1

המבקש עותר לזמן את יואל ליפשיץ שהעיד במסגרת פרשת התביעה, כעד הגנה מטעמו.

בין הצדדים קיימת מחלוקת בכל הנוגע להלכה המשפטית בעניין זימון חוזר של מי שהיה עד תביעה להעיד במסגרת פרשת ההגנה, ואדרש תחילה למחלוקת זו.

בהתאם להלכה שהותוותה בע"פ 305/74 הורוביץ נ' מדינת ישראל:

"זכותו של נאשם לקרוא לעד להגנתו, אף שזה כבר העיד כעד תביעה, אינה יכולה להיות מוטלת בספק, כאשר לאחר מסירת עדותו קרה או נתגלה דבר חדש המעמיד בסימן שאלה את נכונות עדותו הקודמת".

2

הנה כי כן, בהתאם להלכה המקובלת, שלא חל בה שינוי במהלך השנים, ניתן אמנם לזמן כעד הגנה את מי שכבר נקרא להעיד מטעם התביעה, אך זאת רק מקום שנוצרו נסיבות חדשות ונתגלו נתונים חדשים, המצדיקים בירור נוסף, והכל מתוך בחינה של הגנת הנאשם אל מול הצורך שלא להטריד עדים ועקרונות יעילות וסופיות דיון. בהתאמה, נאשם המבקש לזמן עד שהעיד, נדרש לפנות בבקשה מנומקת לביהמ"ש ולא קיימת לו זכות קנויה לזימון העד.

ומן העקרונות אל העובדות, שקלתי את תכלית הבקשה ונימוקיה ואת עמדת המאשימה, עיינתי בפרוטוקול עדותו של ליפשיץ ובעיקר בע' 176 ו - 177 וכן בעדותה של לילית טייבר במקומות אליהם הפנה הסנגור, והגעתי למסקנה כי אין להעתר לבקשה.

העד יואל ליפשיץ תיאר כי ניגש מיוזמתו למשטרה בקשר לעניין ששמע עליו מנאשם 2, עניין שאת מהותו לא פירט לאור בקשת נאשם 2 מסנגורו שהנושא לא יפורט. ליפשיץ נשאל אם ידוע לו על פניות של נאשם 2 למשטרה והשיב על כך בשלילה, בציינו כי ידוע לו רק על פגישות של נאשם 2 עם מבקר המדינה. ליפשיץ, אם כן, נתן תשובה ברורה ומפורטת, ואין בעובדה שלאחר מכן מסרה לילית טייבר כי פנייתו של ליפשיץ אליה אינה זכורה לה כדי לשנות מתשובתו של ליפשיץ. כעולה מתשובתו של ליפשיץ, אין לו ידיעתה על מפגשים של נאשם 2 עם גורמי החקירה, וממילא אינו יכול לשפוך אור על פגישה נטענת עם אפי ברכה המנוח.

הנה כי כן, יישום ההלכה על הבקשה שלפניי מעלה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים זימון חוזר של העד, לא מבחינת התנאי של שינוי נסיבות או מידע חדש שהתגלה, ולא מבחינת האפשרות של ליפשיץ למסור מידע מהותי נוסף בנושא הפגישות של נאשם 2 עם גורמי החקירה. לפיכך, העתירה לזימון ליפשיץ כעד הגנה נדחית.

בשולי ההחלטה, וחרף העובדה שנאשם 2 עצמו לא התייחס לנושא עליו דיווח לליפשיץ בעדותו, אציע שככל שמבקש ב"כ נאשם 2 לקבל התייחסות לשאלה מה היה הנושא שלגביו פנה ליפשיץ למשטרה, וזאת לאחר שבשעתו ויתר על השאלה לבקשת נאשם 2 עצמו, מומלץ שיפנה לב"כ המאשימה בניסיון לגבש הסכמה נקודתית להגיש בעניין זה הודעה תמציתית מוסכמת, לאחר שיחה עם ליפשיץ, שהרי ממילא אין ליפשיץ יכול למסור פרטים נוספים מעבר למה שנמסר לו על ידי נאשם 2 בשעתו והוא העביר למשטרה, ואין הוא יכול להעיד על אמיתות אותם פרטים.

ההחלטה תשלח לצדדים בפקס.

3

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ח, 31 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.