1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד - אביעד כ"ץ

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד - מירב אברהם

ק. מבחן איתמר כהן

[פרוטוקול הושמט]

גמר דין

הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, על פיו לא הורשע ונדחה לקבלת תסקיר והוצהר כי אם התסקיר יהיה חיובי במובן זה יביע חרטה, הפנמה, לקיחת אחריות, ישתף פעולה עם שירות המבחן, כולל השתתפות בטיפול שהומלץ וכי אין צפי להישנות עבירות, המסוכנות תפתחת ולא יפתחו תיקים נוספים, התביעה תצטרף לכל המלצת שירות מבחן, כולל הימנעות מהרשעה וכמו כן הוסכם כי מעצר בית יבוטל , אך איסור להיכנס לאשקלון וליצור שקר עם המתלוננת יעמוד על כנו.

הדיון נדחה מ- 8.4.14 להיום.

2

מהתסקיר שנתקבל הוא בן 42, גרוש, אב לשני ילדים בני 10 ו- 11, עלה ארצה בשנת 78' מברית המועצות, בעל השכלה בתחום הנדסת מכונאות, עובד עצמאי. השתלבותו בארץ בהיותו בן 6 היתה קשה, אך השלים 12 שנות לימוד, התגייס לצבא. למד באוניברסיטת בן גוריון, עבד בחברות שונות. למד תואר שני בהנדסת מכונאות. משנת 2013 עובד כעצמאי וחש סיפוק.

הוא התחתן בשנת 2002, נישואי נוחות, התגרשו בשנת 2006 על רקע קשיי תקשורת.

את המתלוננת הכיר דרך אתר היכרויות וכעבור זמן קצר מאוד עברו לגור יחדיו. הוא הורשע בכך שב- 29.5.14 על רקע סירובה לחתום על מסמך שיחייבה לבצע הפלה, תקף אותה בכך שהיכה בפניה וגרם לה חבלה: נפיחות באף, עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש של בת זוג.

לדבריו, כעבור זמן קצר שהם מתגוררים יחדיו החלו בעיות תקשורת והוא חש אכזבה רבה. הוא שולל שימוש באלימות בכלל.

טוען שאלימות ביניהם היתה מילולית בשל יחסה המזלזל והביקורתי כלפיו.

הנאשם לוקח אחריות על העבירה, הביע חרטה ובושה, טען שהתנהל בחוסר סבלנות סביב חוסר אונים שחש בשל הריונה. לא היה לו כוונה לפגוע בה, אך איבד עשתונות במהלך הויכוח. מדובר במעצר ראשון שהיווה גורם מרתיע מציב גבולות . הוא חווה המעצר כאירוע משפיל וטראומתי שהשפיע גם על דימויו העצמי.

הם שוחחו עם המתלוננת שכיום נמצאת בחודש התשיעי להריונה. תיארה את הקשר ביניהם כקשר טוב ללא אירועי אלימות, והנאשם שכול ורגוע בדרך כלל , אך רגזן בסיטואציות קטנות מבלי שיש סימנים מוקדמים. תיארה את האירוע אירוע יחיד סביב המשבר של היריון והסתייגותו של המשך הקשר. הם חשו שלא שיתפה פעולה באופן מלא ולא שיתפה אותם באופן גלוי בבעיות והקשיים.

בכל מקרה, מאז לא יוצר קשר איתה ולא חשה מאויימת מפניו ולכן רמת הסיכון כיום נמוכה להישנות התנהגות דומה בעתיד והם ממליצים לסיים ההליך בצו של"צ, צו מבחן, התחייבות וללא הרשעה.

3

התובע סבור כי כל עוד לא יחל בהליך הטיפולי, מן הראוי לדחות הדיון, בעוד קצין המבחן באופן וודאי טוען שאין כל צורך בכך וניתן ליתן בו אמון וכך טוענת גם הסניגורית.

גם בית המשפט התרשם שמדובר באדם שיש לו כוחות, שכן הצליח לרתום כוחותיו הן ללימודים אקדמאים והן בתחום התעסוקה, למרות קשיים מילדות שלא פורטו עקב צנעת הפרט. מדובר במי שמסוגל להפיק לקח מאופן בו התנהל ואשר יש בו מוטיבציה לערך בדיקה מעמיקה ולשנות דפוסי אישיות בעייתים שעמדו ברקע ביצוע העבירה.

ניכר כי מדובר באדם שמסוגל חלקים מכשילים באישיותו ולרכוש כלים עם התמודדת במצבים מורכבים כדי למנוע התנהגות דומה בעתיד, ולכן מצאתי שלא לדחות ואני מטילה עליו רכיבי ענישה הבאים.

1.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 6000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הודה במשך שנה מהיום.

            אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 50 ימים.

2.         הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

            לצורך זאת עליו לחתום על צו מבחן.

            מוסבר לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי הצו, ניתן יהיה להפקיעו, להרשיעו ולגזור דינו לרכיבי ענישה נוספים.

3.         אני מטילה על הנאשם לבצע 160 שעות שירות לתועלת הציבור בהוסטל בית רשת, באשדוד, בתפקיד חונכות, בהיקף שלא יפחת מ - 3 ש"ש בפיקוח שירות המבחן.

            במידה ויש צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יעשה כן וידווח על כך לביהמ"ש.

            מוסבר לנאשם כי אם לא יבצע עבודות השל"צ במלואן, ניתן יהיה להפקיע הצו, ל הרשיעו ולשוב ולגזור את דינו לרכיבי ענישה נוספים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

4

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הפיקדון יושב לנאשם על פי פרטים שימציא, ובתנאי שלא נרשם עליו עיקול.

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.