לפני בקשה מיום 15.6.23 לביטול פסק דין לפינוי מיום 29.5.23.

הנטען בתצהיר, שהנתבע סבר שעומדים לו 60 יום מוקשית. ראשית, למיטב עיוני יפוי הכח לייצוג בתיק נחתם ביום 9.4.23. הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 15.6.23. ממועד החתימה על יפוי הכח, שנחתם עוד קודם למועד מתן פסק דין בהעדר הגנה, ועד להגשת הבקשה חלפו למעלה מ- 60 יום. שנית, בהזמנה שצורפה לתביעה נכתב כי יש להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום. שלישית, לצד תנחומי ביהמ"ש לאבלים, חסר פירוט מתי בדיוק הייתה השבעה. המסקנה היא שהבקשה לא הוגשה במועד. גם לא הוגשה בקשה להארכת מועד ולא מצאתי טעם מיוחד לאי השגת כתב הגנה. מטעם זה אין מקום לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

אין בתצהיר נימוקי הגנה וגם מהבקשה קשה להבין את ההגנה או סיכוייה. משיקול דעתי ולאור זכות הגישה לערכאות אורה על ביטול פסק הדין בתנאים הבאים:

א. הגשת כתב הגנה עד ליום 10.7.23 בשל לוח הזמנים המקוצר להליך בתביעה מסוג זה.

ב. הפקדת שכר דירה לקופת ביהמ"ש בסך של 2,000 ₪ עד ליום 30.6.23. ככל שכבר שולם לחודש 6/23 תוגש אסמכתא לתיק.

ג. הפקדת שכר דירה חודשי בסך 2,000 ₪ לקופת ביהמ"ש עד למתן החלטה אחרת ועד לכל 30 לכל חודש.

ד. תשלום הוצאות בגין אי הגשת כתב הגנה במועד בסך של 750 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך. התשלום יבצוע עד ליום 30.6.23.

ה. התנאים הם מצטברים. לא ימלא הנתבע אחר התנאים ותוגש בקשה מתאימה ישקול ביהמ"ש להורות כי פסק הדין מיום 29.5.23 יעמוד על כנו ושעיכוב ההליכים יבוטל.

ניתנה היום, ג' תמוז תשפ"ג, 22 יוני 2023, בהעדר הצדדים.