים, כך שלא חל כל שינוי מאז ועד היום המצדיק היעתרות לבקשה.

ב. כתב האישום

2

3.      על פי עובדות החלק הכללי בכתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת גרושים זה מזו ולהם שני ילדים משותפים בני 3 ו-5, והמתלוננת התגוררה יחד עם שני ילדיה בעיר ---- .

4.      על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.10.2017 בסמוך לשעה 10:40, התקשר הנאשם למתלוננת ואיים עליה באומרו לה: " היום אני בא אני רוצה לראות את לא פותחת לי הדלת... "וכן- "מה אני רוצה ממך? אני רוצה לזמבר אותך אחרי מה שעשית... כן ואני אעשה את זה תאמיני לי... "וכן- "את תכננת את הכול מהתחלה סבלת הרבה זמן ותכננת הכול ועכשיו אני אתן לך לסבול" וכן- "יאללה תצפי למכות ביי".

5.      בהמשך למתואר לעיל בסמוך לשעה 18:00, התייצב הנאשם בבית המתלוננת מבלי להודיע על כך מראש ולקח את ילדיו. בסמוך לשעה 20:00, שב הנאשם לבית עם הילדים כשהוא מחזיק בבתם בת ה-3, או אז ומשהמתלוננת ביקשה לקחת את הילדה הימנו, תקף אותה הנאשם.

6.      בנסיבות אלה, אמרה המתלוננת לנאשם כי אם לא יצא אזי היא תתקשר למשטרה. כאשר הלכה המתלוננת לכיוון חדרם של הילדים על מנת להתקשר למשטרה, הנאשם הלך בעקבותיה ותקף אותה בכך שאחז בצווארה בחוזקה באמצעות יד אחת ובאמצעות ידו השנייה תפס אותה בבגדיה, הצמידה לקיר כך שראשה נחבט בו. כמו כן הנאשם ירק על פניה ועל עיניה של המתלוננת. את המתואר ביצע הנאשם כשילדיו הקטינים צופים במתרחש ובוכים. בהמשך לכך, הנאשם ברח מן הבית והמתלוננת התקשרה למשטרה.

7.      כתוצאה מהמתואר לעיל נגרמו למתלוננת חבלות בדמות סימנים אדומים ושריטות באזור הצוואר והחזה.

8.      בגין אלו הורשע הנאשם בעבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג לפי סעיפים 192 ו- 382(ג) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.

9.      ביום 05.12.2017, הציגו הצדדים הסדר טיעון בפני כב' השופטת ט' לחיאני-שוהם במסגרתו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן; צרף תיק נוסף (מב"ד 534881/17 שעניינו עבירה של הפרת הוראה חוקית), בו הודה והורשע; ונשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר. במעמד זה הצהירה המאשימה כי עמדתה העונשית הינה למאסר בפועל.

10.  מעת לעת הוקלו תנאי שחרורו של הנאשם וכך ביום 13.02.2018, התרתי את יציאתו של הנאשם לעבודה בפיקוח אחיו.

ג. תסקיר שירות המבחן

3

11.  בתסקירו מיום 13.05.2018, שב שירות המבחן על הערכתו כי מהנאשם נשקפת רמת מסוכנות מסוימת להישנות התנהגות אלימה. עם זאת, המליץ השירות על הקלה בתנאיו המגבילים של הנאשם, כך שאלה יבוטלו למעט צו ההרחקה מהמתלוננת ואיסור הכניסה לעיר ---- . להמלצתו זו הגיע השירות תוך שלקח בחשבון בין היתר את השיקולים הבאים: שיתוף הפעולה של הנאשם עד כה בטיפול ובכלל זה, ביחידה לטיפול בהתמכרויות, שמוועדת האבחון בעניינו (תהליך האבחון ערך מספר מפגשים) עלה כי, לא נראה שהלה סובל מהתמכרות לאלכוהול אלא המדובר ככל הנראה בשימוש לרעה. שירות המבחן מציין עוד כי בהמשך להערכה זו של וועדת האבחון, גובשה עבור הנאשם תכנית טיפולית הכוללת: פגישות פרטניות ביחידה לטיפול בהתמכרויות למשך 6 חודשים שמטרתן לאפשר לנאשם התמודדות ללא שתיית אלכוהול, הבנת הסיבות והמניעים לשימוש לרעה שהלה עושה באלכוהול וכן בדיקות נשיפה שתערכנה אחת לשבוע. שירות המבחן העריך כי תחילתו של ההליך הטיפולי והירתמותו של הנאשם לטיפול והרצינות שהלה מגלה אודותיו, עשוי למתן את רמת המסוכנות בעניינו; עמדתה של המתלוננת לפיה, לרוב הנאשם מצליח לשמור על התנאים המגבילים תוך שהלה עורך מאמצים שלא ליצור עמה קשר. עם זאת מציין השירות כי המתלוננת עודנה חשה מפוחדת מהיתכנות חזרתו של הנאשם לעיר ועודנה חווה את הקשר עם הנאשם, כבלתי בטוח עם קושי מסוים לצפות התנהגותו.

12.  באיזונם של כלל השיקולים, ולאור התגייסותו של הנאשם לטיפול וההתרשמות לפיה הנאשם מוכיח שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול עד כה המליץ השירות על הקלה בתנאי שחרורו.

ד. דיון והכרעה

13.  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי בשלה העת להקל עם הנאשם בתנאי שחרורו וזאת מהנימוקים הבאים:

14.          ראשית וכידוע, לשירות המבחן תפקיד סטטוטורי לעניין הגשת תסקיר מעצר לפי סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, והוא הגוף המקצועי אותו קבע המחוקק לצורך הערכת מסוכנותו של הנאשם, המסייע בידו של בית המשפט כ"ידו הארוכה" לאסוף מידע שבית המשפט עצמו מתקשה לאסוף. הוא סוקר עבור בית המשפט את עברו של הנאשם, את מצבו המשפחתי והכלכלי, את מצב בריאותו ואת קיומן של נסיבות מיוחדות שיכול והובילו לביצועה של העבירה. המלצותיו של שירות המבחן מגובשות על-ידי אנשי מקצוע ומומחים, והן מבוססות על היכרות ישירה עם הנאשם וסביבתו וכן על ניסיון עשיר בהערכת מסוכנותם של נאשמים וסיכויי השיקום שלהם (ראו והשוו:בש"פ 267/11 מדינת ישראל נ' ברמוחה (לא פורסם, 13.1.2011). בנסיבות אלה, מצאתי לקבל את הערכת השירות לפיה, הירתמותו של הנאשם לטיפול, והרצינות והנכונות שביטא להתמיד בו עשוי למתן את רמת המסוכנות בעניינו.

4

15.  שנית, ואף לגופו של עניין מצאתי להיעתר להמלצת השירות, אשר איזן היטב בין השיקולים השונים ובין היתר ציין את עמדתה של המתלוננת ממנה עלה כי הנאשם לרוב עומד בתנאיו המגבילים, עורך מאמצים להימנע מקשר עמה. שירות המבחן אף לא התעלם מהחשש אותו הביעה המתלוננת בנוגע לכניסתו של הנאשם לעיר ---- .

16.        סופו של דבר, איני סבורה כי במקרה דנן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מהמלצתו החיובית של שירות המבחן כפי שהובאה והובעה בתסקירו.

17.        בנסיבות אלו, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת דברי הנאשם עצמו, ותוך שהתחשבתי בכך שהנאשם נתון בתנאים מגבילים מזה תקופה ממושכת, תוך שמאז ההקלה האחרונה, הקפיד לעמוד בתנאי שחרורו ככתבם וכלשונם ללא כל הפרות מצדו ותוך כיבוד אמון בית המשפט אשר ניתן בו; משסברתי כי ישנה חשיבות לאפשר לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי בו החל במסגרת שירות המבחן ומשמצאתי כי לא ניתן לזקוף לחובתו של הנאשם כי הוא נמצא אך בראשיתו של ההליך הטיפולי, מצאתי להקל בתנאי שחרורו של הנאשם כדלקמן:

              א.     מורה על ביטול תנאי מעצר הבית.

              ב.      צו ההרחקה ואיסור יצירת הקשר עם המתלוננת (בין ישיר ובין עקיף ולרבות קשר טלפוני ואלקטרוני) יוותר על כנו.

                       ג.         איסור הכניסה לעיר ----  יוותר על כנו.

                      ד.         ההפקדות והערבויות תיוותרנה על כנן.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ח, 04 יוני 2018, בהעדר הצדדים.