עובדות כתב האישום

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירות כדלקמן:

א.    תקיפה סתם- עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין");

ב.      איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של היזק לרכוש במזיד - עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין;

 

2.      על פי החלק הכללי לכתב האישום המתוקן, הגב' ש"ד, ילידת 1947 הינה אימו של הנאשם (להלן: "המתלוננת"). הנאשם מתגורר יחד עם אימו, בדירתה.

 

3.      על פי עובדות האישום, ביום 26.11.21 בשעה 14.00 או בסמוך לכך, בבית, כשהוא תחת השפעת אלכוהול, דרש הנאשם מהמתלוננת 42,000 ₪ על מנת לקנות רכב וזו סירבה.

בעקבות סירובה, איים עליה הנאשם באומרו: "אני אעשה אש בבית ואשבור הכל, תביאי משטרה, תעשי משפט, אני אשרוף את הבית, אעשה נפט ואש".

בשלב זה תפס הנאשם בידה של המתלוננת, נעל את דלת הבית, נטל פטיש והחל לדפוק באמצעותו בחפצים שונים בבית: בטלוויזיה, במקרר ובשולחן, וגרם להם לנזק.

כאשר ניסתה המתלוננת לזעוק לעזרה, הנאשם שם ידו על פיה ודרש ממנה להיות בשקט.

 

רישום בפלילים

4.      לחובת הנאשם הרשעה קודמת בגין עבירת אלימות, משנת 2019.

 

 

 

הסכמות הצדדים

5.      בין הצדדים הוסכם על תיקונו של כתב האישום והפנית הנאשם לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו. לא גובשו הסכמות עונשיות.

בהמשך, ולאחר שהובהר כי עמדת המאשימה למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות, הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות.

 

תסקיר שירות המבחן

6.      בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ביום 8.2.23 ממנו עולה כי הנאשם בן 34, רווק, המתגורר בגפו. לאורך השנים עבד הנאשם כנהג משאית, כשבתוך כך תיאר קשיי יציבות והתמדה שהתאפיינו במעברים תכופים בין מסגרות תעסוקה וקושי להתמיד בהן.

 

ברקע לביצוע העבירות בהליך הנוכחי, תיאר הנאשם כי לאורך השנים נעזר כלכלית בהוריו ובתקופה שקדמה לביצוע העבירות התקשה להתמודד עם חובות כספיים. הנאשם תיאר כי פנה לאמו בבקשה שתרכוש עבורו רכב שיסייע לו להתשלב בעבודה ולהתמודד עם מצבו הכלכלי, ומשסירבה, התעוררו בו תחושות כעס ועלבון. הנאשם מסר כי בשל תחושות העלבון והכעס, הגיע לבית הוריו בהיותו נתון תחת השפעת אלכוהל ושבר חפצים. עוד מסר כי שכנים ששמעו את הצעקות, הזמינו למקום את גורמי אכיפת החוק.

 

הנאשם הוסיף וציין כי צרך אלכוהול בתדירות של כפעמיים בשבוע, במהלך סופי שבוע ובאירועים מיוחדים. הנאשם תאר כי הוא צורך כמויות מבוקרות וכי אינו רואה בעייתיות כלשהי בהתנהלותו בתחום האלכוהול. כמו כן, שלל צורך טיפולי או מעורבות טיפולית בתחום זה.

 

7.      אימו של הנאשם מסרה לשירות המבחן כי מאז ביצוע העבירה הנאשם נמנע מיצירת קשר עמה, ועל אף ניסיונות חוזים ונשנים מצדה, היא מתקשה לחדש עמו את הקשר. האם תיארה כאב נוכח הפגיעה ביחסיהם, והביעה תחושת דאגה נוכח מצבו של הנאשם והריחוק ממנה ומבני משפחתם. האם התיחסה לאירוע העבירה, תיארה את חילוקי הדעות שהתגלעו ביניהם על רקע סירובה לתמוך בו כלכלית, כשלצד זאת שללה תחושת איום או פחד מפניו כיום.

שירות המבחן ציין כי האם נמנעה מלהתייחס לדפוסי צריכת האלכוהול של הנאשם.

 

8.      שירות המבחן התרשם כי לאורך שנות התפתחות הנאשם, הוריו התקשו להוות עבורו דמויות סמכות מציבות גבול. עוד התרשם כי היחסים המשפחתיים מאופיינים בגבולות מטושטשים ובקשיי נפרדות. הנאשם התקשה בבגרותו להתמיד במסגרות תעסוקה ולספק צרכיו, תוך שהוא נתמך בהוריו מבחינה כלכלית ורגשית.

שירות המבחן התרשם כי ברקע לביצוע העבירות, הנאשם התקשה לראות מורכבות מצבה של אמו כשהיה ממוקד בצרכיו והתקשה להתמודד עם סירוב ודחייה.

 

הנאשם הביע הכרה חלקית בפסול שבהתנהלותו, היה ממוקד בפגיעתו, הוא אינו פנוי לעריכת התבוננות עצמית מעמיקה , שלל קושי או צורך טיפולי בתחום האלכוהול, סבור כי ביכולתו להתמודד בכוחות עצמו עם מצבו ואינו פנוי לשתף פעולה עם שירות המבחן.

שירות המבחן העריך כי הנאשם אינו בעל דפוסים אלימים ומושרשים תוך שהוא מבטא נכונות לניהול אורח חיים נורמטיבי וללא מעורבות בפלילים.

 

9.      בסופו של דבר, משהנאשם לא הביע נזקקות טיפולית לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית והמליץ על ענישה הצופה פני עתיד לשם הצבת גבול הרתעתי.

 

טיעוני הצדדים לעונש

תמצית טיעוני המאשימה

10.  המאשימה עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו ובכלל זה ציינה את הפגיעה בשלוות נפשה, שלמות גופה, ביטחונה ורכושה של המתלוננת. זאת כאשר העבירות מבוצעות בביתה, הוא מבצרה, של המתלוננת. המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם עונש הולם בין מספר חודשי מאסר ל-12 חודשים.

בהתייחס המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו, הפנתה לתסקיר שירות המבחן השלילי לשיטתה, ממנו עולה כי הנאשם שלל נזקקות טיפולית ואינו פנוי לשתף פעולה עם שירות המבחן. עוד הפנתה המאשימה לכך כי ההכרה של הנאשם בפסול שבהתנהגותו היא חלקית, ואין המלצה שיקומית בעניינו.

לזכות הנאשם זקפה המאשימה את ההודאה והחיסכון בזמן השיפוטי, ומנגד את עברו הפלילי. משהנאשם נמצא כשיר לרצות מאסר בדרך של עבודות שירות עתרה המאשימה להשית על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

 

תמצית טיעוני ההגנה

11.  ההגנה הדגישה כי מדובר בהתפרצות יחידה של סערת רגשות שהובילה לאמירה ולהתנהגות המתוארת בכתב האישום. מבלי לזלזל באירוע, ציינה ההגנה כי אין המדובר בתקיפה ברף חומרה גבוה, אלא האירוע מסתכם בכך שהנאשם שם את ידו על פיה של המתלוננת וביקש כי תהיה בשקט.

 

12.  לשיטת ההגנה, מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר.

 

13.  ההגנה הוסיפה כי בעברו של הנאשם הרשעה אחת בעבירה של תגרה משנת 2019 והפנתה לתסקיר שירות המבחן המתייחס לקשיים הרבים עימם מתמודד הנאשם ובעיקר הקשיים הכלכליים בהם היה נתון שהובילו לבקשת עזרה מהאם. עוד הוסיפה ההגנה כי שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים מושרשים, על כן, על אף שאין המלצה שיקומית, הרי שלא נשקפת ממנו כל מסוכנות ואף המתלוננת ציינה בפני שירות המבחן כי אינה חשה מאוימת ממנו.

 

14.  עוד ציינה ההגנה כי מאז האירוע הנאשם לא מתגורר בבית עם הוריו כך שהאפשרויות לחיכוך צומצמו, ובהינתן כל הנסיבות האלה, שירות המבחן המליץ על עונש הרתעתי, אליו עותרת ההגנה. עוד ביקשה ההגנה להבהיר, כי דווקא מהמלצת שירות המבחן יש ללמוד לקולה על ההתרשמות מהנאשם, אחרת היה שירות המבחן מסתפק באמירה כוללת לפיה הוא נעדר המלצה עונשית.

 

15.  על כן, לשיטת ההגנה, בנסיבות הנאשם עונש הצופה פני עתיד משרת גם את האינטרס הציבורי ולטענתה הפער בין הצדדים אינו ניכר משהמאשימה עותרת ל-4 חודשי מאסר בעבודות שירות. עוד טענה ההגנה כי נוכח היות הנאשם עובד לפרנסתו, הטלת עונש מאסר בעבודות שירות עלול לפגוע ביכולתו להשתכר ולכלכל את עצמו, על אחת כמה וכמה כעת כאשר הוא לא נתמך על ידי הוריו.

 

16.  לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו שציין כי הוא מצטער על ביצוע העבירות.

 

דיון והכרעה

17.  הנאשם, במעשיו, פגע בערכים המוגנים וביניהם כבודה של המתלוננת, ביטחונה האישי, פרטיותה ושלוות נפשה. אינטרס החברה בעבירת האיומים הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין. אינטרס זה מקבל משנה תוקף וחשיבות בתוככי התא המשפחתי. עוד פגע הנאשם ברכושה של המתלוננת באופן ברוטלי ומשולח רסן ותקף אותה.

 

18.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן, איננה מבוטלת.

לא ניתן להכביר מילים בחומרת מעשיו של הנאשם, אשר על אף היותם מבוצעים על רקע שימוש באלכוהול, ספונטניים ובלתי מתוכננים, הרי שאין בכך כדי להקל באלימות שנקט כלפי המתלוננת ורכושה. כאמור, הנאשם נטל פטיש ושבר באמצעותו טלוויזיה, מקרר ושולחן ובהמשך אף מנע מאמו להזעיק עזרה. אדרבה, יש לראות בחומרה התפרצות זעם מעין זו, אשר יש בה כדי להטיל אימה על המתלוננת, והכל על רקע סירובה לתת לו סכום כסף בלתי מבוטל.

            אוסיף ואציין כי האיומים על המתלוננת - בוטים ותוכנם כולל פגיעה חמורה ברכוש.

 

19.  למען הסדר הטוב אציין כי עיינתי בכלל פסקי הדין אליהם הופניתי וכן בפסיקה נוספת מטעמי. אדגיש כי "קביעת מתחם העונש ההולם איננה עניין אריתמטי וכי לבית המשפט נתון בהקשר זה מרחב מסוים של גמישות" (ר' ע"פ 3877/16 פאדי ג'באלי נ' מ"י (17.11.16)), בהיותהמתחם מגלם שיקולים נוספים-מדיניות ערכית ונסיבות המקרה המסוים ובכלל זה, הנזק שנגרם, הנזק שצפוי היה להיגרם, משך האירוע, היקף האירוע, חומרת האלימות שננקטה ועוד, אשר מדיניות הענישה היא רק אחד מהם.

 

20.  בחינה של רמת הענישה הרווחת בפסיקה מצביעה על מנעד רחב של עונשים, ראו למשל:

 

 

א.    ע"פ (מרכז) 11074-12-21 עספור נ' מ"י (8.5.22) התקבל ערעורו של מי שהורשע בעבירות איומים, היזק לרכוש במזיד והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגין כך שעל רקע כעס על אמו, גידף אותה הנאשם ובעט בשרפרף שנשבר. בהמשך, בתחנת המשטרה, השתולל, איים על בני משפחתו והתנגד למעצרו, עד שנאזק. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר, והטיל על הנאשם חודשיים מאסר לריצוי בפועל. בית המשפט המחוזי, הקל בעונש והמיר את עונש המאסר מאחורי סורג ובריח לעונש בעבודות שירות.

ב.      ת"פ (רמ') 60153-06-22 מ"י נ' ג'זצאו (25.10.22) הורשע הנאשם בעבירות תקיפה סתם, איומים והיזק לרכוש במזיד. בית המשפט קבע את מתחם הענישה בין מאסר לחודשים ספורים לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר, בשים לב לגילו הצעיר בהיותו כבן 27 והיעדר עבר בפלילים, נגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל.

ג.       ת"פ (ראשל"צ) 50656-03-20 מ"י נ' משה (13.9.21) הורשע הנאשם בתקיפה סתם והפרת הוראה חוקית בכך שכששהה בבית אמו בהיותו נתון בגילופין, החל לקלל, לצעוק ולהכות את המתלוננת בידיה וכן דחף אותה בכתף שמאל עד שנאלצה לאחוז בכיסא על מנת למנוע נפילתה. בהמשך, הטיח קערת זכויות על הקיר בחצר הבית. עוד הורשע בכך שלאחר שחתם על תנאי שחרורו, הפר הוראה חוקית בכך שנכנס לבית אימו, בניגוד להוראה החוקית. בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר גזר על הנאשם חודש מאסר בעבודות שירות, בשים לב לכך לעברו של הנאשם בפלילים ולכך כי לא השכיל להשתלב בהליך טיפולי.

ד.      ת"פ (שלום ק"ג) 49293-08-17 מ"י נ' פלוני (26.3.18) הורשע הנאשם בעבירות איומים והיזק לרכוש במזיד בגין כך שכשמונה חודשים קודם לכן ביקש מאביו כי ילווה לו כספים, אך זה סירב. כאשר שוחחו בטלפון איים הנאשם על האב שישרוף את ביתו. בהמשך, הגיע הנאשם ברכבו לשער הבית, וגרם נזק לרכוש בזדון בכך ששבר את תיבת הדואר וזרק אבנים אל הגינה, בעוד אחיו הקטינים שוהים בבית. לאחר מכן איים הנאשם על דודו כשהוא אוחז במוט ברזל ואיים בפגיעה באביו. בית המשפט לאחר סקירה מפורטת של הפסיקה הנוהגת קבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר קצר שיכול להיות בדרך של עבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר סטה בית המשפט ממתחם הענישה שקבע, בשל שיקולי שיקום, וגזר על הנאשם צו של"צ וצו מבחן לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי.

ה.     ת"פ (עכו) 4636-06-16 מ"י נ' גנאים (17.7.16) הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של איומים ושל היזק לרכוש במזיד, בגין כך שבזמן ששהה בביתה של אמו, איים עליה שיהרוג אותה וישרוף את הבית, זאת בעודו קורע את החולצה אותה לבש. בהמשך, הנאשם דפק בחוזקה על דלת המקלחת כאשר אחותו התקלחה, ולאחר מכן נכנס לחדרה, השתולל, הטיח את מיטתה בקיר, שבר את המיטה וגרם לחור בקיר. יומיים לאחר מכן, איים הנאשם על אמו בכך שאמר לה שהוא יפוצץ את הבית עם בלוני גז ואם תתלונן במשטרה - הוא ייצא מהכלא וירצח אותה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי בפועל. בסופו של דבר גזר על הנאשם, בין היתר בשים לב לעברו הפלילי, 4 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח והפעיל עונש מאסר מותנה שעמד לחובתו, כך שסה"כ נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל.

ו.       ת"פ (שלום נצ') 32169-04-16 מ"י נ' עיסא (15.6.16) הורשע הנאשם בעבירות איומים והיזק לרכוש במזיד בגין כך ששפך נוזל כלים לתוך סיר האוכל שהכינה אמו לארוחת הצהריים, זרק שני כיסאות פלסטיק בקומה התחתונה של הבית עד שגרם לשבירתם ואיים על אביו , לאחר שהנ"ל הגיש תלונה במשטרה, כי "כל זה לא יעזור, כאשר אני יוצא אני אעשה יותר". כן הורשע הנאשם בכך שאיים על בני המשפחה באומרו שישרוף אותם ואת הבית. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם, בשים לב להיעדר עבר פלילי וגילו הצעיר מחד גיסא ועמדתו המצמצמת ביחס לביצוע העבירות מאידך גיסא, חודשיים מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח.

 

21.  בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין חודשי מאסר ספורים שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

22.  בעניין שלפניי לא מצאתי כי מתקיים טעם לסטייה ממתחם העונש ההולם לקולה או לחומרה.

 

בבחינת נסיבות הנאשם עצמו, הרי שכתב האישום עצמו תוקן לקולה באופן משמעותי והנאשם הודה בביצוע המעשים, נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה, חסך מהמתלוננת את העדתה והעדת יתר עדי המאשימה. עוד אזכיר את התרשמות שירות המבחן לפיה אין המדובר במי שהוא בעל דפוסי אלימות מושרשים והוא מבטא נכונות לנהל אורח חיים נורמטיבי ללא מעורבות פלילית.

 

23.  לצד זאת יש להזכיר את העבירה הקודמת לחובתו בגין עבירת אלימות- משנת 2019 ואת היעדר נכונות הנאשם להשתלב בהליך טיפולי בתחום האלכוהול על אף קיומה של נזקקות טיפולית בתחום זה.

 

24.  לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים ובכלל זה מהות מעשיו של הנאשם ונסיבותיו האישיות של הנאשם מצאתי כי יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף המתחם הנמוך, הגם שלא התחתון.

 

סוף דבר

25.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    מאסר לתקופה של 3 חודשים, לנשיאה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת מיום 11.5.23

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 6.9.23 בשעה 08:00 בבוקר ביחידת ברקאי- שלוחת מרכז-רמלה - רח' לוחמי בית"ר 6 רמלה.

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.

 

ב.      מאסר למשך 6 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירה בה הורשע.

 

ג.       קנס בסך של 1500 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.8.23 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד- תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ג, 16 יולי 2023, בנוכחות ב"כ הצדדים והנאשם.