1

כללי

1.      הנאשם, יליד 1979, הורשע על בסיס הודאתו בתיק העיקרי בעבירה של חבלה במזיד לרכב, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין התשל"ז- 1977. כן צירף והודה בת"פ72486-12-19 בשתי עבירות של תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק הנ"ל.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי (ת"פ 7673-03-20) עובר למתואר בכתב האישום, הבחין המתלונן בנאשם וברעייתו של המתלונן יחד בתוך רכב וצילם אותם בוידאו. בין התאריכים 24.06.19 בשעה 18:00 לבין 25.06.19 בשעה 22:00, חנה רכבו של המתלונן ברחוב לבנדה בת"א. באותן נסיבות ועל רקע קשר רומנטי בין הנאשם לרעיית המתלונן, גרם הנאשם נזק במזיד לרכב בכך שלקח מוט והכה ברכב ושבר את המראות, את הפנסים, ניפץ שמשה קדמית ושמשות הדלתות. במעשיו גרם הנאשם נזק בשווי של 7,488 ₪.

על פי עובדות כתב האישום בתיק המצורף (72486-12-19) עובר לשנת 2019 היו הנאשם והמתלוננת בקשר אינטימי מזה כשנתיים - שלוש.

על פי עובדות האישום הראשון בתאריך 28.09.19, לאחר שהייה משותפת ושתיית משקאות אלכהוליים בבר סמוך, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר בפרצופה ודחף אותה.

על פי עובדות האישום השני ביום 21.10.20 לאחר שצרכו משקאות אלכוהוליים, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שדחף אותה לאמצע הכביש וזו נפלה ארצה.

2.      כתב האישום בתיק המצורף הוגש בדצמבר 2019 וכתב האישום בתיק העיקרי הוגש במרץ 2020. בשני התיקים לא התייצב הנאשם לדיונים וההליכים הותלו. בסופו של דבר לאחר שהנאשם אותר והתייצב לדיונים ולאחר תיקון בשני כתבי האישום הודה והורשע ביום 27.4.23. בין הצדדים לא היו הסכמות עונשיות.

טיעוני הצדדים

2

3.      ב"כ המאשימה, התייחס לערכים המוגנים שנפגעו ובהם שלמות גופה של המתלוננת וקנין המתלונן. המאשימה התייחסה לארועים כאל רצף ועל כן ביקשה לקבוע מתחם אחד כשהרף התחתון בו מתחיל ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות. התובע לא התעלם מעברו הנקי של הנאשם ואולם הדגיש כי אין כל אינדיקציה לכך שהנאשם הפנים את החומרה ואת הפסול במעשיו. כן התייחס לחלוף הזמן אולם ציין כי התמשכות ההליכים רובצת לפתחו של הנאשם שלא התייצב. ב"כ המאשימה התייחס לעמדת המתלונן שביקש למצות את הדין עם הנאשם במיוחד מפני שלא פוצה בגין הנזק שנגרם לו. כן התייחס לעמדת המתלוננת (שנכחה באולם) שנמצאת בקשר זוגי עם הנאשם ולדבריה כי מאז ועד היום לא נקט כלפיה באלימות. התובע ביקש לגזור על הנאשם מאסר קצר בנוסף למאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן בתיק העיקרי.

4.      ב"כ הנאשם הדגישה בפתח טיעוניה את עברו הנקי של הנאשם ואת העובדה שמאז ביצוע העבירות (בשנים 2019, 2020) לא חזר להסתבך בעבירות נוספות. כן הדגישה את האחריות שקיבל על עצמו לעבירות וביקשה להתחשב לקולה ברקע לביצוע העבירה בתיק העיקרי וזאת לאחר שהמתלונן עקב אחרי הנאשם והמתלוננת וצילם את השניים. ביחס לעבירות בתיק הצירוף הדגישה הסנגורית את התיקון לקולה בכתב האישום וכן את העובדה שמדובר ברף אלימות נמוך. בנסיבות אלה ולאור עמדת המתלוננת ביקשה הסנגורית להסתפק בענישה צופה פני עתיד. הסנגורית הוסיפה כי הנאשם נמצא בפשיטת רגל ויכולתו לשאת בפיצוי מצומצמת ביותר.

5.      הנאשם לא הוסיף דברים מעבר לדברי באת כוחו.

דיון והכרעה

6.      בין הצדדים לא היתה מחלוקת על כך ששני כתבי האישום מהווים ארוע אחד כמובן מושג זה בחוק העונשין המצדיק קביעת מתחם אחד כולל. מדובר במסכת עבירות שבוצעו על רקע קשר משולש בו חברים הנאשם המתלוננת והמתלונן.

7.      הערכים המוגנים שנפגעו הם זכות המתלונן לקנין ולכבוד וזכות המתלוננת להגנה על גופה, בטחונה וכבודה. בקביעת המתחם שקלתי הצילום על ידי המתלונן שעמד ברקע לפגיעה ברכושו לצד העובדה שאין במעשי המתלונן בשום אופן כדי להצדיק או להכשיר הבריונות בה נהג הנאשם. שקלתי העובדה שלא מדובר במעשה מתוכנן, וודאי לא מתוחכם. שקלתי היקף הנזק שנגרם, והשקעת הזמן והאנרגיה בתיקונם. בתיק המצורף שקלתי צריכת אלכוהול ברקע יחד עם העובדה שמדובר בשתיית אלכוהול משותפת עם המתלוננת. שקלתי תיקון כתב האישום במובן זה שמדובר בעבירה של תקיפה ולא תקיפת בן זוג. לצד הכיעור במעשים והפסול בהם הרי בהצבת המעשים בסולם המכוער של עבירות אלימות מדובר במדרגה נמוכה יחסית ובאלימות שלא גרמה לחבלה בגוף. שקלתי פוטנציאל הנזק והעובדה שמדובר בשני ארועים דומים במהותם אך נפרדים בזמן.

8.      מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של תקיפה סתם היא לרוב ענישה צופה פני עתיד, ראו למשל ת"פ (ק"ג) 5317-11-18 מדינת ישראל נ' מרסייר (21.1.20), ת"פ (תל-אביב) 16643-09-15 מדינת ישראל נ' תורג'מן (30.10.16).

3

9.      מדיניות הענישה בהקשר לעבירת חבלה במזיד לרכב בנסיבות דומות יכולה להתחיל מרף של מאסר על תנאי והכל תלוי בנסיבות ביצוע העבירה ובעיקר בטיב הנזק ובגובהו. ניתן ללמוד על מדיניות הענישה לעבירה זו מהמקרים הבאים:

א.    רע"פ 1931/15 אדריאן אברהם מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.15)- הנאשם הודה והורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב. הנאשם ירד מאופנועו, בעת עצירה ברמזור אדום, פגע במזיד ברכבו של נהג סמוך בכך שניפץ את חלון רכבו הימני באמצעות קסדה. כתוצאה מניפוץ החלון נפצע המתלונן בשפתו. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר על תנאי בצירוף פיצוי כספי לבין 4 חודשי מאסר בפועל בצירוף רכיבים עונשים נוספים, כדוגמת קנס ופיצוי כספי. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

ב.      ת"פ (ירושלים) 9284-12-16 מדינת ישראל נ' אלי פהימה (26.12.18)- הנאשם הודה והורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירה של חבלה במזיד ברכב. הנאשם נכנס לרכבו, נהג בו קדימה ואחורה פעמיים, תוך שפגע במזיד ברכב של שכנתו שחנה מאחורי רכבו. בחלוף זמן קצר, ירד הנאשם מביתו אל רכב המתלוננת ושבר במזיד את שמשת הדלת הימנית האחורית של הרכב. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין של"צ ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד קנס ופיצוי למתלונן בנסיבות המתאימות ועונש צופה עתיד.

ג.       ת"פ (רחובות) 55589-07-18 מדינת ישראל נ' יעקבי (19.12.18)- הנאשמת הורשעה בשלוש עבירות של חבלה במזיד ברכב. הנאשמת שרטה בשלושה מקרים שונים, רכבים של המתלוננים עת חנו בחניון וגרמה לנזק בשווי של 7,000 ₪. התביעה עתרה להטיל על הנאשמת עונש של עבודות שירות לתקופה של חודשיים, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם מתחיל במאסר על תנאי לצד ענישה נלווית.

10.  מתחם העונש ההולם - שקלתי מספר הארועים, הנזק שנגרם לרכב והרקע שפורט לעיל לצד מדיניות הענישה הנוהגת ואני קובעת כי מתחם העונש ההולם מתחיל במאסר על תנאי ומגיע עד 9 חודשי מאסר בפועל, בנוסף לענישה נלווית.

11.  העונש המתאים לנאשם - הנאשם הודה וקיבל אחריות בשני כתבי האישום לאחר שתוקנו. מדובר באדם כבן 44 ללא הרשעות קודמות וללא הסתבכויות בשנים שחלפו מאז ארועי האישומים. שקלתי עמדת המתלונן אשר עמד על פיצוי כספי ועמדת המתלוננת אשר התייצבה באולם לצד הנאשם. שקלתי פגיעת עונש בנאשם בשל מצבו הכספי ולצד זאת העובדה שיש לתת ביטוי מוחשי לנזק שגרם. יש לזכור שפיצוי בהליך הפלילי אינו מהווה בהכרח מענה למלוא הנזק שנגרם ויש לראות בו רכיב אחד מתוך מכלול רכיבי ענישה אשר נקבע גם הוא תוך התחשבות במדיניות הענישה הנוהגת בפלילים. מצאתי כי מכלול הנתונים מצדיקים גזירת עונש בתחתית מתחם העונש ההולם.

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירת אלימות או רכוש (להוציא עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב).

4

ב.      התחייבות כספית בסך 2,500 ₪ להימנע מעבירת אלימות במשך שנתיים. רשמתי הצהרת הנאשם חלף התחייבות.

ג.       פיצוי למתלונן בסך 4,000 ₪. ככל שקיים פקדון בתיקים או בתיקי מעצר קשורים, ניתן לעשות שימוש בסכום הנמצא בפקדון. יתרת חובה תשולם ב- 5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1.6.23 והבאים בכל 01 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד תעמוד היתרה לפרעון מידי. ב"כ המאשימה יעבירו פרטי נפגע עבירה למזכירות בתוך 14 יום.

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, ולאחר תשלום הפיצוי יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו עפ"י יפוי כוח.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, י' אייר תשפ"ג, 01 מאי 2023, במעמד הצדדים.