כתב האישום

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות שעניינן הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן -חוק ההגנה). בהתאם לעובדות כתב האישום, בשנת 2022 הוטל על הנאשם צו פיקוח בהתאם לחוק ההגנה ובו איסורים שונים. הנאשם הפר את צו הפיקוח בכך שביום 28.5.23 השתמש בסמים מסוג חשיש, מריחואנה וקוקאין ואילו ביום 5.6.23 החזיק בטלפון נייד ללא חסם מפני תכנים פורנוגרפיים וכן צפה בתכנים כאמור לפני מועד זה.

טיעוני הצדדים לעונש והראיות

2.             ב"כ המאשימה הגיש טיעון כתוב וכן הוסיף טיעון על פה. נטען כי מדובר בשלוש הפרות וכי הערכים המוגנים שנפגעו הם שלום הציבור והחובה לציית לצווים שיפוטיים. המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית וטענה שמתחם הענישה נע בין 5 חודשי מאסר בפועל עד 12 חודשי מאסר. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם הפנתה המאשימה לעברו הפלילי וביקשה להטיל עליו עונש בגבול העליון של המתחם וכן להפעיל במצטבר עונש מאסר מותנה בן שלושה חודשים התלוי ועמד נגדו.

3.             ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות ביצוע העבירות וטען שהגם שאין להקל ראש במעשים, מדובר בהפרות במדרג חומרה נמוך הקשור במניעת סיכון פוטנציאלי ולא בפגיעה באדם כלשהו. לכן ביקש לאמץ מתחם ענישה מקל מזה לו טענה המאשימה. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם הדגיש הסנגור כי מדובר בבחור צעיר המתקשה לקיים את תנאי ההגבלה וביקש התחשבות. בסיכום הדברים ביקש הסנגור להטיל עונש כאורכו של המאסר המותנה.

4.             הנאשם בדבר האחרון התנצל על האירוע וטען שהוא מבקש להתארס ולחיות חיים טובים.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

5.             שני הצדדים ביקשו לראות בעבירות כאירוע אחד ואני מקבל עמדה זו בהתאם למבחן הקשר ההדוק, שהרי "בעיקרו של דבר, התשובה לשאלה מהם גדרי ה'אירוע' תיגזר מניסיון החיים, כך שעבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד".(ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). עם זאת אביא בחשבון שמדובר במספר הפרות ובשתי עבירות.

6.             מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים שעניינם שמירה על בטחון הציבור וכן חובת הציות לצווים שיפוטיים. כפי שנקבע לא אחת ההגבלות המוטלות על עברייני מין "מהוות אמצעי פיקוח המגן על האינטרס הציבורי ומטרתן להפחית את הסיכון כי הנאשם שהורשע וריצה את עונשו ישובלסורו" (בש"פ 6459/17 פלוני נ' מדינת ישראל (22.10.2017)) וזאת בשל ההכרה בכך שהסיכון מפני עבריין המין אינו מתפוגג עם סיום ריצוי עונשו. כמו כן על אמצעי הפיקוח להיות קשור לסיכון הנשקף מעבריין המין (סעיף 13(ב) לחוק ההגנה) ומכאן שהפרת המגבלה מעלה את הסיכון לביצוע חוזר של עבירת מין על ידי המפר. ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה אציין שמדובר בשלוש הפרות בשני תחומים שונים -צריכת סמים; היעדר חסם המונע צריכת תכנים פורנוגרפיים וצריכת תכנים כאמור בפועל.

7.             מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה נעה על פני מנעד רחב יחסית והיא תלויה באופי ההפרה ונסיבותיו האישיות של הנאשם. להדגמה אפנה לפסק הדין הבאים: עפ"ג (י-ם) 52020-12-15‏ מדינת ישראל נ' שלמה עקנין (10.7.2016) בו לא התערב בית המשפט המחוזי בעונשו של נאשם שהפר ארבע פעמים צו פיקוח בכך שיצר קשר עם קטינים. באחת הפעמים הניח ידו על ראשו של קטין ובאחרת ליטף את ראשה של קטינה בעת נסיעה באוטובוס. בית המשפט המחוזי קבע שגבולו התחתון של מתחם הענישה כולל מאסר לתקופה קצרה; ת"פ (קריות) 4601-1222 מדינת ישראל נ' בדר (25.1.2023) בו נקבע מתחם ענישה הנע בן מאסר קצר ועד 8 חודשי מאסר בגין הפרות שעניינן אי התייצבות לראיון עם קצין פיקוח, צריכת סם, החזקת מכשיר נייד ללא התקן חסימה לתכנים פורנוגרפיים וצריכת חומרים כאמור; ת"פ (י-ם) 19545-09-19‏ מדינת ישראל נ' גאורגי סיחרולידזה (22.3.2020) בו הפר הנאשם פעמיים צו פיקוח בכך שצרך סם מסוג קנאביס ונקבע כי מתחם הענישה נע בין 2-12 חודשי מאסר בפועל; ת"פ (ב"ש) 26526-09-21  מדינת ישראל נ' מסרשאו רדאי (8.3.2022) בו נקבע מתחם ענישה הנע בין 2-8 חודשי מאסר בגין הפרות שעניינן צריכת סם, החזקת סם ויציאה מהבית ללא פיקוח קצין המבחן.

8.             לאור כך אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את העבירות שביצע הנאשם, המהוות אירוע אחד, נע בין מאסר קצר בפועל ועד 8 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלוות.

קביעת עונשו של הנאשם

9.             ההגנה לא חלקה על כך שאין מקום לשקול שיקולי שיקום אלא שיש לגזור את העונש בגדרי המתחם וכן להפעיל מאסר מותנה, אלא ביקשה התחשבות וחפיפת העונשים. לצורך קביעת העונש הבאתי בחשבון את הגיל הצעיר, הנסיבות האישיות, ההודאה בהזדמנות הראשונה ואת דבריו בפני. מנגד הבאתי בחשבון את העבר הפלילי המכביד הכולל עבירות מין לא מעטות ואף הפרת צווי פיקוח בגינן ריצה מספר עונשי מאסר. בעניין אחרון זה אציין כי נאשם זה נשפט רק ביום 25.1.23 לעונש מאסר בן 5 חודשים בגין עבירות דומות ובעברו עבירות דומות משנת 2021. כן תלוי ועומד נגדו מאסר מותנה שלא היה בו להרתיעו. מדובר אפוא במי שאינו מקיים באופן חוזר את צווי ההגבלה ונתון זה תומך בהחמרה ובהעדפת שיקולי ההלימה וההרתעה.

10.         לאור כל זאת, ובשים לב לשיקולים לקולה ולחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    4 חודשי מאסר.

ב.      אני מפעיל עונש מאסר מותנה בן 3 חודשים מת.פ 4601-12-22 (שלום קריות מיום 25.1.23) וזאת במצטבר לעונש אותו הטלתי. אציין כי לא מצאתי כל נימוק המצדיק חריגה מהכלל הקבוע בסעיף 58 לחוק העונשים בדבר צבירה. אדרבא, העובדה שהנאשם שב ועובר עבירות דומות תומכת באופן מובהק בצבירה.

סה"כ יישא הנאשם 7 חודשי מאסר החל מיום מעצרו - 18.6.23

ג.       מאסר מותנה למשך 4 חודשים כאשר התנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו את העבירה בה הורשע.

הודעה זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ו אב תשפ"ג, 13 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.