1

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ליאל אהרוני

ב"כ הנאשם עו"ד אחמד יאסין

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

כתבי האישום התקבלו וסומנו במ/1 ובמ/2, וייסרקו לתיק בית משפט.

 

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ח, 12/02/2018 במעמד הנוכחים.

 

[פרוטוקול הושמט]

 

2

הכרעת דין

 

על יסוד הודאת הנאשם, הנני מרשיע אותו בעובדות כתב האישום בתיק הנוכחי, וכפועל יוצא מכך בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, וכן בתיקי הצירוף ב-4 עבירות נוספות של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952,

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ח, 12/02/2018 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

גזר דין

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו וזאת לאחר שצירף תיקים ב-5 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והכל במהלך שנת 2017 ו-2018.

 

ב"כ המאשימה הפנתה לערכים המוגנים, לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מ"י (להלן: "הלכת אלהרוש"), ולכך שבהתאם להלכה זו ובשים לב לעברו הפלילי, הכולל 4 הרשעות קודמות במס' תיקים, ובעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, והפרת הכרזת סגירת שטח, הרי שיש לחרוג ממתחם הענישה ולגזור על הנאשם מאסר בפועל בן 6 חודשים בצירוף ענישה נלווית.

 

ב"כ הנאשם הפנה אף הוא להלכת אלהרוש תוך מתן פרשנות שונה וביקש להסתפק ברף התחתון של המתחם וזאת לנוכח העובדה כי הנאשם נכנס לישראל לצורכי פרנסה וכמו כן ציין כי לנאשם 12 ילדים והפנה לגילו של הנאשם.

 

3

בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 הרי שיש לקבוע תחילה את מתחם הענישה. לענין זה הרי שבהלכת אלהרוש נקבעה המסגרת הנורמטיבית לפיה שמתחם הענישה של נאשם כגון דא נע בן מאסר על תנאי לעד חמישה חודשי מאסר בפועל וכן קנס כספי הנע בן 0 ל-2,000 ₪. כמו כן לא נקבע בהלכת אלהרוש כי קיימת חובה לקבוע מתחם שונה גם לנאשם שלחובתו עבר פלילי. כמו כן ניתן לחפוף את המתחמים הקובעים בכל אחד מהמקרים ולקבוע מתחם ענישה אחד.

 

אני מוצא לנכון להפנות לעקרון הענישה האינדיבידואלי לפיו כל נאשם ייענש בהתאם לנסיבותיו האישיות והיחודיות והרי שמדובר בעקרון מנחה (ע"פ 291/81 פלוני נ' מדינת ישראל).

 

עוד יש לציין כי אין בית משפט צריך להשתעבד לאמות מידה נוקשות ואוטומטיות בגזירת עונשים וכי ענישת עבריינים אינה עניין מכאני.

 

בכל הנוגע לעתירת התביעה לחרוג ממתחם הענישה ההולם, הרי שאני סבור כי מדובר בעתירה מרחיקת לכת בעניינו של נאשם זה, גם בשים לב לעברו הפלילי ולגילו ולכך כי אין בעברו כל הרשעה בעבירה שהינה עבירה של כניסה לישראל שלא כדין או עבירה הדומה לכך, מה עוד שהעתירה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 40 ה' לחוק העונשין והמדובר בחריג.

 

עוד אני מוצא להפנות לעפ"ג (מחוזי- חיפה) 46537-10-15 מדינת ישראל נ' פטאפטה (פורסם בנבו, 29.10.15). באותו עניין דחה בית המשפט את ערעור המדינה בענין שוהה בלתי חוקי שנגזר עליו 2 ימי מאסר בפועל בגין כניסה ראשונה, וכן דחה גם את הערעור בעניין נאשם נוסף עליו נגזרו 6 ימי מאסר בפועל בגין כניסה שלישית. בית המשפט העיר כי ראוי לרכז את מאמצי האכיפה בענין השוהים הבלתי חוקיים במעסיקים ובמסיעים, אשר מונעים מתוך בצע כסף וניצול רצונם של אלו להתפרנס. כן נקבע כי השינוי במצב ביטחוני, אם קיים, אינו מצדיק סטיה מעקרון המידתיות.

 

הנאשם הינו יליד 1969, קבלאן, תושב השטחים, וקיימת רלוונטיות גם לפקודת מתפ"ש בעניינו שכן וככל ולא תהיה מניעה בטחונית, הרי שמגיל 55 יוכל הוא להיכנס לישראל ללא היתר כניסה.

 

עוד יש מקום ליתן את המשקל בראוי לעובדה כי הנאשם אב ל-12 ילדים קטינים, וכל כניסותיו לישראל לא לוו בעבירות נלוות כאשר הכניסה האחרונה טרם ביצוע העבירות בתיק זה, הינה משנת 2010.

 

בשקלול נסיבות ביצוע העבירה, והעבר הפלילי לחובתו של הנאשם, הרי שיש למקמו בחלק התחתון של המתחם, אם כי לא בתחתיתו.

 

לא מצאתי לנכון להטיל קנס כספי בנסיבות העניין.

4

 

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.         30 ימי מאסר בפועל וזאת בניכוי ימי מעצרו מיום 27.01.2018 ועד היום, וגם מיום 12.11.2017 עד 14.11.2017 ובנוסף 19.12.2017 עד 01.01.2018, ומיום 23.07.2017 עד 23.07.2017 והאחרון מיום 09.01.2017 עד 09.01.2017

2.         חודש מאסר על תנאי למשך שנתיים כך שהנאשם לא יבצע את העבירה בה הורשע.

הנאשם סיים לרצות את עונשו וישוחרר ממעצר ויגורש למחסום.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ח, 12/02/2018 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

השעה כעת: 10.36.

טיעון התובעת במהלך הטיעונים לעונש היה ברור וכמפורט בפרוטוקול לעיל, במסגרת הטיעונים לעונש.

מאפשר לב"כ המאשימה לצאת ולהתייעץ עם הפרקליטות.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ח, 12/02/2018 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

5

החלטה

 

בית משפט זה ער לפסיקת בית משפט המחוזי מרכז בעניין מלחם.

 

יחד עם זאת, בית משפט מבקש להסביר כי בהתאם לסעיף 22(א) לחוק המעצרים: "הרי שנקבע כי ניתן פסק דין מרשיע נגד נאשם שהוחזק במעצר עד תום ההליכים ולא הוטל עליו עונש מאסר בפועל, והתובע הודיע כי בכוונתו לערער על קולת העונש, ולבקש מאסר בפועל, רשאי בית משפט שהרשיע את הנאשם לשחררו בערובה או אם שוכנע שיש חשש שימלט לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, לצורך הגשת הודעת ערעור".

 

בענייננו הרי שמדובר בנאשם אשר שוחרר עוד בשלב מעצר הימים, ביום 28.01.2018, וזאת בכפוף להפקדת מזומן בסך 2,000 ₪ וערבויות נוספות ולא עמד בתנאים.

 

במצב דברים כגון דא, וזאת מלבד השאלה האם בכלל מדובר בנאשם הנמצא במעצר עד תום ההליכים, הרי שככל שבית המשפט יקבל כעת החלטה על מעצרו, הרי שהוא מרע את התנאים בהם היה עוד קודם לכן, שכן מדובר במי שנקבעו תנאים בעניינו והמדינה לא מצאה לנכון להגיש ערר על תנאים אלו.

 

כל זאת כאשר נקבע בפסיקה כי השימוש בסמכות מעצר של אסיר שכבר ריצה את מאסרו והערעור בעניינו טרם הוכרע, שמורה רק למצבים מיוחדים בהם החשש שהוא יימלט הינו כה מובהק או שהמסוכנות הנובעת ממנו היא כה רבה, עד שהם גוברים על הזכות לחירות, וזאת בפרט כאשר לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר שעשויה להפחית משמעותית סיכונים אלו (בש"פ 9445/06 מדינת ישראל נ' בינדר ; בש"פ 3408/00 רובבשי נ' מדינת ישראל).

 

עוד יש לציין כי התביעה גם אינה מודיעה כי אכן יוגש ערעור על קולת העונש ועל הדבר להיבחן על ידי הגורמים המתאימים בפרקליטות מחוז מרכז.

 

בשים לב לנימוקים המפורטים לעיל ועל מנת שלא להרע את מצבו של הנאשם שכבר נקבעו תנאי שחרור בעניינו והוא גם סיים את ריצוי עונשו בתיק העיקרי, הרי שאני משיב על כנם את תנאי השחרור שנקבעו במסגרת מ"י 62967-01-18 וככל שהמשיב יוכל לעמוד בתנאים אלו הרי שהוא ישתחרר, אחרת התנאים יעמדו עד ליום 15.02.2018 בשעה 11.00.

 

6

ככל שהמאשימה תקבל החלטה שלא יוגש ערעור על גזר הדין בטרם המועד הנקוב לעיל, הרי שהיא תיידע בהקדם את הסניגור ואת בית משפט.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ז שבט תשע"ח, 12/02/2018 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

הוקלדעלידימיטלכהןעקיבא