1

1.      לפניי עתירה לגילוי ראייה חסויה, שהוגשה מטעם הנאשם בהתאם לסעיף 45(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

2.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הריגה, נהיגה ברכב מנועי ללא רישיון, גרם נזק לאדם ולרכוש ונהיגה תחת השפעה. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם נהג ברכב, ללא רישיון ולאחר שהשתמש בסם מסוכן מסוג "נייס גאי", בדרך שרות המקבילה לכביש 38. בין דרך השרות לכביש הוצבה גדר בטיחות המורכבת מחוליות בטון גדולות, אשר מחוברות זו לזו בתופסני מתכת. בשלב מסוים הפכה דרך השירות לצרה מכדי שהנאשם יוכל לנסוע בה. על כן ירד הנאשם מרכבו, פירק את תופסני המתכת של חוליות הגדר, ולאחר מכן דחף באמצעות רכבו את חוליות הגדר על מנת לפתוח פתח בגדר. כתוצאה מן האמור אחת מחוליות הבטון התהפכה על הכביש וחסמה את רובו. מאוחר יותר עברה במקום משאית, אשר נתקלה באותה חוליה ועקב כך התנגשה ברכב פרטי. כתוצאה מן התאונה נהרג נהג הרכב הפרטי ונגרמו נזקים למשאית ולרכב הפרטי.

3.      במסגרת ההליכים בתיק הוצאה על ידי המאשימה תעודת חיסיון ביחס לחומרי חקירה כדלהלן:

2

"כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדו"ח ידיעה מס' 17-0190-040 , לרבות מועד מסירת המידע ותוכן המידע במלואו, למעט תמצית המידע המתוארת בדו"ח מידע מס' 17-0236-940.

כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות תוכנו של מסמך המסומן א'.

כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות חלק מתוכנו של מסמך שכותרתו "דו"ח סודי" מיום 19/4/17, שנערך על ידי שמשון כהן כמפורט להלן:

סעיפים 8-6 במלואם.

בסעיף 9 - בשורה 2 מילים 7-5.

כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות תוכנם של חומרי החקירה המסומנים ק'1 -ק'2, לרבות פעולות החקירה המתועדות בהם ותוצריהם."

4.      בעתירה שלפניי טוען ב"כ הנאשם כי החומר החסוי חיוני להגנתו של הנאשם, ולחלופין כי מידת התועלת שתצמח לנאשם כתוצאה מגילוי החומר עולה על העניין שיש באי גילויו. ב"כ הנאשם מזכיר כי לגרסת הנאשם הוא אכן הזיז חוליית בטון אחת ממקומה אלא שהוא החזיר אותה מיד לאחר מכן למקומה, כך שהתאונה אירעה בגלל אדם אחר שהזיז את חוליות הגדר לכביש ולא השיב אותן למקומן. בהקשר זה מפנה ב"כ הנאשם בטיעוניו לדו"ח הסודי שנזכר בתעודת החיסיון , אשר חלקו גלוי, ממנו עולה כי במשטרה התקבל מידע לפיו: "יש בדואים ששומרים על המחצבה שנמצאת מול אזור התאונה ולהם רכב מסוג טנדר טויוטה לבן", וכי לאחר שנוצר קשר בין חוקרי המשטרה לבין בעל הרכב האמור סירב הלה להיפגש עם המשטרה. ב"כ הנאשם טוען כי מידע זה מבסס אפשרות להימצאותו של כלי רכב אחר, מאותו סוג של רכב הנאשם, באזור התאונה בזמן הרלוונטי לכתב האישום, ומכאן חיוניותו של החומר החסוי להגנת הנאשם.

5.      דין העתירה להידחות.

בעניין נפתלי יפה נפסק כי:

3

"מקום שהראייה החסויה "חיונית להגנת הנאשם", אזי הכף נוטה לחשיפת המידע החסוי. מקום שבית המשפט מורה על חשיפת ראיה חסויה בשל היותה חיונית להגנתו של הנאשם על התביעה לבחור בין חשיפת הראיה לבין ביטול ההליך הפלילי, כדי להימנע מחשיפת הראיה הכרוכה בפגיעה באינטרס חיוני. לעומת זאת, מקום שהראיה עשויה "להועיל" להגנת הנאשם, אך אינה בגדר ראיה חיונית להגנתו, יש לערוך איזון בין מידת התועלת להגנת הנאשם לבין עוצמת האינטרס הציבורי המוגן על ידי תעודת החיסיון"

(ראו- בש"פ 4873/17 נפתלי יפה נ' שר הביטחון - פורסם בנבו (6.7.17)).

המבחן לחיוניותה של ראיה להגנתו של הנאשם הוא אם יש בה "פוטנציאל מזכה" (ראו - בש"פ 120/10 פלוני נ' מדינת ישראל - פורסם בנבו (24.2.10)).

במקרה שלפניי עולה מן החומר החסוי שהועמד לעיוני, כי הוא אינו חיוני להגנת הנאשם ואין בו כדי להועיל להגנתו. להיפך, כפי שנאמר בדיון החומר "קצת מסבך את הנאשם" -כלשון ב"כ המאשימה. דברים אלו יפים ונכונים אף לאחר שהבאתי בחשבון את טענת ב"כ הנאשם לפיה יש לתת משקל ראוי לעובדה כי הראיות נגד הנאשם בתיק זה הן נסיבתיות.

6.      אשר על כן, העתירה נדחית.

אחד מנציגות משטרת ישראל שנכחו בדיון האחרון תיטול מכספת בית המשפט שבמדור הפלילי את החומר החסוי, וזאת עד ליום 15/8/17.

ניתנה היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.