ת"פ 65863/03/15 – מדינת ישראל נגד עלי אבו מדיגם
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
ת"פ 65863-03-15 מדינת ישראל נ' אבו מדיגם(עציר)
|
|
04 יוני 2015 |
1
|
65853-03-15 |
|
לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל
|
||
נגד
|
|||
הנאשם |
עלי אבו מדיגם (עציר) ע"י עו"ד זיתונה |
||
[פרוטוקול הושמט]
גזר דין
הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, נהיגה בכביש בכיוון ההפוך בכביש חד סיטרי, התנהגות פרועה והעלבת עובד ציבור.
עפ"י המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 15.01.15 נפסל הנאשם במעמדו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. ביום 25.03.15 נהג הנאשם ברכב מסוג פולקסווגן ברחוב רמב"ם נגד כיוון התנועה כשבידו סיגריה החשודה כמכילה סם מסוכן וכשמהרכב בוקעת מוזיקה בעוצמה רבה. הנאשם נהג ברכב חרף היותו פסול מלנהוג וכשאין ברשותו פוליסת ביטוח.
הנאשם פנה לנהג מונית שעמד בנתיב נסיעתו וצעק לעברו שיזיז את המונית, שאם לא כן, ייכנס בו עם הרכב.
הפקח שהבחין בנאשם שאל אותו מה הוא אוחז בידו וביקש ממנו הפסיק את המוזיקה. בתגובה לכך העליב הנאשם את הפקח בכך שאמר לו "אתה יותר גרוע מזין של חמור". שוטר שהגיע למקום הודיע לנאשם על עיכובו בין היתר, כחשוד בנהיגה בגילופין ובמהלך הסעתו של הנאשם לניידת המשטרתית בתחנת המשטרה העליב הנאשם את השוטר בכך שאמר לו מספר פעמים: "רוסי מזדיין בתחת, בן זונה" תוך שהוא צועק ומקלל.
בתחנת משטרת באר שבע התנהג הנאשם באופן פרוע ע"י השלכת נעליו מבין סורגי תא המעוכבים לעברו של השוטר, איתי שמחון, ופתח בצעקות לעברו. כך גם התנגד לבדיקת שכרות באמצעות נשי
2
פון. לאחר שהודיע השוטר לנאשם כי הוא עצור זה השתלול וצעק צעקות רמות תוך שהוא מנופף בידיו וברגליו ובועט בכל עבר.
במסגרת ההסדר בין הצדדים לא היתה הסכמה לעניין העונש וכל צד היה חופשי בטיעוניו.
טיעוני הצדדים:
ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם וכך גם וביתר שאת לעברו התעבורתי. זו הפנתה לערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, בכללם פגיעה בסדרי שלטון ומשפט. והגנה על בטחונם של המשתמשים בכביש. זו עתרה למתחם עונש אחד למכלול העבירות והפנתה לפסיקה הרלוונטית ממנה עולה כי בגין עבירות בזמן נהיגה בפסילה נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשים מאסר בפועל. בגדרי המתחם לו עתרה ביקשה לתת ביטוי להרשעותיו הפליליות ולכך שבית משפט בגזר דינו הקודם לא ביצע עימו את הדין. בנוסף עתרה להטלת מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל, פסילה על תנאי והפעלת ההתחייבות.
ב"כ הנאשם, הפנה לנסיבותיה הקונקרטיות של הנסיעה בזמן פסילה, אשר אינן חמורות. מדובר בנהיגה במהירות איטית, שאם לא כן, לא ניתן היה לבקש מאותו רכב שיזיז את רכבו. כך הם פני הדברים ביחס לעבירות של העלבת שוטר והתנהגות פרועה כאשר מצויים במדרג הנמוך של עבירות בכגון דא ולכל היותר מצדיקות מאסר מותנה. בהקשר לכך אוסיף כי בשל כך שלא נתנו לנאשם להתפנות זה עשה צרכיו במכנסיים, דבר שהביאו לקלל ולהתרגז. הנאשם הודה, חסך זמן שיפוטי יקר עברו התעבורתי אינו מכביד. הנאשם עצור 3 חודשים בתנאים קשים וניתן להסתפק בתקופת התנאי. הנאשם מצדו ציין כי סובל מסכרת, יש לו 6 ילדים שאחד מהם סובל מאוטיזם. השוטרים הם אלו שהתנהגו באופן אלים ומתריס כלפיו. זה ציין כי עובד לפרנסתו בהסעות.
דיון והכרעה
בביצוע עבירה של נהיגה בזמן פסילה ללא ביטוח ובניגוד לכיוון התנועה פגע הנאשם בערך המוגן של בטחון הציבור ובטחון המשתמשים בכביש. ברע"פ 1211/12 בעניין אברהם התייחס בית המשפט העליון לעניינו של נאשם בעל עבר תעבורתי מכביד שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, הגם שזו היתה הפעם הראשונה בה נהג בזמן פסילה:
3
"במקרה דנן, חשיבותה של ענישה מחמירה אינה מתמצית אך בהרתעת הרבים, אלא גם במניעת סיכון לבאי הדרך. לאחר שעיינתי בתסקיר שירות המבחן ובפסק הדין הקודמים, לא מצאתי כי יש לשנות מן העונש שהוטל. ציינתי בעבר, כי "עבירות נהיגה בפסילה ללא ביטוח וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת [...] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" (רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - פסקה ז). ובמקום אחר נאמר:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב (רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל, [...]; רע"פ 7019/04 אופיר נ' מדינת ישראל, [...]; רע"פ 9399/04 קרקי נ' מדינת ישראל, [...]; רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל, [...]; רע"פ 7523/06 מואסי נ' מדינת ישראל, [...]). על כן נקבע בסעיף 67 לפקודת התעבורה, כי 'מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו ... דינו - מאסר שלוש שנים'" (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו-לבן (לא פורסם) - פסקה 5, מפי השופט לוי).
בביצוען של עבירות של העלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום ציבורי פגע הנאשם בערכים המוגנים של שלטון החוק והסדר הציבורי.
"דנפ (עליון) 7383/08 בעניין הונגלפר התייחס בית המשפט העליון לעבירת העלבת עובד ציבור והשפעותיה.
4
" ההגנה על עובד הציבור מפני דברי העלבה נחוצה כאמצעי לצורך שמירה על תפקודו התקין של השירות הציבורי. חשיפת עובד הציבור לעלבונות בעת שהוא ממלא את תפקידו או בקשר עם תפקידו, עלולה להצטבר לכדי פגיעה של ממש ביכולתו לממש את סמכויותיו ולבצע את התפקידים המוטלים עליו. עלבונות כאלה עשויים גם לכרסם באמון הציבור בשירות הציבורי, באופן שתישחק ההכרה בסמכות החוקית ובסמכות המוסרית הנתונה לעובד הציבור לבצע תפקידים ופעולות מסוימות. ישנם ביטויים, שאף שהם מופנים כנגד עובד ציבור מסוים כזה או אחר, למעשה מהווים הם קריאת תיגר על עצם סמכותה החוקית של המדינה ושל השירות הציבורי. לביטויים מסוג זה עלולה להיות השפעה שלילית ביותר לאורך זמן.
מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות של העלבת עובד ציבור והתנהגות פרועה במקום ציבורי, נעה בין מאסר מותנה לבין מספר בודד של חודשים שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ואילו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה העונשים נעים בין עונשים צופה פני עתיד ועד מספר חודשי מאסר שיכול ויגיעו אף לכדי שנה ויותר. בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל נקבע כי: "מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה."
עוד ראו רע"פ 1973/13 חסן נ' מדינת ישראל (24.3.13), בו נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע ונדון ל -45 ימי מאסר, מאסר על תנאי ופסילה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בכך שנהג כאשר רישיון הנהיגה פג מזה 11 שנה, וכן ר' רע"פ 2666/12 עטאללה נ' מדינת ישראל (23.4.12), ורע"פ 4477/11 נחמן נ' מדינת ישראל (16.6.11).
בבחינת מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הרי ככל שהדבר נוגע לעבירות התעבורה ולחומרה, הרי שמדובר במי שנוסע בעיבורה של עיר בשעות הבוקר, מקום בו צפוי שיהיו משתמשים רבים בכביש. הנאשם. לעבירת הנהיגה בזמן פסילה נלווית עבירת תעבורה נוספת שאינן מן הקלות כאשר זה נוהג בכיוון ההפוך ברחוב חד סיטרי. הגם שאין בכך כל עבירה פלילית הרי שהנאשם נוהג באופן מוחצן ומתריס כלפי סביבת המשתמשים בכביש כשמוזיקה רועשת, בוקעת ממכוניתו, ועת פנה לנהג מונית שעמד באופן חוקי בנתיב בכיוון התנועה וצעק לעברו כי אם לא יזיז את המונית ייכנס בו עם הרכב.
דבריו של הנאשם לעונש לפיהם מתפרנס מנהיגה יש בהם דווקא לפעול לחובתו, שכן מצופה היה ממי שפרנסתו בנהיגתו שיקפיד שבעתיים על חוקי התנועה. הדברים אמורים הן ביחס לעבירות תעבורה קלות, לא כל שכן, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח, עבירות אשר יש בהן כדי להשליך גם על מי אשר מצוי ברכב יחד עם הנהג, וזאת מעבר לסיכון העצמי הכרוך בכך.
5
אשר לעבירות של העלבת עובד ציבור נדמה כי מדובר בביטויים קשים לאוזן אותם השמיע באוזני כל מי שנתקל בו במהלך אותו אירוע. הדברים אמורים ביחס לפקח אשר כל שביקש מהנאשם הוא לעצור את רכבו ולהנמיך את המוזיקה. בהמשכם של דברים, הנאשם צועק, מקלל ומעליב את השוטר שעיכב אותו לתחנת המשטרה בביטויים קשים. בהמשך, הנאשם מפנה את כעסיו לשוטר שהיה נוכח בסמיכות לתא המעוכבים. אין אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם לפיה המדובר בעלבונות והתפרעות המצויים במדרג הנמוך של עבירות בכגון דא. המדובר ברצף נמשך של אמירות אשר אינן מתמצות אך בבקללות ועלבונות אלא נלווים אליהן מעשים פיזיים בכלל זאת השלכת נעליים לעברו של השוטר, התנגדות לבדיקת נשיפון, ניפוף ברגליים וביידיים ובעיטות לכל עבר. גם אם כל השוטרים לרבות הפקח, סירבו לאפשר לנאשם במכוון להתפנות עד כי זה עשה צרכיו במכנסיו, (ואין לכך תימוכין למעט דברי הנאשם) הרי שהדרך לקבול על כך הינה באמצעות פנייה רשמית לגורמים המתאימים ולא באופן שבו נקט הנאשם .
מכל המקובץ לעיל, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בעניינו של הנאשם נע בין 3 חודשים ל-12 חודשים מאסר בפועל.
בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחם ולקולא יש לתת משקל להודאתו לחסכון בזמן שיפוטי. לא ברור האם בהודאה זו נלווית הפנמה ותובנה מלאה של חומרת מעשיו, שכן בדבריו לעונש הנאשם השליך הנאשם את מלוא האחריות למעשיו על גורמים חיצוניים. עוד ולקולא, תילקח בחשבון העובדה כי יש במעצרו ומאסרו כדי להשפיע על בני משפחתו בפרט הדברים אמורים לבנו בן השלוש אשר כפי שעולה ממסמך שהוצג לבית המשפט סובל מאוטיזם ונזקק לתמיכה סביבתית משמעותית.
מנגד ולחומרה יילקח בחשבון עברו הפלילי הכולל הרשעה בגין חבלה בכוונה מחמירה בגינה ריצה עונש של 5.5 שנות מאסר וכך גם יילקח בחשבון עברו התעבורתי.
עיון מדוקדק בגיליון הרשעותיו מלמד כי עסקינן במי שלחובתו 19 הרשעות תעבורה קודמות.עוד ניתן ללמוד כי כל 8 הרשעותיו האחרונות הינה משנת 2014, היינו מדובר במי שבעת האחרונה חלה התדרדרות משמעותית באופן נהיגתו.
עיון בגזר הדין שניתן בפ.ל 6441-06-14 מלמד כי בתיק זה עסקינן בנהיגה בזמן פסילה (מנהלית) שבוצעה 4 ימים בלבד לאחר שהוטלה ע"י ק. משטרה ולאחר שהנאשם הפקיד את רישיונו בתחנת המשטרה. בית המשפט, כב' השופט אופיר המציין בגזר דינו כי בזו הפעם יתחשב בנאשם ויימנע מהטלת מאסר בפועל, בין היתר, בשים לב למצבו הרפואי והמשפחתי. לצד ציין כי: "החלטתי זו תאוזן בענישה הכוללת מאסר מותנה, כאשר לצדה ייפסל רישונו של הנאשם לצד רכיבי ענישה צופה פני עתיד הקשורים אף הם לרישיון נהיגת הנאשם."
6
נדמה כי הנאשם לא השכיל להבין את גישתו המתחשבת של בית המשפט ולמעשה מבצע את המיוחס לו כחודשיים ושבוע בלבד. לאחר שניתן גזר הדין בעניינו. במצב דברים שכזה הרי שיש מקום לתת משקל לשיקולי הרתעת היחיד לצד שיקולי הרתעת הרבים נוכח נפוצות העבירה של נהיגה בזמן פסילה.
מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 5 חודשים מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו
ב. מורה על הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים מפ.ל 6441-06-14 כך ש3 חודשים ממנו יהיו במצטבר לעונש המאסר האמור בעיף א' לעיל ו3 חודשים בחופף.
סה"כ יהיה על הנאשם לרצות 8 חודשים מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו.
ג. 6 חודשים מלהחזיק או מלהוציא רישיון נהיגה.
ד. מורה על הפעלת הפסילה המותנית בת 6 חודשים מפ.ל 6441-06-14 במצטבר לפסילה עליה הוריתי בסעיף ג' לעיל. סה"כ הנאשם יהיה פסול מלהחזיק או מלהוציא רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו.
ה. 6 מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
ו. 4 מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירה של העלבת עובד ציבור או התנהגות פרועה במקום ציבורי.
ז. 1,500 ₪ קנס או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 01.01.16.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י"ז סיוון תשע"ה, 04/06/2015 במעמד הנוכחים.
|
דניאל בן טולילה , שופט |
