1.          כנגד הנאשם הוגשה כתב אישום המייחס לו עבירת החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.          הנאשם כפר בכתב האישום תוך שהוא טוען כנגד קבילות הראיות וחוקיות החיפוש. הסנגור הודיע כי הוא נדרש לכלל עדי התביעה.

3.          בכתב האישום מופיעים ארבעה עדי תביעה, כולם שוטרים. לישיבת שמיעת הריאות לא הופיע ולו עד תביעה אחד.

4.          בפתח הדיון הקבוע לשמיעת ראיות הודיעה ב"כ המאשימה כי עדי התביעה לא התייצבו ופרטה-

ע.ת. 1- נמצא בקורס, תחילה ב"כ המאשימה חשבה כי יוכל להגיע אך הוא הודיע כי לא קיבל אישור לצאת שכן מדובר בקורס "סגור".

ע.ת. 2- נמצא בטיול יחידתי אשר נקבע מראש ולמעט שוטרים בודדים השוטרים לא נמצאים בתחנה.

ע.ת. 3- שלח בקשה לבית המשפט שכן יש לו דבר מה רפואי עם בנו. לא מצאתי את בקשה מתאימה בתיק בית המשפט.

ע.ת.4- סוכם כי אין צורך בעדותו.

5.          ב"כ המאשימה בקשה קביעתו של מועד חדש לשמיעת ראיות.

6.          הסנגור טוען כי בנסיבות אלו יש להורות על זיכויו של הנאשם. הסנגור טוען כי אינו תובע את עלבונו של ביתה שמפט, ואף לא טוען הגנה מן הצדק. טענתו פשוטה- נקבע דיון לשמיעת ראיות ולא הוצגה אף ראיה לחובתו של הנאשם. העובדה כי עדי התביעה לא הודיעו לב"כ המאשימה מבעוד מועד כי לא יוכלו להתייצב ולא ביקשו אישור בית המשפט, או אם התביעה לא הודיעה לעדים את המועד החדש, הרי הכול היה ידוע מראש. קורס לא מופיע בהפתעה, טיול יחידתי גם כן לא נקבע מיום ליום. הסנגור אינו עותר להוצאות העד או הוצאותיו.

7.          הסנגור מדגיש כי השאלה היחידה הינה- הוצגו לבית המשפט ראיות או לא הוצגו ראיות. אין ראיות, משמעותה דבר זיכוי.

הסנגור מפנה להכרעת דינו של בית המשפט השלום בת.פ. 44141-10-10 ולהחלטתו של בית המשפט המחוזי בערעור המדינה על הזיכוי.

8.          להשלמת התמונה יצוין כי המועד שנקבע לשמיעת ראיות נדחה על פי בקשת הסנגור בשל זימונו למילואים ונקבע מועד שמיעתה ריאות החדש, בו עסקינן. בהחלטת הדחיה נקבע כי המאשימה תודיע לכלל עדיה ותזמנם למועד החדש. מדובר בעדים שהינם שוטרים.

9.          יש לבקר באופן ברור את העובדה כי לא נשמעו ראיות במעוד הקבוע בשל אי התייצבותם של שולשה עדי תביעה- כולם שוטרים. אין בידי לדעת כיצד ומתי זומנו השוטרים לעדות על ידי שלוחת התביעות, אולם כך או אחרת הרי הטעמים של עדי התביעה 1 ו-2 לאי הופעתם לדיון, כולם היו ידועים לפני יום מתן העדות. קורס נקבע מראש וכך גם טיול יחידתי. לא מדובר בעדים אזרחים, שגם במקרה שכזה לא ניתן להסכים לאי הופעתם כאשר זומנו בצו בית משפט למתן עדות, או בהודעתם ביום הדיון, או בערבו כי כבר קובעה להם תכנית אחרת. מדובר באנשי משטרה, לובשי מדים. יש להביע באופן ברור את מורת רוחו של בית המשפט.

10.      בהליך אליו מפנה הסנגור ע"פ 38162-05-11 מ"י נ. בן באקו, זיכה בית משפטה שלום את הנאשם מעבירות החזקת סכין, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, בשל אי התייצבות השוטרים אי התביעה, וזיכוי זה אושר גם בבית המשפט המחוזי. אולם, לא מדובר בזיכוי מיידי לאחר אי התייצבותם של עדי התביעה. בית המשפט לא נמנע מאיזון ככלל האינטרסים, ורק לאחר שעשה כן החליט על זיכויו של הנאשם.

11.      באותו מקרה אשר נדון בת.פ. 44141-10-10 ובע"פ 38162-05-11 מדובר היה בכתב אישום המתאר עבירות אשר בוצעו לכאורה ביום 27.9.07, כאשר כתב האישום הוגש למעלה משלוש שנים לאחר מכן , ביום 16.11.10. השופט מציין כי מועד חדש לשמיעת ראיות יכול להיקבע על ידו רק לפחות 8 חודשים לאחר מכן. בנסיבות אלו מצא לנכון להורות על הזיכוי. בית המשפט המחוזי מפרט כי נימוקים אלו תרמו להחלטת בית משפט השלום שלא לדחות את הדיון וכפועל יוצא מכך, בעדר ראיות זוכה הנאשם. עדו מציין בית המשפט המחוזי את ייחודיות אותו מקרה בו "גיבורי" העבירות הינם אותם שוטרים עדים, אשר לכאורה הותקפו, והם אלו אשר לא הופיעו לעדות.

12.      הפסיקה עקבית בהתייחסותה החומרה למקרים בהם לא התייצבו חלק מעדי התביעה, או כולם, ובמיוחד כאשר מדובר בעדים שוטרים. אולם יש לאזן מחדל זה אל מול אינטרסים נוספים כחומרת העבירה והתנהלותו של התיק עד לאותו מועד, כפי שניתן לראות גם במקרה אליו הפנה הסנגור. לדוגמא אפנה לע"פ 9399-06-16 מ"י נ. זלקה איוב, לעפ"ת 27189-08-15 מ"י נ. עמירם שיינר, לעפ"ת 3162-08-10 מ"י נ. ברגר קונסטנט.

13.      במקרה שבפני לא היה כל עיכוב בהגשת כתב האישום. אי התייצבותם של עדי התביעה הינה לישיבה ראשונה שנקבעה לשמיעת עדותם. אין בכך כדי להפחית מחומרת אי התייצבותם, ומבזבוז הזמן של הסנגור, הנאשם והזמן השיפוטי השייך לציבור. אולם, לא מדובר במחדל מתמשך.

14.      כפי שכבר כתב כב' השופט סעב בעפ"ת 3162-08-10 מ"י נ. ברגר קונסטנט כאשר מדובר בהאשמה רצינית, אין להעדיף את בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים על פני הימנעות מברורה של האשמה חמורה.

"ראוי להדגיש, כי השיקול הנעוץ באינטרס של הציבור, להבטיח את עבודתו הסדירה והיעילה של בית המשפט ולמנוע את בזבוז זמנו לריק, הוא אמנם תמיד שיקול בעל ערך, ואין לזלזל בו. אולם אין להפריז בערכו של זה, ואסור להעדיפו בשעה שמדובר במשפט פלילי, בו מתבררת האשמה רצינית, וכאשר התוצאה עלולה להיות, בשל ביטול ההאשמה הודות לשיקול האמור, זו של גרימת עיוות-דין לציבור. (ראה ע"פ 253/66 מדינת נגד רחמים נחום, פ"מ כ(4) 313) ראו והשוו גם כן מקרה זה עם רע"פ 834/09 ספיאן מסוודיה נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 10.3.09)."

15.      עבירת נשיאת סכין, באם תוכח, הינה עבירה שהפסיקה מתייחסת אליה בחומרה. ראה לדוגמא את דברי בית המשפט ברע"פ 242/07 ליאוניד אולימבוב נ. מ"י -

"...ואכן אין צורך להכביר מלים על כך שסכין קוראת לשולף ולדוקר כשם שפירצה קוראת לגנב; "תת תרבות הסכין" על גילוייה השונים - מהחזקת סכין ועד לשימוש אלים בה - היא אורח תדיר, לא רצוי, בבתי המשפט, לרבות בבית משפט זה; היא כבר גבתה לא מעט חיי אדם, ועל כן אין מנוס מענישה מרתיעה לגביה, בכל גילוייה..."

16.      לרשות בית המשפט עומדים אמצעים לכפיית התייצבותו של עד ובראשם צו הבאה. עדים שוטרים אינם חסינים מפני הוצאת צו הבאה כנגדם. אולם, הוצאת צו הבאה מחייבת הוכחת זימון על פי דין. ככל שהוטל על המאשימה זימון העדים והדבר לא בוצע, לרשות בית המשפט אמצעים דוגמת השתת הוצאות אותה ישיבה על המאשימה. אולם, בנסיבות אלו, בהן אין בידי לקבוע האם זומנו העדים כדין אם לאו, לא אפעל באף אחת מן הדרכים המוזכרות.

17.      באיזון כלל הנסיבות מפורטות, בקשת הסנגור לזיכוי נדחית. נקבעת ישיבה נוספת לשמיעת ראיות. מובהר כי ככל ולא תהא הופעה של עדי התביעה, כל האמצעים המפורטים לעיל שיקלו מחדש ובכלל זה בקשתו של הסנגור.

18.      נקבע לשמיעת כל ראיות הצדדים וסיכומים בעל פה ליום 18.7.23 בשעה 10:00.

המזכירות תזמן את עדי התביעה 1-3.

המאשימה תיצור קשר טלפוני עם העדים בימים הקרובים ומספר ימים לפני הדיון על מנת לוודא הופעתם.

הסנגור יזהיר את הנאשם בדבר חובת התייצבותו לישיבת שמיעת הראיות וכי היה ולא יתייצב, יכול ויישמעו ראיות בהעדרו. הסנגור ימסור לביתה משפטהודעה כי הזהיר את הנאשם כאמור וזאת עד ליום 09.6.23.

למעקב המזכירות.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אייר תשפ"ג, 18 מאי 2023, בהעדר הצדדים.