כללי

הנאשם, יליד 1974 , הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של חבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413ה לחוק העונשין, כל אלו כלפי מי שהייתה בת זוגתו לשעבר ולהם 2 ילדים משותפים. הנאשם זוכה מעבירת תקיפה סתם כנגד בת זוג.

 

על פי עובדות כתב האישום שהוכחו בפניי, ביום 26.9.20 בשעה 14:00 לערך, עת שהתה המתלוננת בגינה בבת ים, הגיע הנאשם ואיים על המתלוננת באומרו: "את סתומה? את לא מבינה שאת לא תהיי עם דודו. זה הסוף שלך". בהמשך לכך, הרים הנאשם את ידו הימנית ובאמצעות אצבעותיו נתן למתלוננת מספר מכות ברקה בצד שמאל. עוד באותו היום, בשעה שאינה ידועה למאשימה, חיבל הנאשם במזיד ברכבה של המתלוננת בכך שהשליך לעברו אבן וכתוצאה מכך ניפץ את שמשת הרכב הקדמית.

 

טיעוני הצדדים

 

ב"כ המאשימה הפנה לערכים המוגנים שנפגעו; כבודה של המתלוננת, חירותה, שלוות גופה, נפשה וכן הפגיעה בקניינה. עוד הפנה לנסיבות שאפפו את ביצוע העבירות, לכך שהמתלוננת הינה גרושתו של הנאשם, אם ילדיו, שכל מבוקשה היה להמשיך ולחיות את חייה על פי רצונה. עוד הוסיף כי התקיימות האירוע במקום ציבורי מוסיף לתחושת ההשפלה שחשה המתלוננת באותה העת. עוד התייחס לנזק הפוטנציאלי שיכול היה לקרות, שכן מעשיו של הנאשם פסקו נוכח התערבותם של אנשים שנכחו במקום ואילולא כך, לא ניתן לשער את סוף האירוע ואף הדגיש, כי גם כאשר מדובר באלימות מילולית, זו יכולה להביא בעתיד לאלימות פיזית.

 

המאשימה עתרה למתחם עונש המתחיל מ-6 חודשים ועד ל- 15 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית, תוך שהפנה לפסיקה מתאימה לדעתו שיש בה כדי לבסס את המתחם המבוקש. בנוגע למיקומו של הנאשם בתוך המתחם, הפנה לעברו הפלילי של הנאשם, למאסר המותנה המרחף מעל לראשו שמלמד כי הנאשם לא מרפה מהנאשמת וגם ענישה מוחשית חוזרת ונשנית אינה מרתיעה אותו מלעשות כן. ציין כי מדובר בנאשם שאינו לוקח אחריות על מעשיו ומשליך אותה על המתלוננת עצמה. לבסוף, ביקש למקם את הנאשם ברף העליון של מתחם הענישה ולצד זאת, להפעיל את המאסר המותנה כף שיצטבר לעונש שיוטל.

 

ב"כ הנאשם חלקה על המתחם לו עתרה המאשימה וביקשה לקבוע, כי המתחם בכל הנוגע לעבירת האיומים מתחיל ממאסר מותנה ועד 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. בהתייחסה לפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה, ציינה כי מדובר באירועים חמורים יותר, כאשר אף באחת מהחלטות אלו נקבע, כי המתחם מתחיל ממאסר על תנאי, גם כאשר מדובר באיומים ברף גבוה יותר ממקרה זה של הנאשם. ההגנה עתרה למתחם כולל לאירוע שבפניי, שמתחיל ממאסר מותנה ועד 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. בחולק על המאשימה, טענה ההגנה כי העובדה שהאירוע כולו התרחש במקום ציבורי, דווקא ממעיטה מחומרתו בשל כך שהמתלוננת לא חשה בסכנה שכן, במקום היו אנשים שיכולים לסייע לה. עוד ציינה ההגנה כי בין המתלוננת לנאשם ישנה מערכת יחסים מורכבת, ואף היה ניסיון של המתלוננת לחזור לזרועותיו של הנאשם. עוד ציינה, כי מעדותה של המתלוננת עולה, שאינה חשה מאוימת מהנאשם. לבסוף ביקשה ההגנה מבית המשפט, שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר של ממש אלא עונש מאסר בדרך של עבודות שירות תוך הפעלת המאסר המותנה בחופף לעונש זה.

 

הנאשם בחר שלא להוסיף דבר.

 

דיון והכרעה:

 

קביעת עונשו של הנאשם, יהיה לאור העיקרון לו הבכורה והוא עקרון ההלימה, תוך מתן יחס הולם בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בנסיבותיה, מידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש אשר יוטל עליו. לצורך קביעה זו יש לבחון מספר אספקטים; הערכים החברתיים שנפגעו ממעשה זה ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט ומהן הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון 113 לחוק).

 

אמנם מדובר בשתי עבירות שונות, אך העבירות נעברו כלפי אותה מתלוננת, באותו מועד ובאותן נסיבות, כך שניתן לראות בכל האירוע כאירוע אחד מתמשך, על פי "מבחן הקשר ההדוק" ומשכך יש לקבוע מתחם ענישה כולל ביחס לכל המתואר בכתב האישום וזאת לאור הכללים שנקבעו בע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, 29.10.14), ראה אף ע"פ 1261/15 יוסף דלאל נ' מדינת ישראל (פורסם 03.09.15) . לכך יש להוסיף, שאף בין הצדדים ישנה הסכמה שמדובר באירוע אחד.

 

הערכים החברתיים ומידת הפגיעה,

 

הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם הם: לעניין עבירת האיומים- ערכים של הגנה על שלום הציבור, שלוות נפשו, ביטחונו, כבודו וחירות פעולתו וחופש בחירתו של אדם באשר הוא, כאשר במקרה זה שבפניי, הנאשם פגע בשלוותה ובטחונה של גרושתו, ואף באלו של שתי בנותיו שהיו עדות למקרה ואחת מהן אף מצאה עצמה נצרכת לנקוט עמדה ולחצוץ בינו לבין אמה. בנוסף פגע בערך של שלמות התא המשפחתי, ערך אשר קיים גם כאשר מדובר במי שכבר אינם בני זוג, שכן מערכת היחסים ביניהם ממשיכה ומתארכת נוכח היחסים המתקיימים בהקשר לבנותיהן המשותפות ואף בכך יש משום תא משפחתי. בעניין זה כבר נקבע בפסיקה, כי אלימות בתוך המשפחה מהווה עליית מדרגה בתחום האלימות שכן "הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך התא המשפחתי ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי" (ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07).

 

לעניין עבירת החבלה במזיד לרכב המתלוננת- הרי שהנאשם המשיך את התנהגותו האלימה בה נקט בגן הציבורי, מול עיניהן של בנותיו ונוכחים נוספים, אז ומשנפנה מהמקום, ראה את רכב המתלוננת בקרבת המקום, נטל אבן וניפץ את השמשה הקדמית. אמנם, המעשה לא היה לעיני המתלוננת ובנותיהן, אולם הן גילו זאת בסמוך ולאחר האירוע האלים שנחשפו לו בגן הציבורי, דקות קודם לכן. כאשר אירוע זה בצירוף לאירוע קודם ערער את המתלוננת וגרם לשיחת הטלפון ולבקשת עזרה מהמשטרה. הערך המוגן שנפגע, הינו שמירה על הרכוש והקניין של הזולת, כאשר בעניין המתלוננת הספציפית יש משמעות נוספת להתנהגות זו ואף היא בגדר אלימות מול משפחתו. עוד יש לקחת בחשבון את הטרחה שנאלצה המתלוננת לעבור בתיקון רכבה.

 

מכל האמור, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני- גבוה.

 

מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם

 

מכיוון שמדובר בהרשעה אשר כוללת שתי עבירות, אשר דרך כלל יש קושי למצוא מקרה זהה בנסיבותיו, מצאתי לבחון מתחמי ענישה של כל עבירה ואף צירופן כאשר הנסיבות אינן זהות, תוך ביצוע הבחנה והשוואה.

 

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת איומים כוללת מנעד מסוים של עונשים, שנותנים ביטוי ליחסים בין הצדדים, לטיב הפגיעה ולנסיבות של כל מקרה ומקרה:

 

1.       עפ"ג (מחוזי מרכז) 33513-01-15 מדינת ישראל נ' קובלדין (21.4.15) - הורשע הנאשם, על פי הודאתו ולאחר סיומו של הליך שמיעת הראיות, בעבירת איומים כלפי גרושתו, לאחר שאיים עליה בטלפון באומרו לה שהיא זבל, שיהרוג אותה ושהיא על קצה הסכין. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על נאשם בעל הרשעות קודמות שעמד לחובתו מאסר על תנאי בן 4 חודשים בגין תקיפתה של אותה המתלוננת ושהתקשה ליטול אחריות על מעשיו עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, תוך הפעלת עונש המאסר המותנה, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והפעלת התחייבות בסך 1,500 ₪. בקשת הערעור שהוגשה נדחתה.

 

2.       עפ"ג (תל-אביב) 42238-08-20 קטייב נ' מדינת ישראל (13.12.20) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של איומים כלפי בת זוגתו והסגת גבול פלילית. בית המשפט קמא קבע כי לא ניתן לבחון נסיבות ביצוע העבירות מושא תיק זה במשקפיים של מתחם עונשי רגיל לעבירות איומים בלבד וקבע מתחם עונשי הולם שנע בין מס' חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל לצד ענישה נלוות. בית המשפט גזר על הנאשם, עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, מע"ת ופיצוי למתלוננת בסך 1,500 ש"ח. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, שונה עונשו של הנאשם לעונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין נותרו בעינם.

 

3.       רע"פ 637/21 מרדכי הרמן נ' מדינת ישראל (25.2.2021) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בשתי עבירות איומים על רקע פרידה והליכי גירושין מהמתלוננת. בית המשפט השלום קבע מתחם שנע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר בפועל. נדחתה בקשת הנאשם לאי הרשעתו ונגזר על הנאשם, מאסר מותנה, התחייבות וקנס. ערעור שהגיש הנאשם נדחה.

 

4.       ת"פ 49629-11-18 מדינת ישראל נ' איגור קרחנוב (05.03.19)- הנאשם הורשע לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן בעבירות שביצע נגד גרושתו; שש עבירות איומים והפרת הוראה חוקית, כאשר יצר עמה קשר בניגוד להחלטת בית המשפט. שם קבע בית המשפט כי עבור כל עבירת איומים יהא המתחם של בין חודשי מאסר ספורים שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד לשנת מאסר. כאן עומד בית המשפט על כך, שבעבירות איומים שעיקרם מילולי בלבד, ללא "אמצעי מדגים" דוגמת כלי משחית או אלימות פיזית, המתחם מתחיל ממאסר מותנה. שם גזר בית המשפט עונש של מאסר בן 8 חודשים מאסר מותנה והתחייבות. (הוגש על ידי המאשימה).

 

5.       ת"פ 35111-02-19 מדינת ישראל נ' לזר, נאשם שהורשע לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן בעבירת איומים, שבה אמר לבת זוגו שאם תלך לבית המשפט להתגרש, יהרוג אותה ויתאבד. על אף שמדובר היה בנאשם נעדר עבר פלילי, נוכח תסקירים שהוגשו נקבע מתחם עונש של בין מספר חודשים עד ל- 15 חודשי מאסר בפועל. בית משפט גזר 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית (הוגש על ידי המאשימה).

 

מתחם הענישה הנוהגת בעבירת חבלה במזיד לרכב:

 

1.      רע"פ 1931/15 אדריאן אברהם מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.15)- הנאשם הודה והורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר על תנאי בצירוף פיצוי כספי לבין 4 חודשי מאסר בפועל בצירוף רכיבים עונשים נוספים, כדוגמת קנס ופיצוי כספי. בית משפט גזר על הנאשם עונש של מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך שנתיים, של"צ בהיקף של 180 שעות, קנס בסך 1,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהוגש וכך גם בית המשפט העליון.

 

2.      עפ"ג (מרכז) 21044-02-18 מדינת ישראל נ' רודבסקי (17.7.18)- הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של חבלה במזיד ברכב. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. בית משפט גזר על הנאשם עונש של 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, של"צ בהיקף של 150 שעות, פיצוי בסך 3,000 ₪ למתלונן, התחייבות כספית בסך 4,000 ₪ למשך שנתיים. בית המשפט המחוזי קבע כי לאור נסיבות המקרה הרף התחתון של מתחם העונש ההולם חייב לכלול רכיב של מאסר בפועל, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות. כמו כן, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה לעניין קולת העונש ושינה את עונשו של הנאשם לעונש של 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ו- 4 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים.

 

 

ענישה באירוע דומה בנסיבותיה לאירוע זה, כאשר יחסי הצדדים אינם בני זוג :

 

6.       ת"פ (ק"ג) 16785-03-15 מדינת ישראל נ' אבירם ממן (7.4.19)- הנאשם הודה והורשע בעבירה של איומים וחבלה במזיד ברכב. בית המשפט קבע כי מדובר באירוע אחד וכי יש לקבוע בגינו מתחם עונש אחד. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם, בעל עבר פלילי של 2 הרשעות בבתי דין צבאיים בגין העדר מהשירות שלא ברשות, שעל אף שנטל אחריות על מעשיו עולה מתסקיר שירות המבחן כי צמצם מאחריותו לאירוע ותוך התייחסות לכך שהנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לו להשתלב בהליך טיפולי, עונש של 5 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪.

 

7.       ת"פ (טבריה) 19932-06-17 מדינת ישראל נ' דגש (20.12.17)- הנאשם הודה והורשע בעבירת איומים וחבלה במזיד ברכב. הנאשם כעס על המתלונן שהינו נהג הסעות בגין התייחסות המתלונן לאשת הנאשם, איים על הנאשם כי יחכה לו עם גרזנים וחברים ויהרוג אותו ובהמשך הגיע לרכב המתלונן, צעק על המתלונן, לקח מקל טוריה מרכבו ושבר באמצעותו את שמשת רכב המתלונן, כך ששווי הנזק שנגרם הוא בסך 3,219 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד לריצוי מאסר בפועל לתקופה בת 4 חודשים שאפשר וירוצה בדרך של עבודות שירות וכן עונשים נלווים של קנס כספי ו/או פיצוי בסכום עד 5,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 55 שמעולם לא ריצה עונש מאסר, בעל עבר פלילי שאינו מכביד, ישן ולא כולל עבירות אלימות, שהודה וחסך זמן שיפוטי יקר והביע חרטה על מעשיו, עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, התחייבות להימנע מלעבור עבירה למשך 3 שנים על סך 4,000 ₪ ופיצוי למתלונן ע"ס 5,500 ₪.

 

עבירות דומות בנסיבותיהן, בין בני זוג:

 

1.      ת"פ 28482-05-20 מדינת ישראל נ' דוד אדוארד לוי (04.08.20)- הנאשם הודה והורשע בעבירות שביצע כנגד בת זוגו; שתי עבירות איומים, אמר לה שירצח אותה וישחט אותה ואף במסרון רשם לה שתשלם ביוקר, בנוסף ועבירה של היזק לרכוש, כאשר שבר במכת אגרוף את שלבי התריס. שם קבע בית המשפט, כי מתחם הענישה נע בין חודש מאסר ועד 15 חודשי מאסר בפועל, כאשר שם דגש על התנהלות קודמת של הנאשם כנגד אותה מתלוננת וגזר עליו עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, הפעיל 3 חודשי מאסר מותנה במצטבר, כך שהנאשם ריצה מאסר בן 12 חודשים וענישה נלווית (הוגש על ידי המאשימה).

 

2.      ת"פ 42647-07-16 מדינת ישראל נ' אברהם אגזי (23.01.23)- הנאשם הודה והורשע בעבירות שביצע כנגד בת זוגו; איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה סתם של בת זוג. שם התייחס בית המשפט לרף התחתון בכל עבירה והגיע למסקנה כי הוא מתחיל במאסר מותנה, אלא שבשקלול כלל העבירות ונתוניו של הנאשם, מתחם העונש באירוע זה ינוע בין 6 חודשים ועד ל- 12 חודשי מאסר. על אף הליך טיפולי שעבר הנאשם והמלצת שירות המבחן לענישה הצופה פני עתיד, קבע בית המשפט כי ההמלצה אינה הולמת את תוכן התסקירים וגזר על הנאשם מאסר של 6 חודשים שיכול וירוצה בעבודות שירות וענישה נלווית (הוגש על ידי המאשימה).

 

בשים לב למדיניות הענישה, לפי העבירות, צירופן בפניי, כאשר עבירת האיומים לוותה באמצעי מדגים ומדגיש ולאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה, אני קובעת שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר של 3 חודשים, שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.

 

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:

 

הנאשם כבן 48 (יליד 1975), לא נטל אחריות, החליט לנהל הוכחות ולהעיד את בת זוגו, שעל אף שעמדה על תלונתה מצאה לומר דברים לטובתו. בנוסף אף לא מצא לומר דבר לזכותו בשלב הטיעונים לעונש.

 

לחובתו 9 הרשעות קודמות (במ'/1) בעבירות אלימות כלפי המתלוננת, שוטרים ונוספים, כמו כן הרשעות בעבירות רכוש וסמים ואפרט לצורך הבנת מיהות הנאשם שבפניי; הרשעה משנת 2008, בגין 5 תיקי חקירה בעבירות של פריצה לבניין, תקיפת שוטר, החזקת חצרים, תגרה והפרת הוראה חוקית, בגין כך נגזר דינו ל- 5 חודשי מאסר בפועל. הרשעה משנת 2010 בגין עבירות של העלבת עובד ציבור, איומים וניסיון לבריחה ממשמורת חוקית, בגין כך נגזר דינו למאסר מותנה. הרשעה משנת 2013 בגין עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב, נגזר דינו למאסר מותנה. הרשעה משנת 2014, עליה הוגש ערעור, בגין עבירות של תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת לחבלה של ממש, בית משפט המחוזי קיבל את הערעור ושינה את גזר הדין כך ש-5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. הרשעה משנת 2015 ב- 3 תיקי חקירה שעניינם עבירות כנגד בת זוגו; 2 עבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפתה (במ'/5), שם נגזרו עליו 6 חודשי מאסר מותנה. הרשעה משנת 2015 בגין עבירת הסגת גבול, שם נגזר מאסר מותנה. הרשעה משנת 2017 בעבירות אלימות נגד בת זוגו- איומים ו- 3 עבירות תקיפתה (במ'/2), נגזרו עליו 12 חודשי מאסר (כולל הפעלת 3 מאסרים מותנים), שם אף הוטל על הנאשם מאסר מותנה של 3 חודשים בגין עבירת איומים, אשר תלוי ועומד כנגדו בתיק זה. הרשעה משנת 2022 בעבירות נגד המתלוננת, הפרת הוראה חוקית ואיומים (במ'/3 ו- במ'/4), שם נגזר דינו של הנאשם ל- 5 חודשי מאסר. יש להדגיש, כי הרשעה זו והאירוע נעברו לאחר הגשת כתב האישום שבפניי, כאשר לא היה בכך על מנת להרתיעו והוא המשיך בשלו. עיון בכתב האישום בו הודה הנאשם מעלה כי מדובר במי שלא הסכים עם חייה החדשים של המתלוננת בלעדיו וכמו במקרה שלנו, מצא להבהיר לה זאת כשאמר לה: "אם אני אדע שאת חיה איתו, אני בא פותח אותך מלמעלה עד למטה".

 

מכל המתואר עולה דמות של אדם שממשיך ומסתבך עם החוק, תוך שעובר עבירות נגד אוכפי החוק, מפר ברגל גסה החלטות שיפוטיות ואינו חושש להמשיך ולבצע את אשר על ליבו כנגד המתלוננת לאורך שנים, כאשר ניכר שאינו משלים עם כך, שהחליטה להמשיך ולחיות את חייה בנפרד ממנו, ואין במאסרים בפועל וענישה צופת פני עתיד כדי להרתיעו, עד כדי כך, שבעת שהוא מנהל הליך פלילי מגדיל לעשות, שב מטריד את המתלוננת פוגע באיכות חייה, מבייש אותה כלפי כל ועובר כלפיה עבירות אלימות נוספות.

 

העונש המתאים לנאשם:

 

במקרה שלנו מדובר באיום מילולי שהצטרפה לו פעולה פיזית, דהיינו אמצעי מדגים ומדגיש, שבה הנאשם התקרב עד למתלוננת וטפח על רקתה השמאלית פעמיים תוך שהוא אומר את מילות האיום ועניין זה יש בו כדי להחמיר את עבירת האיומים, באשר יש באותה פעולה כדי להעמיק את החשש והפחד של המתלוננת נוכח רצינות הכוונות המוצהר של הנאשם. לכך יש לצרף את נתוניו לעניין עברו הפלילי המכביד בעבירות אלימות בכלל וכלפי המתלוננת בפרט, כאשר ניכר שאינו יכול לראות עצמו בנפרד ממנה ובכך מסכן אותה. עוד יש לראות בעובדה, שהגיע למקום ציבורי בו שהתה המתלוננת עם בנותיה נסיבה לחומרה, שכן לא היה בכך כדי להרתיעו מלאיים עליה ולהתקרב עד כדי צורך בהפרדתו ממנה הן על ידי בתו והן על ידי אדם אחר. גם בניפוץ שמשת הרכב של המתלוננת כאשר עזבה את הגינה הציבורית יש משום נסיבה מחמירה, שכן מצא כך לתת פורקן לחמת זעמו.

 

בנוגע לאלימות בין בני זוג ואפילו היא מילולית בלבד, אלא שיש בה משום התנהגות נמשכת ומתעללת, יש להפנות לרע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.01.19), שם דחה בית משפט העליון, מפי כב' הש' אלרון, ערעור (בגלגול השלישי), על חומרת העונש בעבירות של איומים, הטרדה ופגיעה בפרטיות של בת זוגו ונגזר דינו ל- 9 חודשי מאסר בפועל (שם אמנם דובר במספר רב של התקשרויות והטרדת המתלוננת), מנמק זאת וקובע "בית משפט זה הדגיש לא אחת את הצורך להחמיר בענישה במקרים של אלימות והתעללות בין בני זוג... לטעמי, בנסיבות מסוימות נכון אף להחמיר בענישה בגין אלימות נפשית ומילולית בין בני זוג שעלולה להוליד אלימות פיזית בעתיד".

 

מכל האמור למקם את הנאשם במתחם בשליש העליון שלו וענישה בדמות מאסר בדרך של עבודות שירות, כפי שביקשה ההגנה, אינה מתאימה לאירוע ולנאשם.

 

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      7 חודשי מאסר בפועל.

הפעלת מאסר מותנה בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם במסגרת ת"פ 51273-12-16 מיום 27.6.17 כך שיוטל במצטבר על המאסר שהוטל עליו בתיק זה.

בסה"כ ירצה הנאשם מאסר של 10 חודשים.

 

2.      5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מרגע שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה בה של אלימות בכלל ובכלל כך תקיפה ואיומים וכן אלימות כנגד רכוש.

 

3.      פיצוי למתלוננת בסך 3,000 ₪. התשלום ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, כשהראשון בהם מ-30 יום לאחר מועד שחרורו. פרטי המתלוננת יועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט.

 

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על-פי החלטת קצין משטרה.

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו על-פי ייפוי כוח.

 

ניתן יהיה לשלם את הפיצוי כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

 

 

 

 

 

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, י"ד תמוז תשפ"ג, 03 יולי 2023, בנוכחות הצדדים.