1

 

 

הרקע

1.       הנאשם הורשע ביום 11.10.2021 לאחר ניהול הוכחות בפריצה לבניין שאינו משמש למגורים וגניבה, איומים והיזק לרכוש במזיד, עבירות לפי סעיפים 407(ב), 192, ו - 452 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בגין אירוע מיום 22.6.2020. לאחר הרשעתו נדחה הדיון לבקשתו לשם קבלת תסקיר מאת שירות המבחן, מאחר שהנאשם החל בהליך טיפולי במסגרת הליכי המעצר והוא ביקש להשלימו. בתוך כך, ביום 5.1.2022 פרץ הנאשם לבית כנסת בכוונה לבצע גניבה תוך הפרת הוראה חוקית, עבירות לפי סעיפים 406(ב) ו-287(א) לחוק העונשין, אזי הוגש נגדו כתב אישום נוסף (ת"פ (כ"ס) 17901-01-22), והוא נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 1.6.2022 צירף הנאשם את כתב האישום הנוסף לתיק העיקרי, הורשע במיוחס לו והצדדים טענו לעונש.

 

תמצית המעשים בהן הורשע הנאשם

2.       כעולה מהכרעת הדין המנומקת בנוגע לכתב האישום בתיק העיקרי, הנאשם התפרץ למחסן בבניין מגורים ברח' שלמה המלך 27 בהוד השרון, בכך שהחדיר חפץ חד בין הדלת למשקוף שבר את הדלת, נכנס אל המחסן וגנב ציוד לאילוף כלבים, כובעים, תיק כחול ועוד. מר נועם ילין (להלן: "המתלונן") הבחין בנאשם בעת שיצא מהמחסן ובידו התיק, ושאל אותו לפשר מעשיו. הנאשם השיב לו כי הוא מתגורר בבניין, וכשהמתלונן ביקש ממנו שלא יזוז שלח הנאשם יד לעבר מכנסיו ואיים עליו באומרו: "אני אדקור אותך", ושב ואיים על המתלונן באומרו: "תיזהר שאני לא אדקור אותך", עלה על אופניו החשמליים ועזב את המקום כשברשותו הרכוש הגנוב. המתלונן דלק אחרי הנאשם, הזעיק את המשטרה, וכשוטרים הגיעו למקום הם הבחינו בנאשם וקראו לו לעצור. הנאשם המשיך בריצה, עד שקפץ עליו שוטר ועצר אותו.

2

 

3.       מעובדות כתב האישום המצורף עולה כי ביום 5.1.2022 באזור השעה 8:14 התפרץ הנאשם לבית כנסת ברעננה (להלן: "בית הכנסת") בכך שדחף בחוזקה חלון באמצעות מוט ברזל, נכנס למקום אך נתפס בכף על ידי שוטרים בהמשך לדיווח שהתקבל מאזרח שהבחין בו בבית הכנסת.

 

4.       שירות המבחן בתסקיר מיום 25.5.2022, אליו אתייחס בהמשך, עמד על קיומו של סיכון משמעותי במצבו של הנאשם לביצוע עבירות נוספות, ועל הצורך שלו בטיפול ממושך תחת גבולות ברורים. אולם, בהעדר נכונות של הנאשם להשתלב בקהילה טיפולית נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.

 

טעוני הצדדים וראיות לעונש

5.       ב"כ המאשימה עוה"ד רוני אלסטר הגישה כראיות לעונש את רישומו הפלילי של הנאשם (טל/1); גזר דין בת"פ (שלום אשקלון) 40075-04-19 מיום 11.7.2019 הכולל שני מאסרים מותנים למשך 8 חודשים בגין עבירת רכוש מסוג פשע, ו- 4 חודשים בגין עבירת רכוש מסוג עוון, לצד התחייבות בת הפעלה על סך 1,500 ש"ח (טל/2); גזר דין בת"פ (שלום אשקלון) 12905-09-15 מיום 29.12.2016 הכולל מאסר מותנה בר הפעלה למשך 8 חודשים בגין עבירת רכוש מסוג פשע (טל/3), ותמונות של בית הכנסת שנפרץ (טל/4).

 

6.       לעניין העונש הפנתה ב"כ המאשימה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, לחומרת המעשים בנסיבותיהם, תוך דגש על כך שההתפרצות לבית הכנסת בוצעה בעת ששהה הנאשם בתנאים מגבילים, כשמשפטו בתיק העיקרי התנהל נגדו. לפיכך טענה ב"כ המאשימה שמתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 8 חודשי מאסר ל-18 חודשים, ובתיק המצורף בין 10 חודשי מאסר ל- 20 חודשים (לתמיכה בטענותיה הגישה פסיקה בה אדון בהמשך).

 

7.       בשל עברו המכביד של הנאשם עתרה המאשימה להשית עליו ענישה ברף העליון של מתחמי הענישה ולהפעלת המאסרים המותנים במצטבר, כך שסה"כ יוטלו על הנאשם לא פחות מ-60 חודשי מאסר בפועל, לצעד הפעלת ההתחייבות, קנס ופיצוי למתלונן בתיק העיקרי.

 

8.       ב"כ הנאשם עוה"ד יחיאל יוליוס רוזנברג טען שנסיבות חייו של הנאשם קשות, כעולה מתסקירי שירות המבחן, וכי לאחרונה עורך הנאשם שינוי בחייו בסיוע בת זוגו, הוא נגמל בעצמו מסמים והשתתף לאורך זמן בהליך טיפולי של שירות המבחן. ב"כ הנאשם הדגיש כי הנאשם הקים לאחרונה משפחה והוא אב לתינוקת.

 

 

3

9.       עוד לקולה הפנה ב"כ הנאשם להודאת הנאשם במיוחס לו בתיק המצורף תוך חיסכון בזמן שיפוטי ונטילת אחריות. בנוגע לאישום זה נטען שיש לתת את הדעת כי העבירות בוצעו מתוך מצוקה ממשית ועוני ובשל רצונו של הנאשם לדאוג למשפחתו ולבתו התינוקת לאוכל. הוסיף וטען ב"כ הנאשם כי מטעמים אלו, אין להשית על הנאשם רכיבי ענישה כלכליים.

 

10.   בדברו האחרון הביע הנאשם צער על מעשיו, סיפר בבכי כי מאז שהכיר את זוגתו הוא נגמל מסמים ורצונו לעלות על דרך הישר. בנוגע להתפרצות לבית הכנסת הסביר הנאשם כי פעל ממצוקה קשה לאחר שתר אחרי אוכל עבור בתו כל הלילה. הנאשם ביקש את רחמי בית המשפט כדי לחזור לחיק משפחתו מהר ככל הניתן.

 

גזירת העונש

11.   העיקרון המנחה בגזירת הדין הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם בנסיבותיהן ומידת אשמו, לבין סוג העונש ומידתו. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, יש לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם, נוכח חומרת הפגיעה שפגע בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנוהגת, ולגזור את עונשו של הנאשם בתוך המתחם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בעבירה, ובהן נסיבותיו האישיות.

 

קביעת מתחם העונש

12.   בביצוע עבירות הרכוש והאיומים פגע הנאשם בזכות הפרט והציבור לרכושו ולתחושת ביטחונו האישי, ובפריצה לבית כנסת פגע גם בקדושת המקום ורגשות המתפללים. בהפרת הוראה חוקית פגע הנאשם בסדר הציבורי.

 

13.   להלן ענישה נוהגת רלוונטית לענייננו ממנה ניתן ללמוד בשינויים המחוייבים לקולה וחומרה:

 

4

א.    ברע"פ 5139/13 מזרחי נ' מדינת ישראל (19.8.2013), נדון נאשם שהורשע לפי הודאתו ב- 6 אישומים ובתיק נוסף שצירף בגין 3 התפרצויות לבתי כנסת, 4 עבירות גניבה, היזק לרכוש, הסגת גבול, החזקת מכשירי פריצה ושתי עבירות פריצה לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין עבירות ההתפרצות לבית כנסת נע בין 6 חודשי מאסר ל- 14 חודשים באישום אחד, ובשני אישומים נוספים נע בין 6 חודשי מאסר ל- 16 חודשים. לגבי התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה קבע מתחם הנע בין 4 חודשי מאסר ל- 14 חודשים. משנתן דעתו בית המשפט לעברו הפלילי המכביד של הנאשם בעבירות רכוש, והסיכון להישנות עבירות דומות כעולה מתסקיר שירות המבחן, נגזר על הנאשם לרצות מאסר בפועל למשך 28 חודשים. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר והועמד על 40 חודשי מאסר בפועל לאור התרשמות ערכאת הערעור כי הנאשם מתפרנס מעבירות רכוש, ומהווה סיכון לציבור ולמקומות קדושים. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחתה.

 

ב.      ברע"פ 3478/18 קמנקו נ' מדינת ישראל (8.5.2018), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בשתי עבירות פריצה לבניין שאינו מקום מגורים ושתי עבירות גניבה בנסיבות מחמירות. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר, ועל הנאשם שהתקשה לקחת אחריות על מעשיו ועברו הפלילי מכביד הושת עונש מאסר של 10 חודשים. בית המשפט המחוזי הקל עונשו ל-8 חודשי מאסר. בקשה לרשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה.

 

ג.       בעפ"ג (באר-שבע) 46627-09-20 אלסאנע נ' מדינת ישראל (6.1.2021), הורשע נאשם על פי הודאתו בהתפרצות לבניין שאינו דירה, גניבה והיזק לרכוש בזדון, בכך שביחד עם אחר הצטייד ברכב, פרץ לחנות נוחות בתחנת דלק וגנב את הקופה. בית המשפט השלום קבע מתחם הנע בין 12 חודשי מאסר ל-24 חודשים, וגזר על הנאשם לאור גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, ונוכח הפוטנציאל השיקומי שלו, למאסר בפועל למשך 12 חודשים. בערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש אושר מתחם העונש שנקבע, אך עונש המאסר קוצר והועמד על 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, משנקבע שהיה נכון לתת משקל רב יותר להליך השיקום שעבר הנאשם ולגילו הצעיר.

 

ד.      בעפ"ג (ירושלים) 67420-03-17 בן עזרא נ' מדינת ישראל (19.6.2017), נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בהתפרצות למקום מגורים וגניבה, והתפרצות לבית עסק וגניבה, כשסה"כ גנב מזומן 5,120 ₪. בית המשפט השלום בירושלים קבע מתחם הנע בין 7 חודשי מאסר ועד 15 חודשים, בגין כל אחד מעבירות ההתפרצות. בהתייחס לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ותסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה טיפולית, וגזר עליו 20 חודשי מאסר וכן הפעיל בחופף ובמצטבר מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, כך שנקבע כי ירצה 23 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה.

 

ה.     בעפ"ג (ירושלים) 8307-12-19 חורי נ' מדינת ישראל (14.1.2020) (גזר הדין מבית משפט השלום הוגש על ידי המאשימה), הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של התפרצות למקום תפילה בצוותא עם אחרים וגניבה של כ-4,200 ₪. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר בפועל ל - 20 חודשים, ומחמת מצבו הרפואי הקשר ביותר של הנאשם גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, חרף עבר פלילי מכביד. ערעור שהגיש הנאשם נדחה ונקבע כי מתחם העונש הולם.

 

5

ו.       בע"פ (נצרת) 11833-12-17 יפה נ' מדינת ישראל (13.2.2018) (פסיקה מטעם המאשימה), הורשע נאשם לאחר ניהול הוכחות בהפרת הוראה חוקית, התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, וניסיון גניבה בכך שפרץ לבית בזמן שהיה תחת תנאים מגבילים וניסה לגנוב מהבית רכוש. הנאשם צירף תיק נוסף בו הודה והורשע בעבירת איומים על כך שבשתי הזדמנויות התקשר מבית המעצר לבת זוגתו ואיים לפגוע בה. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בתיק העיקרי נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-40 חודשים, ובגין התיק המצורף נע בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר, גזר על הנאשם 40 חודשי מאסר בפועל, הפעיל שני מאסרים מותנים למשך 30 חודשים ו- 12 חודשים במצטבר, כך שסה"כ נגזרו על הנאשם 82 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש הנאשם התקבל חלקית ובית המשפט המחוזי חפף בין המאסרים המותנים שהיו תלויים ועומדים נגד הנאשם וצבר אותם ל-40 חודשים שגזר בית המשפט השלום, ובסה"כ 70 חודשי מאסר בפועל.

 

ז.       ברע"פ 689/20 גבאי נ' מדינת ישראל (28.1.2020) (פסיקה מטעם ההגנה), נדון עניינו של נאשם שהורשע באישום התפרצות למקום מגורים וגניבה, לאחר ניהול הוכחות במהלכם חזרה המאשימה משלושה אישומים. נקבע כי הנאשם שבר סורגים, פתח חלון, נכנס לבית וגנב 6,000 ₪ ותכשיטים. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין 6 ל- 18 חודשים, וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות, בשים לב שעל אף עברו הפלילי היה הנאשם צעיר מאוד וחלפו שנים רבות מאז מעורבותו האחרונה בפלילים. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

 

14.   הנאשם הורשע בתיק העיקרי בפריצה למחסן בחניית בית מגורים, שבמהלכה גרם הנאשם לנזק לדלת, וגנב ציוד בעל ערך נמוך שהוחזר לבעליו. האיומים שהשמיע בהמשך כלפי המתלונן היו מוחשיים ומטרתם הייתה לאפשר את התחמקותו של הנאשם מהמקום. בהתייחס להתפרצות לבית הכנסת, היא נעשתה בשעות הבוקר כשבמקום לא נכח איש, ולא נגנב דבר היות שהנאשם נתפס בשעת מעשה. ואולם נסיבה לחומרה נוגעת לפגיעה בקדושת המקום, וביצוע העבירה תוך הפרת התנאים המגבילים. במכלול הנסיבות, אני סבורה כי בשני המקרים פגע הנאשם במעשיו בערכים המוגנים במידה נמוכה עד בינונית.

 

15.   לאחר שנתתי דעתי למעשי הנאשם בנסיבותיהם ולענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין התיק העיקרי נע בין מספר חודשי מאסר ל- 14 חודשים, ובתיק המצורף נע בין 6 חודשי מאסר ל- 18 חודשים. הגם שנקבעו מתחמי ענישה נפרדים, גזירת העונש לשני האירועים תעשה במאוחד.

 

 

6

קביעת העונש בתוך המתחם

16.   לקולה נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם מאז ילדותו. מתסקיר שירות המבחן מיום 25.5.2022 נלמד כי הנאשם בן 41, פרוד מאשתו ואב לילד כבן 11 המתגורר עמה, מזה כשנתיים מנהל קשר זוגי והשניים הורים לתינוקת כבת שנה. החל מגיל צעיר שהה הנאשם בפנימיות (בשל נסיבות משפחתיות שזה לא המקום לפרטן), למד 11 שנות לימוד והשלים בגרות מלאה במסגרת החינוך בעת ריצוי מאסר. הנאשם בקשר רופף ביותר עם בני משפחתו, והוא נתון במצוקה כלכלית. בשנת 2015 שולב הנאשם במהלך מאסרו במחלקה להתמכרויות וסיים בהצלחה את הטיפול בגמילה מסמים, וטופל בהמשך במרכז יום באשקלון. בשנת 2016 לא עמד הנאשם בתנאי רישיון האסיר והוא הוחזר למאסר. במסגרת התיק העיקרי שהה הנאשם במעצר באיזוק אלקטרוני תקופה ממושכת, השתלב בצו פיקוח מעצרים והיה נקי מסמים, אך שב ונעצר בגין התיק המצורף. הנאשם נטל אחריות מלאה לעבירה בה הורשע בתיק המצורף וביטא בושה על מעשיו. שירות המבחן ציין לחיוב את הקשר הזוגי שמנהל הנאשם עתה, וכי בת זוגו מנסה לסייע לו בשינוי אורחותיו.

 

17.   מנגד עמד שירות המבחן בתסקירו על דפוסיו העבריינים המושרשים של הנאשם מגיל צעיר, על רצידיביזם בביצוע עבירות רכוש, העדר מיומנויות לנהל אורח חיים יציב, וכי הנאשם זקוק להליך טיפולי ממושך בגבולות ברורים, אך אינו מסוגל להתחייב לטיפול בקהילה סגורה. משכך, חיווה שירות המבחן את דעתו כי קיים סיכון משמעותי במצבו של הנאשם להמשך צריכת סמים וביצוע עבירות.

 

18.   לנאשם עברו הפלילי מכביד ביותר הכולל 10 רישומים פליליים, מאז היה קטין בשנת 1996, והוא הורשע לאורך השנים בעשרות רבות של עבירות רכוש שעיקרן התפרצויות לבתי מגורים, לצד עבירות נשק ועוד. בגין הרשעותיו ריצה הנאשם עונשי מאסר ממושכים ביותר: בשנת 1998 למשך 5 שנים; בשנת 2006 למשך 41 חודשים; בשנת 2011 למשך 6 שנים וחצי; בשנת 2016 למשך 20 חודשים, ובמאסר האחרון משנת 2019 נדון ל- 8 חודשי מאסר.

 

19.   לחובת הנאשם זקפתי את ביצוע העבירות בתיק המצורף בעוד שההליך בתיק העיקרי היה תלוי ועומד נגדו, לאחר שהורשע במיוחס לו ועניינו נדחה לבקשתו לקבלת תסקיר, בהיותו בהליך טיפולי תחת צו מעצרים של שירות המבחן.

 

20.   נתתי דעתי לתקופה הממושכת בה שהה הנאשם במעצר בתיק העיקרי החל מיום 21.6.2020 עד 13.7.2020, ובמעצר באיזוק למעלה מ-8 חודשים החל מיום 14.7.2020 ועד 21.3.2021. בתיק המצורף עצור הנאשם עד לתום ההליכים החל מיום 5.1.2022.

 

7

21.   סעיף 58 לחוק העונשין מורה על הפעלת מאסרים מותנים במצטבר לעונש מאסר, בהעדר טעמים חריגים (רע"פ 7656/13 דניאל נ' מדינת ישראל (14.11.2013)). בשים לב כי חלף זמן רב מאז הושת על הנאשם המאסר המותנה משנת 2016 שמתייחס לעבירות משנת 2015, והיות שעסקינן במאסרים מותנים ממושכים באופן יחסי שמהותם עבירות רכוש דומות, אני סבורה כי בכך יש טעמים מיוחדים להפעלתם בחפיפה חלקית.

 

אשר על כן, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.               בגין הרשעתו בתיקים העיקרי והמצורף אני גוזרת על הנאשם מאסר בפועל למשך 18 חודשים.

 

ב.                המאסרים המותנים מת"פ (אשקלון) 40075-04-19 מיום 11.7.2019 למשך 8 חודשים ו- 4 חודשים יופעלו בחופף זה לזה, ובמצטבר למאסר שנגזר על הנאשם.

 

ג.                 המאסר המותנה מת"פ (אשקלון) 12905-09-15 מיום 29.12.2016 למשך 8 (שהוא בר הפעלה בשים לב שהנאשם שוחרר ממאסר בתיק זה ביום 5.11.2018) יופעל במצטבר ובחופף לעונש המאסר שנגזר על הנאשם, ולמאסרים המותנים שהופעלו לעיל כך שסה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל ממעצרו ביום 5.1.2022, ובניכוי ימי מעצרו החל מיום 21.6.2020 ועד ליום 13.7.2020.

 

ד.                מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא שהנאשם שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

 

ה.               מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.

 

ו.                  מורה על הפעלת התחייבות מת"פ (אשקלון) 40075-04-19 מיום 11.7.2019 בסך 1,500 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתה, שתשולם ב- 5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.8.2022.

 

מחמת המאסר הממושך שהושת על הנאשם וקשייו הכלכליים מצאתי שלא להשית עליו ענישה כלכלית נוספת.

 

ניתן צו למוצגים כדלקמן:

כסף בסך 206 ₪ יחולט; טלפונים ניידים ושעונים יוחזרו לנאשם כפוף לנוהלי משטרת ישראל; כלי עבודה שהחזיק הנאשם ברשותו בעת מעצרו בבית הכנסת, לרבות מברגה חשמלית - לשיקול דעת קצין משטרה. אשר למוצגים אחרים ניתן צו כללי בהתאם לשיקול דעת קצין המשטרה.

8

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, כ"ג סיוון תשפ"ב, 22 יוני 2022, בנוכחות: ב"כ המאשימה עו"ד רוני אלסטר, ב"כ הנאשם עו"ד יחיאל יוליוס רוזנברג והנאשם, שהובא באמצעות שב"ס.