ת”פ 74230/06/20 – מדינת ישראל נגד אחמד סעד
|
בית משפט השלום ברמלה |
||
ת"פ 74230-06-20 מדינת ישראל נ' סעד
|
20 יוני 2023 |
|
|
לפני |
כבוד השופטת אילה אורן
|
|
|
המאשימה
|
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
אחמד סעד |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום המתוקן
1. הנאשם הודה בעבודות כתב האישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון דיוני, והורשע בביצוע עבירת הלנת תושב זר שלא כדין שלא בתמורה, לפי סעיף 12ב2(א)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם התגורר בעיר רמלה, והיה נשוי אותה עת כ-6 שנים לגב' ר"ס, תושבת האזור. ביום 9.3.2020 בשעה 9:13 או בסמוך לכך הגיע שוטר לבית הנאשם, בעקבות דיווח על צעקות שנשמעו מהבית. אז נודע כי במשך כשנתיים הלין הנאשם דרך קבע את אשתו בביתו, על אף שלאורך התקופה ניתנו לה אישורים בודדים לשהות בישראל למספר ימים בלבד בכל פעם.
תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש
3. ב"כ המאשימה עוה"ד נועם אלימלך, עמדה על נסיבות החריגות של המקרה בשים לב שהנאשם הלין את אשתו, כלומר שלא מטעמים של בצע כסף, ומצד שני עשה כן במשך תקופה ארוכה של כשנתיים. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה, ועל בסיסה עתרה לקביעת מתחם הנע בין 3 ל- 12 חודשי מאסר, ולנוכח עברו הפלילי של הנאשם, וביקשה להשית עליו 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס.
4. ב"כ הנאשם עוה"ד ראפת נאשף טען שמדובר במקרה מיוחד משום שהנאשם הלין את אשתו, תושבת הרשות שקיבלה למעלה מ- 30 היתרי כניסה (טל/3), הוגשה בקשה לאיחוד משפחות שלא אושרה בסופו של יום, והיא אף נרשמה בתעודת הזהות שלו. לשיטת ההגנה, לא נשקפה מהגב' ר"ס סכנה ביטחונית כלשהי, אחרת היא לא הייתה מקבלת את אישורי כניסה לישראל, וכי היא הייתה עסוקה בגידול הילדים. עוד נטען כי מאז ביצוע העבירה התגרשו השניים (טל/4), הנאשם התחתן מחדש (טל/5) ושני ילדיהם המשותפים נשארו בחזקתו (טל/6).
5. הוסיף הסניגור וטען שעברו הפלילי של הנאשם ישן ולא רלוונטי, טען שכיום הוא בהליך של פשיטת רגל (טל/7) אך החל לעבוד כנהג גרר (טל/8), ומנסה לפתוח דף חדש כדי לפרנס את משפחתו, הכוללת גם את אחותו ואימו שמתמודדות עם מצב רפואי מורכב.
6. לשיטת ההגנה מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות, ואשר לעונש עתר הסניגור לגזור על הנאשם מאסר על תנאי לצד קנס. לתמיכה בעתירתו הגיש הסנגור פסיקה.
7. בדבריו לעונש ביקש הנאשם את רחמי בית המשפט והגיש מכתב שכתב (טל/2). במכתבו פירט הנאשם את שלל הבעיות הרפואיות מהן סובלת אימו, היותה נכה שמוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכי הוא תומך בה כלכלית.
8. הנאשם הודה במכתב שהוא הלין את אשתו דאז, וכי היא חיה עמו בזמנו בביתו, אך לא עבדה ולא סיכנה אחרים. לאחר הגירושין עזבה את ביתם והוא עתה מטפל בילדיהם. הוסיף הנאשם ונכתב שהוא צבר חובות, והוא מצוי בהליך פשיטת רגל וחושש שעונש עבודות שירות יוביל להתמוטטות משפחתו וביקש להתחשב בכך.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
9. עבירות של הלנה והעסקה של תושבי האזור ששוהים בישראל שלא כדין, פוגעות בערכי ההגנה על ביטחון המדינה והציבור, לצד זכותה של המדינה לבחון את הבאים בשעריה. ככלל הלנתם של תושבים זרים, מקימה פוטנציאל גבוה יותר של פגיעה בערכים אלו, מחמת שהייתם הממושכת בישראל, ומכאן משנה החומרה שייחס המחוקק לעבירות אלו, ובחשיבות שראתה הפסיקה להכבדה בענישה בעבירות אלו.
10. הצדק עם הצדדים כי בענייננו, לא מדובר בהלנה או העסקה של תושב זר מתוך מניע כלכלי, אלא במסגרת הנישואין דאז, ולכן זהו מקרה חריג. אפנה לפסיקה מתחום הלנה והעסקת שב"חים שניתן להקיש ממנה, במידה מסוימת, לענייננו כפי שאפרט להלן:
א. ברע"פ 2057/19 מרזוק נ' מדינת ישראל (21.03.2019) נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע לפי הודאתו בהסעתם והעסקתם של חמישה שוהים בלתי חוקיים, כך ששלושה מהם הועסקו במשך חודש, אחד לתקופה בת חודשיים, ואחר במשך שבועיים. הנאשם הסיע את השוהים הבלתי חוקיים בכל יום מהמחסום אל מקום עבודתם בעיר חריש. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל, והשית עליו 120 שעות של"צ לצד מאסר על תנאי. ערעור המדינה התקבל, ובית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של הנאשם והעמידו על 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 5,000 ₪, מאסר על תנאי ופסילת רישיון נהיגה למשך 4 חודשים.
ב. ברע"פ 818/13 אבו חאמד נ' מדינת ישראל (3.4.2013), הורשע הנאשם בעבירה יחידה של העסקת שוהה בלתי חוקי למשך יום אחד, ובית משפט השלום גזר את דינו ל-3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ והתחייבות בסך 10,000 ש"ח. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש, נדחו.
ג. בעפ"ג 41693-01-17 נסאר נ' מדינת ישראל (23.2.2017) הורשע נאשם בכך שבמשך חודש העסיק תושב האזור ושילם לו 200 ₪ ליום עבודה, ובימים מסוימים העסיק שוהה בלתי חוקי נוסף ושילם לו 150 ₪ בעבור שכר עבודה יומי. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 3 ל- 9 חודשי מאסר, ונוכח עברו הפלילי של הנאשם ובהתחשב בתסקיר חיובי שהמליץ על של"צ, גזר על הנאשם ל-5 חודשי עבודות שירות וענישה נלווית. ערעור הנאשם לבית המשפט המחוזי, נדחה.
ד. בת"פ (ראשל"צ) 14190-03-19 מדינת ישראל נ' מורד (4.11.2020), הורשע נאשם לאחר שמיעת ראיות בעבירה של הלנה והעסקה של תושב זר, במשך כשבועיים במסעדה שבניהולו, וכן הלין אותו במסעדה. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין חודשיים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 6 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בהעדר עבר פלילי, ובתסקיר שירות מבחן שהמליץ על ביטול הרשעה, נגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית.
ה. בת"פ (ב"ש) 21662-01-21 מדינת ישראל נ' אבו מטיר (18.7.2022), הורשע נאשם בעבירה של העסקה של כדין של שני תושבים זרים, במשך חודש בעסקו. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין 3 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בהיעדר עבר פלילי ותסקיר חיובי ביותר מטעם שירות המבחן, נגזרו על הנאשם חודשיים מאסר שירוצו בעבודות שירות לצד ענישה נלווית.
ו. ת"פ (ב"ש) 57291-06-22 מדינת ישראל נ' אבו שיחה (15.5.2023) (לא חלוט) נדון נאשם שהודה והורשע בשני כתבי אישום כאשר באחד העסיק במשך מספר חודשים את גיסו ובמקרה השני העסיק והלין את אחיינו למשך יום אחד. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם באישום הראשון נע בין חודשים ל- 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ובאישום השני נע בין חודש ל- 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. בהתחשב בהעדר עבר פלילי, נטילת אחריות, מצב כלכלי קשה וביצוע המעשים כדי לבני משפחתו, נגזרו עליו חודשיים מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪.
11. מן הכלל אל הפרט, הנאשם הלין את אשתו דאז בישראל, תושבת הרשות שקיבלה מדי פעם אישורי שהייה בישראל למספר ימים בכל הזדמנות. אף אם אניח כי בכל התקופה הרלוונטית לא היה פוטנציאל של סכנה ביטחונית במעשיו של הנאשם, הרי שהוא הלין את אשתו בביתו במשך תקופה ארוכה של שנתיים, ובכך עשה דין לעצמו.
12. ב"כ הנאשם עתר לקביעת מתחם זהה בתחתיתו לכניסת חד פעמית של שוהה בלתי חוקי (כפי שנקבע ברע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל (9.12.2014), ואושר לאחרונה ברע"פ 1195/22 אשחאדאת נ' מדינת ישראל (27.12.2022)). ואולם, משמדובר בעבירה חמורה יותר, אף בנסיבותיה ההומניטריות, ובהתחשב בפסיקה הנוהגת, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר של חודשיים שיכול שירוצה ועבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר.
גזירת העונש בתוך המתחם
13. הנאשם בן 31, הודה בכתב אישום מתוקן, נטל אחריות, חסך מזמנו של בית המשפט ואת הצורך בשמיעת עדות גרושתו. ההגנה עמדה על נסיבותיו המורכבות של הנאשם, ששני ילדיו בחזקתו המלאה, הוא מתמודד בהליכי פשיטת רגל, מטפל בבני משפחתו החולים ועובד כשכיר.
14. מנגד נתתי דעתי לרישומו הפלילי של הנאשם אשר לחובתו 6 הרשעות קודמות (מתוכן 4 התיישנו), רובו בגין עבירות רכוש ואלימות, בגינן ריצה מאסרים למשך 4 חודשים בעבודות שירות, ו- 9 חודשים בהיותו קטין.
15. מתוך מתן משקל מלא לנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולהודאתו, לצד משקל מועט לעברו הפלילי שאינו רלוונטי וישן ברובו, אגזור את עונשו בתחתית מתחם הענישה.
אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר למשך חודשיים, שירוצה בעבודות שירות, החל מיום 13.7.2023 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס – יחידת ברקאי, ברח' לוחמי בית"ר 6 בעיר רמלה, באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לקיים את הוראות הממונה על עבודות השירות, אחרת יכול שיופקע העונש כך שירצה אותו במאסר מאחורי סורג ובריח.
ב. מאסר מותנה למשך 5 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל למשך 3 שנים, מסיום ריצוי עבודות השירות.
ג. הנאשם ישלם קנס בסך 3,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.9.2023, ובכל אחד בחודש שלאחריו. ככל שקיימת לטובת הנאשם הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז מהקנס והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול.
תשלום קנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).
ניתן צו כללי למוצגים.
המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.
זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.
ניתן היום, א' תמוז תשפ"ג, 20 יוני 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה עוה"ד נועם אלימלך ועוה"ד ירדן אוקנין מלמד, הנאשם ובא כוחו, עוה"ד ראפת נאשף.
