1

 

 

 

 

הכרעת הדין

 

 

1.               ביום 23.8.16 ניתנה הכרעת דין מפורטת לאחר ניהול הליך של שמיעת ראיות בה הורשע הנאשם בעבירות של שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א) בשילוב 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק הגנה על הציבור); ותקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

 

2

2.               המסד העובדתי שבבסיס העבירות בהן הורשע הנאשם הוא כלהלן: ביום 30.3.2014 הטיל בית משפט השלום בקריות על הנאשם במסגרת תיק 36712-07-13 צו פיקוח מכח חוק הגנה על הציבור, שכלל בין היתר תנאי האוסר עליו להשתמש בסמים (להלן: צו הפיקוח). על פי העובדות שהוכחו, ביום 21.3.2016 בשעה שאינה ידועה למאשימה השתמש הנאשם בסמים מסוג חשיש, ובכך הפר את צו הפיקוח. עוד נקבע כי ביום 21.3.2016 בשעה 20:00 הלך הנאשם בשד' ורבורג בקרית חיים והבחין במתלוננת כשהיא צועדת לבדה ברחוב. הנאשם החל לרוץ לעבר המתלוננת ותקף אותה בכך שקפץ עליה מאחור, תפס אותה בידיו בצווארה, ותפס אותה ברגליו בגופה. אותה שעה עבר במקום בנסיעה ברכבו מ"א אשר הבחין במתרחש, עצר את הרכב, ירד מן הרכב וצעק על הנאשם שיעזוב את המתלוננת, וכך הנאשם עזב את המתלוננת. בבדיקת שתן לגילוי סמים שנערכה לנאשם התברר כי הנאשם השתמש בסמים מסוג מורפיום  ו-THC (קנביס).

 

3.               יובהר כבר עתה, כי בתשובתו לכתב האישום לא חלק הנאשם על תוקף צו הפיקוח ועל כך שהוא תקף את המתלוננת כפי שצוין בכתב האישום המתוקן. הנאשם לא כפר אפוא בעבירת התקיפה אך כפר בכך שהוא השתמש בסם מסוכן ומכאן שהפר את צו הפיקוח. כאמור בסופו של דבר ולאחר הבאת הראיות בנקודות שבמחלוקת, החלטתי להרשיע את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

 

4.               בישיבה שהתקיימה ביום 5.10.16, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה מעצרו של הנאשם יהיה מאותו שלב ואילך במעון הנעול ".........." שליד בית החולים שער מנשה, זאת בהתאם לסעיף 19א לחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט - 1969 (להלן: חוק הסעד). כמו כן ביקש הסניגור להפנות את הנאשם לבחינת עניינו על ידי שירות המבחן, ולבקשה זו נעתרתי. ואכן, ביום 29.11.16 הונח לפני תסקיר שירות המבחן שאביא להלן את עיקריו.

 

תסקיר שירות המבחן

 

3

5.               שירות המבחן הגיש תסקיר מפורט אודות הנאשם. בתסקיר צוין כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מחקירות קודמות שנערכו בעניינו אשר כללו גם הידרשות למצבו המנטלי. שירות המבחן הבהיר כי בבדיקות קודמות שנערכו, הונחו בפניו דוחות של וועדת אבחון לפי חוק הסעד וכן הערכת מסוכנות מינית שנערכה בעניינו ומסמכים אחרים נוספים . שירות המבחן הוסיף וציין כי במפגש הנוכחי מיעט הנאשם לשתף פעולה ואף קטע מיוזמתו את הפגישה. שירות המבחן ציין כי הנאשם רווק, עלה לישראל מאתיופיה כשהיה בן 4 ובטרם מעצרו בתיק הנוכחי התגורר בבית הוריו כשהוא נעדר כל מסגרת תפקוד, מקום שברקע מוגבלות קוגניטיבית וקשיים התנהלותיים ותפקודיים. שירות המבחן סקר את האבחונים שנערכו וציין כי הנאשם אובחן במהלך השנים כלוקה בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית ואף כסובל מתהליך סכיזופרני זאת בנוסף לשימוש בסמים. עוד צוין כי מדובר באדם שמסוכנותו המינית היא גבוהה, אינו מגלה תובנה למעצרו ואינו משתף פעולה עם תוכניות טיפול. בנוסף לכך אינו נענה לגבולות חיצוניים ולא ניתן להביאו לציות לגבולות על ידי סנקציות עונשיות. שירות המבחן אף הביא את ההערכה כי במצב הקליני הנוכחי, הנאשם יהווה סיכון ממשי לחוסים חסרי ישע בכל מסגרת בה יושם.

 

6.               לגבי שהייתו במעון ".........." צוין כי ממידע שהתקבל נמצא כי הנאשם במעקב פסיכיאטרי במקום ומקבל טיפול אנטי פסיכוטי, אך שיתוף הפעולה שלו מתועד כחלקי. עוד נאמר כי הנאשם לא יוצר קשרים חברתיים ואף מסרב ליצור קשר טלפוני עם משפחתו, אך הוא זוכה לביקורים מצד אמו. לצד זאת, במהלך שהותו במעון הנאשם לוקח חלק מתורנויות, עובד באריזה ומתנהל באופן עצמאי בכל הקשור בפעולות הקשורות אליו. כן צוין שלא נצפו ממנו אירועים חריגים. שירות המבחן ציין כי המסגרת בה שוהה הנאשם כעת מתאימה למצבו הנוכחי. יובהר כי מסקנת שירות המבחן תואמת את הערכת גורמי הטיפול במעון לפיה השמתו במסגרת האמורה מתאימה לצרכיו ומהווה עבורו "בית לחיים".

 

7.               שירות המבחן התייחס להערכת מסוכנות שנערכה לנאשם בחודש 1/16, ממנה עולה כי מדובר בעבריין מין רצידיוויסט. צוין כי התנהלותו העבריינית וחסרת הגבולות לאורך השנים מלמדת על קווי אישיות אלימים, על אימפולסיביות ועל קושי לשמור על גבולות. כן צוין כי מתוך הערכת המסוכנות עולה כי אצל הנאשם קיימת סטייה מינית מסוג אקסהיביציוניזם (הפקת הנאה מינית מהתערטלות בפומבי). כמו כן מובאת ההתרשמות מהערכת המסוכנות לפיה הנאשם מתקשה ללמוד מניסיון העבר וענישה לא מהווה גורם הרתעתי עבורו. לפיכך ההערכה היא כי קיימת רמת מסוכנות גבוהה לרצידיוויזם מיני.

 

8.               לאחר ששירות המבחן סקר את הנתונים הרלוונטיים לגביו - שיש להודות על האמת, אינם חיוביים ומצביעים על קיומם של קשיים ניכרים - הגיע למסקנה כי הנאשם אינו מתאים להשתלב בחלופה טיפולית, בעיקר נוכח הסיכון במצבו בשל חוסר שיתוף פעולה ובשל כישלון הניסיונות הטיפוליים. זאת, על אף הנזקקות הטיפולית הגבוהה. הסיכון הנשקף מן הנאשם הוערך כחמור וגבוה ביותר להישנות התנהגות עוברת חוק ואלימה ברמת חומרה גבוהה.

 

4

9.               לסיכום, שירות המבחן המליץ כי ככל שיוטל על הנאשם מאסר בפועל, מוטב לשקול כי העונש ירוצה במעון הנעול ".........." - מסגרת שעונה על צרכיו ועל מסוכנותו כאמור.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

10.            בטיעוניה לעונש ב"כ המאשימה הפנתה לנסיבות ביצוע העבירות כפי שהוכחו בהכרעת הדין ועמדה על החומרה שעולה מהעבירות בהן הורשע הנאשם וכן עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו. כמו כן הפנתה ב"כ המאשימה למסוכנות הנשקפת מהנאשם על רקע נתוניו ובשים לב להרשעותיו הקודמות. המאשימה הציעה מתחם עונש הולם שנע בין 8-12 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת. ב"כ המאשימה התייחסה לאמור בתסקיר שירות המבחן וטענה כי לדידה אין המדובר באדם שסובל מפיגור שכלי אלא סובל מתחלואה כפולה. בעניין זה הפנתה המאשימה לדוח מוועדת אבחון משנת 2004. כמו כן הצביעה המאשימה על כך ששיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן הוא חלקי, ואף שיתוף הפעולה שלו עם צוות המטפלים והעובדים במסגרת שהייתו במעון ".........." הוא מוגבל. המאשימה סבורה שאין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן כי המאסר שיוטל על הנאשם ירוצה במעון הנעול ".........." שכן אין כל אינדיקציה לכך שהמדובר במי שסובל מפיגור שכלי ומכל מקום שהייתו במעון אינה מניבה כל תועלת טיפולית, שכן שיתוף הפעולה שלו הוא מוגבל. לגישת המאשימה, השמת הנאשם במעון תגרום לתפיסת מקומו של מטופל אחר שאולי זקוק לטיפול במוסד.

 

11.            הסניגור טען לעונש. לדידו העבירות בהן הורשע הנאשם אינן בעלות חומרה חריגה או יתרה. עבירת התקיפה היא אירוע קצר ולא הותירה חבלות אצל המתלוננת. גם לגבי עבירת צריכת הסם נטען כי מדובר בסם קל מסוג חשיש. לגישת הסניגור אין לקבל את מתחם העונש שנטען על ידי המאשימה ולדידו מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לשלושה חודשי מאסר בפועל. הסניגור הפנה לנסיבותיו של הנאשם ותיאר את מצבו כמי ש"נכנס ויוצא מבתי כלא, מבצע עבירה חוזרת וחוזר לכלא". לדבריו זו פעם ראשונה שמוצעת תוכנית טיפולית כלשהי שיכולה לתת מענה ארוך טווח. הסניגור ציין כי המעון הנוכחי מוכן לכך שהנאשם ישהה במעון משך תקופה ארוכה ובמקביל יוטל עליו צו מבחן לשם הבטחת שהייתו במעון.

 

השלמות הטיעונים לעונש

 

12.            לאחר הטיעונים לעונש ראיתי לבקש מספר הבהרות הן משירות המבחן והן מנציגי מעון ".........." (ראו החלטתי מיום 13.2.2016).

5

 

13.            שירות המבחן הגיש ביום 20.12.2016 תסקיר משלים שמבוסס על מידע שהתקבל מהמעון בו שוהה הנאשם. שירות המבחן הבהיר כי ככל שהנאשם ישהה במוסד שלא בתנאי מאסר, אלא תחת צו מבחן, תיבנה עבורו תוכנית מתאימה לצרכיו הכוללת סדר יום קבוע, תעסוקה וטיפול פסיכיאטרי - ושקילת אפשרות טיפול בתחום המיני בעתיד. עוד הובהר כי אם יועמד בצו מבחן, ניתן לאשר עבורו חופשות או יציאות מהמעון אך אפשרות זו לא רלוונטית עבורו בשלב זה. ממידע שהתקבל מהמוסד בו שוהה הנאשם עולה כי בשל מורכבות מצבו הוא נמצא במעקב של ועדה בין-משרדית וכי הוא צפוי לשהות במעון למשך כשנה עד למציאת פתרון דיור אחר עבורו. שירות המבחן ציין כי באפשרותו לפקח על הנאשם במסגרת צו פיקוח למשך 18 חודשים.

 

מתחם העונש ההולם

 

14.                 כידוע, מלאכת גזירת הדין נעשית, בדרך כלל, בשני שלבים עיקריים: קביעתו של מתחם העונש הולם ולאחר מכן גזירת העונש בגדרי מתחם העונש (סעיף 40ג' לחוק העונשין), כשבתוך כך יש לבחון אם קיימים שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם. קביעת המתחם נעשית על פי עקרון המנחה - הוא עקרון ההלימה. סעיף 40ט' לחוק העונשין מונה את הנסיבות שיש להתחשב בהן בקביעת מתחם העונש ההולם (שהנן נסיבות שקשורות באופן ענייני לנסיבות ביצוע העבירה), וסעיף 40יא' לחוק העונשין מונה את הנסיבות שבית המשפט רשאי להתחשב בהן בגזירת העונש בתוך מתחם העונש ההולם.

 

15.                 הנאשם הורשע בשלוש עבירות: שימוש בסם מסוכן לפי סעיף 7(א) בשילוב 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים; תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין. דומה כי הערכים המוגנים שבבסיס עבירות אלו ברורים ואין צורך להכביר מלים. בנוסף הורשע הנאשם בעבירה של הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין. עבירה זו מגלמת בתוכה מספר ערכים. ערך ראשון נגזר מתכליתו של חוק ההגנה על הציבור. חוק זה בא להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין על ידי מי שהורשע בעבר בעבירת מין ולגביו מתקיים סיכון כי ישוב ויפגע בציבור. לאור המסוכנות קבע המחוקק כי בהתקיים תנאים מסוימים, עבריין מין יהיה נתון בפיקוח ומעקב במטרה למנוע פגיעה נוספת בציבור על ידי ביצוע עבירות מין נוספות (ראו: בש"פ 7936/10 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.11.2010)). בנוסף לערך האמור, מעצם ההגדרה הפרת צו פיקוח שניתן על ידי בית המשפט יש בה משום פגיעה בשלטון החוק ובערך של כיבוד החלטות וצווים שיפוטיים.

6

 

16.                 לפי הנסיבות המפורטות בכתב האישום המתוקן, הנאשם הפר את צו הפיקוח בכך שצרך סמים בניגוד למגבלות שהוטלו עליו בצו הפיקוח. כידוע, צריכת סמים היא גורם סיכון משמעותי משום שהיא מסירה עכבות ומכפילה את הסיכון שנשקף מעבריין המין. זו התכלית שלשמה נאסר על הנאשם להשתמש בסמים מסוכנים (מה שמובן מאליו). מעצם האיסור והרעיון שבבסיסו נגזרת גם החומרה. אמנם במקרה שלפנינו הפרת הצו לא כללה ביצוע עבירת מין, אולם אין להקל ראש בעבירת האלימות אשר בוצעה בשל השימוש בסמים. יתרה מכך, את נקודת המבט בנסיבות המקרה יש להפנות אל הסיכון הפוטנציאלי שנשקף מהנאשם לאחר שהשתמש בסמים, חלף הסיכון שהתממש. בשים לב לתמונת המסוכנות החמורה העולה ממאפייניו של הנאשם, נראה כי בהתנהגותו היה פוטנציאל חמור ומסוכן.

 

17.                 בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי בתי המשפט מטילים בגין ביצוע עבירות של הפרת צו פיקוח עונש הכולל מאסר בפועל לתקופות שונות בשים לב לחומרת ההפרה. ניתן למצוא פסיקה בה הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל לתקופות לא קצרות, לצד פסיקה מקלה יותר. ראו גזר הדין שניתן על ידי בת"פ (קריות) 60917-03-14 פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נ' פלוטקין (פורסם בנבו, 6.8.2015) וסקירת הפסיקה שהובאה שם.

 

18.                 לאור המובא לעיל, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע בין 3-10 חודשי מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי. בשל מצבו האישי של הנאשם אשר ממנו נגזר מצבו הכלכלי - לא ראיתי לכלול במתחם רכיב עונש בעל השלכה כספית.

 

שיקולים לגזירת העונש בתוך המתחם

 

19.            בגזירת העונש בגדרי מתחם העונש ההולם, יש לשקול את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין).

 

20.            אין לכחד, התמונה העולה מנתוניו של הנאשם קשה ומטרידה ביותר. זהו אחד המקרים בהם בית המשפט עומד בפני קושי הנובע מן הפער בין הכללים הפורמליים של הטלת העונש, קביעת מתחם העונש והעונש בתוכו, לבין הסתכלות כוללת על מצבו של הנאשם והסיכון הנשקף ממנו.

 

7

21.            מצב הדברים לעת הזו הוא כלהלן: הנאשם עצור מאז יום 21.3.2016 משך תקופה של כתשעה חודשים וחצי. תקופת מאסר זו אף מצויה במתחם לו טענה המאשימה (8-12 חודשים). מעבר להטלת העונש, מחשבות מטרידות עולות לגבי היום שאחרי שהנאשם ישוחרר ממאסרו.

 

22.            נתוני הנאשם מלמדים כי ללא מסגרת מתאימה וטיפול ראוי, הסיכון כי ישוב ויבצע עבירות הוא גבוה, ואכן זו ההערכה המובאת בהערכת המסוכנות. גם שירות המבחן העריך כי הסיכון הנשקף מן הנאשם לביצוע עבירות בעתיד הוא גבוה וקיים אף סיכון לביצוע עבירות חמורות. הערכה זו של שירות המבחן התאששה עד כה (למרבה הצער) בהתבסס על ניסיון העבר. עיון בגיליון ההרשעות הקודמות מגלה כי הוא רצוף עבירות מכל התחומים. הרשעתו האחרונה של הנאשם היא משנת 2015 בגין עבירה של מעשה מגונה בגינה ריצה 7 חודשי מאסר; קדמה לה הרשעה בעבירה דומה משנת 2013 בגינה נדון לתקופת מאסר דומה. קיימות עבירות מין נוספות בעברו של הנאשם משנת 2011 - עבירות של מעשה מגונה בפומבי ומעשה מגונה תוך שימוש בכח או איומים. בנוסף לכך הורשע הנאשם בעבר בין היתר בעבירות רכוש, אלימות, סמים והפרת הוראה חוקית.

 

23.            הנאשם הוא יליד 1986 וכפי שעולה מתסקיר שירות המבחן ומהמסמכים שהונחו לפניי, הוא סובל מקשיים מנטליים ונפשיים כלל לא פשוטים אליהם נלווה שימוש בסמים. מהמסמכים שהוגשו על ידי הסניגור (נ/1) עולה תמונה קודרת באשר למצבו של הנאשם. במסמך מיום 17.8.2016 שנערך על ידי מב"ן צוין כי קיים אצל הנאשם "תהליך מנטלי איטי. אפקט מצומצם. חשיבה דלה מאד...רמת אינטליגנציה ירודה. מתפקד ברמה בסיסית. תובנה חלקית". במסמך נוסף שנערך על ידי פסיכיאטר צוין "רמת אינטליגנציה נמוכה. קונקרטי במהלך חשיפה. אין תובנה למצבו והתנהגותו. מגלה תמונה של פיגור שכלי". במסמכים של המוסד לביטוח לאומי צוין כי מדובר במי שסובל מפיגור שכלי קל והפרעות באישיות.

 

24.            בנוסף לתמונת המצב באשר לקושי המנטלי, וללא קשר לכך - נסיבות חייו של הנאשם אינן קלות. מהתסקיר עולה כי הנאשם עלה עם משפחתו מאתיופיה בהיותו בגיל 4, וניכר כי הוא נעדר מנגנוני תמיכה חברתיים ומשפחתיים ואין בנמצא מסגרת אחרת שתתאים לו ותעניק לו טיפול על רקע מגבלותיו.

 

8

25.            במסגרת התסקירים שהוגשו הוצע - למעשה - כי הנאשם ימשיך לשהות במעון ".........." בתנאי המקום. יובהר כי הנאשם מצוי במעון ".........." בתנאי מעצר החל מיום 13.10.2016 והוא שוהה במקום עד למועד מתן גזר הדין. התקופה המצטברת בה מצוי הנאשם הן במעצר בבית מעצר והן במעון ".........." היא כתשעה חודשים וחצי. לכל הדעות תקופה זו (ככל שמנכים מתקופת המאסר שתוטל על הנאשם) מהווה עונש הולם לעבירות בהן הורשע הנאשם והיא אף נופלת במתחם העונש שהמאשימה טענה לו.

 

26.            יכולנו לעצור את הילוכנו כאן, לעשות את מלאכתנו קלה ולחתום על גזר הדין בתוצאה עונשית זו. ואולם בכך תהיה מלאכתנו חסרה.

 

27.            שירות המבחן ציין בתסקיר שהוגש על ידו בהסתמך על עמדת נציגי המעון כי השהיה במעון היא מסגרת שיכולה לתת מענה למסוכנות הנשקפת מן הנאשם. המאשימה התנגדה לאפשרות זו, והיה זה דווקא הסניגור - באחריות רבה יש לומר - שביקש לאמץ את המתווה שהוצע על ידי שירות המבחן. יודגש כי הסניגור יכל אף הוא לעשות את מלאכתו קלה ולטעון כי די בתקופת המעצר - ואידך זיל גמור. אולם חלף זאת, ביקש הסניגור להעמיד את הנאשם בצו מבחן במסגרתו ימשיך לשהות במעון. אכן, עמדה זו מיטיבה עם הנאשם, אשר עד כה, מלבד היותו בבתי סוהר, לא נמצאה לו מסגרת כלשהו. אך יחד עם זאת, היא מיטיבה - לא פחות - גם עם האינטרס הציבורי, מכיוון שיש בכך כדי להפחית ולו במעט את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם. יודגש כי מן העבר האחר אין חלופה טובה יותר וכאמור, אם נעשה את מלאכתנו קלה, ההילוך יהיה כי על הנאשם תוטל תקופת מאסר שמשמעותה כי אם לא היום אז בעוד תקופה קצרה ישוחרר, ללא כל ערובות להפחתת המסוכנות הנשקפת ממנו על ידי מתן טיפול מתאים.

 

28.            אינני מתעלם מהקשיים הלא מבוטלים עליהם מצביע שירות המבחן בתסקירים שהוגשו על ידו, בין היתר לגבי השתלבותו הלא מלאה של הנאשם במעון. אולם נראה כי במציאות העגומה שתוארה - קיים סוף סוף צוהר של תקווה כי נמצאת (אולי) מסגרת שיכולה להתאים לנאשם, ואין אלא לברך על כך.

 

29.            ודוק, אין באימוץ המלצת שירות המבחן כדי לוותר על מטרות הענישה האחרות. כפי שצוין, הנאשם מצוי במעצר תקופה הקרובה לעשרה חודשים (חלק מן התקופה במעצר במעון ".........."), כאשר תקופה זו מצויה ברף העליון של מתחם העונש שנקבע. האפשרות המוצעת היא תוספת שהיא בבחינת זה (הציבור) נהנה וזה (הנאשם) במקרה הטוב נהנה ובמקרה הפחות טוב לא חסר.

 

9

30.            לסיכום, נראה כי התוצאה העונשית המיטבית היא הטלת עונש של מאסר בפועל לתקופה שתחפוף את ימי מעצרו (כולל במעון "..........") וכן הטלת עונשי מאסר על תנאי, לצד העמדת הנאשם בצו מבחן למשך 18 חודשים. צו המבחן נועד למעשה להבטיח כי הנאשם ישהה במעון לפי תנאי המקום בפיקוח שירות המבחן.

 

31.            יוער כי הקביעה כי תקופת הפיקוח תכלול שהיית הנאשם במעון היא בסמכות בית המשפט. סעיף 5 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: פקודת המבחן)קובע בין היתר כי צו המבחן יכיל בין היתר גם "תנאים נוספים בדבר מגורים וענינים אחרים, לרבות חובת הנבחן לקבל טיפול רפואי, ככל שבית המשפט, בהתחשב עם נסיבות הענין, יראה אותם נחוצים כדי להבטיח את שלומו הנפשי והגופני של הנבחן, את שיקומו החברתי וחינוכו להתנהגות טובה, ולמנוע אותו מלשוב ולעבור את העבירה שעבר או מלעבור עבירה אחרת". בנוסף לכך סעיף 6(ב) לפקודת המבחן קובע כי " הוכח לבית המשפט, בדרך שתיראה לו, כי יש מוסד המסכים לקבל את הנבחן ושהסכמתו מספקת כדי לחייבו בכך, רשאי בית המשפט להורות בצו המבחן שהנבחן יגור באותו מוסד תקופה שתפורש בצו ושלא תימשך מעבר לתקופת תקפו של צו המבחן" וראו גם יתר הוראות סעיף 6 לפקודת המבחן.

 

32.            לאור התוצאה אליה הגעתי אינני נדרש לשאלה אם ניתן לקבוע כי הנאשם יוכל לרצות מאסר בפועל במעון "..........", זאת לאור טענת המאשימה כי הנאשם אינו מוכר כסובל מפיגור. שאלה זו אינה רלוונטית כעת, לאור ההוראה בדבר ניכוי ימי המעצר מתקופת המאסר.

 

גזר הדין

 

33.            לאור האמור לעיל, בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.   מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים ו- 10 ימים בניכוי ימי מעצרו, מיום 21.3.2016 ועוד להיום. מובהר כי ימי המעצר במעון הנעול ".........." יימנו אף הם.

 

התוצאה היא אפוא כי הנאשם השלים את ריצוי עונש המאסר שהוטל עליו בגזר דין זה.

 

10

ב.    6 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים, עבירה של הפרת צו פיקוח לפי חוק פיקוח על עברייני מין או עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, או עבירת אלימות ויורשע בה.

 

ג.    2 חודש מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שנתיים, עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה.

 

ד.    הנני מחייב את הנאשם לעמוד בפיקוח קצין מבחן למשך 18 חודשים החל מהיום בהתאם לתכנית ולתנאים המפורטים בתסקיר שירות המבחן מיום 20.12.2016. למען הסר ספק במהלך תקופת המבחן יתגורר הנאשם במעון הנעול ".........." בהתאם לתנאים שייקבעו על ידי מוסד זה או במקום מגורים אחר שייקבע על ידי המוסד; או על ידי שירות המבחן; כן יהיה על הנאשם לקבל טיפול פסיכיאטרי וכל טיפול אחר עליו יוחלט על ידי המעון או על ידי שירות המבחן; כמו כן, יהיה על הנאשם להשתלב בתכניות טיפוליות שיקבעו עבורו.

 

בית המשפט הסביר לנאשם בלשון פשוטה המובנת לו את משמעות צו המבחן והזהירו שאם לא ימלא אחרי הצו מכל בחינה שהיא או יעבור עבירה נוספת, יהיה צפוי לעונש נוסף על העבירות בהן הורשע בתיק זה.

 

       שירות המבחן יגיש תסקיר בכל ששה חודשים בו יעדכן את בית המשפט לגבי קיום תנאי צו המבחן.

 

שב"ס יעביר את הנאשם ממקום מעצרו למעון "..........".

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

 

 

עותק מגזר הדין יועבר על ידי המזכירות לגורמים הבאים:

1. שירות המבחן.

2. מעון ...........

3. מנכ"ל משרד העבודה והרווחה (כאמור בסעיף 6(ב) לפקודת המבחן).

 

 

 

 

 

ניתן היום, י"ג טבת תשע"ז, 11 ינואר 2017, במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.