ת"פ 68167/03/18 – מדינת ישראל רשות המיסים נגד א.מ.ב. חווה חקלאית ירדן בע"מ,אליהו בקשי,בקשי עטרה
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 68167-03-18 ישראל נ' א.מ.ב. חווה חקלאית ירדן בע"מ ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד השופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל רשות המיסים באמצעות ב"כ עוה"ד חנה בן פורת ומרב יולי |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.א.מ.ב. חווה חקלאית ירדן בע"מ 2.אליהו בקשי 3.בקשי עטרה באמצעות ב"כ עוה"ד אבישי חכם |
|
|
|
הנאשמים |
גזר-דין |
כתב-האישום המתוקן בשלישית מייחס לנאשמים אחד-עשר אישומים, כדלקמן:
נאשמת 1 הינה חברת פרטית, שעסקה בתחום תוספתי התזונה, אשר נרשמה כעוסק מורשה בהתאם לחוק מס ערך מוסף.
הנאשמים 2 ו - 3 היו מנהליה הפעילים של נאשמת 1, בתקופות המתוארות במבוא לכתב-האישום.
בהתאם לעובדות האישום הראשון, בשנים 2014 - 2015 הגישו הנאשמים למנהל מס ערך מוסף 13 דוחות תקופתיים של נאשמת 1, שם ציינו במודע סכומי מס לתשלום לא נכונים, שילמו סכום מס בסך 46,338, במקום סכום המס האמתי שנובע מאותם דוחות בסך של 496,602 ₪, כמפורט בטבלה שצורפה.
2
בהתאם לעובדות האישום השני, בשנים 2016 - 2017, לא הגישו הנאשמים במועד 8 דוחות ובלא צירוף התשלום הנדרש כחוק בגין אותם דוחות, כמפורט בטבלה שצורפה, ובשנים 2013 - 2016 לא הגישו 17 דוחות תקופתיים, כמפורט בטבלה.
בהתאם לעובדות האישום השלישי, בארבעת החודשים המפורטים בטבלה, הגישו הנאשמים את הדוחות התקופתיים, אך ללא צירוף התשלום הנדרש בחוק הנובע מהם.
בהתאם לאישום הרביעי, בשנים 2011 - 2012, נאשמים 1 - 2 לא הגישו במועד 11 דוחות תקופתיים, כמפורט בטבלה.
בהתאם לאישומים החמישי - אחד-עשר, הנאשמים לא הגישו לפקיד השומה במועד את הדוח על הכנסותיה של נאשמת 1 לשנים 2012, 2013, 2014, 2015, 2016, 2017, 2018 וזאת בלא סיבה מספקת.
ב. מתחם ענישה:
הערכים המוגנים אחר העבירות שאותן ביצעו הנאשמים הינם הפגיעה במשטר המס הקיים במדינה, ביכולת לגבות מיסים בצורה תקינה, בערך השוויון של תשלום המס ופגיעה בקופת המדינה.
אין מדובר ברצף אירועים אחד, שיכול להיחשב כאירוע פלילי כולל, אלא במחדלים שכל אחד מהם נפרד מחברו בזמן, שכל אחד מפר חובה וכל הפרת חובה מקימה מחדש, בפני עצמה, במנותק מחברתה, במועד אחר ונפרד, את כל יסודות העבירה. בעניין זה ראו הכללים, בשינויים המחויבים, שנקבעו בע"פ 4910/13 בני ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.14).
לקביעתי זו חשיבות, כפי שנראה, בין השאר, נוכח מאסרו המותנה חב ההפעלה של נאשם 2, לפי ריבוי העבירות הנפרדות זו מזו המובילות למסקנה כי זהו מאסר מותנה חב הפעלה.
3
נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום ולאור מדיניות הענישה בעבירות דנן, אני קובע שמתחם הענישה ביחס לכל עבירה של אי הגשת דוח (למעט עבירה לפי סעיף 118)(אישום שלישי) נע בין עונש מאסר הצופה פני עתיד ועד למאסר בפועל בן שבעה חודשים, וזאת לצד רכיבים נוספים וקנסות בשיעור שבין אלפים בודדים עד עשרות אלפים, וביחס לכתב-האישום הכולל העומד לדיון בפניי, המתחם הינו בין מספר חודשי מאסר עד שנת מאסר בפועל וכן קנסות בשיעור של אלפים בודדים עד עשרות אלפים.
אפנה אל פסקי הדין הבאים תוך אבחנת כל מקרה לנסיבותיו, הן לקולה והן לחומרה:
רע"פ 6095/06 לוי נגד מדינת ישראל (5.11.06): בעניינו של נאשם שהורשע בארבע עבירות של אי הגשת דוחות, לא הסיר את המחדלים, נדון לשנת מאסר ולעשרת אלפים ₪ קנס.
רע"פ 3120/14 נעים נגד מדינת ישראל (8.5.14) בעניינו של נאשם אשר הורשע באי הגשת עשרה דוחות מס הכנסה, המחדלים לא הוסרו, נדון ל - 9 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 4173/15 אבו הלאל נגד מדינת ישראל (29.6.15): בעניינו של מי אשר הורשע ב- 26 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, נעדר עבר פלילי, בעל נכות נפשית, לא הסיר את המחדל (קרן מס כ - 400,000 ₪), נדון ל - 8 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 3137/04 חג'ג' נגד מדינת ישראל (18.4.04): בעניינו של נאשם שהורשע בעבירות שונות של אי הגשת דוחות מס הכנסה במועד שנדון לשבעה חודשי מאסר בפועל. בית-המשפט העליון הפנה להלכות קודמות שלפיהן: "בהטלת עונשי מאסר אלה מביעה החברה המאורגנת את סלידתה מהתנהגותם העבריינית של מעלימי המס, ומטביעה עליהם אות קלון..." וכן: "עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה ומכאן יש מקום ליתן לכך משקל בענישה על הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה לא ייתכן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".
רע"פ 5127/07 שופאני כרם נגד מדינת ישראל (21.06.07): בעניינו של מי שהורשע בחמש עבירות של אי הגשת דוחות, לא הסיר את המחדל, בעל עבר פלילי בעבירות מס, בעל מאסר מותנה בר הפעלה בן חודשיים, נדון ל - 13 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 6371/14 באסם נגד מדינת ישראל (28.10.14): בעניינו של נאשם אשר ביצע 26 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ, נעדר עבר פלילי, הסרה חלקית של המחדל, נדון ל - 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע: "עבירות המס פוגעות בקופת המדינה ובעיקרון השוויון בין נישומים, חומרתן של עבירות אלה היא מן הידועות, והרשעה בהן גוררת, על פי רוב, ענישה הכוללת רכיב של עונש מאסר לריצוי בפועל לצד רכיב של קנס כספי...מצבו הכלכלי של המבקש, והיעדר יכולת מצדו לשלם את החוב, אינם מהווים עילה להקלה בעונש".
4
רע"פ 6167/11 ספקיוריטי נגד מדינת ישראל (19.2.12): בעניינו של נאשם בעל עבר פלילי אשר הורשע באי הגשת דוחות, לא הסיר את מלוא המחדל, נדון ל - 6 חודשי מאסר בפועל ול - 25,000 ₪ קנס.
עפ"ג 37359-08-13 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד דניארוב (28.1.14): בעניינה של נאשמת, אשר לא הגישה ארבעה דוחות מע"מ, ודוח אחד באיחור, לא הסירה את המחדלים (לא הוברר מה היקפם משום שהדבר לא צוין בכתב-האישום), נדונה לענישה מותנית ול - 8,000 ₪ קנס. בית-המשפט המחוזי אישר מתחם ענישה שבין מאסר על תנאי לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות וציין את העובדה שכתב-האישום נעדר את פירוט סכום המחדל.
עפ"ג 24241-12-14 (מחוזי מרכז) אוזן נגד מדינת ישראל (10.2.15): בעניינו של נאשם אשר הורשע ב - 11 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במשך שלוש שנים, סכום מע"מ כ - 50,000 ₪, הוכרז פושט רגל, לא הסיר את המדלים, נדון ל - 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
עפ"ג 26177-05-14 (מחוזי מרכז) בהרב נגד מדינת ישראל (22.2.15): בעניינו של נאשם אשר ביצע 7 עבירות של אי הגשת דוחות מס, נערך הסדר לפריסת תשלום כלל החוב, נדון לענישה מותנית ולקנס בסך 15 אלף ₪.
עפ"ג 53360-10-13 (מחוזי מרכז) בן משה נגד מדינת ישראל (28.1.14): בעניינו של נאשם אשר הורשע ב - 37 עבירות של אי הגשת דוחות במועד, מחדל של כ 24,000 ₪, נדון ל - 5 חודשי מאסר בדרך עבודות שירות ולקנס בסך 10,000 ₪.
עפ"ג 51920-12-14 (מחוזי מרכז) מוסקוביץ נגד מדינת ישראל (15.3.15): בעניינו של נאשם שהורשע ב- 7 עבירות של אי הגשת דוחות מע"מ במועד, מחדל של כ - 113,000 ₪, שהוסר חלקית (כמחצית), קושי כלכלי, נדון ל - חודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ול - 9,000 ₪ קנס.
עפ"ג 12944-09-18 (מחוזי באר שבע) ריכארט נגד מדינת ישראל (12.12.18): בעניינו של נאשם שבחמישה אישומים לא הגיש במועד דוחות על הכנסותיו, בעל עבר פלילי ל - 8 חודשי מאסר בפועל ולקנס של - 25,000 ₪.
5
עפ"ג 54745-01-14 (מחוזי חיפה) עדוה סם נגד תביעות צפון (12.6.14): בעניינו של נאשם אשר הורשע בשני אישומים בשלוש עבירות של אי הגשת דוחות מס הכנסה, ניהל משפט, הודה לאחר סיום פרשת התביעה, בעל 3 הרשעות קודמות בעבירות מס, לעשרה חודשי מאסר בפועל שכללו הפעלת 6 חודשי מאסר מותנים.
עפ"ג 24721-12-14 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נגד נחמני (29.1.15): בעניינה של נאשמת, אשר הורשעה ב - 9 עבירות של אי הגשת דוחות במועד, אי הסרת המחדל עקב קושי כלכלי, יתרת מחדל כ - 10,000 ₪, נדונה לשל"צ בהיקף 250 שעות ול - 20,000 ₪ קנס.
ג. שיקולי ענישה:
בעניינם של הנאשמים אני שוקל את השיקולים הבאים:
ראשית, חומרת העבירות שאותן ביצעו הנאשמים.
אין ספק, כי ריבוי עבירות אלה מוביל לפגיעה במשטר מס תקין, שהיא מערכת הכרחית לניהולה של כלכלת מדינה, ובהעדר הסרת מחדל בזמן אמת, גם לגריעה מן הקופה הציבורית, הגם שמדובר בגריעה זמנית.
בתי-המשפט קבעו, כי יש להטיל על עברייני המס עונשי מאסר לריצוי בפועל וקנסות משמעותיים, תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול והעדפתם על-פני נסיבותיו האישיות של העבריין (ראו: רע"פ 674/13 ליטווק נגד מדינת ישראל (28.1.2013), רע"פ 5906/12 עזרא נגד מדינת ישראל (9.9.2012).
בעבירות אלו יש להעניק משקל בכורה להרתעת הרבים, שאם לא כן נמצאנו חותרים תחת משטר המס התקין במדינה, מובילים לפגיעה בערך השוויון של הנשיאה בנטל המס ולפגיעה בקופה הציבורית שהיא יסוד מסד לתפקודה התקין של המדינה.
אין ספק, כי סקירת התנהלותם של הנאשמים במהלך שנותיהם מול רשויות המס, לפי עובדות כתב-האישום, מלמדת כי הם התנערו מחובותיהם כלפי רשויות המס שנה אחר שנה.
6
דנים אנו בכתב-אישום המתאר כיצד במהלך השנים, יצרו הנאשמים מחדל מס כולל של כ - 800,000 ₪, כלומר לפגיעה בקופה הציבורית בסכום זה, ואין להעביר מסר ענישתי מקל ביחס למחדל בהיקף שכזה.
שנית, אין חולק כי מחדליהם של הנאשמים נבעו משום מצוקה כלכלית, שאליה נקלעו וקריסת עסקם, ואני מוכן לקבל את הטענה שנשמעה בעת הטיעון לעונש, כי היא לא נבעה משום תאוות בצע או רצון לצבירת הון, ונכסים שנרכשו על חשבון הקופה הציבורית.
אכן, קובי לוי, יועץ מס, העיד (עמוד 18 שורה 16 והלאה) כי הנאשמים פנו אליו כדי שיסייע להם להגיע להסדרים מול שלטונות המס. הוא תאר את החובות הכבדים שרבצו על החברה, את תהליך הסדרת החובות מול שלטונות המס, את החזרי המס שהיו זכאים לו ממילא, אילו היו מגישים דוחות כדין - מסר כי הם שילמו לשלטונות המס סכומי כסף נכבדים והכל מתוך רצון כנה ואמתי להשיב את החוב.
ואולם, ברע"פ 10699/07 חיים קובן נגד מדינת ישראל נקבע: "כבר נאמר לא אחת על-ידי בית-משפט זה, כי עבירות המס הכלכליות הפכו בשנים האחרונות להיות רעה חולה, ומכאן שיש מקום ליתן לכך משקל בענישה מן הפן ההרתעתי. כך שבבוא בית-המשפט לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות מסוג זה, לא ייתן משקל לנסיבות אישיות ולמצוקה כלכלית".
אם בתי-המשפט יקבלו את הטיעון בדבר קושי כלכלי, כמתרץ התנהלות שכזו, ויש לומר שזהו טיעון רווח בכלל התיקים הללו, הרי שהוא עלול להוביל לטענת הגנה, שתוביל לפגיעה קשה במשטר המס הנוהג. כידוע, אין מדובר בעבירות המייחסות לנאשמים כוונה או מרמה, אלא שבדרך כלל התנהלות שכזו נובעת ממניעים עסקיים ומקושי כלכלי כזה או אחר, ולכן זוהי טענה רווחת שאין לקבלה כטענת הגנה.
איני מקבל את טענת הנאשמים מפי ב"כ, שקיים אשם מסוים הרובץ לפתחו של רואה החשבון או יועץ המס אשר העניק להם באותה עת את שירותיו ולפי ייעוץ שקיבלו. האחריות רובצת בראש ובראשונה לפתחם של הנאשמים.
שלישית, בסופו של יום המחדלים נשוא אישומים 1 - 4 הוסרו, הגם שאגב צבירת מחדלים נוספים במהלך השנים, וביחס למחדלים נשוא אישומים 5 - 11 אף הם הוסרו במלואם, הגם שכל זאת באיחור ניכר בחלוף כשש שנים.
7
אכן, צבירת חובות כלפי שלטונות המס משמעה, הלכה למעשה, שליחת יד זמנית בקופה הציבורית הנובעת מאותם מחדלי מס, וזאת אף אם בחלוף השנים הושבה הגזלה.
אני מסכים עם טיעוני המאשימה שאין לראות במהלך של הסרת המחדלים משום מעשה חסד שאותו עשו הנאשמים עם מדינת ישראל, אלא מעשה של מילוי חובה אזרחית בסיסית, שאותה היה עליהם למלא מלכתחילה.
יחד עם זאת, עדיין, בסופו של הליך, אין חולק, שלהסרת המחדל (תשלום חוב המס) ישנה השפעה ישירה ומשמעותית לענישה לקולה, משום שיש בה השבת הגזל והוכחה בדבר חרטה שבמעש להבדיל מחרטה שבמלל.
בנוסף, יש עניין ענישתי רב לעודד נאשמים בכוח להשיב את הגזלה, להסיר את המחדלים, גם בדיעבד, וזאת גם במחיר הידיעה כי מהלך שכזה יוביל להמתקת עונשם.
רביעית, במסגרת שיקולי הענישה, יש לאזן בין שיקולי הכלל לשיקולי הפרט ואני מביא בחשבון לקולא את הודאת הנאשמים, החיסכון היקר בזמן ציבורי ואת נסיבותיהם האישיות כפי שנשמעו בעת הטיעון לעונש.
חמישית, לחובת נאשם 2 עבר פלילי (במ/2) ומאסר מותנה בן 4 חודשים (מת"פ 52234-05-10 שלום רמלה) (במ/5) שנוכח ריבוי העבירות בהן הורשע עתה, הינו חב הפעלה, ובעניין זה דעתי כדעת המאשימה, ולא מיותר להפנות לדיון לעיל, ולמסקנה כי אין מדובר ברצף עבירות המובילות למסקנה כי מדובר בעבירת שרשרת אחת רציפה.
בנוסף, אפנה אל הקנסות המנהליים (במ/1, במ/6) שהוטלו על נאשמת 1 בעבר בגין עבירות דומות - 38 במספר - מעבר למתואר בכתב-האישום.
לעומת נאשם 2, נאשמת 3 נעדרת עבר פלילי.
שישית, הנאשמים הביעו חרטה וצער על מעשיהם ואפנה בעניין זה לדברים שנשאה נאשמת 3.
שביעית, שקלתי את מצבו הרפואי של נאשם 2 ואת כלל הנסיבות שנשמעו במסגרת הטיעון לעונש.
8
ד. מסקנה:
שקלתי בכובד ראש את מכלול השיקולים דלעיל ובאתי למסקנה, כי נוכח חומרתן של עבירות המס, ריבוין, היקף המחדל לאורך השנים, ותוצאתן הקשה ולו הזמנית על הכלכלה ועל מירקם החיים החברתיים במדינה, למרות השיקולים המקלים דלעיל, הם מצדיקים ענישה מחמירה שתחדיר מסר שיפוטי מרתיע ברור, כי אין להקל ראש עם עברייני מס וכי אין למצוא צידוק אישי וכלכלי לעבירות שכאלה.
יש לאבחן בין הנאשמים, באשר לחובת נאשם 2 עבר פלילי יחד עם מאסר מותנה חב הפעלה.
יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל, להסרת המחדל בסופו של יום קיימת משמעות של ממש להקלה בענישה.
ה. תוצאה:
לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשמת 1:
קנס בסך של 3,000 ₪ , שישולם עד ליום 30.12.21.
נאשם 2:
א. 2 חודשי מאסר.
ב. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה חב ההפעלה בן 4 החודשים מת"פ 52234-05-10 שלום רמלה (במ/5) במצטבר לעונש המאסר בפועל.
9
ג. סה"כ ירצה הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ולשם כך יתייצב הנאשם 2 בתאריך 12.12.21 בשעה 09:00 (המועד הנקוב - 07.10.21 כבר אינו רלוונטי) או במועד אחר שאליו יוזמן על ידי הממונה, במפקדת הממונה על עבודות השירות מחוז מרכז.
עותק לממונה על עבודות השירות.
ד. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעברו בתוך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע, למעט עבירה לפי סעיף 118 לחוק הנ"ל.
ה. קנס בסך 5,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, בראשון בתאריך 01/01/22 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן.
נאשמת 3:
ו. 3 חודשי מאסר שאותם לא תרצה הנאשמת אלא אם כן תעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע, למעט עבירה לפי סעיף 118 לחוק הנ"ל.
ז. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים, בראשון בתאריך 01/01/22 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.
התיק סגור.
ניתן היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.
