1

באופן חריג ביקש ביהמ"ש כי בטרם יגזר דינו של הנאשם יתקבל תסקיר קרבן של ביתו הקטינה, לאחר שהורשע בשתי עבירות של תקיפה ועבירה של איום שנעברו כלפי ביתו , ר.מ. ילידת.

לצערי, שרות המבחן מסרבים להמציא תסקיר קרבן בטענה שסעיף 382(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977 , שכותרתו תקיפת קטין על ידי אחראי, אינו כלול בהגדרת עבירת אלימות שבסעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי {נ"מ} התשמ"ב- 1982 (להלן:"החסד"פ").

כידוע, בנוסף לסעיף 187 הנ"ל ,ביהמ"ש מוסמך על פי סעיף 190 לחסד"פ לצוות על חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש ולכן אין צורך לפנות לקבלת תסקיר רק על פי סעיף 187.

בנוסף לאמור, מפתיעה מאד העובדה שסעיף 382(ב) לחוק העונשין לא נכלל בהגדרת אלימות בעוד בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, בתוספת הראשונה, הוכלל הסעיף בהגדרת עבירות אלימות.

תמוה מדוע עבירה בניגוד לסעיף 382(א) שעניינה תקיפה בצוותא חדא הוכללה בסעיף , אך תקיפת קטין על ידי אחראי, לא נכללה.

בנסיבות האמורות, שרות המבחן ישובו וישקלו עמדתם, והתביעה תברר במקביל אפשרות המצאת תצהיר קרבן של הקטינה למרות הקושי הנפשי שיהא בכך לאור עובדת היות אביה נאשם.

בנסיבות אלה העתק ההחלטה ישלח לב"כ הצדדים, לשרות המבחן, ולד"ר קדמן מהמועצה לשלום הילד.

2

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ה, 19 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.