1

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיקי ברגר

ב"כ הנאשם עו"ד רון דמרי

הנאשם בעצמו

 

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של תקיפת עובד ציבור, איומים והעלבת עובד ציבור.

 

בתאריך 16/12/11 בשעת לילה, הוזעקה ניידת של הפיקוח העירוני לכתובת ביבנה בשל דיווח על הקמת רעש במקום.

הפקחים פגשו במקום את הנאשם שהרים את קולו בצעקה ועל כן נתבקש להזדהות, שכן הפקח התכוון להגיש נגדו דו"ח בשל הקמת רעש. הנאשם תקף את אחד הפקחים בכך שהיכה אותו בחזה ואף עלב בהם בכך שכינה אותם "שרמוטות". למקום הוזעק אף שוטר, אשר עיכב את הנאשם לתחנת המשטרה ובנוכחות השוטר איים הנאשם על אחד הפקחים באומרו לו "אתה צריך לבוא בהאמר ממוגן".

 

2

 

הנאשם ביקש לצרף תיק נוסף - 35461/07/13 - בו הורשע בעבירה של איומים.

בתאריך 9/2/13 ישב הנאשם ברכבו, ברחוב ביבנה, כאשר אורות הרכב דולקים. פקח עירוני ניגש אל הנאשם וביקש ממנו לכבות את האורות בטענה שהם מסנוורים את כלי הרכב המגיעים ממול. בעקבות סרובו של הנאשם לכבות את האורות ,שאל הפקח את הנאשם האם הוא מעדיף שהמשטרה תאמר לו לעשות כן ובתגובה איים הנאשם על הפקח באומרו: "אתה מעדיף שאני אשלח לך אנשים?" משהגיעה מששטרה למקום, אמר הנאשם לפקח "אני יש לי תחת יותר ממך אתה סמרטוט רצפה".

 

ב"כ התביעה ציינה כי במסגרת הסדר עם הנאשם הוסכם כי הוא יופנה אל שירות המבחן ובמידה ויתקבל בעניינו תסקיר חיובי, תתחייב המאשימה לעתור לעונש מקל, אלא שהנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו ובחר שלא לשתף פעולה עם שירות המבחן.

לאחר מכן ניתנה לו הזדמנות נוספת, כך טענה התביעה, אלא שגם מתסקיר משלים זה עולה כי הנאשם מחזיק בתפיסה קורבנית ומשליך את האחריות על הפקחים. נראה כי אין לנאשם תובנה מעמיקה של משמעות מעשיו.

התביעה טענה כי אין המדובר במעידה חד פעמית וכי הנאשם ביצע את העבירות בתעוזה, הן בשל עצם האמירות והן בשל שהן נאמרו בנוכחותם של שוטרים.

 

התביעה הדגישה את הערכים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם - הגנה על עובדי הציבור, לבל יתקשו למלא את תפקידם וקיומו של משטר תקין.

 

לטעמה של התביעה מתחם העונש הראוי בתיק 34561/07/13 נע בין מאסר מותנה למאסר בפועל קצר שיכול וירוצה בעבודת שרות ובתיק 60721/01/13 מתחם הענישה הראוי נע בין מאסר בפועל קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד תשעה חודשי מאסר בפועל.

 

לאחר שהתביעה שקלה את הודאתו של הנאשם ואת המלצת שירות המבחן, עתרה להטיל על הנאשם ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות , בצד מאסר מותנה, קנס בגובה של 3000 ₪ ופיצוי בסך 500 ₪ לכל אחד מהמתלוננים, כמו גם פסילת רישיון נהיגה על תנאי.

 

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם צעיר בן 25 נעדר עבר פלילי כלשהו, אשר שירות כלוחם בצה"ל ועתה עובד לפרנסתו. הנאשם הודה ונטל אחריות ואף הביע חרטה על מעשיו. ההליכים המשפטיים עצמם היוו לגביו גורם מרתיע.

3

בין היתר, קשיים ראייתיים הם שהביאו לגיבוש ההסדר ועוד יש לזכור את החיסכון בזמן שיפוטי יקר בעקבות הודאתו של הנאשם.

 

מעשיו של הנאשם, כך טען בא כוחו, מצויים ברף הנמוך ביותר ובאשר למקרה המאוחר, הדגיש ב"כ הנאשם כי מדובר היה באירוע במהלכו ישב הנאשם ברכבו - הא ותו לא, כאשר הפקח ניגש אליו.

 

ב"כ הנאשם הפנה אל התסקיר ואל ההמלצות שבו וביקש לאמצן.

 

מתסקיר שירות המבחן עולה כי בחווייתו של הנאשם כלפי האירוע משנת 2011 נעשה לו מעשה עוול וכי אחד הפקחים הגיב באופן מזלזל כלפיו. על רקע תחושות כעס ותסכול שהתעוררו אצלו הגיב באופן מאיים ותוקפני, ואולם לדבריו לא נקט אלימות פיזית .

באשר לעבירה משנת 2013, מדובר בפקח שהשתתף גם באירוע הקודם ואף באירוע זה, תאר הנאשם את התנהגותו על רקע תחושה סובייקטיבית של השפלה ופגיעה בכבודו.

 

הנאשם נטה לצמצם מהיקף ועוצמת האלימות באירועים , אך הביע חרטה על התנהגותו, והבנה עקרונית לפסול שבמעשיו וכן התייחס לדרכי התמודדות חלופיות בהן יכול היה לנקוט.

עם זאת וככל הנראה על רקע פגיעתו האישית, התקשה להתייחס למשמעויות ולפגיעה במתלוננים.

 

הנאשם הביע מודעות להתנהגותו האימפולסיבית אך ציין כי היא באה לידי ביטוי באופן מילולי בלבד.

 

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל קשיים בהתמודדות עם גורמי סמכות ובעל נטיה להתנהגות אימפולסיבית בסיטואציות מתסכלות ועם זאת , כעת הוא מבין את הבעייתיות בהתנהגותו במהלך האירועים, כאשר ההליך המשפטי היווה גורם מרתיע והמחיש לאו את ההשלכות והמחיר שהוא משלם לאחר מכן.

על אף כל אלה, כך ציין שירות המבחן הרי שהנאשם נעדר דפוסי התנהגות עברייניים ומצליח לתפקד במסגרות נורמטיביות והוא מאופיין בערכים נורמטיביים ותפיסות תקינות ועל כן הסיכון הצפוי ממנו להישנות עבירות הוא נמוך.

 

שירות המבחן ציין כי הנאשם שלל צורך בסיוע מקצועי ועל כן אין הוא בא בהמלצה לכך והמליץ על הטלת של"צ, אשר יהווה גורם מרתיע, חינוכי ומפחית סיכון להתנהגות חסרת גבולות נוספת.

4

 

 

מתחמי הענישה כפי שהוצגו על ידי התביעה הם אכן ראויים.

 

בית המשפט העליון אמר לא אחת דברו באשר לפגיעה בנציגי החוק ובצורך לאפשר להם לעשות עבודתם ללא נקיטת אלימות או איומים כלפיהם.

ראה למשל: ע.פ. 500/87 בורוכוב נ. מ"י; ע.פ. 6642/09 מ"י נ. גביש.

 

אולם יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.

 

בתיק 60721/01/13 , מדובר מלבד בהעלבת הפקח ובאיום כלפיו אף בתקיפתו. ואכן יש לראות תעוזה במעשיו של הנאשם שמצא לאיים על הפקח גם לאחר ששוטרים הוזעקו למקום ובנוכחותם.

עם זאת , ככל שמדובר באיומים ובהעלבת עובד הציבור הרי שהמעשים מצויים ברף הנמוך של מעשים מעין אלה ועוד יצויין כי המעשים בוצעו לפני שלוש שנים.

 

בתיק 35461/07/13 מדובר שוב באיומים שהופנו כלפי פקח בשנת 2013.

הגם שאין להקל באיומים אלה ראש כלל ועיקר ויש להגן על הפקחים בעבודתם שלא אחת היא כפויית טובה, הרי שהמעשה אינו מצוי ברף הגבוה של מעשים מעין אלה.

 

נטילת האחריות של הנאשם שהיא אמנם מצומצמת, אך הוא הביע חרטה על מעשיו ומגלה להם תובנה.

הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ומתפקד באורח תקין.

 

בהתחשב בכך ובהתחשב בעברו הנקי של הנאשם ובחלוף הזמן מאז ביצוע המעשים - שלוש שנים בתיק אחד וקרוב לשנתיים בתיק האחר - מצאתי לקבל את המלצות שירות המבחן באשר לענישה.

 

אני גוזרת על הנאשם חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי שעניינה אלימות, או איומים ושלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה שעניינה העלבת עובד ציבור.

 

אני מטילה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 250 שעות, כהמלצת שירות המבחן.

 

 

5

 

 

 

 

עותק גזה"ד יועבר אל שירות המבחן.

 

 

זכות ערעור כחוק.

 

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ה, 10 דצמבר 2014, במעמד הצדדים.