נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יעל גבעוני

ב"כ הנאשם עו"ד עודאי בוקועאן

הנאשם בעצמו

כתב האישום

1.        הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").

ביום 22.07.19, בשעה 09:50 נחקר הנאשם בתחנת משטרת רחובות. במהלך חקירתו על ידי החוקר חאתם דרוויש הוכנסה אימו של הנאשם לחדר החקירות או אז פנה הנאשם לחוקר ואמר לו בערבית: "גם אם אשב מאה שנה... אומר שוב לא אשאיר אותך יום אחד בחיים". בעודו אומר כן, הרים הנאשם את מקלדת המחשב של החוקר, הניף אותה לכיוון החוקר וכתוצאה מכך פגעה המקלדת במסך המחשב והמסך נפל.

תסקיר שירות מבחן

2.        כעולה מתסקיר שירות המבחן מיום 19.02.23, הנאשם, בן 23 מתגורר עם משפחתו ועובד כמפעיל כלי צמ"ה בעסק לעבודות עפר בבעלות אחיו. הנאשם מסר שהוא סטודנט להנדסת בנין. מתיאור חייו עולה, כי למד במסגרות חינוכיות בעיר מגוריו ותפקד באופן תקין. הנאשם נעדר הרשעות קודמות. ביחס לאירוע בו הורשע מסר הנאשם, כי הרגיש יחס מזלזל כלפי אמו שנכנסה לחדר החקירות כשהיא אזוקה ולכן הגיב כפי שהגיב והביע חרטה על התנהגותו.

לנוכח מאפייניו של הנאשם וקשייו לתאר בפני שירות המבחן היבטים מורכבים יותר בחייו ובהתנהלותו בכלל וברקע להתנהגותו בתיק זה בפרט, התקשה שירות המבחן להעריך את רמת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהנאשם שלל נזקקות טיפולית וצורך בעריכת שינוי בהתנהגותו לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית. בהעדר אסמכתא לפגיעה קונקרטית בגין הרשעה, שירות המבחן לא בא בהמלצה לבטל את ההרשעה בעניינו של הנאשם. שירות המבחן המליץ לבחון ענישה מוחשית ובעלת אפקט מרתיע של מאסר בעבודות שירות וכן להטיל עליו עונש מאסר על תנאי כענישה צופה פני עתיד.

טיעוני הצדדים לעונש בתמצית

3.        ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, פגיעה בזכותו של אדם לכך שלא יופנה כלפיו מלל מאיים; פגיעה בשלומו ובטחונו של אדם ובשלוות נפשו. הנאשם איים על חוקר במשטרת ישראל, בעת מילוי תפקידו, בנוכחות אחרים וחובה על בית המשפט לשמור על יכולתם של משרתי ציבור לבצע עבודתם מבלי שיהיו חשופים לאיומים.

המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם בין מספר חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל ובתמיכה לכך הפנתה לפסיקה.

הנאשם יליד שנת 2000, ללא עבר פלילי, כתב האישום תוקן והנאשם לקח אחריות על מעשיו, שירות המבחן התקשה להעריך את רמת הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד ואין המלצה שיקומית ולא לביטול ההרשעה, אלא להיפך. בשכלול הנתונים עתרה המאשימה להטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. עוד ביקשה המאשימה לציין, כי אמו של הנאשם הייתה עצורה במסגרת התיק האחר בו נחקר גם הנאשם מעל שבוע ימים, וכי לא דובר בתרגיל חקירה או פעולה לא לגיטימית בה נקטו החוקרים בתיק האחר בו נחקר הנאשם.

4.        ב"כ הנאשם ציין, כי מדובר בנאשם שהיה עצור בגין תיק רצח שאין לו קשר אליו, במשך יותר משבועיים וחצי כאשר מוטחים בו חשדות חמורים ביותר, ואף מעצרה של אמו הוארך באותו עניין. מדובר באירוע מיולי 2019 והנאשם היה אז בן 19 בלבד כאשר אמו הובאה לפניו כשהיא אזוקה כמעין תרגיל חקירה שנועד לזעזע את נפשו של הנאשם. תרגיל החקירה הצליח, נפשו של הנאשם הקרוב לגיל קטינות זועזעה והוא פעל בניגוד לטבעו. באותו תיק נחקר הנאשם 4 פעמים לפני כן כאשר לא הייתה שום התנהגות לא ראויה מצידו, למעט בפעם הנוכחית כאשר אמו הובאה אזוקה לפניו. מדובר בנסיבות שיש בהן קרבה לסייג לאחריות פלילית. מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, חלפו שלוש וחצי שנים ממועד העבירה, הוא עובד למחייתו, הוא החל ללמוד הנדסה אולם מחמת צורכי פרנסה הפסיק את לימודיו. האירוע בגינו הוגש כתב האישום הוא אירוע נקודתי בחייו וחריג לאורחות חייו. עוד טען ב"כ הנאשם, כי האיום שהושמע על ידי הנאשם הוא פרי לחץ שהופעל עליו בחקירה, וכי לא מדובר במי שיושב בביתו ומחליט להפיץ שנאה כנגד אחר בדמות איומים, כך שמדובר בדברים שנאמרו בלהט הרגע.

בנסיבות אלה עתר ב"כ הנאשם להסתפק בענישה צופה פני עתיד. אשר למתחם טען ב"כ הנאשם, כי ברגיל ראוי, כי המתחם ינוע בין מאסר מותנה לעונש שיכול וירוצה בעבודות שירות. אך בנסיבותיו של תיק זה ראוי שהמתחם יהיה מאסר צופה פני עתיד בלבד. בכל מקרה העונש המתאים לנאשם צריך להיות בתחתית המתחם.

5.        הנאשם הוסיף, כי הוא "מצטער על כל מה שקרה" (עמ' 23, ש' 15).

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

6.        במלאכת גזירת הדין יש תחילה לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנוהגת.

7.        הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם הגנה על חופש הפעולה של חוקר, במסגרת מילוי תפקידו, וכנגזר מכך פגיעה בסדר הציבורי ובסדרי השלטון כמו גם פגיעה בערך המוגן של השמירה על שלוות נפשו, ביטחונו וחירותו של הפרט.

8.        מידת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבותיו של התיק שבפניי הינה ברף נמוך- בינוני.

9.        בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שבמסגרת חקירתו בתיק אחר, בעת שאמו הוכנסה לחדר החקירות כשהיא נתונה באזיקים, פנה הנאשם לחוקר ואמר לו "גם אם אשב מאה שנה.. אומר שוב לא אשאיר אותך יום אחד בחיים" תוך שהרים את מקלדת המחשב של החוקר, הניף אותה לכיוון החוקר, כתוצאה מכך פגעה המקלדת במסך המחשב והמסך נפל. איומים על חוקר משטרה, מבלי שקדם לכך כל סכסוך או מעשה אישי של החוקר כלפי הנאשם, מבטאים זלזול כלפי אנשי אכיפת חוק והעדר מורא.

מנגד, הנאשם היה עצור תקופה לצורכי חקירה ולא מדובר בהתנהלות שגרתית שלו במהלך חקירותיו כחשוד אלא באירוע נקודתי בו כשל בלהט הרגע לנוכח מעצרה של אמו והובלתה לחדר החקירות כשהיא נתונה באזיקים.

10.   מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת איומים הינה החל ממאסר על תנאי ועד למאסר בפועל לצד רכיבים נלווים (ראו רע"פ 8062/13 ברזק נ' מדינת ישראל (9.4.14), ת"פ 31364-11-15 תביעות צפת נ' חמו (17.7.17), ת"פ 36062-04-13 משטרת ישראל רמלה נ' חדידה (24.3.15) (בעפ"ג (מרכז) 16233-05-15 חדידה נ' מדינת ישראל (8.12.15) התקבל הערעור, בוטלה הרשעת הנאשם והוטלו עליו 250 שעות של"צ והתחייבות).

11.   ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה שבעיני מחמירה במעט מעניינו של הנאשם שבפניי ואינה עוסקת באיומים כלפי שוטר.

12.   נוכח מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע המעשה אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם היא ממאסר על תנאי ועד 10 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נלווים.

13.   המאשימה עתרה להשית על הנאשם רכיב של פיצוי לטובת המתלונן. אף שמדובר בעבירה של איומים, הרי שעסקינן בעבירה המגלמת בתוכה ביטוי של אלימות כלפי שוטר בעת מילוי תפקידו ולכן יש מקום להשית רכיב של פיצוי, בייחוד מקום בו המאשימה לא עתרה לחיוב בקנס. בפיצוי אף יש אלמנט חינוכי מרתיע בעיקר עבור צעירים, כמו הנאשם. שיעור הפיצוי ייגזר מחומרת המעשה ובענייננו מדובר באיומים ברף נמוך-בינוני.

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.   בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם בן 23, רווק, מתגורר עם משפחתו ברמלה ועובד כמפעיל כלי צמ"ה בעסק לעבודות עפר בבעלות אחיו מזה כ- 5 חודשים. בעבר החל ללמוד הנדסת בניין אולם הקפיא את לימודיו.

הנאשם נעדר הרשעות.

הגם שיש לדחות מכל וכל את מעשיו של הנאשם, איומים כלפי חוקר במהלך חקירתו, הרי שלא ניתן להתעלם מדברי ב"כ הנאשם, כי הדברים נאמרו על רקע מצוקה לנוכח מעצרה של אמו שהובאה לתחנת המשטרה כשהיא אזוקה והנאשם, בן 19 בעת האירוע, נשבר והתפרץ כלפי החוקר בדברי איום.

בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם בעת האירוע, 19, הרי שיש לתת משקל לעובדה שהדברים נאמרו בהקשר למעצרה של אמו, ותחושתו האישית של הנאשם לזלזול בכבודה ולא בחשבון אישי של הנאשם כלפי מי מחוקריו. רוצה לומר, מוכנה אני להניח, כי הדברים היו נאמרים לכל חוקר/שוטר שהיה מצוי בסביבתו של הנאשם, עת ראה את אמו אזוקה, בהניחו שמדובר בתרגיל חקירה, אף שלא כך היו פני הדברים. אין מחלוקת בין הצדדים, כי אמו של הנאשם נעצרה למשך כשבוע ימים, כך שלא דובר בפעולת חקירה שנועדה לערער את הנאשם, כפי שנטען על ידי ההגנה, אך בפועל היה בדבר להוציא את הנאשם מאיזון עד כדי הטחת איומים בחוקר.

15.   נוכח גילו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן שלא בא בהמלצה לביטול הרשעת הנאשם ולא בהמלצה טיפולית. שירות המבחן אף התרשם שיש מקום לענישה מוחשית. מבלי להקל ראש, לא מצאתי מקום לקבל המלצה זו לענישה מוחשית בדמות עבודות שירות בנסיבותיו של התיק ונסיבותיו של הנאשם.

מדובר בבחור צעיר, שזו הרשעתו הראשונה ולא עולה מתסקיר שירות המבחן, כי הוא בעל דפוסים עבריינים או נתונים אחרים שיש בהם ללמד על הסיכון להישנות המעשה בעתיד.

16.   נוכח כל המפורט לעיל אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם בחלק התחתון של מתחם העונש ההולם לצד רכיב של פיצוי.

17.   נוכח כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.     4 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך שלוש שנים כל עבירת אלימות.

ב.     הנאשם ישלם פיצוי בסך 1,500 ₪ למתלונן, ע"ת מספר 2. הסכום יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.5.23.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ז אדר תשפ"ג, 20 מרץ 2023, במעמד הצדדים.