1

            כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום בעבירות של היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירת איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין. הנאשם הורשע על פי הודאתו לאחר שחזר בו מכפירה ולאחר שנשמעו חלק מראיות התביעה והופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן כאשר המאשימה הצהירה שעמדתה העונשית היא לעונש של מאסר בדרך של עבודות שירות.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן במועדים הרלוונטיים לכתב האישום התגורר הנאשם קומה אחת מתחת לדירתה של הגברת אלבינה אליזוב (להלן: "המתלוננת") בשדרות שז"ר בנהריה, כאשר באותה עת ניטש סכסוך בין השניים בגין נזילה שמקורה בדירתה של המתלוננת ואשר גרמה לרטיבות בדירתו של הנאשם. בתאריך 7.3.19 בשעה 16:34 או בסמוך לכך, עת יצאה המתלוננת מהמעלית ביחד עם בנה הקטין ובן דודה, הגיח לפתע הנאשם, דחף אותה ואת בן דודה בחזרה למעלית תוך שהוא מאיים עליהם בפגיעה שלא כדין בגופם, באופן ששלף אקדח המוחזק אצלו ברישיון ביצע באקדח פעולה הנחזית כדריכה. בהמשך איים הנאשם במתלוננת ובן דודה בכך שאמר להם כי אם הם ייפתחו את הצנרת פעם נוספת הוא יהרוג אותם. בהמשך פגע הנאשם בזדון בצנרת המובילה מים לדירתה של המתלונן, באופן שלקח מסור חשמלי וניסר את הצנרת.

תסקירי שירות המבחן

2

3.      ביום 24.8.22 הוגש תסקיר של שירות המבחן. שירות המבחן סקר את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם, בן 50 , החל משנת 2019 מנהל עסק לייעוץ בתחום מערכות מידע גאוגרפיות של נתונים עירוניים. נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם מפורטות בתסקיר. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מלמד כי אין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות. בהתייחסו לעבירות מושא כתב האישום המתוקן הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו. הנאשם סיפר שהסכסוך בינו למתלוננת אשר סירבה לטפל בבעיית הצנרת פגע בתפקודיו הבסיסיים והתקשה לישון לאכול ואף להתקלח. הנאשם הביע צער וחרטה על ביצוע העבירות. בשיחה עם המתלוננת עלה כי המתלוננת ידעה על הנזילה בדירתה אך לא היה באפשרותה לקבל אנשי מקצוע מאחר ותיקון התקלה הצריך ממנה לנתק את אספקת המים לדירתה במשך מספר ימים. המתלוננת תיארה כי בעקבות האירוע חלה החרפה במצבו הנפשי של בנה. המתלוננת סיפרה לשירות המבחן שהיא חוששת שהנאשם ינסה ליצור קשר עמה. שירות המבחן מציין בתסקיר כי התרשם שהנאשם מבין את משמעות התנהגותו והעריך כי רמת הסיכון בתחום האלימות נמוכה כאשר רמת המסוכנות היא בינונית גבוהה. שירות המבחן מציין עוד בתסקיר זה שהנאשם הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי ולהערכתו השתלבות בטיפול עשויה לתרום באופן משמעותי להפחתת הסיכון להישנות עבירה בעתיד וראה לנכון להמליץ על העמדתו בצו מבחן לתקופה של 18 חודשים במהלכם ישתלב בהליך טיפולי מתחום האלימות בשירות המבחן. לצד זאת המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ בהיקף של 250 שעות כעונש חינוכי בעל אלמנטים של פיצוי חברתי ותרומה לאוכלוסייה נזקקת.

4.      ביום 3.11.22 הוגש תסקיר שני של שירות המבחן. בתסקיר זה ציין שירות המבחן שבתקופת הדחייה השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית ומדיווח שהתקבל ממנחות הקבוצה עולה שהנאשם נקלט בקבוצה השתתף אמנם בשני מפגשים בלבד ועד כה משתף פעולה ויצר קשר חיובי ומכבד עם המשתתפים והמנחות. זאת ועוד, שירות המבחן מציין שהנאשם מחויב להליך טיפולי והביע נכונות להמשיך את השתתפותו בקבוצה לצורך קבלת כלים שיסייעו לו להימנע מהישנות עבירה בעתיד. סיכומו של דבר שירות המבחן ממליץ על הטלת צו מבחן וצו של"צ.

טיעוני הצדדים לעונש

5.      ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים וטען כי המאשימה עותרת למתחם ענישה שנע בין עונש של 8 חודשי מאסר ל - 20 חודשי מאסר, מאסר על תנאי קנס כספי ופיצוי כספי. המאשימה הגבילה עצמה לעונש של מאסר בדרך של עבודות שירות ועתרה לעונש של 9 חודשים בדרך של עבודות שירות. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה רלוונטית התומכת לשיטתו בעתירת המאשימה.

3

6.      ב"כ הנאשם טען כי מדובר באדם בן 50 ללא כל הרשעה קודמת ומעולם לא הסתבך בעבירה ולו הקלה ביותר. ב"כ הנאשם תיאר את הרקע לביצוע העבירה כאשר הנאשם בתסכולו נמצא בדירה מעל שבועיים כשכל דירתו נוטפת מים והיה חסר אונים. הנאשם הביע צער על מעשיו. הנאשם עצמאי בתחום מערכות המידע.

7.      הנאשם בדברו סיפר על העסק שלו. הוסיף וציין הנאשם שהטיפול עוזר לו ונותן לו דרך נוספת להסתכל על הדברים, משהו שבמעמד האירוע לא כל כך חשב והיה במצב נקודתי וקיצוני ולא ידע מה לעשות. הנאשם הביע צער על מעשיו וחרטה עמוקה ואמר שמדובר במעשה חמור ובדבריו הביע אמפתיה למתלוננת ולבנה.

דיון והכרעה

8.      תיקון 113 לחוק העונשין קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.

9.      בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. הנאשם שבפני עומד לדין בגין הרשעתו בכתב אישום המייחס לו השתלשלות עניינים המהווים אירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד.

4

10.  אשר לערך המוגן עבירת האיומים נועדה להגן על שלוות נפשו וביטחונו של הפרט, כמו גם על חופש הפעולה והבחירה שלו לעניין זה אפנה לרע"פ 8736/15 בר נגד מדינת ישראל (מיום 17.1.2018) (פסקה 22 לפסק דינה של כב' השופט ברק-ארז)].

11.  נסיבות ביצוע העבירות מלמד על איומים חמורים הן בהתנהגות והן באופן מילולי הכל על רקע סכסוך שכנים כאשר בדירתו של הנאשם נזילה מדירתה של המתלוננת. על רקע זה ובתסכולו לדבריו ביצע הנאשם את העבירות.

12.  מדיניות הענישה במקרים דומים מלמדת על מנעד רחב של ענישה במקרים דומים בעבירה זו וניתן למצוא פסקי דין בהם הושתו על נאשמים עונשי מאסר על תנאי לצד פסקי דין בהם הושתו על נאשמים עונשים משמעותיים של מאסר בפועל.

לעניין מדיניות הענישה אפנה אשר לעבירות האיומים, ככל שמדובר בעבירה יחידה, מתחם העונש המקובל בפסיקה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. ראו רע"פ 96/16 טמוזרטי נ' מדינת ישראל (6.1.16); ע"פ (מחוזי חיפה) 42146-02-15 יעקב בכר נ' מדינת ישראל (06.05.2015) (במקרה זה בוטלה ההרשעה); ת"פ (שלום חיפה) 7990-10-16 מדינת ישראל נ' סער מור (07.05.17); ת"פ (שלום אשקלון) 36801-03-15 מדינת ישראל נ' פלוני (27.04.15); ת"פ (שלום רחובות) 1068-08-14 מדינת ישראל נ' יוסף כהן (03.12.2014); ת"פ (שלום אילת) 47527-11-12 מדינת ישראל נ' פלוני (01.04.2014); ת"פ (שלום רמלה) 34966-02-13 מדינת ישראל נ' שמעון מהרט (25.03.2014); ת"פ (שלום פ"ת) 10504-03-13 מדינת ישראל נ' א' צ' (04.11.2013).

בענייננו אמנם מדובר בעבירת איומים אחת אך יש לציין כי בהתנהגותו של הנאשם ניתן לומר שמדובר בעבירת איומים שנסיבותיה פגעו פגיעה לא מבוטלת בערכים חברתיים.

13.  אשר על כן במכלול השיקולים אני סבורה שמתחם העונש ההולם את נסיבות העבירה נע בן עונש של מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות ועד לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בצירוף ענישה נלווית.

14.  בהתאם לסעיף 40ד' לחוק העונשין, רשאי בית המשפט לחרוג לקולה ממתחם הענישה שקבע, אם מצא כי "הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". בעניין זה נקבע כי "על קיומו של פוטנציאל זה, ניתן ללמוד, בין היתר, מעברו של הנאשם; משיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק ועם שירות המבחן; ומקיומה של תמיכה והתגייסות משפחתית לצידו של הנאשם." (רע"פ 7683/13 דוד פרלמן נ' מדינת ישראל (23.2.14)).

5

15.  בענייננו אני סבורה כי בשים לב להליך הטיפולי שהנאשם מצוי בו יש סיכוי של ממש שישתקם. מדובר בהליך שיקומי שכבר החל והנאשם מצוי אמנם בתחילתו ועוד נכונה לו כברת דרך טיפולית. על רקע תמונה המצב החיובית כפי שתוארה על ידי גורמי הטיפול נראה כי קיימים סיכויי שיקום משמעותיים המצדיקים הקלה בעונשו של הנאשם ואף סטייה לקולה ממתחם הענישה. אין להקל ראש במעשיו של הנאשם והפגיעה בערכים חברתיים מוגנים ואולם במקרה זה אני סבורה שיש לקבל המלצת שירות המבחן ולהעדיף ענישה שיקומית על פני ענישה של מאסר ולו בעבודות שירות. מדובר בנאשם שהביע צער על מעשיו, חרטה עמוקה והביע אמפתיה למתלוננת ולבנה. הנאשם בן 50 ונעדר עבר פלילי ונראה כי אירוע זה חריג בחייו. בשים לב לכל האמור אני סבורה שיש מקום לחרוג בעניינו של הנאשם ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי.

16.  בשים לב לאמור, אני מאמצת את המלצות שירות המבחן וגוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות, לרבות עבירת איומים ויורשע בה.

ניתן בזאת צו מבחן למשך 18 חודשים במהלכו יהיה הנאשם בפיקוח שירות המבחן. הובהר לנאשם בשפה פשוטה וברורה כי עליו לבצע את צו המבחן על פי הנחיות שירות המבחן ולשתף פעולה באופן מלא בהליך הטיפולי שכן אם לא יעשה כן, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולדון מחדש בתיק זה.

ניתן בזאת צו של"צ בהיקף של 250 שעות על פי תכנית שתוכן על ידי שירות המבחן. מובהר לנאשם כי עליו לבצע את עבודות השל"צ באופן מלא שכן ככל שלא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולהטיל על הנאשם ענישה חלופית.

בנסיבות תיק זה אני נמנעת מהשתת קנס כספי או פיצוי כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

מזכירות בית המשפט תמציא לשירות המבחן.

17.   

ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ג, 18 דצמבר 2022, בנוכחות הצדדים.