כתב האישום וההליכים

1.             הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות שעניינן דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 לחוק העונשין, תשל"ז -1977; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; ושימוש פחזני באש, לפי סעיף 338(א)(3) לחוק העונשין.

2.             בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, ביום 18.5.23 דרש הנאשם מאביו, יליד 1940, כסף לרכישת סמים וכאשר סירב האם איים עליו הנאשם בכך שאמר לו "אני אהרוג אותך אני אחסל אותך אני אחתוך את הפנים של הילדה שלך, אף אחד לא יוצא ממני שלם". לאור כך התקשר האב למשטרה. כאשר הגיעו השוטרים לדירה, צעק עליהם הנאשם, גידף אותם, שבר מקל הליכה שהיה בידו, השתולל וסירב להתלוות עליהם. במהלך הנסיעה בניידת איים הנאשם על שוטרת בכך שאמר לה "חכי חכי מה יהיה איתך". כן מציין כתב האישום כי ביום 18.4.23 איים הנאשם על אחותו ואביו בכך שאמר להם שיחתוך את פניה וכי היא "הייתה מספיק שנים יפה".

3.             עוד צוין בכתב האישום כי במהלך חודש אפריל 2023, במועד שאינו ידוע במדויק, נרדם הנאשם על ספה בסלון הבית כאשר הוא אוחז סיגריה דלוקה וכי במהלך שנתו, נפל בדל הסיגריה על הספה וגרם להתלקחותה ולעשן בבית (להלן - אירוע השריפה).

טיעוני הצדדים לעונש

4.             ב"כ המאשימה הגיש טיעון כתוב והוסיף טיעון על פה. בטיעוניו הפנה ב"כ המאשימה לחומרת העבירות, ריבוין ולעובדה שהאיומים הופנו כלפי אב קשיש ואחות וכן כלפי שוטרים. נטען כי הערכים המוגנים שנפגעו הם שלום גופם ושלוות רוחם של המתלוננים וכן שלטון החוק. לאור כך ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה אחד כולל הנע בין 12-24 חודשי מאסר בפועל. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם נטען כי מדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד אשר ביצע עבירות דומות בעבר כלפי אביו והוא שב לפגוע בו חרף קיומו של מאסר מותנה. כן נטען שלא התבקש תסקיר ולא קיים אופק שיקומי בעניינו של הנאשם. לאור כך ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, להפעיל במצטבר את המאסר המותנה וכן להטיל ענישה נלוות.

5.             הסנגור טען כי מדובר בנאשם הסובל מבעיות נפשיות וכן מרגל שבורה והוא מתנייד בעזרת קביים. נטען כי העבירות לא כללו אלימות פיזית וכי השוטרים התנהגו אל הנאשם בגסות ולכן הגיב כפי שהגיב. ביחס לאירוע השריפה נטען כי מדובר בעבירת רשלנות בלבד שהמתחם בעניינה מתחיל במאסר מותנה. הסנגור ביקש לראות בכל העבירות כאירוע אחד אשר המתחם בעניינו מתחיל במספר חודשי מאסר. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם הפנה הסנגור לנסיבות האישיות ולכך שהאב התייצב לדיונים וכי קיימת ביניהם תלות הדדית. לאור כך ביקש הסנגור להטיל עונש בתחתית המתחם וכן להפעיל את המאסר המותנה בחפיפה חלקית.

6.             הנאשם תיאר את נסיבות חייו הקשות והביע חרטה על מעשיו. כן טען שהוא מסייע לאביו וציין שלא יחזור עוד לביתו של האב אלא יגור לבדו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

7.             הצדדים טענו למתחם עונש אחד לכלל העבירות, אך שניהם התייחסו לאפשרות שיקבע מתחם נפרד לאירוע השריפה. עמדת הצדדים באשר להיות כל עבירות האלימות אירוע אחד מקובלת עלי וזאת הגם שאחת העבירות בוצעה במועד שונה וזאת על-פי מבחן הקשר ההדוק ונסיבות העניין הכוללות(ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)). עם זאת, העבירה שעניינה שימוש פחזני באש היא אירוע נפרד וזאת לאור פער הזמנים ונסיבות העניין שאינן מלמדות על קשר הדוק בין העבירות השונות, זולת האפשרות שהנאשם היה נתון להשפעת סמים במהלך האירועים. עם זאת אציין כבר עתה שבכוונתי להטיל עונש אחד כולל שכן ענישה נפרדת נראית בעיני מלאכותית במקרה זה.

8.             הערכים שנפגעו בשל מעשי הנאשם הם שלוות רוחם של המתלוננים ושלום גופם. כמו כן, לאור העבירות כלפי שוטרים מדובר אף בפגיעה בשלטון החוק. העבירה שגרמה לאירוע השריפה פגעה בערכים של זכות הקניין ושלום הגוף והנפש וזאת בשל הסיכון הפוטנציאלי שבכך.

9.             ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות אציין כי הנאשם השמיע איומים בוטים כלפי אביו, אדם קשיש וכן כלפי אחותו וזאת במספר מועדים. כמו כן הוא נהג בבוטות כלפי שוטרים ואף השמיע איומים בפני שוטרת. אציין כי הנאשם הורשע גם בעבירה של דרישת נכס באיומים וזאת בשל דרישת הכסף לרכישת סמים. עם זאת ראיתי להדגיש שאין בכתב האישום ניסוח המלמד בצורה ברורה על קשר ענייני בין האיום לבין הדרישה (ראו נוסח הסעיף "הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגונבו תוך שימוש באיומים או בכוח..."). ואולם, הנאשם הסכים להרשעתו בעבירה זו ומכאן שהודה בכל יסודותיה. עם זאת, לזכותו אזקוף את סדר הדברים כנזכר בכתב האישום, היינו של דרישה תחילה ואיום רק לאחר הסירוב. כן אביא בחשבון שהאיום לא נשא פרי אלא האב התקשר למשטרה והנאשם נעצר. ביחס לאירוע השריפה, הרי שמדובר בעבירה בה היסוד הנפשי הוא רשלנות. במקרה זה הנאשם נרדם כאשר הוא אוחז סיגריה. מדובר ברשלנות ברורה ואף במדרג שאינו נמוך. הנזק המדויק שנגרם לספה אמנם לא צוין בכתב האישום אך צוין שהיא "התלקחה" וכי הבית התמלא עשן, כך שיש בנסיבות הכוללות ללמד על פוטנציאל סכנה ממשי לרכוש ולנפש (כולל של הנאשם עצמו).

10.         מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות האלימות בהן הורשע הנאשם מגוונת ובעלת מנעד רחב, הנע בין מאסרים מותנים ועד עונשי מאסר ממש, והכל תלוי בנסיבות העושה והמעשה. ראו בעניין זה: רע"פ 3210/19 פלוני נ' מדינת ישראל (12.5.2019), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בשלוש עבירות איומים כלפי אמו, הפרת הוראה חוקית והפרת צו בית משפט ונידון ל-45 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; עפ"ג 56845-03-16 פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2016), בו הורשע הנאשם בעבירות איומים, תקיפה סתם והיזק לרכוש שבוצעו כלפי אמו ובן זוגה, ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל מאסר מותנה; עפ"ג 59103-08-21 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (2.9.2021), בו הוחמר עונשו של נאשם שהורשע באיומים על אחותו ואביו, כשהוא אוחז בסכין, ונגזרו עליו 5 חודשי מאסר בפועל;ע"פ 42817-06-17 קדמאני נ' מדינת ישראל (25.9.2017), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות היזק לרכוש ואיומים כלפי אמו ואחותו. הנאשם איים כי ישרוף את בני הבית תוך שהוא מתעסק במצית, בהמשך איים על אמו כשהוא אוחז בסכין ושבר מספר צלחות במטבח. בית משפט השלום גזר עליו 3 שנות מאסר, ערעורו התקבל ועונשו הוקל ל-20 חודשי מאסר בפועל. ביחס למתחם העונש נקבע כי "הרף הנמוך של המתחם אינו יכול להיות שנה וחצי מאסר אלא מאסר בעבודות שירות, או מאסר בפועל של חודשים ספורים, והחלק העליון של המתחם הוא 24 חודשי מאסר בפועל"; ת"פ 18569-03-18 מדינת ישראל נ' מחמד בשיר (2.8.2018), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות תקיפה, איומים, הפרת הוראה חוקית וניסיון תקיפה. על רקע סירוב הוריו לתת לו כסף לרכישת סמים, הצמיד הנאשם כרית לפניה של אמו, איים כי "יגמור" אותה והכה את אביו ברגלו. במועד נוסף ביצע עבירות דומות ואף איים על אביו בסכין וזאת כשהוא מפר צו הרחקה. הנאשם נידון ל-8 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים; ת"פ 2925-05-17 מדינת ישראל נ' עמאשה (19.7.2017), בו נידון נאשם שאיים על אביו לחודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וענישה נלווית. במקרה זה ניתן משקל לעדות האב המתלונן שביקש להקל עם בנו וכן לנתונים אישיים ולצורך בטיפול.

11.         בעניין עבירת השריפה אפנה לרע"פ 4399/09 שלומית עציוני זילברשטיין נ' מדינת ישראל (6.9.2009), בו הפעילה הנאשמת דוכן וביצעה בו פעלולי אש. במהלך הדברים נשפך על קטין חומר דליק, אש אחזה בו, ונגרמו לו כוויות. על הנאשמת הוטל צו של"צ; ת"פ 36443-10-21 מדינת ישראל נ' יונגר (7.2.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת שימוש פחזני באש בכך שגרם להתלקחות כסאות בחצר חיצונית של מסעדה. על הנאשם נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים, כחלק מהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים; ת"פ 26567-09-20 מדינת ישראלנ' טרפה עלבאצו (13.7.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות היזק לרכוש ושימוש פחזני באש והוא נידון למאסר על תנאי וצו מבחן. במקרה זה, על רקע ויכוח עם אמו הצית הנאשם ניירות ויצא מהדירה. לאחר מכן שב לדירה והצית בגדים וכרית בחדר השינה ויצא מהדירה. נקבע כי מתחם העונש ההולם את העבירה בנסיבותיה נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר; ת"פ 24040-04-21 מדינת ישראל נ' ויגנר (28.7.2022) בו השמיט נאשם סיגריה דולקת כאשר נרדם ובכך פרצה שריפה שגרמה נזק רב בבית האם. במקרה זה נקבע מתחם ענישה נפרד לאירוע זה הנע בין מאסר מותנה ועד שנת מאסר בפועל; ת"פ 46321-05-14 מדינת ישראל נ' יצחק זכריה (9.7.2014), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירות איומים וגרימת שריפה ברשלנות (סעיף 449 לחוק העונשין) ונידון ל-7 חודשי מאסר בפועל. במקרה זה הבעיר הנאשם, בסמוך לביתו, אש במתקן לצליית בשר וכתוצאה מכך החלה הצמחייה לבעור. במהלך אותו אירוע איים הנאשם על שכניו כי ישרוף אותם ובהמשך, כאשר הגיעה המשטרה, איים על השוטרים; ת"פ 34758-01-14 מדינת ישראל נ' לוי (14.12.2014), בו זוכה נאשם מעבירה של הצתה והורשע בעבירה של גרימת שריפה ברשלנות (לפי סעיף 449 לחוק העונשין). במקרה זה, בזמן סכסוך על אודות ירושה, התהלך הנאשם בדירת אמו המנוחה עם נר דולק ביד, הניחו על השידה ובהמשך אירעה שריפה בדירה. על הנאשם הוטל עונש מאסר בן 8 חודשים, בשים לב לעברו הפלילי המשמעותי; ת"פ 42170-11-14 פרקליטות מחוז תל אביב -פלילי נ' זרחי (22.6.2017), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת מעשה פזיזות ורשלנות באש בכך שפעל כקבלן לביצוע עבודות זיפות על גג בניין ובמהלך העבודה נעשה שימוש באש באופן רשלני (על ידי אחד הפועלים שזהותו אינה ידועה) והאש התלקחה והתפשטה ליחידות הדיור ולדירות הבניין ונגרם נזק לרכוש ולבעלי חיים. נקבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי ועד מאסר בדרך של עבודות שירות, ועונשו של הנאשם מוקם בתחתית המתחם לאור נתוניו האישיים ונסיבות נוספות.

12.         לאור כל זאת אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את עבירות האלימות, המהוות אירוע אחד, נע בין עונש מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל. ואילו, מתחם הענישה ההולם את אירוע השריפה נע בין מאסר מותנה ועד שנת מאסר.

קביעת עונשו של הנאשם

13.         לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי אין מקום להביא בחשבון שיקולי שיקום וכי עונשו של הנאשם אמור להיגזר בגדרי מתחים הענישה. עמדה זו נכונה כמובן. הנאשם השתחרר לא מזמן ממאסר בגין עבירות דומות. הוא לא עבר הליך טיפולי כלשהו וזאת חרף קיומה של נזקקות טיפולית ברורה והנה הוא שב וחטא בעבירות דומות. במקרה זה קם צורך ברור לתת בכורה לשיקולי הענישה של הלימה והתרעה.

14.         לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון לקולה את הודאתו אשר ביטאה חרטה והפנת הפסול שבמעשיו, כמו גם את החיסכון בצורך בעדות בני המשפחה. כן הבאתי בחשבון את מצבו הנפשי והגופני כנטען על ידי הסנגור. הבאתי עוד בחשבון את נסיבות חייו הקשות כעולה מדבריו בפני. מנגד, לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי המלמד על חזרתיות ברורה בעבירות כלפי בני משפחתו, כמו גם שלל עבירות נוספות רבות. המסקנה היא, אפוא, שיש להטיל עונש קרוב למרכז המתחם ביחס לעבירות האלימות (ראו בהשוואה: ע"פ 652/23 עבאס מחאג'נה נ' מדינת ישראל (24.4.2023); ע"פ 280/23 מדינת ישראל נ' Ibrahim Yahia Alnour Abker(18.5.2023), פסקה 9). ביחס לאירוע השריפה יש להטיל עונש הקרוב לגבול התחתון ובכל מקרה, כאמור, יוטל עונש כולל והדברים שנאמרו באו לצורך הסבר אופן גזירת הדין.

15.         סיכומו של דבר, לאחר שנתתי דעתי לשיקולים ולקולה ולחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

                    א.        מאסר בפועל לתקופה בת 7 חודשים.

                     ב.         אני מפעיל מאסר מותנה בן 5 חודשים (ת"פ 52024-10-21 שלום קריות) באופן שארבעה חודשים יצטברו לעונש אותו הטלתי ואחד יחפוף. בעניין זה הבאתי בחשבון בין היתר את העונש הכולל הראוי על רקע מצבו של הנאשם.

סה"כ יישא הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו - 18.5.23

                      ג.         מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים כל עבירת אלימות פיזית.

                     ד.         מאסר על תנאי למשך חודשיים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים עבירת איומים כלשהי.

                     ה.        בנסיבות העניין ראיתי להימנע מענישה כלכלית.

הודעה זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, כ"ו אב תשפ"ג, 13 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.