1

 

 

 

 

כתב האישום

 

1.     הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב אישום הכולל שמונה אישומים המייחסים לנאשמת ריבוי עבירות של הונאה בכרטיס חיוב (61 עבירות), בניגוד לסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב (17  עבירות) בניגוד לסעיפים 17 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קבלת דבר במרמה (61 עבירות)בניגוד לסעיף 415 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והתחזות כאדם אחר בכוונה להונות בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין.

 

2

על פי עובדות כתב האישום הנאשמת השיגה מספרי כרטיסי חיוב של אנשים שונים, נהגה להזמין מוצרים ושילמה עבורם באמצעות מסירת מספרי כרטיסי האשראי אשר אינם שייכים לה. את מרבית המצרים רכשה בעסקאות טלפוניות או ברכישה באתרי האינטרנט. הנאשמת נהגה לנסות ולהזמין מוצרים שונים באמצעות מסירת כרטיסי האשראי גם לאחר שהכרטיסים נחסמו לשימוש.

 

כתב האישום מפרט 61 עבירות של קבלת דבר במרמה בכך שהנאשמת ביצעה 61 שימושים  ב- 7 כרטיסי אשראי של 7 מתלוננים שונים,  עסקאות שהסתכמו בסכום כולל של 50,691₪, בנוסף, מפרט כתב האישום 17 ניסיונות לביצוע עסקאות, ניסיונות שלא צלחו שכן סורבו לאחר שכרטיסי החיוב בוטלו, או משום שמסרה את תעודת הזהות שלה ולא של בעל הכרטיס. ההונאות וניסיונות ההונאה נמשכו על פני תקופה שהחלה ביום 16.6.13 ועד 6.1.14.

עוד מיוחסת לנאשמת עבירה של התחזות לאדם אחר בכוונה להונות בכך שביום 7.10.13 התקשרה לחברת האשראי, עיוותה קולה, הזדהתה בשמה של המתלוננת 1 תוך שהיא מוסרת את תאריך לידתה, מקום מגוריה והשיבה לשאלת זיהוי נוספת כשענתה שנוהגת לרכוש מוצרי חשמל. הנאשמת מסרה לנציגת השירות כי טרם קיבלה לביתה את כרטיסי האשראי החדשים שהזמינה במקום אלה שאבדו. נציגת השירות ציינה בפני הנאשמת כי כרטיס האשראי הועבר אליה דרך מחלקת קבלת קהל והנאשמת השיבה כי הדבר לא יתכן כיון שהיא נכה.

 

תסקירי שירות המבחן וחוות דעת הממונה

 

2.     בתסקיר הראשון מיום 16.5.17 סקר שירות המבחן באריכות את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשמת. את המצוקה בה גדלה, את היחסים עם הוריה, את היחסים המורכבים עם בן זוגה הראשון, את צריכת האלכוהול. הנאשמת בת 23, רווקה, אם ל-3 בנות משני אבות שונים. שתי בנות (בנות 6 ו-4) נמצאות בחזקת אביהן. מתגוררת בשכירות עם בן זוגה הנוכחי וביתם המשותפת, אינה עובדת מזה כ- 9 חודשים.  הנאשמת נעדרת עבר פלילי. הנאשמת הודתה במיוחס לה והביעה חרטה, בושה וצער כלפי המתלוננים אותם הונתה. לדבריה ביצעה את העבירות מתוך מצוקה כלכלית וכשראתה שהיא מצליחה המשיכה בשיטתיות לבצע העבירות. שירות המבחן התרשם שהנאשמת שואפת לנהל אורח חיים תקין, להחזיר אליה את בנותיה ולאור המוטיבציה הראשונית שהביעה הנאשמת לטיפול המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון לצורך שילובה בהליך טיפולי.

 

3

3.     בתסקיר השני מיום  24.9.17, ציין שירות המבחן כי הנאשמת הופנתה ליחידה העירונית לטיפול בהתמכרויות, אך לאחר שתי פגישות ניתקה הקשר. הנאשמת הגיעה לפגישה עם שירות המבחן באיחור כשהיא עייפה וטרודה, ותיארה תחושות של מתח, לחץ, ייאוש, אבדן זיכרון וחוסר ריכוז. בדיקה לאיתור שרידי סם נמצאה נקיה. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת אינה פנויה רגשית ופיזית להליך טיפולי. שירות המבחן המליץ על הטלת ענישה מחושית בדמות מאסר קצר בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה ופיצוי. שירות המבחן לא מצא הצדקה להורות על ביטול ההרשעה.

 

4.     בתסקיר השלישי מיום 3.1.18, ציין שירות המבחן כי הנאשמת הביעה אמביוולנטיות ביחס להליך הטיפולי, בדיקות שנעשו לה לאיתור סמים ואלכוהול יצאו נקיות, הנאשמת הופנתה למרכז "רותם" אך לא התייצבה לפגישה אליה זומנה. שירות המבחן התרשם כי לצרות הצהרותיה של הנאשמת בדבר רצון לשינוי היא עדיין מתקשה בגיוס כוחות. לאור גילה הצעיר ועל מנת לעודד אותה בהליך השיקום המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשמת במבחן לצד הטלת עונש מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות.

 

5.     ביום 11.12.17 התקבלה חוות דעת הממונה על עבודות השירות אשר מצא את הנאשמת מתאימה לריצוי מאסר בעבודות שירות.

 

טיעוני הצדדים לעונש

 

6.     ב"כ המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום ולערכים שנפגעו ממעשיה של הנאשמת. לדבריה המעשים חמורים, נעשו בתחכום, בסמיכות זמנים, התחזתה לאחר בכוונה להונות את חברת האשראי ולספק לה כרטיס חיוב נוסף. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה רלוונטית, התייחסה לתסקירי שירות המבחן ועתרה להשית על הנאשמת מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות שלא יפחת מ-6 חודשים, מאסר על תנאי ארוך, פיצוי משמעותי למתלוננים והתחייבות.

 

7.     ב"כ הנאשמת הפנתה לגילה הצעיר של הנאשמת, לחלוף הזמן מביצוע העבירות (4 שנים) לכך שהודתה בהזדמנות ראשונה חסכה זמן שיפוטי, הפנתה נסיבותיה האישיות המורכבות, למצבה המשפחתי, לתא המשפחתי בו גדלה. הפנתה למצבה הכלכלי הקשה (הפנתה לחובות בהוצל"פ - נ/1). ציינה כי הנאשמת מסרה בדיקות נקיות משרידי סם ועושה מאמצים לנהל חיים נורמטיביים. טענה כי לאור גילה הצעיר יש הצדקה להימנע מהרשעה. הפנתה לפסיקה התומכת בטיעוניה. ב"כ הנאשמת השלימה טיעוניה היום וציינה כי בתסקיר האחרון חל שיפור ביכולת לשתף פעולה וביקשה ליתן הזדמנות נוספת ושיוטל עליה ענישה בדמות של"צ.

 

4

8.     הנאשמת אף היא נשאה דברים. דבריה, חלפו 4 שנים מאז ביצוע העבירות ולא שבה לבצע את העבירות. לשאלת בימ"ש ציינה כי לא הגיעה בזמן לפגישה שנקבעה לה במרכז רותם מאחר ובן הזוג שלה חזר מאוחר מהעבודה ולא הצליחה להגיע בזמן.

 

דיון

 

מתחם העונש ההולם

9.     הגם שבמרבית האישומים מיוחסות לנאשמת אותן העבירות, הרי שהעבירות בוצעו כלפי מתלוננים שונים, ובהפרשי זמן ניכרים ולפיכך אין לראות בכל האישומים כפרשה אחת.

 

אישום 1 ו- 8 מתייחסים לאותה פרשה תוך שימוש בכרטיס אשראי של אותה מתלוננת והתחזות לאותה מתלוננת ולפיכך יקבע בגין שני אישומים אלו מתחם עונש הולם אחד.

 

אישום 2 שהינו הראשון בסדר הזמנים, מתאר עבירות שהתרחשו בהפרש של מספר חודשים מכל האישומים האחרים ולפיכך יקבע בגינו מתחם עונש הולם נפרד.

אישומים 3-7 בוצעו כולם באותה תקופת זמן של שבועיים ימים, ולפיכך, הגם שבוצעו כלפי מתלוננים שונים, לאור סמיכות הזמנים, אתייחס אליהם כאל פרשה אחת אשר יקבע בגינה מתחם עונש הולם אחד.

 

10.העבירות שביצעה הנאשמת בכלל האירועים הן: קבלת דבר במרמה, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון הונאה בכרטיס חיוב, התחזות כאדם אחר במטרה להונות.

 

11.הערכים החברתיים המוגנים בעבירות שביצעה הנאשמת הם: הגנה על קניינו של אדם,  הגנה על חופש הפעולה והבחירה של הציבור ועל היכולת לקבל החלטות מבלי שירומה או יוטעה, הגנה על שימוש בכרטיסי חיוב כתחליף למטבע, הגנה על המסחר.

 

12.מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית, הנאשמת קיבלה מוצרים ושירותים רבים במרמה, ביצעה תשלומים ועסקאות תוך הונאה בכרטיסי אשראי בסכום כולל של כ- 50,691 ₪ תוך שימוש בכרטיסי אשראי של 7 מתלוננים שונים.

 

13.באשר לנסיבות ביצוע העבירות: העבירות נעשו בתחכום, עובדות כתב האישום מלמדות על תכנון מוקדם. השימוש בכרטיסי האשראי נפרס על פני תקופה של כחצי שנה, הרכישות בוצעו ב- 7 כרטיסי אשראי שונים, של מתלוננים שונים.

נתתי דעתי לדברי המתלוננת כי העבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית, עם זאת עיון בעסקאות שביצעה הנאשמת מלמד על תשלומים שביצעה או ניסתה לבצע גם בחנויות תכשיטים, קולנוע, מסעדות, חנויות מחשבים, חברות סלולר, משרדי עורכי דין ועוד, רכישות אשר אינן מאפיינות בהכרח התנהלות מתוך מצוקה.

5

חלקה של הנאשמת בביצוע העבירות הוא שלם. הנאשמת ביצעה את העבירות בעצמה. אין בידי לקבל את טיעוני ההגנה כי היה "אשם תורם" לחברת האשראי, אשר לא עשתה בזמן אמת הצלבות בין מספר כרטיס האשראי לתעודת הזהות שמסרה הנאשמת, ובכך לא מנעה חלק מהנזקים.

העובדה שהנזקים העיקריים נגרמו בסופו של יום לחברת האשראי אשר ספגה את שווי ההונאה, ולא למתלוננים אשר בכרטיסם נעשה שימוש, אין בה כדי להפחית מחומרת המעשים ומחומרת התוצאה. 

 

14.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מאסרים מותנים ועד למאסרים לתקופות משמעותיות. כל מקרה ונסיבותיו. העונשים משתנים בהתאם להיקף המרמה וההונאה, לכמות העסקאות, לסכומי העסקאות, למספר המתלוננים למידת התחכום, התכנון, חלקו היחסי של הנאשם לנסיבותיו האישיות, עברו ועוד.

 

ראו למשל:

 

·        רע"פ  1596/16 סלימאן מוחתסב נ' מדינת ישראל   המבקש ואחר הורשעו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של גניבת כרטיס חיוב וזיוף, בקבלת רכוש שהושג בפשע (2 אישומים), הונאה בכרטיס חיוב (2 אישומים), קבלת דבר במרמה (2 אישומים) , ניסיון לקבל דבר במרמה והסתייעות ברכב לביצוע פשע.  נקבע כי מתחם העונש ההולם נע, בנסיבות העניין, בין מספר חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר. נדון ל- 24 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. הערעור בבית המשפט המחוזי והעליון נדחה.

·        רע"פ 1579/16איהאב ספיאן נ' מדינת ישראל המבקש הורשע בעבירות של גניבת כרטיס חיוב, התחזות לאחר, זיוף, הונאה בכרטיס חיוב, ניסיון לקבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה. המבקש ביצע רכישות שונות ממספר בתי עסק בערים שונות תוך שימוש ב-7 כרטיסי חיוב של אחרים. המבקש נדון ל-24 חוד' מאסר בפועל, מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

·        רע"פ 765/14 סמי אחרינו נ' מדינת ישראל  המבקש הורשע בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב וקבלת דבר במרמה. המבקש בעל עסק לספידומטרים, שכפל שני התקני ספידומטר (דלקן) של לקוחותיו והתקינם ברכבו. המבקש עשה בהם שימוש לפחות ב- 11 הזדמנויות שסכומם הכולל כ- 4,000 ₪. המבקש נדון ל-5 חוד' מאסר בע"ש, מע"ת ופיצוי למתלוננים. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

6

·        רע"פ 339/11  חי מהרבנד נ' מדינת ישראל, המבקש הורשע ב-7עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 10עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 3עבירות של התחזות, 3 עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. המבקש התקשר לבתי עסק שונים הזדהה כנציג חברת האשראי וקיבל במרמה מספרי כרטיס אשראי ופרטים אישיים של בעלי הכרטיס. בסמוך לאחר מכן התקשר המבקש לבתי עסק אחרים, הזדהה כבעל כרטיס האשראי וביצע או ניסה לבצע רכישות של מוצרים שונים באמצעות כרטיס האשראי שקיבל במרמה. נגזרו 36 חודשי מאסר , תוך הפעלת 12 ח' מע"ת בחופף. ערעורים לבית משפט מחוזי ועליון נדחו.

·        ע"פ (חיפה) 19483-11-15 קיזדרמן נ' מדינת ישראל, המערערים הודו והורשעו בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר. המערערים עשו שימוש (בצוותא) בכרטיס אשראי ב-3 הזדמנויות שונות בסכום כולל של כ-800 ₪ וכן זייפו חתימת בעלת הכרטיס. המערערים נדונו למע"ת, של"צ וענישה נלווית. בית המשפט קמא דחה בקשתם להימנע מהרשעה. ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להותיר ההרשעה על כנה, נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 34485-06-14 פבלוביץ נ' מדינת ישראל הנאשם הורשע בעבירות הונאה בכרטיס חיוב, שימוש בכרטיס חיוב מזויף, קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה. המדובר היה במספר מקרים בהם נכנס הנאשם לחנויות ורכש טובין באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים בהיקף כולל של 11,445 ₪. נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 9,000 ₪. הערעור נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 12105-01-13 מסיקה נ' מדינת ישראל. המערער הורשע על פי הודאתו בשמונה אישומים שעניינם גניבת כרטיסי חיוב, ביצוע עסקאות באמצעות הכרטיסים הגנובים ועבירות נוספות. נידון ל- 20 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

·        עפ"ג (מרכז) 48029-06-12 דהן נ' מדינת ישראל (המערער הורשע בשבעה אישומים בגין ביצוע 71 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, 71 עבירות של קבלת דבר במרמה, וכן עבירות של גניבת כרטיס אשראי. נדון ל- 24 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור במחוזי נדחה בהסכמה לאחר שקוזז מהמאסר תקופת המעצר.

·        עפ"ג (מרכז) 10958-02-10 בן רשי נ' מדינת ישראל . המערער הורשע בעבירות של הונאה בכרטיס חיוב, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה ועוד. המערער נהג בדרכי רמייה במילוי טפסים לצורך קבלת כרטיסי אשראי, ובכך קיבל סכומים של עשרות אלפי שקלים במרמה. הנאשם נידון ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעורו נדחה.

·        ע"פ (חיפה)  6240-11-08 מדינת ישראל נ' מורדכי אברהמי (7 חודשי מאסר וענישה נלווית סדרת עבירות הונאה בכרטיסי חיוב)

·        ע"פ (נצרת) 1132/07אבו חמיס מוחמד נ' מדינת ישראל. הנאשם הורשע בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב. הנאשם ביצע עסקאות בכרטיס אשראי של המתלוננת ב- 4 הזדמנויות שונות בסכום כולל של 2,680.44 ₪. הנאשם נדון ל-  5 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. ערעורו נדחה.

7

 

15.לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי מתחמי העונש ההולם לארועים שבפני הם כדלקמן:

 

לאישומים 1 ו- 8 מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר.

לאישום  2 מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר.

לאישומים 3-7 מתחם העונש ההולם נע ממאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות  ועד 18 חודשי מאסר.

 

16.אין בידי לקבל את טיעוני ההגנה כי עניינה של הנאשמת זהה לעניינה של הנאשמת בת"פ (נצרת) 10238-07-18 מדינת ישראל נ' דויטשווילי, שכן שם היקף ההונאה הסתכם בסך של כ- 1,500 ₪ לערך, עשרות מונים פחות מהיקף ההונאה שבוצעה על ידי הנאשמת.

כך גם שונה המקרה שבפני מהמקרה שנדון בת"פ (עכו) 45189-04-12 מדינת ישראל נגד עפיף טנוס, שם יוחסו לנאשם 2 אישומים של הונאה בכרטיס אשראי בסכום כולל של 3,737 ₪, להבדיל מ- 61 האישומים שיוחסו לנאשמת, בסכום כולל של 50,691 ₪.

 

ריבוי האישומים והיקף ההונאה שונה באופן מהותי מהמקרים שנדונו בתיקים אליהם הפנתה ב"כ הנאשמת, נתונים שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מתחם העונש ההולם.

 

ביטול  ההרשעה

 

17.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

 

בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע  פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

 

בע"פ (מרכז) 24457-03-15 פבל גוטרמן נ' מדינת ישראל, קבע בית המשפט  כי  מדובר במעין "מקבילית כוחות":

 

"ככל שמעשי העבירה חמורים יותר, כך אין להסתפק בפגיעה כללית ועתידית, אלא נדרשת פגיעה קונקרטית, ברורה ומוחשית יותר. ולהיפך - ככל שמעשי העבירה קלים יותר, כך ניתן להסתפק בפגיעה כללית יותר, לרבות תוך התחשבות בעובדה שמדובר בצעירים המצויים בראשית דרכם ושעתידם עוד לפניהם. כמובן שכל זאת בתנאי שמלכתחילה אכן מדובר בעבירה מהסוג ומהנסיבות שמצדיקות בחינת האפשרות לוותר על ההרשעה מבלי שהדבר יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי".

 

18.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים ביטול ההרשעה.

8

 

על אף היותה של שנאשמת "בגירה צעירה", אינה פטורה מהוכחת פגיעה ממשית, כתנאי להימנעות מהרשעה.

 

ראו דברי כב' ה' שהם ברע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל:

 

"די בכך שאזכיר, כי גם בנוגע להימנעות מהרשעתו של קטין, יש להראות כי ההרשעה תוביל לפגיעה מהותית וקונקרטית בעתידו או בשיקומו, כאמור. על אחת כמה וכמה, שדרישה זו עומדת בתוקפה כאשר מדובר בבגיר, או ב"בגיר צעיר"

 

ראו גם רע"פ 3989/15 ‏גוזלאן נ' מדינת ישראל.

 

יחד עם זאת, בפסיקת בית המשפט העליון ניתן למצוא גם מקרים שבהם נקבע כי יש מקום לסטות מהכלל ולהימנע מהרשעתו של הנאשם, אף שלא הוכחה קיומה של פגיעה קונקרטית בעתידו או בתעסוקתו.

 

ראו למשל ע"פ 4466/13 נתנאל אסולין פורטל נ' מדינת ישראל, בע"פ 111/14 פלוני נ' מדינת ישראל.

 

19.בפרשה שבפניי אין עסקינן במעידה חד פעמית אלא בריבוי עבירות שנמשכו על פני תקופה של כחצי שנה, מדובר בקבלת דבר במרמה והונאה בכרטיסי חיוב בשווי ניכר של 50,691 ₪. הנאשמת לא עברה כל הליך טיפולי ולא הציגה כל נזק, לא נזק קונקרטי ואף לא נזק ערטילאי שעלול להיגרם לה כתוצאה מהרשעה.

 

אף שירות המבחן לא מצא הצדקה להמליץ על ביטול ההרשעה.

 

 

20.לא נעלמה מעיני הפסיקה אליה הפנתה ב"כ הנאשם למקרים בהם תיקים בהן יוחסו לנאשמים עבירות דומות הסתיימו ללא הרשעה (ת"פ (אילת) פ 1066/06 מדינת ישראל נ' שמואל משה, ת"פ (פ"ת) 2216/07 מדינת ישראל נ' בנד אורן, ת"פ (פ"ת) 3002/07 מדינת ישראל נ' בוריס וולוך) אלא שבכל אותם התיקים היקף ההונאה היה קטן באופן משמעותי, בכל התיקים שירות המבחן המליץ על ביטול ההרשעה לאור הנסיבות באותן התיקים ועל ענישה חינוכית או שיקומית ובכל התיקים בית המשפט התרשם מקיומו של נזק כתוצאה מההרשעה, נזק שהצדיק באותן הנסיבות את ביטול ההרשעה.

 

21.בנסיבות שבפניי לא מצאתי הצדקה לביטול ההרשעה ולפיכך  הרשעת הנאשמת תישאר על כנה.

 

 

סטיה מהמתחם משיקולי שיקום

 

9

22.לא מצאתי הצדקה לסטיה לחומרה או לקולה ממתחם העונש ההולם, אף לא משיקולי שיקום.

 

למרות מספר ניסיונות של שירות המבחן לרתום את הנאשמת להליך טיפולי, עד כה, לא הצליחה הנאשמת לגייס את הכוחות הנדרשים לכך, ולא החלה בהליך טיפולי.

 

שירות המבחן בתסקירו האחרון אמנם המליץ על העמדת הנאשמת במבחן על מנת לשוב ולנסות לגייסה להליך טיפולי, זאת לאור גילה הצעיר והנזקקות, אך לא המליץ על סטיה ממתחם העונש ההולם. שירות המבחן חזר והמליץ להטיל על הנאשמת ענישה מוחשית בדמות מאסר קצר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

 

גזירת עונשה של הנאשמת בתוך מתחם העונש ההולם

 

23.בבואי לגזור את עונשה של הנאשמת לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

 

·        זקפתי לזכותה את העובדה שבחרה לקחת אחריות ולהודות במיוחס לה.

·        זקפתי לזכותה את היותה נעדרת עבר פלילי.

·        לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מביצוע העבירות (4-4.5 שנים) וכי מאז לא נפתחו תיקים חדשים.

·        לקחתי בחשבון את גילה הצעיר של הנאשמת בעת ביצוע העבירות (19) ואת גילה הצעיר היום (23).

·        לקחתי בחשבון את נסיבותיה האישיות המורכבות כפי שעולות מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני ההגנה, את מצבה האישי את היותה אם לשלוש קטינות, את העובדה שאינה עובדה ומצויה במצב כלכלי קשה ומתמודדת עם חובות.

·        לקחתי בחשבון את שיקולי ההרתעה בגדרו של המתחם.

 

24.לאחר שלקחתי בחשבון כל אלה, מצאתי לנכון להטיל על הנאשמת ענישה ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, ענישה בדמות מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, תוך שילוב אפיק שיקומי בדמות צו מבחן, על מנת לסייע בידי הנאשמת לרכוש כלים אשר יסייעו בידה לבנות עתיד בעל אופק חיובי נורמטיבי ומתפקד. בנוסף לאור מהות העבירות מצאתי הצדקה לחייב את הנאשמת בפיצוי, עם זאת בשים לב למצבה הכלכלי הקשה וליתר הנסיבות הפיצוי יהיה סמלי.

עונשה של הנאשמת

 

25.לאור כל האמור מצאתי לנכון ולמידתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

10

 

א.        הנני מטילה על הנאשמת מאסר לתקופה של 4 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות, בכפר הנופש אשקלון

                        הנאשמת תועסק 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

         

                        הנאשמת הביעה את הסכמתה לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

          על הנאשמת להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 12/2/18בשעה 08:30 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום, יחידת עבודות שירות ב"ש.

                        אוטובוס להגעה ליד כלא ב"ש, אוטובוס אגד מת.מ ב"ש קו מס' 46.

          מוסבר לנאשמת כי עליה לבצע כל עבודות שמוטלות עליה במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות שתינתנה לה מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

 

ב.         3 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך שלוש שנים מהיום את העבירות בהן הורשעה או כל עבירת רכוש.

 

ג.          פיצוי לנפגעי העבירה:

פיצוי בסך 200 שח למתלוננת תמרה מרזייב, ע"ת 4. הפיצוי ישולם עד ליום 1.7.18

פיצוי בסך 200 שח למתלוננת רינת בעייב, ע"ת 5. הפיצוי ישולם עד ליום 1.7.18.

פיצוי בסך 200 שח למתלונן יעקב יעקבסון, ע"ת 6. הפיצוי ישולם עד ליום 1.8.18.

פיצוי בסך 200 שח למתלונן מאיר ציקוושווילי, ע"ת 7. הפיצוי ישולם עד ליום 1.8.18

פיצוי בסך 200 שח למתלונן יבגני בלנקוב, ע"ת 8. הפיצוי ישולם עד ליום 1.9.18.

פיצוי בסך 200 שח למתלוננת ליודמילה מחטין, ע"ת 9. הפיצוי ישולם עד ליום 1.9.18.

פיצוי בסך 200 שח למתלוננת קלבדיה פורמן, ע"ת 10. הפיצוי ישולם עד ליום 1.10.19

פיצוי בסך 2000 ₪ לכ.א.ל.  מרחוב תפוצות ישראל 13 גבעתיים. הפיצוי ישולם ב- 5 תשלומים החל מיום 1.11.18.

 

ד.         קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 2 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1.4.19. כל תשלום יזקף ראשית לכל על חשבון הפיצויים.

 

ה.         הנני מטילה על הנאשמת צו מבחן וזאת למשך שנתיים. הנאשמת תימצא

בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן תשולב הנאשמת בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשמת מוזהרת כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליה עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשעה, במקום צו המבחן.

 

ו.          הנאשמת תחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות

בהן הורשעה והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא תחתום הנאשמת כאמור, תיאסר למשך 15 יום.

 

 

11

ככל שיש מוצגים - יושמדו בחלוף תקופת הערעור

 

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ה' שבט תשע"ח, 21/01/2018 במעמד הנוכחים.