ת"פ 69403/11/20 – מדינת ישראל ע"י נגד יוסף זנון
בפני |
כבוד השופט יניב בן הרוש
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד דוד ז'נבה |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
יוסף זנון ע"י ב"כ עוה"ד נואף אבו קוידר |
|
|
|
גזר דין |
רקע
1. ביום 26.04.22 הורשע הנאשם במסגרת הסדר בעבירה של נהיגה פוחזת של רכב לפי סעיף 338 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה- בלתי מורשה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה")
2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 15.1.20, בתחנת דלק "מנטה" סמוך לצומת משאבי שדה, לאחר שהתבקש הנאשם להציג רישיון נהיגה בפני שוטר, נהג נהיגה נמהרת ורשלנית כנגד כיוון התנועה שסכנה את הולכת הרגל, הגב' נורית מנור (להלן: "המתלוננת") שעמדה בסמוך לרכבו ואת כלל משתמשי הדרך, בעודו בלתי מורשה לנהיגה.
3. ביום 14.11.22 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם לא התייצב בפניו, על אף שזומן בשתי הזדמנויות בעצמו ובאמצעות בא כוחו. בהמשך לכך, ביום 3.1.23 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם לא התייצב בפניו, על אף שזומן בעצמו ובאמצעות בא כוחו. בהמשך לכך, ועל אף שהנאשם לא התייצב לדיון, נתתי הזדמנות שלישית ואחרונה לנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות והוא אף הוחתם על הזימון על ידי בא כוחו. אלא, שביום 13.3.23 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם שוב לא התייצב בפניו, על אף שזומן בשתי הזדמנויות בעצמו ובאמצעות בא כוחו. את חוות דעת הממונה על עבודות השירות העברתי לתגובת הצדדים, אך לא התקבלה תגובת מי מהם עד למועד הדיון.
תמצית תסקיר שירות המבחן
4. בתסקירו מיום 28.8.22, סקר שירות המבחן את אורחות חיי הנאשם, הרקע ההשכלתי, מצבו התעסוקתי והמשפחתי. הנאשם בן 22, מחוסר עבודה ונתמך כלכלית על ידי אמו, תיאר בפני שירות המבחן את מעשיו ולקח אחריות. שירות המבחן התרשם כי מדובר בנאשם צעיר בעל דפוסי התנהגות המתאפיינים באימפולסיביות, נטייה להתנהלות פזיזה והיעדר שיקול דעת באשר להשלכות מעשיו. הנאשם התנגד להליך הטיפולי שהוצע לו בטענה שיתקשה להתמיד והביע את רצונו לרצות את עונשו בעבודות שירות. המלצת שירות המבחן הינה לענישה מוחשית של מאסר שירוצה בעבודות שירות.
טיעוני הצדדים
5. ב"כ המאשימה תיארה את העבירות שבוצעו על ידי הנאשם וטענה לפגיעה בערכים המוגנים. המאשימה סברה, תוך הפניה לפסיקה, כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות אלו, נע בין 12 לבין 20 חודשי מאסר בפועל ועתרה להטלת העונש ברף התחתון של המתחם וזאת לצד מאסר מותנה, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.
6. ב"כ הנאשם טען למתחם ענישה הנע ממאסר על תנאי ועד ל-10 חודשי מאסר פועל וכי העונש הראוי - בנסיבות בהן לא היה סיכון לחיי אדם, ובנסיבות בהם הנאשם נעדר עבר פלילי, וביצע את המעשים לפני כשנתיים בעודו קרוב לגיל קטינות ולקח אחריות על מעשיו - הינו מאסר על תנאי. יצוין, כי ניתנה לב"כ הנאשם הזדמנות להשלים את טיעוניו אך עד לכתיבת שורות אלה לא עשה כן.
7. הנאשם הביע צער על מעשיו.
קביעת מתחם העונש ההולם
8. בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט להתחשב בערכים המוגנים, במידת הפגיעה בהם, בענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הערכים המוגנים ומידת הפגיעה בהם:
9. הערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם במקרה זה הם פגיעה בשלום הציבור ובטחון משתמשי הדרך בשים לב לנהיגתו הפרועה של הנאשם. זאת ועוד, מדובר בפגיעה בשלטון החוק, בשים לב לכך שהנאשם נהג כשהוא בלתי מורשה לנהיגה ואף התעלם מהנחיית השוטר להציג לו מסמכים, התנהלות זו של הנאשם מבטאת זלזול בוטה בגורמי החוק.
10.מידת הפגיעה בערכים הללו הינה ברף הבינוני. זאת משום שמחד גיסא הנאשם חשף את עצמו, את המתלוננת ואת כלל הציבור לסיכון תעבורתי משמעותי ואילו מאידך גיסא, לא היו נפגעים בנפש וברכוש.
מדיניות הענישה הנוהגת:
11.נקודת המוצא בקביעת העונש הראוי למעשיי הנאשם היא שהעונש שקבע המחוקק לעבירת נהיגה פוחזת הינו 3 שנות מאסר ולעבירת נהיגה ללא רישיון עונש של שנתיים מאסר ושלילה למשך 24 חודשים.
12.באשר לעבירה של נהיגה פוחזת ברכב, יצאה לא אחת אמירה ברורה מאת בתי המשפט השונים, בדבר הצורך להחמיר בענישה לעבירות מסוג זה, נוכח העמדת המשתמשים בדרך בסיכון ממשי, תוך התעלמות מקריאות המשטרה לעצור. כך למשל, נקבע בבש"פ 2613/06 עלי סראיעה נ' מדינת ישראל:
"התופעה של סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים ובריחה מאנשי החוק, תוך כדי נסיעה מהירה ברכב, קיבלה בשנים האחרונות מימדים מדאיגים. חמורה במיוחד היא העובדה שרבים חוטאים בכך, אף שנהיר להם כי מעשיהם עלולים להסתיים בקיפוח חיי אדם, או בפציעתם של נוסעים ונהגים תמימים הנקלעים, לרוע מזלם, לכבישים בהם מתנהלים מרדפים מסוג זה. ".
13. בשורת פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי מדובר ב"תופעה עבריינית קשה ומסוכנת שהפכה למכת אזור ואשר ענישתה חייבת לשקף מסר ברור של הרתעה והתראה" (ראו למשל ע"פ 6398/07 אבולקיען נ' מדינת ישראל)
14.מפסיקת בית המשפט העליון מצאתי לציין את רע"פ 1454/14 אבו סנד נ' מדינת ישראל, שם אושר מתחם של 3 עד 24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות נהיגה בפזיזות והכשלת שוטר. ובסופו של יום הוטל עונש מאסר בן 5 חודשים, בצירוף עונשים נלווים.
15.מבית המשפט המחוזי אפנה לת"פ 32337-01-14 (מחוזי י-ם) מדינת ישראל נ' אבו רמילה, שם הורשע נאשם נעדר עבר פלילי בעבירות של מעשי פזיזות, שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון נהיגה ונידון לחמישה חודשי מאסר שרוצו בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי פסילה. זאת לאחר שבית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ולבין 20 חודשי מאסר בפועל.
16.מפסיקת בית משפט השלום אפנה בין השאר לת"פ (י-ם) 24441-12-15 מדינת ישראל נ' כוכבי, שם הורשע הנאשם בביצוע עבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה פוחזת ברכב, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ונהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות למשך 5 חודשים. ת"פ (י-ם) 57932-11-15 מדינת ישראל נ' ספרדי, שם הורשע הנאשם בביצוע עבירות של נהיגה פוחזת ברכב ונהיגה הגורמת נזק לרכוש. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בפועל, לבין 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. ות"פ (רמלה) 32337-07-14 משטרת ישראל תביעות שלוחת רמלה נ' מורד, שם נאשם בן 18 נעדר עבר פלילי הורשע בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, הפרעת לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא פוליסת ביטוח ושימוש ברכב ללא רשות והוטל עליו עונש בן חודשיים מאסר שרוצו בעבודות שירות, פסילה לשישה חודשים, עונשים צופי פני עתיד וקנס מאחר שבית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ולבין 12 חודשי מאסר בפועל.
הנסיבות הקשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו:
1. בענייננו, הנאשם הינו המבצע העיקרי. הנאשם החליט באופן מודע לנהוג כשהוא בלתי מורשה לנהיגה, על אף שמעולם לא עבר את ההכשרה הנדרשת.
2. באשר לעבירת הנהיגה הפוחזת, הנאשם ביצע את העבירה באופן מודע ורצוני עת החליט להימלט מהשוטר שביקש ממנו להציג לו את רישיונותיו, תחת שיתוף פעולה עם השוטר כמצופה מכל אזרח שומר חוק.
3. מעשי הנאשם לא גרמו לפגיעה או נזק בגוף או ברכוש, יחד עם זאת, יש לזכור כי מידת הנזק אינה נמדדת רק אל מול מבחן התוצאה, אלא אף אל מול הנזק האפשרי שעלול היה להיגרם למתלוננת או למשתמשי הדרך.
4. לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, בנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לבין 18 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים.
סטייה ממתחם העונש ההולם
5. על נאשם המבקש לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם הנטל להציג ראיות לכך שעבר הליך שיקומי משמעותי. [ראו למשל רע"פ 1705/22 אלצראיעה נ' מדינת ישראל] משום שהלכה היא כי: "לא בכל מקרה שבו תהליך טיפולי מתקדם בכיוון חיובי, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 40ד, שאחרת בא החריג ומרוקן את הכלל מתוכן". [ראו למשל ע"פ 7757/21 אהרון קיי מרזוקי נ' מדינת ישראל.]
6. בענייננו, לאור האמור בתסקיר שירות המבחן, ומשאין כל אינדיקציה לשיקום, לא כל שכן שיקום משמעותי, לא מצאתי מקום לסטות ממתחם העונש לקולא או לחומרא.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירהלהחלטה בת.פ. ה זה, הפנתה במשפט להעניש באופן מחמיר במקרים כגון דא. כבוד האדם וחירותו, וכן זכות האדם לאוטונומיה על גופו:
7. הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי, הודה ולקח אחריות על מעשיו.
8. הנאשם שלל כל התערבות טיפולית, זאת על אף שלהתרשמות שירות המבחן הוא מתאפיין בדפוסים אימפולסיביים, פזיזות והיעדר שיקול דעת באשר להשלכות מעשיו.
9. בנסיבות האמורות מצאתי כי ניתן למקם את עונשו של הנאשם בסמוך לתחתית המתחם.
אופן ריצוי המאסר:
10.לו היה הנאשם מתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ניתן היה לשקול כי עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. אך בנסיבות שנוצרו אין מנוס מלהורות על ריצוי העונש מאחורי סורג ובריח.
11.לנאשם ניתנו שלוש הזדמנויות להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ואף על פי כן הוא לא השכיל להתייצב בפני הממונה. ראו למשל רע"פ 4030/22 יפרח נ' מדינת ישראל, שם נקבע בעניינו של נאשם שלא התייצב פעמיים בפני הממונה על עבודות השירות כי: "התנהלות המבקש כבלה את ידיו של בית המשפט ולא אפשרה לו לשקול כל חלופה עונשית". ודוק, אי התייצבות הנאשם לממונה על עבודות השירות אינה מקרית, כי אם חלק מהתנהלותו בהליך הפלילי, זאת בשים לב לכך שהנאשם אף לא התייצב למספר דיונים.
12.הלכה היא כי ריצוי עונש על דרך עבודות שירות הינו בבחינת פריבילגיה, דהיינו אין לנאשם זכות קנויה לריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות. ראו למשל רע"פ 2604/22 מגן נ' מדינת ישראל. הדברים נכונים ביתר שאת משניתנו הזדמנויות רבות לנאשם להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות והוא לא עשה כן מטעמיו הוא. זאת ועוד, האינטרס הציבורי מחייב כי ההליך הפלילי יסתיים בתוך זמן סביר מתחילתו. בענייננו מדובר בתיק מתחילת שנת 2020. והאינטרס הציבורי מחייב כי הליכים פליליים יסתיימו בתוך פרק זמן סביר. בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, אציין כי הממונה על עבודות השירות מטפל בכל שנה באלפי תיקים, זמנו אינו הפקר ואין לתת יד להשחתת זמנו לריק.
סוף דבר
13.לאחר ששקלתי את כלל השיקולים אשר פורטו לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל. הנאשם יחל בריצוי עונש המאסר באופן מיידי.
ב. 6 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי יעבור עבירה שמהותה נהיגה פוחזת או כזו המעמידה בסיכון עוברי אורח.
ג. 4 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי יעבור עבירת הפרעה לשוטר.
ד. 3 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים מהיום. מאסר זה יופעל במידה והנאשם יעבור במשך תקופת התנאי עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגב.
ה. פיצוי למתלוננ ג דה לאה מנור ת.ז 065837726 בסך 2,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 1.6.23.
ו. קנס בסך 2,000 ₪ אותו ישלם הנאשם עד ליום 1.7.23. לא ישלם הסכום ירצה תחתו 10 ימי מאסר.
ז. אני פוסל את הנאשם, מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, למשך 12 חודשים מהיום. הנאשם יפקיד את רישיונו עוד היום.
ח. אני פוסל את הנאשם, מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה, פסילה על תנאי בת 12 חודשים, והתנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה בה הורשע.
זכות ערעור כדין.
ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ג, 27 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.
