1

2

הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב האישום, אשר ייחס לו שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

סימן א'1 לפרק ו'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין (תיקון מס' 113), התשע"ב-2012 (ס"ח 101)) מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לגזור דין.

1.         מתחם העונש ההולם

א.        הערך החברתי הנפגע

הערכים החברתיים הנפגעים מכניסה לישראל שלא כחוק הם בטחון המדינה ותושביה (ת"פ (מחוזי חי') 36328-09-15 מדינת ישראל נ' מלחם, פס' 14 (18.2.2016)) וריבונות המדינה (ת"פ (מחוזי י-ם) 49845-01-14 מדינת ישראל נ' רשק, פס' 14 (11.12.2014)).

ב.         מידת הפגיעה בערך החברתי הנפגע

אין בכתב האישום נתונים המצביעים על קלות יתרה או חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה. הסנגור הנכבד טוען כי הנסיבות מצביעות על כך שהנאשם נכנס לישראל לצורך פרנסה. אכן, נטען בכתב האישום כי הנאשם נתפס פעם אחת בשטח חקלאי, ופעם אחת לן בבניין המצוי בהליכי בניה. ב-רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.2014) נקבע כי כאשר מדובר בעבירת שב"ח לצורך פרנסה, הפגיעה בערכים החברתיים הנפגעים קטנה יחסית (ענין אלהרוש, פס' 18).

מתחם העונש ההולם

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם ברכיב המאסר עומד, על מאסר על-תנאי עד 5 חודשי מאסר בפועל.

3

בענין אלהרוש עמד בית המשפט העליון על כך שמשמעות תיקון 113 היא יצירת הבניה בשיקול הדעת ואחידות בענישה, תוך שמירת עיקרון אינדיבידואליות בה ו"עם זאת, בית משפט זה גם הכיר בכך שעם הזמן יוָצר קורפוס של מתחמי עונש הולמים בנסיבות מסוימות" (שם, פס' 16). נקבע, כי מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצרכי פרנסה, שנעברה לראשונה, בהיעדר עבירות נלוות, עומד על עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל, ובנוסף לכך קנס שנע בין 0 ₪ לבין 2,000 ₪. נקבע, כי אם לנאשם עבר פלילי, ובכלל זה עבירת שב"ח, ניתן יהיה להתחשב בכך במסגרת גזירת העונש "בתוך המתחם", שכן מדובר בנסיבה שאינה קשורה בביצוע העבירה (שם, פס' 31).

הסנגור הפנה לגזר הדין ב-ת"פ (שלום נצ') 29678-05-18 מדינת ישראל נ' אבו קרקוש (16.5.2018), בו הושתו על נאשם 14 ימי מאסר בפועל, וטען כי מדובר בנסיבות דומות לענייננו. אמנם גם שם מדובר היה בשתי כניסות לישראל, ללא עבר פלילי; אולם מדובר היה שם בהסדר טיעון, ובנוסף, צוין בגזר הדין כי לאותו נאשם היה היתר להשהות במרחב התפר, ואלו נסיבות שונות מנסיבות ענייננו.

2.         גזירת העונש של הנאשם:

המאשימה עותרת לעונש בטווח הבינוני של מתחם העונש ההולם. הסנגור מבקש להשית על הנאשם עונש בצד הנמוך של מתחם העונש ההולם.

א.        הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה

1.         פגיעת העונש בנאשם - נטען כי מדובר במשפחה המונה 8 נפשות.

2.         פגיעת העונש במשפחת הנאשם - ראו לעיל.

3.         נזק שנגרם לנאשם מביצוע העבירה ומההרשעה - לא נטען בענין זה.

4.         נטילת אחריות ומאמצים לחזרה למוטב - הנאשם נטל אחריות על המעשה, בכך שהודה.

5.         מאמצים לתיקון תוצאות העבירה - לא רלוונטי.

6.         שיתוף הפעולה של הנאשם (שיקול לקולא) - מצד אחד, לפי עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, באחת משתי הפעמים שנתפס שוהה בישראל שלא כדין, הוא ניסה לברוח מהמשטרה. מצד שני, הנאשם שיתף פעולה וחסך משאבים לתביעה ולבית המשפט בכך שהודה.

7.         התנהגות חיובית - לא נטען לענין זה.

8.         נסיבות חיים קשות - ראו לעיל.

9.         התנהגות רשויות אכיפת החוק - לא נטען לענין זה.

10.       חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה - לא חריג.

11.       עבר פלילי או העדרו - לא נטען כי לנאשם זה עבר פלילי.

4

ב.         שיקום; הגנה על שלום הציבור; הרתעת היחיד; הרתעת הציבור - לא מצאתי מקום לסטות ממתחם העונש ההולם בגין שיקולים אלה.

ג.         נסיבות נוספות - אין נתונים.

לאור כל האמור, הנני משית על הנאשם עונשים כדלקמן:

א.        20 ימי מאסר בפועל, בניכוי הימים בגינם היה הנאשם עצור בתיק זה.

ב.         60 ימי מאסר על-תנאי. התנאי הוא שהנאשם יימנע מביצוע עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 במשך שנתיים.

ג.         חתימה על התחייבות בסך 2000 ₪ להימנע מביצוע עבירה נוספת על חוק הכניסה לישראל במשך שנתיים. אם לא יחתום תוך 7 ימים, ייאסר במשך 30 יום או עד שיחתום, לפי מוקדם.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ח, 04 יוני 2018, במעמד הצדדים.