1

כתב אישום ורקע

1.         הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שייחס לו עבירת איסור לכלוך והשלכת פסולת - עבירה לפי סעיף 2 לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1982, בכך שהשליך, סמוך ליום 15/9/14, מועד מדויק שאינו ידוע למאשימה, גרוטאות מברזל במגרש שנמצא בבעלות מנהל מקרקעי ישראל - רשות הפיתוח, שלא כדין וברשות הרבים.

2.         ביום 5/4/17, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו כתב האישום תוקן, ולנאשם יוחסה העבירה הנ"ל (חלף עבירת הסגת גבול פלילית - לפי סעיף 447 (א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שיוחסה לו בכתב האישום המקורי) והוא הודה והרשע.

2

עוד הוסכם בין הצדדים כי הטיעונים לעונש יהיו "פתוחים".

בנוסף, הסכימו הצדדים עובדתית כי שבוע, לכל היותר, אחרי ביקורה של המפקחת דבורה נפתי במגרש, הנאשם פינה את הפסולת מהמקום.

טיעוני הצדדים לעונש

ביום 22/11/17, טענו הצדדים לעונש.

3.         טיעוני ב"כ המאשימה

ב"כ המאשימה הגיש לעיון בית המשפט תמונות של הפסולת בתוך המגרש וציין כי אין מדובר בהשלכת פסולת מינורית שעניינה בזוטי דברים אלא מדובר בערימות של גרוטאות.

בנוסף, הפנה ב"כ המאשימה לעברו הפלילי של הנאשם שכולל בין היתר, שימוש בקרקע חקלאית שלא כחוק, ביצוע עבודות בסטייה מהיתר בשני מקרים ועוד.

ב"כ המאשימה ציין כי הערכים החברתיים שנפגעו הם שמירה על משאבי הטבע והשטח הציבורי, והם מחייבים נקיטת ענישה שתרתיע עבריינים מסוג זה.

נטען כי במעשיו של הנאשם היה מניע כספי שכן פסולת כזו הייתה אמורה להיטמן במטמנה והדבר כרוך בתשלום כסף, על כן יש משמעות לגובה הקנס.

ב"כ המאשימה טען כי עבירות מסוג זה קשות לגילוי והדבר מחייב הוצאות שונות כגון התקנת מצלמות והצבת פקחים וכו'.

ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם עונש מאסר על תנאי, התחייבות וקנס על סך 5,000 ₪, על אף הזמן שחלף מאז ביצועה של העבירה.

נטען כי הנאשם קיבל התראה.

4.         טיעוני ב"כ הנאשם

ב"כ הנאשם טענה כי נסיבות המקרה מחייבות הטלת קנס נמוך מזה לו עתר ב"כ המאשימה.

ב"כ הנאשם טענה כי במקור כתב האישום ייחס לנאשם עבירת הסגת גבול מתוך כוונה כי במידה ויורשע, התנאי שקיים לחובתו יופעל, זאת במנותק מהמצע הראייתי בתיק.

נטען כי אלמלא התנאי, הנאשם היה מקבל לכל היותר דו"ח לאחר התראה.

נטען כי הטיעון לרווח כלכלי שהועלה על ידי המאשימה אינו נכון וכי הקנס הראוי להטילו הוא קנס סמלי של מאות שקלים בודדים וכך היא עותרת להשית על הנאשם.

3

דברי הנאשם

אמר כי לא מדובר בפסולת, כי אם במתכת בעלת ערך.

דיון והכרעה

5.         מלאכת גזירת העונש נעשית, על פי הוראות תיקון 113 שבחוק העונשין, בשני שלבים עיקריים. ראשית, יש לקבוע את מתחם הענישה הראוי לעבירה, תוך מתן ביטוי מרכזי לעיקרון ההלימה, בהתחשבות בערכים המוגנים בעבירה ובמידת הפגיעה בערכים אלה, מדיניות הענישה הנוהגת ובהתאם לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. שנית, יש להציב את העונש בתחומי המתחם שנקבע, וזאת על פי נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. בנוסף, יש לבחון את מתקיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מתחומי המתחם שנקבע.

6.         כאמור, הנאשם השליך, או אחסן, גרוטאות ברזל במגרש השייך למנהל מקרקעי ישראל, שלא כדין וברשות הרבים. נטען על ידי ב"כ הנאשם כי המגרש בו הושלכה הפסולת הינו סמוך למגרש בו ישב הנאשם כחוק. לא ראיתי בטענה זו, גם אם תתקבל כלשונה, משום נסיבה שיש בה להטיב עם הנאשם. גם טענתו של הנאשם, לפיה לא מדובר ב"פסולת", כמשמעותה הנפוצה של המילה, כי אם בגרוטאות ברזל שוות ערך, אין בה משמעות בשלב ההכרעה בשאלת הערכים המוגנים ובמידת הפגיעה בערכים אלה.

7.         הערכים המוגנים בהתאם לחוק שמירת הניקיון הם השמירה על הניקיון ועל איכות הסביבה, האינטרס שבמניעת מפגעים סביבתיים כתוצאה מהפצת פסולת, וכן שמירה על הנוף.

ראו את הדברים שנאמרו ברע"פ 1223/07 סח עלי מורשד נגד מדינת ישראל (12.02.07):

4

"בית-משפט זה עמד בעבר על הנזק הרב העלול להיגרם לכלל החברה בשל ביצוע עבירות הנוגעות לפגיעה באיכות הסביבה, בציינו: "שמירת הפסולת או פיזורה וניקוזה בדרך בלתי מבוקרת תביא לפגיעה - לעיתים פגיעה אנושה - באיכות החיים, בצחות האוויר, בזיהום מי-תהום, בהשמדת החי" (רע"פ 7861/03 מדינת ישראל נ' המועצה האזורית גליל תחתון (טרם פורסם)). הצורך החברתי הגובר בשמירה על משאבי הטבע ההולכים ומתדלדלים וההכרה בנזק שנגרם לכלל הציבור בשל זיהום הטבע והסביבה, חייבה את המחוקק לקבוע רמת ענישה משמעותית לעוברים עבירות אלו, ואת בית-המשפט בתורו לנקוט מדיניות ענישה מחמירה כלפיי אותם עבריינים (ראו, רע"פ 244/96 כים ניר ניהול שירותי תעופה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 529)."

8.         אין להקל ראש בעבירת לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים שכן מדובר בעבירה שלגביה קבע המחוקק עונש של עד שנת מאסר בפועל ולחלופין הטלת קנס כבד. הנאשם, במעשיו, פגע באופן משמעותי בערכים המוגנים. בצילום שהוגש ת/5, ניתן להבחין בחפצים גדולים ורבים, שהנם, על פי כתב האישום, גרוטאות ברזל, אשר הנאשם הניח בחלקה אשר איננה שלו, והשייכת למנהל מקרקעי ישראל. ניכר כי הפגיעה בתוואי הנוף הנה פגיעה ניכרת, וכי מעשי הנאשם גרמו לאותו מגרש, שבו השליך את הפסולת, חזות של מגרש גרוטאות מוזנח, עם פוטנציאל מוחשי להוות מטרד סביבתי.

9.         באשר למדיניות הענישה, עיון בפסיקה שניתנה מעלה כי ניתנה ענישה מגוונת, וכי לרוב בתי המשפט הטילו קנסות בסכומים משמעותיים על מי שהשליך פסולת ולכלכך. יצויין כי מרבית המקרים עניינם בהשלכת פסולת בקנה מידה קטן בהרבה, ואותם מקרים אינם מתאימים לענייננו, בו עסקינן, כאמור, במתכות בנפח ובמשקל משמעותיים (לעומת עטיפות נייר, או אריזות, שאחרים השליכו במקרים הקלים יותר), אתייחס להלן למקרים אותם מצאתי מתאימים להשוואה.

א.        ת"פ (נצרת) 2160/06 מדינת ישראל נגד ל.ר. הובלות 1995 בע"מ (17.02.10), אליו הפנה ב"כ המאשימה. נאשם 3, נעדר עבר פלילי, הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירת איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים בשלוש הזדמנויות. בית המשפט גזר עליו 18,000 ₪ וחתימה על התחייבות על סך 10,000 ₪.

ב.         ת"פ (ירושלים) 8491-02-12 מורד דויאת נגד מדינת ישראל (01.05.12), המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של השלכת פסולת בניין. בית המשפט גזר עליו קנס בסך 20,000 ₪ וחתימה על התחייבות על סך 20,000 ₪, והשבתת הטרקטור בו בוצעה העבירה.

5

10.       עיינתי גם בפסיקה שהגישה ב"כ הנאשם, ברובם המוחלט של המקרים דובר, כאמור, על השלכת בדל של סיגריה או סיגריה מתוך רכב, במקרה אחד הושלכו מתוך משאית 2 דלאים מלאים בפסולת בניין וניילונים, במקרה אחר התעופפו מארגז הרכב ניילונים וניירות ובמקרה נוסף נתלה שלט פרסומת שלא כדין בצד הדרך, על גבי עץ ובאמצעות ברגים. סכומי הקנס נעו בין 250 ₪ ועד 500 ₪ לכל היותר. כאמור - אין מקרה זה שבפניי דומה למקרים שהוגשו, בעניינו מדובר בהשלכת גרוטאות ברזל בכמות גדולה, בגינה הוגש במקור כתב אישום פלילי, שתוקן כאמור בהסדר טיעון.

11.       לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם הוא קנס בסכום שבין 3,000 ועד 15,000 ₪, ועונשים נלווים.

12.       הנאשם הודה בביצוע העבירה וחסך מזמנו של בית המשפט. הנאשם בעל עבר פלילי משמעותי בעבירות רכוש, אלימות וכן בעבירות בנייה ללא היתר, עבודות בנייה בסטייה מהיתר ושימוש בקרקע חקלאית שלא כחוק.

יש לתת משקל גם לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, שכן העבירה בוצעה עוד בחודש ספטמבר 2014 ועברו מעל 3 שנים מיום הגשת כתב האישום.

החלטתי, בסופו של דבר, לגזור על הנאשם עונש כלכלי הקרוב לתחתיתו של מתחם העונש, יחד עם מאסר מותנה מידתי.

סוף דבר

13.       לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלקמן:

א.        חודשיים מאסר על תנאי, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור במהלך תקופה של שנתיים מהיום עבירות על חוק שמירת הניקיון.

ב.         קנס על סך 3,000 ₪ או 12 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 10/3/18.

ג.         חתימה על התחייבות על סך 2,000 ₪, להימנע במהלך שלוש שנים מהיום מלעבור עבירות לפי חוק שמירת הניקיון. במידה ולא יחתום כאמור תוך 7 ימים, ייאסר ליומיים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, במעמד הנוכחים.

6