1.      הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בהפעלת תחנת מעבר בלתי חוקית במושב טירת יהודה. העבירות בהן הורשע כוללות עיסוק בעסק ללא רישיון, וכן הפרה של התקנות למניעת מפגעים ותקנות רישוי עסקים. הכל - כמפורט בהכרעת הדין.

2.      בטיעונו לעונש עמד התובע על האינטרסים המוגנים שנפגעו, ועל הפגיעה בסביבה (בפועל ובכוח) שנגרמת מאתרי פסולת בלתי מורשים. התובע עמד על המניע הכלכלי שבבסיס העבירות ועתר למתחם קנס של 120 אלף ועד 200 אלף ₪. בנוסף התבקשתי לגזור מאסר מותנה על מנת להרתיע את הנאשם.

3.      הסניגור טען כי הפגיעה בערכים המוגנים הייתה ברמה נמוכה, לא נגרם זיהום לקרקע ומרבית הפסולת הוחזקה בתוך מכולות. הופניתי למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, והיותו נכה נפגע פעולת איבה. הנאשם עצמו סיפר בכאב על קשיי הפרנסה שלו והסתבכותו הכלכלית וביקש להקל עמו.

4.      הנאשם פגע במעשיו בערך המוגן של איכות הסביבה ושמירה על ניקיונה. אתרי פסולת לא מורשים כדוגמת זה בו פעל הנאשם עלולים לזהם את האוויר והקרקע - משאבים יקרים שכל תושבי המדינה חוקים בהם. בפעילות בניגוד לתקנות מניעת מפגעים גלומה גם פגיעה בשלטון החוק ובשוויון מול מי שמשקיעים מאמץ וממון רב להיענות לדרישות הרגולטיביות. בנוסף, מדובר במפגע מובהק לתושבי המקום. נוכח טיב הפעילות במתחם ומשך ההפעלה (כשנה לפי עובדות כתב האישום), סבורני כי הנאשם פגע בערכים המוגנים פגיעה ממשית. עם זאת, לא הוכח בפניי שנגרם בפועל נזק סביבתי ונראה כי עיקר החומרה בפגיעה הפוטנציאלית שעלולות עבירות אלה לגרום ככלל.

5.      מתחם הקנס לו עתר התובע אינו הולם את מעשי הנאשם, ומתאים יותר לפרשיות חמורות יותר כדוגמת ע"פ 10594-07-14 ארזים נ' המשרד להגנת הסביבה בו נדונו נאשמים על הפעלת עתר פסולת בו נערם על הקרקע "הר פסולת" שהוערך ב-60 עד 80 אלף טון פסולת וגלש לרשות הרבים, או ת"פ 37109-03-16 מדינת ישראל נ' עברון, בו הופעל לאורך זמן ממושך יותר אתר עם כמויות פסולת גדולות תוך גרימת מפגעי ריח, זיהום אוויר וזיהום מים.

6.      בשים לב לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה סבורני כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר מותנה וקנס במתחם מ-20,000 ₪ ועד 80,000 ₪. יצוין כי בקביעת מתחם הקנס התחשבתי כמצוות המחוקק (סעיף 40ח לחוק העונשין) במצבו של הנאשם, המתפרנס בדוחק ונתון במצוקה כלכלית.

7.      בתוך מתחם הענישה יש לגזור את הדין בחלק התחתון אך לא ברף התחתון ממש. אמנם אין לחובת הנאשם עבר פלילי רלוונטי, ונסיבותיו האישיות אינן פשוטות, אך מדובר במי שלא הודה באשמה ואינו זכאי להקלה הנובעת מכך. בנוסף, שיקולי הרתעה תומכים בהשתת עונש מעל לתחתית המתחם (סעיף 40ו לחוק).

8.      לאור האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    שישה חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור תוך שנתיים מהיום עבירה בה הורשע בתיק זה.

ב.     קנס בסך 25,000 ₪. הקנס ישולם ב-25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.7.23.

ג.       התחייבות בגובה 25,000 ₪ להימנע מעבירה במשך שנתיים מהיום.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, ג' סיוון תשפ"ג, 23 מאי 2023, במעמד הצדדים.                                                                                                                    /