1

 

 

 

נוכחים:

 

מטעם המאשימה: מר ליאור בגדדי
מטעם הנאשם: בעצמו וב"כ עו"ד ראמי חזאן

 

גזר דין

 

כתב אישום:

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום הכולל שני אישומים.    עבירה של מסירת ידיעה כוזבת או מסירת מסמך אחר הכוללים ידיעות כוזבות במטרה    לחמוק מתשלום מס, 7 עבירות על סעיף 117(ב)(1); עבירה של אי הגשת דוחות תקופתיים            במועד, 12 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק בקשר עם סעיף 67(א) לחוק.

 

2.         הנאשם הורשע בכך כי בתקופה שבין 4/2005 ועד 9/2007 (להלן: "התקופה הרלוונטית")          היה קבלן לעבודות בנייה ושיפוצים ונרשם כעוסק מורשה לעניין חוק מס ערך מוסף         התשל"ו - 1975 (להלן: "החוק").

            באישום הראשון הנאשם הורשע בכך שבתקופה הרלוונטית הגיש 7 דוחות כוזבים בהם לא   דיווח על עסקאותיו בסך 1,156,348 ₪ והמע"מ בגינם הינו בסך 179,966 ₪.

            באישום השני הנאשם הורשע באי הגשת דוחות במועד בין התקופה 10/2008 ועד 10/2010.

 

טיעונים לעונש מטעם הצדדים:

2

3.         המאשימה הדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וטענה כי מתחם העונש ההולם             עבירות אלה הינו מאסר בפועל לתקופה שבין 6 לבין 12 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה        שבין 7 חודשים ל-10 חודשים למשך 3 שנים וקנס כספי בשיעור הנע בין 15,000 לבין 30,000    ₪.

 

4.         המאשימה עתרה להטלת עונש ברף העליון של מתחם העונש הנ"ל, בהתחשב בקרן חוב המס             שעומד על סך 179,966 ₪, קלות ביצוע העבירות, ריבוי העבירות, אי הסרת המחדל ועברו        הפלילי של הנאשם.

 

5.         המאשימה טענה עוד, כי במקרה דנן אין מקום להקלה במצבו של הנאשם בשל חלוף הזמן.   כתב האישום המקורי הוגש ב-4/2012 רק לאחר שהוגשו הדוחות באיחור רב ולאחר ניהול תיק פלילי קודם.

 

6.         המאשימה טענה כי לנאשם הרשעות קודמות וביקשה להורות על הפעלת עונש המאסר           המותנה בגין עבירת אי הגשת דוחות, בן 3 חודשים בתיק 1937/07 מיום 10.9.08 במצטבר          לכל עונש שיוטל             עליו.

 

7.         הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשם וטען כי מדובר בעבירות מהרף הנמוך ואין מדובר    בהוצאת חשבוניות פיקטיביות.

            הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם וטען כי העבירות בוצעו על רקע         מצוקה כלכלית ובסכומים שהם נמוכים.

            הסנגור ביקש להתחשב בחלוף הזמן מביצוע העבירות והשיהוי שהיה בעת השלמת החקירה.

            הסנגור ביקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת גובה הקנס.

 

8.         הנאשם ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות ובמצבו הכלכלי הקשה.

 

דיון:

9.         בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

3

10.       הנאשם פגע בערך המוגן ,שהוא השוויון בנטל המס. התנהלות הנאשם, גורמת לאי הקפדה בתשלום המס לקופה הציבורית והמאופיינת בפגיעה בציבור הרחב ובקופה הציבורית (ראה, רע"פ 512/04 מוחמד אבו עבייד ואח' נ' מדינת ישראל (תק-על 2004(2) 209).

 

11.       בתי המשפט הדגישו רבות את החומרה שיש לייחס לעבירות כלכליות ועל כך שאין להסתפק בהשתתעונשמאסר אשרירוצהבעבודותשירות אלאישלמצותאתהדיןעםהעברייניםבאמצעותהטלתעונשמאסרבפועל,המלווהבקנסכספי (ראה, רע"פ 977/13אודיזנ'מדינתישראל(פורסם בנבו, מיום 20.2.13).

 

12.       בחינת מדיניות הענישה במקרים דומים. עולה כי בתי המשפט הטילו על נאשמים עונשים      כדלקמן:

 

א.        עפ"ג 28376-10-13 בנימין יחזקאל נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 18.12.13):

"בצד אלמנט החומרה המוזכר בקטע המצוטט לעיל, אין לשכוח כי מתוך מדרג עבירות מע"מ, העבירה של אי הגשת דו"ח על פי סעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ, עונשה הוא הנמוך ביותר - עונש מירבי של שנת מאסר. ".

ב.         רע"פ 5953/08 עתאמלה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 22.10.08), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם, על עונש של מאסר בפועל למשך 7 חודשים, שהושת עליו בבית משפט השלום בגין ביצוע 8 עבירות של אי-הגשת דו"חות מע"מ במועד. הנאשם לא הסיר את המחדלים.

 

           ג.      רע"פ 3385/13 חיים דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום29.5.2013) נדחה ערעור על גזר דין בגין עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך ואי הגשת דוחות במועד לפי חוק מס ערך מוסף. בית המשפט השלום        השית על המערער 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסכום של 10,000 ₪.

 

4

ד.         רע"פ 3873/07 בושנאק נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 17.10.07), המערער הורשע באי הגשת 10 דוחות תקופתיים כנדרש לפי סעיף 117(א)(6)לחוק מס ערך מוסף. בבית המשפט השלום נגזר עליו 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ולא הטיל עליו קנס כספי. בית המשפט המחוזי, המיר את עונשו ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לאחר ששולם למשיבה סכום של 60,000 ₪. בקשת רשות ערעור נדחתה.

 

13.       במקרה שבפנינו המאשימה טענה למתחם עונש של מאסר בפועל לתקופה שבין 6 לבין 12 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה        שבין 7 חודשים ל-10 חודשים למשך 3 שנים וקנס כספי.

            לאחר שבחנתי את הפסיקה הנ"ל, מצאתי כי מתחם העונש בגין העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות עד למאסר בפועל של 15 חודשים        וקנס.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

14.       בהתאם לסעיף 40 ט' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש      ההולם, יש ליתן את הדעת לנזק שנגרם מביצוע העבירה ולסיבות שהביאו את הנאשם        לבצע את העבירות.

 

א.        מידת האשם בביצוע העבירה -הנאשם פעל בגפו על מנת לגרוף רווח כלכלי מהעבירות שביצע, לאורך שנים ובשיטתיות.

 

ב.         מידת הנזק שנגרם או שצפוי היה להיגרם מהעבירה שבוצעה - הנזק שנגרם מעבירות מס ערך מוסף נמדד לפי סכום המס שלא שולם לרשויות. במקרה דנן הנאשם לא דיווח על עסקאותיו בסך של 1,156,348 והמע"מ הגלום בהן הינו בסך 179,966 כפי שפורט בכתב האישום.

 

ג.         הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה- הנאשם טען כי הוא ביצע את             העבירות בשל מצבו הכלכלי. בהתאם להלכה הפסוקה, אין במצבו הכלכלי של הנאשם כדי     להקל מחומרת           מעשיו ואינו יכול להוות שיקול מספיק להקלה בעונש (רע"פ 977/13 משה          אודיז נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 20.2.13).

 

5

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

15.       בהתאם לסעיף 40 יא' לחוק העונשין, בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדר מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות:

 

            א.        עבר פלילי- עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, מלמד כי לחובת הנאשם                   הרשעה קודמת בתיק 1937/07 מיום 10.9.08 בגין אי הגשת דוחות. הנאשם ביצע                      את העבירות נשוא כתב אישום זה כאשר תלוי ועומד לחובתו מאסר מותנה בר                   הפעלה.

 

ב.         אי הסרת המחדל - נתתי דעתי לכך שהמחדל לא הוסר ויש להתייחס לשיקול זה          לחומרא.

 

            ג.         נתתי דעתי להודאת הנאשם ולהבעת החרטה.

 

16.       בקביעת גובה הקנס- בהתאם לסעיף 40ח לחוק העונשין שהוסף בתיקון 113, נתתי דעתי למצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש קנס הולם. יחד עם זאת, בעבירות המס, כפי שנקבע לא אחת, יש להכות בנאשם בכיסו (ראו ע"פ 3829/13 שניידר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, מיום 10.10.13).

 

17.       לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשם, ובהתחשב בנסיבות, אני       גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        אני מטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 16 חודשים, מהם 6 חודשים בפועל והיתרה על תנאי, למשך 3 שנים החל מהיום, והתנאי שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב אישום זה.

 

ב.         אני מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן שלושה חודשים בתיק 1937/07 בחופף לעונש אותו הטלתי בתיק זה.

 

            סך הכול ירצה הנאשם 6 חודשים בעבודות שירות.

6

 

ג.         הנאשם ירצה את המאסר שהוטל בעבודות השירות בהתאם לחוות הדעת שהתקבלה ביום 30.6.14. תחילת עבודות השירות ביום 23.12.14.

 

ד.         הנאשם ישלם קנס בסך 25,000 ש"ח או 250 ימי מאסר תמורתו;

הקנס ישולם ב - 5 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון תוך 30 יום מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפירעון מיידי.

 

במידה ובתיק יש פיקדון, הפיקדון יקוזז כנגד הקנס שהוטל. במידה וקיימת יתרה, היתרה תוחזר למפקיד.

 

המזכירות תמציא העתק לממונה על עבודות שירות.

 

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

 

 

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ד, 13/07/2014 במעמד הנוכחים.

 

 

 

 

­