1

בישיבת ההקראה הראשונה, ביום 27.03.22, התחייב הסניגור להגיש תיעוד רפואי ביחס למחלת הנאשם שלא התייצב לדיון, אך לא עשה כן עד היום.

בישיבה השניה, מיום 03.04.22, בקש הסניגור לדחות את הדיון בכחודשיים על מנת לבוא בדברים עם המאשימה.

בתיאום עם הסניגור, נדחה הדיון ליום 08.05.22, שעה 09.30.

במועד זה, התייצב הנאשם, אך עד לשעה 11:38, לא טרח הסניגור להתייצב ואף לא הגיש בקשה כלשהי לשינוי שעת הדיון או לדחייתו.

בהסברו, טען הסניגור כי התעכב בבית המשפט לתעבורה בחיפה עד לשעה 11.35, ולכן לא התייצב לדיון לפניי והודיע על כך לתובע ואף בקש "שימסור את דבריי לביהמ"ש".

ראשית, הודעה בדיעבד לתובע על אודות אי התייצבותו, איננה מהווה תחליף להחלטת בית המשפט הפוטרת את הסניגור מהתייצבות.

מעבר לכך, מבדיקת תיק התעבורה עולה כי ביום 19.04.22, נקבעה ההקראה ליום 08.05.22, שעה 09.00.

2

אין כל אפשרות שהסניגור יכול היה לקיים את שני הדיונים במועדיהם. מכאן, שהיה על הסניגור לדאוג מבעוד מועד להגיש בקשה מתאימה באחד מהתיקים, כך שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו. ללא ספק היה בידיו זמן די והותר לשם כך.

משלא עשה כן, גרם לנאשם, אותו הוא מייצג, להמתין לו זמן רב, ללא כל הודעה ביחס לאיחורו. כמו כן, גרם לבזבוז זמן ציבורי יקר.

משכך, אני מחייבת את הסניגור בתשלום הוצאות בסך 1,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה, הסכום יופקד בקופת בית המשפט תוך 21 יום מהיום.

בנוסף, יעביר הסניגור לאלתר את התיעוד הרפואי שהתחייב להעביר.

המזכירות תעביר החלטתי לסניגור.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"ב, 11 מאי 2022, בהעדר הצדדים.