1

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש פחזני באש או בחומר דליק בהתאם לסעיף 338(3) לחוק העונשין תשל"ז-1977.

ב"כ הנאשם הגיש בקשה לבטל את כתב האישום.

הבקשה הוגשה בכתב וכך גם התגובה לה. בנוסף התקיים דיון קצר בעל פה בדיון שהתקיים ביום 24.12.13. במקביל נקבע התיק להוכחות לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה דיונית שכללה ויתור על חלק ניכר מעדי התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ושמעתי את טיעוני ב"כ הנאשם, החלטתי לדחות את הבקשה מטעמים אלה:

2.         ב"כ הנאשם טוען לאכיפה סלקטיבית על ידי התביעה, כאשר לטענתו עבירות חמורות המבוצעות על ידי חברות הגז הגדולות אינן נחקרות ואין לגביהן אכיפה. להוכחת טענה זו צירף לבקשתו כנספחים 2-4 תכתובת עם המשטרה ומשרד האנרגיה.

            לא מצאתי בחומר שבפני תשתית עובדתית לטענה של אכיפה בררנית. תלונתו של ב"כ הנאשם המופיעה במכתב נספח 2 היא כללית ביותר, ואין בה עובדות קונקרטיות. לא הובאו ראיות או נתונים של ממש בנוגע לאכיפה בררנית.

2

אציין כי הצדדים עצמם הפנו לתיק נוסף, ת"פ 16377-07-11 המתנהל בבית משפט זה בפני כב' השופט י. מינטקביץ. בהחלטה מיום 22.2.12 שניתנה באותו תיק נדחתה גם באותו מקרה טענת האכיפה הבררנית, ובית המשפט ציין כי הרשות פעלה נגד הנאשם ונגד 4-5 אנשים נוספים, וכי אין בסיס להניח שקיימים חשדות או ראיות נגד אנשים נוספים שנגדם לא בוצעו פעולות כלשהן. מכאן שפעולות האכיפה לא ננקטו נגד הנאשם שבפני בלבד.

אני דוחה, איפוא, את טענת האכיפה הבררנית.

3.         טענה נוספת של הנאשם נוגעת לסעיפי האישום שבהם נעשה שימוש, כאשר לטענתו ראוי היה לפעול נגד הנאשם בהליכים מינהליים על פי חוק עבירות מינהליות.

            הסמכות לבחירת סעיפי האישום בהם מואשם נאשם נתונה לתביעה (ראו לדוגמא: בג"צ 752/80 מירון נ' מותב בית-הדין הצבאי המחוזי, מחוז שיפוט גיסות השריון ואח', פ"ד לה(1), 585); תפ ( מחוזי י-ם) 482/04, מדינת ישראל נ' עודד בן אליעזר גולן). אמנם סמכות זו נתונה אמנם לביקורת, הן ביקורת מינהלית על פעולות הרשות, הן ביקורתת במסגרת ההליך הפלילי. אולם לא מצאתי כי מקרה זה נפל פגם בכתב האישום המצדיק התערבות שכזו.

עובדות כתב האישום בתיק שבפני מתארות, לכאורה, החזקת כמות גדולה של גז (119 מיכלים), חלקו במיכלים המכילים כמויות גדולות של גז. על פי הנטען הגז הוחזק בתנאים שאינם מתאימים, ללא אוורור, ניקוז ואמצעי כיבוי, ללא מטפים, גלאי אש ומערכת התזת מים וללא ההיתרים הנדרשים. המצב המתואר יצר סכנה לאירוע של שריפה, וכן הגביר את הסכנה הנשקפת מן הגז במקרה של שריפה. הליקויים הנטענים הם מהותיים. אין מדובר ליקויים ברישוי ובעמידה בתנאים טכניים אלא על ליקויי בטיחות, ועל כן הם מצדיקים הגשת כתב אישום בעבירה לפי חוק העונשין, ולא בעבירות מינהליות בלבד. כך שבשונה מהפסיקה אליה מפנה ב"כ הנאשם (בג"ץ 4445/02, ורדה מור נ' ראש-עיריית הרצליה, פ"ד נו(6) 900, ופסיקה נוספת), במקרה זה לא מתעורר חשש שהרשות פעלה תוך הפרת חובות היושר וההגינות המוטלות עליה.

(למותר לציין כי אין בדברים אלה משום הבעת עמדה על טיבן של הראיות והסיכוי להוכחת הנטען בכתב האישום, אלא התייחסות לכתב האישום כפי שנוסח והוגש בלבד).

3

4.         נושא נוסף שנזכר בקצרה בבקשה וברחבה בתגובת המאשימה ובדיון בעל פה נוגע לסמכות המשטרה להגשת כתב אישום בגין עבירות שבהן הוסמכו תובעים מיוחדים לייצג את המדינה, בתיקון 62 לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), ולקושי שביישוב בין הוראות סעיף 12 לבין הוראות סעיף 60 (ט) לחסד"פ.

            בעניין זה מקובלת עלי עמדת כב' השופט צחי עוזאלי בת"פ 1496-12-12, שלפיה הוראות סעיף 60 לחסד"פ באו להוסיף על סמכות היועץ המשפטי לממשלה למנות תובעים, אך לא נועדו לצמצם את סמכויותיהם של שוטרים שהוסמכו כתובים. אציין כי לאחר שניתן פסק הדין בעניין זה, וככל הנראה בעקבות הקושי שהתעורר באותו מקרה ובמקרים נוספים, תוקנה הוראת שעה חוק סדר הדין הפלילי )תיקון מס' 62 - הוראת שעה) )תיקון), התשע"ד- 2013, בה נקבע בין היתר כי בסעיף 60 (ט) לחסד"פ יימחקו המילים "שאינו שוטר". בכך בא, למעשה, לפתרונו הקושי שביישוב שתי הוראות החוק, בסעיף 12 ובסעיף 60 לחסד"פ, כך שכיום סמכות היועץ המשפטי לממשלה למנות תובעים לסוגים מסויימים של נושאים או של משפטים, בהתאם לסעיף 12(א)(ב) לחסד"פ, אינה עומדת בסתירה לסמכות התובעים המשטרתיים לייצג את התביעה.

5.         לאור האמור אני דוחה את הטענות המקדמיות. הדיון בתיק יימשך.

נקבע לסיום הוכחות ולסיכומים ליום 21.5.14 שעה 10:00.

כל צד ידאג להזמנת העדים הדרושים מטעמו ויוודא התייצבותם זמן מספיק לפני הדיון.

ב"כ הנאשם יודיע לנאשם על מועד הדיון ויבהיר לו את חובתו להתייצב וכי אם לא יתייצב יידון בהעדרו.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ד, 13 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.