1

ב"כ המאשימה: עו"ד נטלי אוסטרובסקי

ב"כ הנאשם: עו"ד דמיטרי ברנשטיין

רקע

1.                  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן (להלן: "התיק העיקרי") בעבירות כדלקמן:

א.    הפרת צו שנועד להגן על אדם (ריבוי עבירות), לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, התלש"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     תקיפת בת זוג, לפי סעיף 379 יחד עם 382(ב) לחוק.

ג.       תקיפה (שתי עבירות), לפי סעיף 379 לחוק.

ד.     איומים (שתי עבירות), לפי סעיף 192 לחוק.

2.                  בנוסף, צירף הנאשם ת"פ 2927-09-14 (להלן: "התיק המצורף"), בו הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382 לחוק.

2

ב.     תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק.

3.                  על-פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי, הנאשם והמתלוננת הינם בני זוג, והתגוררו במועדים הרלוונטיים יחד עם אימה של המתלוננת. ביום 4.9.14 שוחרר הנאשם בתנאים של הרחקה ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת ואמה.            
על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במהלך חודש ספטמבר, במספר רב של מועדים, הגיע הנאשם לבית המתלוננת תוך שהוא מפר את התנאים בהם שוחרר.      
ביום 11.9.14 וביום 17.9.14 הגיע הנאשם לבית המתלוננת כשהוא תחת השפעת אלכוהול. ביום 24.9.14 הגיע הנאשם לבית המתלוננת ודפק על הדלת. המתלוננת פתחה את דלת הבית והנאשם נכנס פנימה, אחז בידה של המתלוננת וביקש ממנה כסף ובהמשך הכה אותה באמצעות אצבעותיו בבית החזה תוך שדרש ממנה כסף. בהמשך למתואר ניגש הנאשם למחשב השייך למתלוננת ואמר לה כי אם לא תביא לו כסף הוא ישליך את המחשב על הרצפה וישבור אותו. בהמשך הלילה עזב הנאשם את המקום ואז חזר שוב ודפק על הדלת. ביום 25.9.14 הגיע הנאשם לבית המתלוננת, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, וביקש ממנה כסף. במהלך התקופה, עת שהה הנאשם בבית המתלוננת, הרים הנאשם את הספה שבסלון, בעוד אימה של המתלוננת יושבת עליה, והשליכה חזרה לרצפה. כתוצאה ממעשיו נשבר מקל בספה. במהלך התקופה עת שהה הנאשם בבית המתלוננת איים הנאשם על אימה של המתלוננת בכך שהתקרב לעברה בעוד ידו מאוגרפת.

4.                  על פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק המצורף, שהינו קודם בזמן לכתב האישום בתיק זה, ביום 29.8.14 הגיע הנאשם לבית המתלוננת כשהוא שרוי בגילופין והחל לגדף את המתלוננת. בהמשך ניגש אל המתלוננת, אשר שכבה במיטתה, תפס אותה באמת ידה הימנית ושרט אותה. בתגובה קמה המתלוננת מהמיטה והדפה את הנאשם. בהמשך ניגשה אימה של המתלוננת לנאשם וביקשה ממנו שלא יכה את המתלוננת. מיד לאחר מכן נכנסה אמה של המתלוננת לחדר האמבטיה כשהנאשם מנסה לפתוח את דלת האמבטיה בעוד אימה של המתלוננת מנסה למנוע זאת ממנו, עד אשר הדף הנאשם את הדלת ודחף את אימה של המתלוננת בכתפה.

5.                  הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בשני כתבי האישום המתוקנים.

ראיות לעונש

6.                  המתלוננת העידה בבית המשפט ומסרה כי כאשר הנאשם שיכור הוא נוהג באופן בעייתי. אמרה כי היא מסכימה לקבלו חזרה הואיל ואין לו שום מקום אחר ללכת אליו וכי אם בעתיד ינסה לפגוע בה היא תתלונן במשטרה.

3

טיעוני הצדדים

7.                  לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד יעקב שטרנברג, הנאשם יליד 1958, לחובתו הרשעה אחת שעניינה תקיפת בת זוג אשר התיישנה. שני כתבי האישום מתארים אירועי אלימות כלפי המתלוננת וכלפי אימה. כתב האישום בתיק המצורף הינו ראשון בזמן. לאחריו שוחרר הנאשם בתנאים מגבילים, אותם הפר פעמים רבות כמתואר בכתב האישום בתיק זה. הנאשם חזר והגיע לבית המתלוננת כשהוא שיכור, פעם אחת ביקש מהמתלוננת כסף תוך שהוא מאיים כי אם לא תעשה כן ישבור את מחשבה. פעם אחרת תקף אותה ופעם נוספת תקף את אימה. באחת הפעמים איים על אימה של המתלוננת. מדובר ברצף של אירועים קשים וחמורים. בכל האירועים האלו הנאשם היה שרוי בגילופין. ב"כ המאשימה עוד ציין כי על אף עדותה של המתלוננת, מכתבי האישום ניתן לראות כי הנאשם פגע במתלוננת מספר רב של פעמים עד אשר היא העזה להתלונן במשטרה. מתחם הענישה ההולם באשר לאירוע המתואר בכתב האישום המצורף הינו החל מ- 6 חודשי מאסר בפועל ועד ל- 18 חודשי מאסר. בנוגע לאירועים האחרים המתוארים בכתב האישום שבתיק המקורי מתחם העונש ההולם הינו מספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח לכל הפחות. ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם עונשי מאסר מצטברים בגין ביצוע העבירות, לצד מאסר על תנאי משמעותי, קנס ופיצוי למתלוננת ולאמה.

8.                  לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד דמיטרי ברנשטיין, העבירות אותן ביצע הנאשם הינן ברף הנמוך. אמנם מדובר בתיק אלימות, אולם הנאשם אינו סובל מבעיית אלימות אלא מבעיית התמכרות לאלכוהול. כשהוא אינו שיכור, הוא אינו מבצע עבירות. הנאשם מתגורר עם המתלוננת ואימה, ואין לו כל אדם אחר בו יכול להיעזר. בתקופה בה היה בהרחקה מהמתלוננת ואימה הוא ישן על ספסל ברחוב וקיבץ נדבות. אין לו שום מקור הכנסה. ב"כ הנאשם הגיש את הודעת אימה של המתלוננת (נ/1) לפיה הנאשם יוצא מהבית עוד לפני שהמתלוננת יוצאת לעבוד וחוזר רק לאחר שהיא שבה מעבודתה. מתחם העונש הינו בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל - 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם היה נתון במעצר קרוב ל- 4 חודשים, אשר היה בהם כדי להבהיר לו מה יקרה אם ישוב ויבצע מעשים דומים. המתלוננת אמרה לבית המשפט כי היא מוכנה לקבל את הנאשם חזרה לביתה וכי היא לא תהסס להגיש נגדו תלונה פעם נוספת במידת הצורך. הנאשם סובל מבעיות בריאותיות, בניהם גם דמנציה. הנאשם מתקשה לתקשר עם אנשים, בין היתר, בגלל בעיות שפה. ב"כ הנאשם עותר לראות את המקרים כאירוע אחד מתמשך ולא לחלק אותו לשני אירועים נפרדים. ב"כ הנאשם עתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם.

4

דיון

9.                  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממשית לצד מאסר על תנאי.

10.              כתב האישום בתיק המקורי מתאר מספר מקרים דומים אשר אירעו בסמוך אחד לשני כלפי שתי המתלוננות, ועל כן סבורני כי יש לראות בהם אירועים נפרדים ולקבוע מתחם עונש הולם אחד . כתב האישום בתיק המצורף מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד. אמנם המתואר בכתב האישום שבתיק המקורי התרחש בעקבות המתואר בכתב האישום בתיק המצורף, אולם סבורני כי לא ניתן לראות בשני כתבי האישום אירוע אחד מתמשך, כעתירת ב"כ הנאשם, נוכח נסיבות האירועים כפי שהם מתוארים בכתב האישום.

קביעת מתחם העונש ההולם

11.              קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

12.              במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע בעבירות הפרת צו שבא להגן על האדם הינו שמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי וכן שלוות נפשו של אדם. הערך החברתי אשר נפגע מעבירות האלימות הינו זכותו של כל אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו. כל אדם זכאי להגנה על גופו מפני פגיעה אלימה בו. הערך החברתי אשר נפגע בגין עבירת האיומים הינו פגיעה בשלוות נפשו של אדם.

13.              בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה ממשית. אמנם מעשיו של הנאשם אינם ברף חומרה גבוה ביחס לתיקי אלימות במשפחה, אולם תדירותם וסמיכות הזמנים ביניהם יוצרת מסכת של התנהגות אלימה תוך זלזול בצו בית משפט, אשר מעלה את הפגיעה בערך המוגן.

14.              בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.          ברע"פ 4140/10 ג' ח' נ' מדינת ישראל (6.9.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע במספר עבירות של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש ואיומים. הנאשם תקף ואיים על בת זוגותו במספר הזדמנויות. בשניים מן המקרים היא נזקקה לטיפול רפואי בבית חולים. שירות המבחן המליץ על אפיק שיקומי - טיפולי, המתלוננת ביקשה שלא למצות עימו את הדין. נדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

5

ב.           ברע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בחמש עבירות של תקיפת בת זוג, וכן בשתי עבירות איומים. הנאשם, בין היתר, תקף את המתלוננת, רעייתו, בכך שהיכה אותה בראשה באגרופיו, עיקם את ידה, נשכה וסטר בפניה. נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

ג.             ברע"פ 1439/13 קשת נ' מדינת ישראל (4.3.13), נדחתה בקשת ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של הפרת הוראה חוקית, הטרדה, תקיפה סתם ואיומים. המתלוננת והנאשם היו בני זוג ונפרדו, והוצא נגד הנאשם צו במסגרתו נאסר עליו להתקרב אליה. הנאשם הפר את הצו מספר פעמים, הופיע במקומות בהם היתה, התקשר אליה מספר רב של פעמים ואף הגיע לביתו של המתלונן ודחף אותו וכן איים עליו כי יפגע בו. הנאשם נידון למאסר על תנאי וקנס.

ד.           בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 22007-03-14 זלאן נ' מדינת ישראל (20.5.14) נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים. מעשיו של הנאשם בוצעו תחת השפעת אלכוהול, לנאשם קשיי שפה, המתלוננת העידה בפני ביהמ"ש כי כאשר הנאשם אינו שותה הוא אינו אלים, לנאשם הרשעה קודמת בעבירות דומות. נדון ל-18 חודשי מאסר והפעלת מאסר על תנאי. סה"כ נידון לשנתיים מאסר.

ה.          ת"פ (פ"ת) 25094-05-10 מדינת ישראל נ' פלוני (1.13.12), הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בת זוגו ובעבירות נוספות כלפיה. הנאשם תקף אותה מספר פעמים, החל בהליך טיפולי, שירות המבחן המליץ על עבודות שירות. נידון ל - 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ו.             בת"פ (כ"ס) 23034-05-11 מדינת ישראל נ' אדרי (9.10.13), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירות של איומים, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית. הנאשם משך בשערה של המתלוננת, זרק לעברה טלפון, איים עליה והפר צו האוסר עליו להיכנס לביתו. נידון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים.

ז.            בת"פ (ראשל"צ) 7226-01-13 מדינת ישראל נ' אבו זגילה (11.2.13), הורשע הנאשם בתקיפה סתם ובשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון, ללא עבר פלילי. נידון ל -5 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

6

ח.          בת"פ (י-ם) 31463-05-13 מדינת ישראל נ' פלוני (14.5.14), הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של תקיפה, הסגת גבול ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. הנאשם נכנס לבית גרושתו ללא רשותה ופגש בה ובבן זוגה בחדר השינה, החל להכות את בן הזוג וכשניסתה למנוע זאת המתלוננת סטר לה. כתוצאה מכך נחבל בן הזוג. כמו כן צירף תיק בו סטר לבתו וכופף את ידה. הנאשם ללא עבר פלילי, הועסק במשטרה, על הנאשם הוטלו 220 שעות של"צ, ועונשים נלווים.

ט.          בת"פ (נת') 36202-02-12 מדינת ישראל נ' קבסה (10.4.13), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של איומים, שתי עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם איים על המתלוננת, רעייתו, כי אם מישהו יכנס לביתם הוא יפגע בו, וכן תקף אותה בשני מועדים על ידי דחיפתה. נידון לשבעה חודשי מאסר על תנאי, לצד עונשים נלווים.

י.             בת"פ (ת"א) 59862-01-12 מדינת ישראל נ' כהן (5.6.13), הורשע נאשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של תקיפה סתם של בת זוג, הפרת הוראה חוקית ואיומים. הנאשם נעדר עבר פלילי. נידון לחמישה חודשי מאסר על תנאי.

15.              במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.          הנזק שנגרם מביצוע העבירה; בכתב האישום המקורי הגיע הנאשם לבית המתלוננת ואימה כשהוא בגילופין אחז בידיה של המתלוננת בחוזקה והכה באמצעות אצבעותיו בבית החזה שלה. בהזדמנות אחרת הרים הנאשם את הספה כאשר אמה של המתלוננת ישבה עליה והשליכה חזרה לרצפה, כתוצאה מהרמת הספה נגרם לספה נזק. בכתב האישום המצורף תפס הנאשם את המתלוננת באמת ידה הימנית ושרט אותה וכן דחף את אמה של המתלוננת בכתפה.

ב.           הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם ביצע את העבירות בכתב האישום המצורף כשהוא בגילופין. בעקבות המעשים המתוארים בכתב האישום המצורף, הורחק הנאשם מהמתלוננת ואימה. בהמשך, כאמור הפר את תנאי השחרור וביצע את המעשים בכתב האישום המקורי כשהוא בגילופין.אין מחלוקת על כך שהרקע לביצוע המעשים טמון בבעיית האלכוהול של הנאשם, כאשר יודגש שבעיה זו לא זכתה לטיפול עד כה, ומכאן שבעיה זו לא באה על פתרונה.

16.              בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם באשר לכל אחד מהאירועים המתוארים בכתבי האישום הינו החל מעבודות שירות ברף הנמוך ועד ל - 18 חודשי מאסר בפועל.

17.              במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא.

גזירת העונש המתאים לנאשם

7

18.              בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

א.          הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; הנאשם יליד 1958, עונש מאסר יפגע בו.

ב.           נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה במיוחס לו ונטל אחריות למעשיו.

ג.             עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם הרשעה אחת בעבירת תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש משנת 2001, אשר התיישנה זה מכבר.

19.              נתתי דעתי לעמדתה של המתלוננת, כפי שבאה לידי ביטוי בדיון. סבורני כי יש בעמדה זו, ובפרט בדבריה כי אם בעתיד ינסה הנאשם לפגוע בה, לא תהסס לפנות למשטרה, כדי להוות שיקול מסוים, גם אם לא כבד משקל, לקולא. לעניין זה יפים דברי בית המשפט בע"פ 2148/13 אדמה נ' מדינת ישראל (16.12.14):

"הבעיה בכגון דא, כאשר אשה מוכה וחבולה מבקשת הקלה בעונשו של בן זוגה המכה והחובל, היא אכן קשה ומורכבת. מחד גיסא, מי יודע את הנעשה בחדרי חדרים ומה השפיע על האשה לבקש הקלה בעונשו - האם לחצים מבני משפחה, האם חשש מנקמת בן זוגה בעתיד, או שמא בא הדבר מרצונה שלה; האם הקלה תהא במקומה, או שמא עלולה היא להיות חלילה פתח להחמיר את המצב. כנראה אין לכך "תשובת בית ספר" או "תשובת מחשב", והנושא תלוי מקרה.... נטעים כי איננו רואים מכך פתח לדרישות הקלה "סיטוניות" מטעמם של עבריינים, שכן על בתי המשפט להיות ערים לחשש לניצול לרעה וללחץ על המתלוננות; אך יהיו מקרים מסוימים, שבהם יינקט קו גמיש יותר".

20.              עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב כי הנאשם מבצע העבירות כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול, וכי אין בצווים שיפוטיים כדי להרתיעו מלשוב ולבצען. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת כדי להרתיע מהפגנת אלימות מילולית ופיסית בכלל וכלפי נשים בפרט.

8

21.              באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה ממשית ומאסר על תנאי. בהקשר זה איני סבור שיש מקום להטיל על הנאשם תקופת מאסר ארוכה כעתירת המאשימה, וזאת בשים לב לרף החומרה היחסית של מעשי האלימות. לעומת זאת, איני סבור כי ניתן להסתפק בימי מעצרו של הנאשם כעתירת ההגנה.

22.              לאור מצבו הכלכלי של הנאשם והעובדה שהוא צפוי לשוב ולהתגורר עם המתלוננת, ברי שאין מקום להשית על הנאשם רכיבים כספיים.

סוף דבר

23.              אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          6.5 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 29.8.14 ועד ליום 4.9.14, וכן מיום 25.9.14 ועד היום.

ב.           6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת אלימות לרבות עבירת איומים.

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ה, 25 ינואר 2015, בנוכחות הצדדים.