ת"פ 63018/07/21 – מדינת ישראל נגד חן יוסף דן
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
ת"פ 63018-07-21 מדינת ישראל נ' דן |
|
בפני |
כב' השופט אילן סלע
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), ע"י עו"ד תמר איבלמן |
|
|
נגד
|
|
|
חן יוסף דן ע"י ב"כ עו"ד שלום בן שבת |
הנאשם |
|
|
|
גזר דין |
הכרעת הדין
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, שכלל שלושה אישומים שבכל אחד מהם עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"), ואישום נוסף שכלל עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק; עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודה; ושתי עבירות של אי ציות לתמרור (רמזור אדום) לפי סעיף 22 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
2. באישום הראשון נטען, כי ביום 20.07.21 בסמוך לשעה 18:10 ולאחר תיאום טלפוני מוקדם, נפגש הנאשם עם אדם ברחוב משה דיין בירושלים. במהלך הפגישה העביר אותו אדם לנאשם 400 ₪ ובתמורה הנאשם נתן לו שקית ובתוכה כ-15 גרם של סם מסוכן מסוג קנבאיס.
3. באישום השני נטען, כי באותו יום, סמוך לשעה 18:30 ולאחר תיאום טלפוני מוקדם, נפגש הנאשם עם אישה אחרת ברחוב אבני החושן במעלה אדומים. במהלך הפגישה העבירה אותה אישה לידי הנאשם 500 ₪ ובתמורה הוא מסר לה 2 שקיות ובתוכן כ-20 גרם סם מסוכן מסוג קנאביס.
4. באישום השלישי נטען, כי בחלוף כשעתיים, סמוך לשעה 20:20 נפגש הנאשם עם אישה נוספת ברחוב דולצין בירושלים. במהלך הפגישה העבירה אותה אישה לנאשם 350 ₪ ובתמורה הוא העביר לה שקית ובתוכה כ-5 גרם של סם מסוכן מסוג קנאביס.
5. באישום הרביעי נטען, כי בהמשך לאירועים הנזכרים, החליטו השוטרים שנסעו בשני כלי רכב ועקבו אחר הנאשם, לעצור אותו. אחד מכלי הרכב של השוטרים נסע לפני רכבו של הנאשם, והרכב השני נסע בסמוך לאחריו. בשלב מסוים, שעה שאוטובוס שעבר במקום עצר בנתיב הנגדי, חסם אחד מכלי הרכב של השוטרים את הרכב של הנאשם. הרכב השני עצר בסמוך והשוטרים שהיו בו רצו אל עבר רכבו של הנאשם משני צדיו תוך שהם צועקים לעברו "תפתח את הדלת משטרה" ו-"עצור משטרה". אחד השוטרים ניסה לפתוח את דלת הנהג אולם היא הייתה נעולה. במקביל ניסה שוטר אחר לפתוח את הדלת הימנית הקדמית, תוך שהם ממשיכים בקריאות ההזדהות.
6. בשלב זה, הנאשם שהבחין בשוטרים ושמע את קריאותיהם, החל בנסיעה לנתיב הנגדי, בו עצר האוטובוס, אך משהבחין כי הנתיב חסום, הוא פנה חזרה בחוזקה ימינה תוך שהוא דחף את אחד השוטרים אל עבר רכב המשטרה, נגח ברכב והדף אותו ממקומו והמשיך בנסיעה מהירה. כתוצאה מפגיעה זו נגרמו לשוטר חבלות ברגלים, פצע מדמם סמוך לברך ימין וכן שפשופים לאורך שתי הרגלים, נפיחויות סביב שתי הברכיים והשוקיים ושטפי דם רבים בשתי הרגליים. השוטר נזקק לטיפול רפואי, למעקב ולמנוחה של מעל שמונה ימים.
7. בשלב זה, החל אחד מכלי הרכב של השוטרים בנסיעה אחרי הנאשם, תוך שהופעלו אורות כחולים מהבהבים וסירנה, והשוטרים כרזו לעברו לעצור. ואולם, הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ביותר אשר לא תאמה את תנאי הדרך. בהמשך, חצה הנאשם צומת ברמזור אדום, תוך שהוא פנה ימינה מהנתיב השמאלי ביותר וכאשר כלי רכב אחרים עמדו בשני הנתיבים שמימינו. הנאשם המשיך בנסיעה מהירה, תוך שהוא עלה עם שני הגלגלים הימניים של הרכב על המדרכה. הוא המשיך בנהיגה פרועה, וכשהגיע לצומת בה היה רמזור אדום, וכלי רכב המתינו בנתיבי הנסיעה, הוא עלה על המדרכה, עקף את כלי הרכב שהמתינו ברמזור, תוך שפגע בשניים מהם, ופנה ימינה ברמזור אדום.
8. הנאשם המשיך בנסיעה בדרך דו סטירית חד נתיבית חשוכה ובעלת שוליים צרים מאד, כשהוא נוסע במהירות ובניגוד לכיוון התנועה. בדרכו, גרם למספר כלי רכב לסטות מנתיב נסיעתם לשול הדרך על מנת להימנע מפגיעה חזיתית ברכב הנאשם. לאורך כל הדרך, נסע רכב המשטרה אחריו, תוך שהשוטרים כרזו לו לעצור וכשהם הפעילו אורות כחולים מהבהבים וסירנה משטרתית. כאשר התקרב הנאשם אל מחסום עין יעל, הוא סטה לשטח עפר לצד הדרך.
9. בחיפוש ברכבו של הנאשם לאחר מעצרו, נמצאו בתא המטען של הרכב כ-320 גרם של סם מסוכן מסוג קנאביס שחולקו ל-47 שקיות חלוקה.
תסקיר שירות המבחן
10. נתבקש והוגש תסקיר שירות המבחן, ממנו נלמד אודות הנאשם. בשל צנעת הפרט אציין רק כי הוא חווה משברים לא קלים בנערותו, דבר שהביא אותו למצב נפשי ירוד. הנאשם שלל שימוש או התנסות בסמים, ואת הרקע לביצוע העבירות הוא הסביר ברצונו להרוויח כסף בתקופת הקורונה בה היה סגור בבית הוריו ומחוסר עבודה בשל התנגדות משפחתו לחיסוני הקורונה. אז, הוא נחשף באינטרנט למודעה ששיווקה סחר בסמים ככסף קל, והתפתה לכך. אשר למרדף ציין הנאשם בפני קצינת המבחן, כי האירועים התרחשו בתקופת מבצע "שומר חומות" וכי בתחילה חשב כי מחבלים רודפים אחריו. בהמשך שיער כי ייתכן ומדובר בגורמים עבריינים ורק בסוף המרדף כשנעצר, הבין כי היה זה כוח משטרתי סמוי. הוא ציין כי חש איבוד שליטה על מעשיו ואף חש תחושת פחד ובלבול.
11. קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בצעיר המצוי בשלב גיבוש זהותו העצמית ועצם המעצר היה עבורו מהלך מטלטל ומשברי. לכן הומלץ לשחררו למעצר בית. בהמשך, הוא השתלב בקבוצה טיפולית, שיתף פעולה וסיפר על הקשיים עמם הוא מתמודד. בשל קשיים אלה הוא הופנה לטיפול פרטני, אשר אליו הוא מגיע בהתמדה והוא מגויס לתהליך שהוא עובר בו.
12. עוד ציינה קצינת המבחן, כי הנאשם הבין את חומרת מעשיו בכל הנוגע לעבירות הסחר בסמים. וקיבל אחריות מלאה על מעשיו. הוא הביע את רצונו להמשיך בטיפול וביטא שאיפה לאורח חיים נורמטיבי.
13. בשל כך, באה קצינת המבחן בהמלצה להימנע מענישה של מאסר בפועל, על מנת לא לפגוע בתהליך ההתקדמות של הנאשם, ולהסתפק בעונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה צופה פני עתיד לצרכי הרתעה והטלת צו מבחן.
הראיות לעונש
14. לצדו של הנאשם התייצבו אביו ואמו. אביו סיפר כי הנאשם הוא בן זקוניו ויש ביניהם קרבה מיוחדת. העובדה כי הנאשם הלך בדרך המנוגדת לחינוך שלהם השפיע עליו באופן קשה, והוא אף ציין כי לקה בליבו בשל כך. לצד זאת הוא הוסיף כי המעשים אינם תואמים את אופיו של הנאשם וביקש להקל עמו, לסייע בשיקומו ולהחזירו לחיים נורמאליים בחיק משפחתו. אמו של הנאשם ציינה כי תקופת המעצר הייתה קשה הן עבור הנאשם והן עבור המשפחה, וגם היא הביעה את תקוותה כי בית המשפט יצליח לעזור לנאשם כדי שתקופה זו לא תשפיע על כל חייו.
הטיעונים לעונש
15. בטיעוניה לעונש עתרה ב"כ המאשימה לקביעת שני מתחמי ענישה שונים. אחד לשלושת האישומים שעניינם סחר בסם מסוכן והשני לאישום הרביעי שענייננו במרדף של השוטרים אחר הנאשם ובריחתו מהם שעה שביקשו לעוצרו.
16. באשר לעבירות הסחר נטען, כי אמנם מדובר בכמויות קטנות שנמכרו בכל אישום, אך מדובר בעיסוק אינטנסיבי של הנאשם בסחר זה, כפי שניתן ללמוד מהשקיות שנמצאו ברכב עם מעצרו של הנאשם. היא עתרה, לדבריה בהתאם לפסיקה הנוהגת, למתחם עונש הולם הנע מ-8 ועד 24 חודשי מאסר.
17. באשר לאישום הרביעי, היא הצביעה על הסיכון הרב שנשקף ממעשי הנאשם, ועתרה לעונש שיהיה בו להוות הרתעה לנאשם ולציבור בכללו. במסגרת זו, גם לא ניתן להתעלם מהכמות הגדולה של קנאביס שנמצאה ברכב של הנאשם עם מעצרו. בעניין זה היא עתרה למתחם עונש הולם הנע בין שלוש לחמש שנות מאסר לצד ענישה נלווית של קנס מאסר על תנאי ופסילה משמעותית של רישיון הנהיגה.
18. באשר למיקום עונשו של הנאשם בתוך המתחם, טענה ב"כ המאשימה כי על אף שהנאשם נעדר עבר פלילי, לא ניתן להתייחס לדברים באופן זה, בשים לב לכך שמדובר במקרה זה על מספר מעשים חוזרים. לדבריה, אין מקום לסטות במקרה זה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, אך יש מקום לחפוף את שני המתחמים. משכך, היא ביקשה להשית על הנאשם עונש של 3 שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו, לצד מאסר על תנאי, קנס ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים.
19. מנגד, הצביע ב"כ הנאשם על כך שהעבירות כולן בוצעו בפרק זמן של כ-3 שעות, ברצף אחד ובמחשבה פלילית אחת. לכן, יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד. לדבריו, עיון בפסיקה מלמד כי במקרים הדומים לאישום הרביעי נקבע מתחם של 8 עד 25 חודשי מאסר, ובאשר לעבירות הסמים נטען, כי במקרים חמורים הרבה יותר מושתים עונשים ממאסר מותנה ועד מאסר בעבודות שירות. עם זאת, עיקר הטענה הייתה כי במקרה זה נכון לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.
20. ב"כ הנאשם עמד על הודאתו של הנאשם כבר בתחילת ההליך, דבר המלמד על נטילת אחריות מלאה על ידו והבנת הפסול במעשיו. הוא הצביע על נסיבות חייו של הנאשם, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן, מאמציו לחיות חיים נורמטיביים ואף להתגייס לצה"ל, על אף הקשיים שעמדו בפניו. כן ביקש ללמד מהתסקיר כי הנאשם נעדר דפוסים עבריינים, ומדובר במעידה, אמנם קשה, אך חד פעמית. ב"כ הנאשם עתר אפוא לאימוץ המלצת שירות המבחן לפיה יש להימנע מהטלת מאסר בפועל, ולהסתפק במאסר בדרך של עבודות שירות, על מנת לאפשר לנאשם להשלים את הליך השיקום אותו כבר החל.
21. הנאשם סיפר כי התחיל הליך שיקום באמצעות שירות המבחן, והוא חש כי זכה שההליך שינה את חייו. הוא רכש כישורים שונים, ביניהם היכולת לבטא את קשייו ולהיעזר בתמיכה וסיוע לשיקום חייו. הוא הביע תקווה כי יוכל להמשיך ולקבל כלים שיעזרו לו להיות אדם טוב יותר לתקן את טעויותיו ולשנות מן הדרכים הרעות שאליהן נקלע. הוא הביע צער וחרטה על מעשיו וביקש את התחשבות בית המשפט בהליך שיקומו וברצונו לחזור לחיים נורמאליים.
דיון והכרעה
22. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם בעבירות הסחר בסם הם הגנה על שלום הציבור ובריאותו מפני הנזקים הישירים והעקיפים הגלומים בשימוש בסמים. השימוש בסמים פוגע באופן ישיר בבריאות הציבור, אך בכך לא מתמצית הפגיעה, שכן לעבירות הסמים פוטנציאל רב של נזק הגורר לא אחת ביצוע עבירות נלוות וחמורות וכפועל יוצא מכך הצורך להגן על ביטחונו האישי של הציבור ועל רכושו. הדברים נכונים גם מקום בו מדובר בסמים קלים, כבמקרה זה, ולו בשל הטעות אליה נתפסים לא פעם חלקים מהציבור ביחס לסכנה הגלומה בסמים אלו, ובשל כך שדרכי ההפצה הפכו, בעזרת המדיות החברתיות השונות ל"פשוטות וקלות", וגורמת למשתמשים בסמים, או אף לאנשים נורמטיביים לסחור בסם וכך "לעשות כסף קל" (ראו: ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.08.18)).
23. בית המשפט עמד לא אחת על העובדה כי עבירות הסמים הן נגע שהתפשט בחברה וכי קיים צורך מיידי למגרו. יפים לעניין זה את הדברים שנאמרו בע"פ 3172/13 עלא סואעד נגד מדינת ישראל (פורסם 7.01.14):
על פגיעתן הרעה של עבירות הסמים ועל תפקידו של בית המשפט במאבק בנגע הסמים לצד גורמים וגופים נוספים, עמד בית משפט זה פעמים רבות... אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם... המאבק בנגע הסמים הוא סיזיפי ואל לנו להשלות את עצמנו כי ענישה מכבידה תביא לחיסול הנגע. כל עוד יהיה ביקוש לסמים יהיה גם היצע, כך גם בישראל וכך במדינות הים. אך המאבק אינו חסר תוחלת. גם אם לא ניתן לחסל את נגע הסמים לחלוטין, ניתן גם ניתן להקטין את היקפו ולצמצם את נזקיו.
24. אשר לעבירות באישום הרביעי הערכים המוגנים שנפגעו הם שלמות הגוף, וכן שלומם, ביטחונם ורווחתם של משתמשי הדרך. נפגעו גם הערכים הנוגעים לשלום הציבור ובטחונו והערכים הנוגעים לפגיעה בסדר הציבורי, לרבות בדרך של ציות לגורמי האכיפה. גם על עבירות אלו נתן בית המשפט את דעתו פעמים רבות וציין כי תופעה זו של נהיגה הפרועה, יוצרת סכנה ממשית ומוחשית לביטחון הציבור, ויש למגרה. אם לא די בכך, הנאשם ניסה פגע בשוטר שעסק במלאכת אכיפת החוק, ובית המשפט מצווה בבואו לגזור את הדין לתת ביטוי להגנה הנדרשת על שלמות גופם של גורמי האכיפה, למען יוכלו לבצע מלאכתם נאמנה וללא סיכון אישי (ראו: ע"פ 291/13 אבראהים נגד מדינת ישראל (22.12.13)).
25. במקרה זה, בשים לב לסמיכות הזמנים, לרצף של המעשים ולקשר ביניהם, יש לראות בהם כאירוע אחד ולקבוע בגינם מתחם עונש הולם אחד (ראו: ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)). לשון כתב האישום, בתחילת כל אישום, מלמדת על כך שגם המאשימה ראתה בכל האישומים רצף אחד.
26. די נהיר כי מתחם העונש ההולם מקרה זה בנסיבותיו כולל עונש מאסר לתקופה לא קצרה, של לא פחות מ-15 חודש, והוא יכול להגיע אף לכדי שנתיים וחצי שנות מאסר. אמנם לא פעם במקרים חמורים יותר של סחר בסמים קלים, למשל סחר בתקופה ארוכה ובפעמים רבות יותר מאשר במקרה זה, נקבעו מתחמים הנעים ממספר חודשי מאסר מועטים מאוד שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-24 חודשים. אך לצד זאת, במקרים בהם הורשעו נאשמים בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ועבירות נלוות במסגרת בריחה משוטרים בהם הושתו עונשים שהגיעו לא פעם לשנות מאסר (ראו: ת"פ (ת"א) 38916-04-20 מדינת ישראל נ' ברק (24.04.22)), שם נקבע מתחם עונש הולם הנע מ-13 עד 32 חודשי מאסר במקרה של נאשם שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, מעשה פזיזות ורשלנות, שיבוש הליכי משפט, הכשלת שוטר, נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת בדרך מהירה, אי ציות לתמרורים ואי הצגת לוחית זיהוי;ע"פ 5981/15 מדינת ישראל נ' סלוצקי(5.07.16), שם נקבע מתחם עונש של בין 3 ל-6 שנות מאסר במקרה של נאשם שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון נהיגה בר תוקף, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו וגרימת נזק לרכוש; ע"פ 8664/19 בכר נ' מדינת ישראל (8.03.20), שם נקבע כי מתחם העונש הולם הנע מ-22 עד 48 חודשי מאסר במקרה של נאשם שהורשע בעבירות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ואי ציות לרמזור אדום. וראו גם: ע"פ 4894/13 סלע נ' מדינת ישראל (23.01.14).
27. ואולם, במקרה זה אני סבור כי יש לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם בשל סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, וזאת בהתאם להוראות סעיף ד(א) לחוק. הבאתי בחשבון לעניין זה גם את העובדה כי הנאשם שהה במעצר תקופה של כ-100 ימים (מיום 20.7.21 עד יום 28.10.21), שהשפיעה על הנאשם באופן מטלטל ומשברי, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.
28. הנאשם יליד 1996, כיום בן 26. הוא נעדר עבר פלילי עד לביצוע העבירות ולאחריהן. העבירות כולן נעברו בפרק זמן קצר מאוד של שלוש שעות, ואין מקום אפוא לטענת ב"כ המאשימה כי לא ניתן לראות בעברו הפלילי של הנאשם כנסיבה משמעותית לקולא. נתתי דעתי על מצבו הנפשי שפורט בתסקיר, ושעל אף זאת, הוא החל לעבור הליך שיקומי משמעותי. הוא משתף פעולה באופן מלא, והתרשמות קצינת המבחן הייתה כי הנאשם מחויב להליך, ההליך מיטיב עמו והוא זקוק להמשך השיקום על מנת להציבו על מסלול החיים הנורמטיביים. בנסיבות אלו, אני סבור כי יש ממש בטענה כי עונש מאסר בפועל עלול לגרור רגרסיה בהליך השיקום, ויש להימנע ממנו, הן לטובת הנאשם והן בשביל האינטרס הציבורי בשיקומו של הנאשם.
29. סופו של יום ולאחר שנתתי דעתי על מכלול הנסיבות, לקולא ולחומרא, אני משית על הנאשם את העונשים הבאים:
א. שמונה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה ובכפוף לה.
הנאשם יתייצב לביצוע עבודות השירות ביום 23.01.2023 עד השעה 09:00 ביחידת "ברקאי" - עבודות שירות - שלוחת דרום - סמוך לכלא באר שבע.
הובהר לנאשם, כי עליו לבצע את עבודות השירות לשביעות רצונו של הממונה, וכי אי עמידה בהנחיות הממונה עלולה להביא לנקיטת צעדים כלפיו ולהפסקה מנהלית, אשר יכול ותביא לריצוי העונש במאסר מאחורי סורג ובריח.
ב. שישה חודשי מאסר אשר לא ירוצו אלא אם כן הנאשם יעבור אחת מהעבירות בהן הורשע, למעט העבירה של אי ציות לתמרור.
ג. קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם עד ליום 1.01.23.
ד. פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 24 חודש מהיום.
ה. צו מבחן לתקופה של שנה.
המזכירות תעביר עותק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.
תשומת לב שירות המבחן כי יש לבנות תכנית לנאשם באופן שיאפשר את ביצוע עבודות השירות הנעשות ככלל בשעות הבוקר.
371זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ג, 29 נובמבר 2022, במעמד המתייצבים.
