הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

 

בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 07.03.21 בשעה 17:49 לערך, ברחוב ..... בבת ים, הגיע הנאשם לביתו של י"ז (להלן: "המתלונן"), אשר הינו בן זוגה של אמו. באותן נסיבות ועל רקע סכסוך כספי, תקף הנאשם את המתלונן בכך שדחף אותו וכן היכה אותו באמצעות אגרופים לפניו. עוד ובהמשך למעשים המתוארים, איים הנאשם על המתלונן באומרו: "אני לא אכפת לי לשבת מאסר עולם עליך", "היום אני אבוא וארצח אותך". בעקבות כך, נגרם למתלונן שטף דם וחתך בשפה העליונה.

 

הכרעת הדין המרשיעה ניתנה ביום 06.09.22, שם נותחו הראיות וביכרתי את גרסת המתלונן על זו של הנאשם, משכך, ועוד קודם שמיעת הטיעונים לעונש ובהסכמת ההגנה, התבקשה חוות דעת ממונה על עבודות השירות, אשר יבחן התאמת הנאשם לביצוע עבודות. חוות דעת שכזו הוגשה ביום 20.11.22 ומצאה שהנאשם מתאים לביצוע עונש בדרך של עבודות שירות.

 

טיעוני הצדדים וראיות לעונש

 

ב"כ המאשימה, הגישה גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (במ/1). הדגישה את חומרת המעשים, ציינה, לטעמה, שהיה תכנון מקדים לאירוע שהתקיים בכך שמיד עם פתיחת הדלת על-ידי המתלונן, הנאשם עמד על מפתח ביתו של המתלונן והחל לתקוף אותו מבלי לומר דבר. עוד הפנתה כנסיבה מחמירה נוספת, לפערי הגילאים שבין הנאשם למתלונן וכן לעובדה שקיים רקע שקדם לאירוע שהחל כסכסוך בין המתלונן לאמו של הנאשם, אשר על אף שהנאשם אינו חלק ממנו בחר בפיתרון הסכסוך על דרך של אלימות ואף הפנתה לחבלות שנגרמו למתלונן כתוצאה ממעשיו של הנאשם.

 

עוד התייחסה המאשימה לערכים המוגנים שנפגעו; שלמות גופו של המתלונן, פגיעה בביטחונו ובכבודו. בהמשך, עתרה למתחם ענישה הנע בין 8 חודשי מאסר בפועל ועד ל-18 חודשי מאסר ברף העליון ולתמיכה בטיעוניה הגישה פסיקה. לעניין נסיבותיו של הנאשם, הפנתה לעברו הפלילי האוחז 3 הרשעות בעבירות אלימות וכן התייחסה לכך שהנאשם לא עבר הליך טיפולי.

 

לאור כל האמור, ביקשה ב"כ המאשימה למקם את הנאשם בשליש האמצעי של מתחם הענישה אליו עתרה, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי לתקופה המירבית בעבירות אלימות, ופיצוי למתלונן.

 

ב"כ הנאשם, הדגיש כי גם כעת, לאחר הרשעתו, עומד הנאשם על חפותו. ציין את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות בהן הורשע וכן לעברו הפלילי הישן. עוד הדגיש כי הנאשם שיקם את חייו, התארס וצפוי להתחתן בקרוב. ציין שאין מדובר באדם שבחר לפעול באלימות באופן אקראי אלא שקודם לאירוע, הייתה התגרות מצדו של הנאשם שסבה סביב מערכת היחסים שהייתה בין המתלונן לאמו של הנאשם, כאשר האחרון ביקש להגן על אמו. לעניין חומרת חבלותיו של המתלונן, ב"כ הנאשם הפנה לכך שהמתלונן לא קיבל טיפול רפואי במקום אלא רק לאחר שהגיע לתחנת המשטרה וזאת לדידו מתוך שיקול תועלתני. עוד הדגיש כי האירוע פסק ביוזמת הנאשם ושהנאשם פעל כפי שפועל אדם נורמטיבי, דהיינו, מסר גרסתו בתחנת המשטרה ושיתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק ועתר למתחם המתחיל משירות לתועלת הציבור ועד למספר שבועות לריצוי בדרך של עבודות שירות. לאור האמור, ביקש ב"כ הנאשם להשית על הנאשם מאסר על תנאי.

 

הנאשם הביע צער וחרטה על האירוע. הדגיש כי נמצא בחוסר ודאות בחייו עקב ההליך המתנהל וציין כי ריצוי עונש בדרך של מאסר בפועל מעורר בו פחדים. סיפר כי מנסה לשקם את חייו, כיום עובד בחברת שליחויות של אוכל, עתיד להתחתן וכיום הוא אינו נוקט באלימות. לסיום ביקש מבית המשפט להטיל עונש של מאסר על תנאי.

 

דיון והכרעה

 

הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הינם, שלמות גופו של אדם, שלוותו, בריאות נפשו וזכותו לחיות את חייו בביטחון אישי ללא חשש ופחד, שמא יאונה לו רע. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר הפגיעה נעשית בתוך ביתו של המתלונן, כך שקיימת פגיעה וחדירה לביתו שהוא מבצרו.

 

הפסיקה נתנה דעתה לא אחת, לגבי תופעת האלימות ההולכת ומתפשטת במהירות בחברתנו ומאיימת לכלות כל חלקה טובה וכל יסוד מיסודות החברה התקינה, כאשר הכלי לבלימת תופעה מסוכנת זו היא ענישה מרתיעה שיש לנקוט כנגד אלו. כך יש להפנות לדבריו של כב' הש' ג'וברן בע"פ 7878/09 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 03.08.2010):

 

"האלימות מכרסמת ביסודות חברתנו, ועלינו להשיב מלחמה כנגד אלו הנוטלים חרות לפעול באלימות כלפי הזולת... 'חברתנו הפכה להיות חברה אלימה ותרומתו של בית המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים' ... שישקפו ערכים של תגמול והרתעה".

 

כך בע"פ 5641/09 מדינת ישראל נ' ברזנסקי (22.03.2010):

 

"תופעה נוראה זו אשר פשטה בארצנו כאש בשדה קוצים מחייבת את כל הגורמים לתת ידם למלחמת חורמה באלימות המכרסמת ביסודות חברתנו הדמוקרטית ... יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו...".

 

ואף ראה ברע"פ 5128/21 אחמד סלאמה נ' מדינת ישראל (15.08.2021), שם אף ניתנה עמדה לעניין העונש ההולם עבירות מעין אלו כשנאמר:

 

"יש להימנע מגישה סלחנית כלפי עבירות אלימות, ההולכות וגוברות במרחב הציבורי, וזאת על-ידי שליחת מסר מרתיע לפיו העונש הראוי בגינן יהא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח".

 

על מנת לקבוע את מידת הפגיעה בערכים המוגנים של עבירת האלימות ובשל המנעד הגדול שבהן היא מבוצעת, יש לתת משקל משמעותי לנסיבות המקרה (ראה ע"פ 1323/13 רך חסן נ' מדינת ישראל (05.06.2013) שם בפסקאות 9-8).

 

לנסיבות ביצוע העבירה, הנאשם הגיע לביתו של המתלונן, ובחר בדרך של אלימות פיזית ומילולית על מנת לפתור סכסוך כספי בין אמו לבין המתלונן ובמעשיו גרם הנאשם לשטף דם וחתך בשפה העליונה של המתלונן. לא די שכך, אלא שלאחר שהכה את המתלונן אף הפנה כלפיו איום מילולי חמור. עדיין, לטעמי ובניגוד לדברי המאשימה, מעשיו של הנאשם לא כללו תכנון מקדים ועניין זה לא הוכח על-ידי התביעה, אך עצם העובדה כי הרקע לאירוע הוא סכסוך כספי, והנאשם חש צורך לעזור לאמו בפיתרון הסכסוך, אין בו כדי להקל עם הנאשם, לאור חומרת המעשים והתוצאה הקשה הכוללת חבלה של ממש. מכל האמור, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני.

 

 

 

מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם

 

בחינת הפסיקה הנוהגת מעלה שקיים מנעד רחב וקשת של עונשים הנעים ברף התחתון, ממאסר מותנה ולעתים מאסר קצר בעבודות שירות ועד למאסר בפועל, כאשר יש התייחסות לדרגות החומרה בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, עוצמת החבלה ותוצאותיה.

 

        א.        רע"פ 3681/19 שבתאי נ' מדינת ישראל (13.06.19 - הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית. על-פי המפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, בין הנאשם לבין המתלונן הייתה היכרות מוקדמת ממקום עבודה משותף, ובין השניים התגלע ויכוח. הנאשם ניגש אל המתלונן, הכה אותו בחוזקה בעורפו, הפיל את המתלונן מהמתקן עליו ישב, והכה אותו באגרופים ובבעיטות בפלג גופו העליון בעודו שוכב על הרצפה. כתוצאה מכך, נגרמו למתלונן כאבים בראשו ובצווארו, סחרחורות וסימנים אדומים על פניו, והוא פנה לקבלת טיפול רפואי. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש מאסר מותנה, שירות לתועלת הציבור או עבודות שירות לבין מספר חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט לא מצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם, נעדר עבר פלילי, שנטל אחריות מסויגת למעשיו, עונש של חודש מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך 3,000 ₪ למתלונן. הערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

 

         ב.         עפ"ג (תל-אביב) 18753-12-15 זאירוב נ' מדינת ישראל (06.01.16) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בעבירות של איומים ותקיפה חבלנית. בהתאם לעובדות כתב האישום, הנאשם תקף את המתלונן בכך שחנק אותו ואיים עליו בהתנהגותו בכך שנצמד אליו. חבריו של המתלונן סייעו למתלונן כשאחד מהם מנטרל את הנאשם מאחיזתו והשני מכה את הנאשם עד שנטרל אותו. לאחר מכן, המשיך הנאשם ואיים על המתלונן באומרו: "את הדקירות שלך אתה עוד תקבל". בעקבות המתואר לעיל, נשרט חברו של המתלונן. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם בגין האירוע הוא מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר. בית המשפט השלום לא מצא מקום לביטול הרשעתו של הנאשם וגזר על הנאשם שלחובתו שתי הרשעות קודמות הן בתחום האלימות, וכן לחובתו תלוי ועומד מאסר מותנה חב הפעלה, עונש של מאסר למשך 3 חודשים, הפעלת עונש של מאסר למשך 7 חודשים כך שירוצה במצטבר ובחופף כך שירצה סך הכל 8 חודשים לריצוי בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪ ופיצוי על סך 1,000 ₪ למתלונן. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

 

          ג.         עפ"ג (חיפה) 69615-07-17 נוסקוב נ' מדינת ישראל (19.10.17) - הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. על-פי עובדות כתב האישום על רקע פיטוריו של המערער, תקף המערער את המתלונן, בכך שהיכה בפניו באמצעות ידיו וכן היכה אותו במכות אגרוף בפניו עם ידיו. כתוצאה ממעשי המערער נגרמה למתלונן חבלה חמורה שתוארה בכתב האישום כך: "שבר סובוקונדילרי ללא תזוזה משמאל, חתך חיצוני ופנימי בשפה עליונה משמאל, נתפרו בשכבות". בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל18 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בית המשפט גזר על הנאשם, שלחובתו 3 הרשעות קודמות שהתיישנו, עונש של מאסר בפועל לתקופה בת 10 חודשים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסך 15,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהוגש והפחית את עונשו העיקרי של הנאשם לעונש של 5 חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שירות.

 

         ד.         רע"פ 8822/16 עמרם בן עזרי נ' מדינת ישראל (17.11.16) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הודה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר שאחז בפניו של המתלונן והכה בהם באמצעות אגרופו, ונגרמו למתלונן שבר ונפיחות בלסת התחתונה והוא אושפז למשך 5 ימים בבית חולים. על הנאשם, אשר עבר הליך שיקומי, נגזרו, בין היתר, 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

 

         ה.        רע"פ 9275/20 בעניינו של מאיר בנארוש (12.1.2021), הורשע הנאשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם ואיומים. שם השתמש הנאשם בגז מדמיע. נגזרו על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל (הוגש על-ידי המאשימה).

 

          ו.          ת"פ 22905-07-14 מדינת ישראל נ' קוריאל (13.10.2016), הנאשם הורשע באיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר ויכוח עם המתלונן, היכה הנאשם את המתלונן, המשיך ורדף אחר המתלונן ונגרמו למתלונן המטומה בעפעף העין, קרע בשפה העליונה ושפתיים נפוחות. נקבע מתחם עונש שנע בין מאסר על תנאי ושל"צ ועד 12 חודשי מאסר. נגזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי ובערעור הוחמר עונשו ונגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר. שם השתחרר הנאשם ממאסר זמן קצר בטרם ביצוע העבירות המיוחסות לו (הוגש על-ידי המאשימה).

 

פסיקה נוספת שהגישה המאשימה ואתייחס אליה להלן, אולם אומר כבר עתה, כי על אף שמדובר בעבירה זהה, הרי שהנסיבות שאפפו את האירועים שם, אינן דומות למקרה שבפניי.

 

כך בת"פ 53939-02-12 מדינת ישראל נ' להואני (13.05.2014), שם האירוע הסתיים בחבלה חמורה יותר, כאשר בעקבות ויכוח בין הנאשם למתלונן, היכה אותו הנאשם באגרופים וגרם לו לדמם תת גולגולתי, נפיחות בשפתיים ובמצח, שריטות בעין ימין וקרע ברשתית ונזקק לניתוח ואשפוז למשך כ-4 ימים. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין 9 חודשי מאסר ל-24 חודשי מאסר ונגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 4968/14 בעניינו של קונסטנטין פייבושנקו (17.07.2014), נגזר על הנאשם שהורשע בתקיפה חבלנית, 8 חודשי מאסר בפועל. מההחלטה שהוגשה לא ניתן ללמוד על נסיבות האירוע אך מעיון במאגר המשפטי נבו עולה כי מדובר באלימות כלפי מי שהייתה אז חברתו של הנאשם. הנאשם הכה את המתלוננת באמצעות רצועה המיועדת לכלב וכן גרם לה לשטף דם סביב עין שמאל ונפיחות. כמובן שלאלימות בתוך התא המשפחתית מיוחסת חומרה נוספת.

 

ת"פ 36509-01-22 רשיד אל שיך נ' מדינת ישראל (09.03.2022), הנאשם הורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, אך שם פגע הנאשם במתלונן באמצעות רכבו וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן שפשופים ברגלו השמאלית וכן רגלו גובסה. שם נקבע מתחם הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל ונגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל (לאחר קבלת ערעור בעניינו)- הנסיבות שבהן התקיפה בוצעה על-ידי דריסה - יש בה משום החמרה יתירה.

 

ת"פ 12675-05-12 מדינת ישראל נ' בלינוב (04.03.2014), הנאשם הורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, הנאשם נגח בראשו של המתלונן והכה אותו באגרופים בפניו. כתוצאה מכך נחתכה שפתו של המתלונן והוא נזקק לתפרים. שם נקבע מתחם עונש שנע בין 4 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות לבין 7 חודשי מאסר בפועל. נגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. לאחר עיון בנבו, עלה כי על החלטה זו הוגש ערעור שהתקבל ועונשו של הנאשם הופחת ל3 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות. בעניין זה יש לומר, כי ראוי היה לו המאשימה הייתה מוודאה בטרם הגשת החלטה לבית המשפט כי מדובר בהחלטה סופית במסגרת הליך זה.

 

בסופו של דבר ובשים לב למדיניות הענישה ולאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, אני קובעת שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, כאשר מעשיו של הנאשם, נסיבותיו ואשמו והיחס ההולם בין כלל השיקולים, מציבים את הנאשם בתחתית השליש האמצעי של המתחם.

 

העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות; הנאשם בן 29, הורשע לאחר ניהול הוכחות, אמנם אין לזקוף זאת לחובתו אך לא ניתן להתעלם שאף לאחר שהורשע - הנאשם לא נטל אחריות ולא הביע כל חרטה לעניין האירוע, אלא רק בדבריו האחרונים בבית משפט ובמסגרת טיעוניו לעונש, קיבל על עצמו אחריות כללית והביע חרטה על המצב אליו נקלע.

 

שקלתי עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 3 הרשעות קודמות, האחרונה בעבירת רכוש - התפרצות לבית מגורים משנת 2016 (האירוע אירע בשנת 2014), אז ריצה הנאשם מאסר בפועל של 18 חודשים והשנייה משנת 2012, בעבירות רכוש ואלימות - גניבה, תקיפה על-ידי שנים ויותר וחבלה של ממש, בגין כך ריצה מאסר של 4 חודשים בעבודות שירות. כמו כן, קיימת הרשעה נוספת משנת 2012 מבית משפט לנוער בעבירה של החזקת סכין - שם הוטל עליו מאסר מותנה. מכאן שהנאשם מתנהל באלימות מאז נערותו ואף ריצה מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח.

 

מנגד, שקלתי חלוף הזמן מביצוע העבירות (כשנתיים) וכן כי בתקופה זו (מאז הרשעתו האחרונה בשנת 2016) למעט תיק זה לא נפתחו תיקים חדשים כנגד הנאשם. עוד שקלתי כי כיום הנאשם משתדל לילך בדרך נורמאטיבית, כך לפי דבריו, עובד בחברת שליחויות ומתעתד להינשא לבת זוגו. לכל אלו אוסיף כי לא שמעתי מן המתלונן כי קיימת אינטראקציה נוספת בין השניים לאחר קרות האירוע וזאת על אף שהינם מתגוררים באותו בניין ממש.

 

נוכח כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות שירות במרכז לאזרחים ותיקים, שכונת התקווה בכתובת: רחוב בועז 36, תל אביב-יפו 5 ימים בשבוע, על-פי טווח השעות המתאפשר בחוק. תחילתן של ביצוע העבודות ביום 20.02.2023 והן תהיינה בפיקוח מפקח אחראי: מר אלמוג אדיר אלחדד, מס' טל' נייד: 053-2773899.

 

על הנאשם להתייצב לפני מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה, בשעה 08:00, במפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, ת.ד. 81, רמלה.

 

הנאשם מוזהר כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על-פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולהמשך יתרת ביצוע תקופת המאסר במתקן כליאה.

 

2.      3 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות ובכלל כך אף עבירת איומים.

 

3.      פיצוי למתלונן בסך 2,500 ₪.הפיצוי ישולם עד תאריך 20.02.2023.

 

המאשימה תעביר את פרטי המתלונן למזכירות בית המשפט.

 

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על-פי החלטת קצין משטרה.

 

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על-פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו על-פי ייפוי כוח.

 

ניתן יהיה לשלם את הפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

 

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לממונה על עבודות שירות.

 

 

ניתן והודע היום י"ט כסלו תשפ"ג, 13/12/2022 במעמד הנוכחים.