באת-כוח המאשימה:                       עו"ד לירון עופר (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם:                               עו"ד יוסי זילברברג

 

 

על-פי הכרעת הדין מיום 30.11.2022, הנאשם, יליד 1974 (כבן 49), הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת החזקת נשק ותחמושת, לפי סעיף 144(א) רישה וסיפה בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). הסדר הטיעון כלל את תיקון כתב האישום אך לא הסכמה בעניין העונש.

 

לבקשת הנאשם הוגש תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן, שהתקבל ביום 4.4.2023. בהתאם להמלצת שירות המבחן ולהחלטה מיום 5.4.2023, ביום 20.6.2023 הוגשה חוות-דעת הממונה על עבודות שירות, שעל-פיה הנאשם נמצא מתאים לענישה זו. עם זאת, כבר בהחלטה האמורה הובהר כי אין בהזמנת חוות דעת הממונה על עבודות שירות משום התחייבות בעניין הענישה שתוטל ואף אין בכך כדי ליצור ציפייה או הסתמכות מצד הנאשם. הטיעונים לעונש נשמעו ביום 25.6.2023.

 

רקע - עובדות כתב האישום, הראיות לעונש ותסקיר שירות המבחן

 

2.         עובדות כתב האישום המתוקן: הנאשם תושב מדינת ישראל ורשום במרשם האוכלוסין. הוא גר בשכונת עיסאוויה בירושלים ובבעלותו בית נוסף ביריחו.

 

החל ממועד לא ידוע ועד יום 26.5.2022 החזיק הנאשם בחדר השינה בביתו שביריחו אקדח חצי אוטומטי מסוג FN, תוצרת בלגיה, מודל HP35, קליבר 9 מ"מ פראבלום, מס' סידורי L60920, אשר בכוחו להמית אדם ואשר אינו רשום במרשם בעלויות הנשק הישראלי.

 

בנוסף לכך, הנאשם החזיק תחמושת כלהלן: מחסנית ריקה המתאימה לאקדח חצי אוטומטי מסוג CZ, מודל 83 או אחר, בקליבר 9 מ"מ קצר, אשר הוסלקו בנרתיק שהיה בתוך תיק שחור עטוף בשמיכה שהונחה בשקית ניילון; 9 כדורי 9 מ"מ המונחים בתוך התיק האמור בתפזורת ומחסנית נוספת; שלוש חבילות Magtech, שכל אחת כללה 50 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ, אשר הוחזקו בארון הבגדים בחדר השינה; 5 מחסניות מלאות הכוללות 124 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ בתוך פונדה, כדור תחמושת מסוג 0.5 מ"מ ו-4 כדורי תחמושת מסוג 5.56 מ"מ שהוחזקו בתפזורת בחדר השינה של בתו הקטינה.

 

3.         משך המעצר: הנאשם נעצר ביום 26.5.2022 וביום 15.8.2023 שוחרר ונעצר בפיקוח אלקטרוני. במועד מתן הכרעת הדין (30.11.2022), המעצר בפיקוח בוטל בהסכמה.

 

4.         תסקיר שירות המבחן: הנאשם כבן 49, נשוי ואב לילדה כבת 17. הוא גר בשכונת עיסאוויה בירושלים ועובד בחברת בניה כנהג מערבל בטון. הוא הבן הרביעי מבין עשרה ילדים במשפחת המוצא שלו. אביו נפטר בגיל 70 ממחלה ואמו, שכיום היא כבת 72, סובלת מבעיות בריאות. הוא נולד וגדל בירושלים, למד 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות וכן למד מכונאות רכב. לאחר תום לימודיו החל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לסייע בפרנסת המשפחה. בהיותו כבן 20 חלה ועבר סדרת טיפולים ואף היום הוא מטופל בתרופות בקביעות. לדבריו, לאחר מות אביו, הוא מילא את תפקיד אב המשפחה, דבר המתבטא בכך שבני המשפחה מתייעצים עמו והוא אף אחראי להם בהיבט הכלכלי וכי הקשרים המשפחתיים תומכים ומיטיבים. עוד אמר, כי על רקע קשיי פרנסה בתקופת הקורונה, הוא צבר חובות רבים לבנקים ולחברת חשמל. בתקופה זו עבד כנהג מונית וכיום הוא בהליך להסדר חובות.

 

לחובת הנאשם הרשעה משנת 2017 בעבירת הסעת שוהה בלתי חוקי וכן תיק פתוח מסוף שנת 2022 במספר עבירות. כמו כן, לחובתו מספר הרשעות בעבירות תעבורה מהשנים 2017-1998.

 

בעניין העבירות הנדונות טען הנאשם כי הנשק היה שייך לאביו שנפטר בשנת 2012. לאחר פטירתו הבית ביריחו שימש כדירת נופש משפחתית ולבקש האב, הנשק נשאר בדירה. לטענתו, הוא אינו יודע לאיזו מטרה החזיק האב בנשק, לנאשם אין רישיון נשק ולטענתו, אף לא ידע שיש צורך בכך.

 

לנוכח גרסת הנאשם, קצינת המבחן ציינה כי אין באפשרותה לבחון את מניעיו לעבירות וכי על-פי התרשמותה, הוא מצמצם ומטשטש את חומרתן ואת השלכותיהן האפשריות. עם זאת, נראה כי הוא מנהל אורח חיים תקין, אך נתון בחובות, כי גדל במשפחה תומכת, אך בהיותו הבן הראשון, מילא תפקיד הורי בעיקר לאחר מות אביו. כגורמי סיכון להישנות עבירות צוינו הרשעתו משנת 2017 והתייחסותו לעבירה באופן המצמצם את חומרתה. כגורמי סיכוי לשיקום צוינו משפחתו התומכת, יציבות תעסוקתית ורצון לאורח חיים תקין.

 

בהמלצת שירות המבחן צוין כי לנאשם יש הרשעה קודמת וכי לא נראה כי יש לו תובנה למניעיו ולהשלכות מעשיו. עם זאת, נראה כי ענישה מוחשית עשויה להרע את מצבו הכלכלי. לנוכח האמור, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית. בשל חומרת העבירות, הומלץ להשית על הנאשם מאסר בעבודות שירות, תוך התחשבות במצבו הכלכלי.

 

5.         הראיות לעונש מטעם המאשימה: גיליון מידע פלילי (ת/1), אשר על-פיו הנאשם הורשע בעבירת הסעת שוהה בלתי חוקי משנת 2017, בעטיה נדון לחודש מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 500 ₪ וחודש פסילת רישיון נהיגה מותנית.

 

מטעם ההגנה לא הוגשו ראיות לעונש.

 

טענות הצדדים בעניין העונש ודברי הנאשם

 

6.         טענות המאשימה: בעניין הערכים המוגנים נטען, כי עבירות הנשק פוגעות בערך השמירה על חיי אדם. מאחר שהסמכות למתן רישיונות נשק נתונה למדינה, הנאשם פגע גם בשלטון החוק. בעניין נסיבות העבירה הודגש, כי דובר בהחזקת אקדח תקני ותחמושת בכמות נכבדה, המצביעה על פוטנציאל נזק ועל אפשרות השימוש בנשק בקלות. האקדח והתחמושת הוחזקו בבית בבעלות הנאשם במשך תקופה ממושכת ואף בחדר השינה של בתו הקטינה.

 

בעניין מדיניות הענישה הנהוגה, הפנתה באת-כוח המאשימה אל שני פסקי-דין אשר יפורטו בהמשך הדברים. כן הודגש התיקון שעוגן בסעיף 144(ז) בחוק העונשין, הקובע עונש מזערי חובה, אשר בענייננו עומד על 21 חודשי מאסר. בהתאם לאמור ולהנחיית פרקליט המדינה, עמדת המאשימה היא כי יש לקבוע מתחם עונש הולם בין שנתיים לארבע שנות מאסר בפועל.

 

בעניין נסיבותיו של הנאשם נטען, כי אינו צעיר, לחובתו הרשעה בעבירת שב"ח והוא הודה במסגרת הסדר טיעון. עם זאת, על-פי התרשמות שירות המבחן, הוא מצמצם ומטשטש את אחריותו לעבירות ואף אין המלצה טיפולית, אלא המלצה לענישה מוחשית אשר תשמש גורם מרתיע. אמנם ההמלצה כללה השתת מאסר בעבודות שירות, אך לנוכח מדיניות הענישה הנהוגה ובייחוד בשל המציאות הקשה בעניין שימוש בנשק והצורך לשקול גם את הרתעת היחיד ואת הרתעת הרבים, המאשימה עתרה להשית על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.

 

7.         טענות ההגנה: בא-כוח הנאשם טען כי מדובר בנסיבות מיוחדות וחריגות, אשר לטענתו, שונות מכל מקרה אחר של עבירות נשק. שכן, מדובר בנאשם כבן 49, ולחובתו רק עבירת הסעת שב"ח מלפני כשש שנים. הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי, סיים 12 שנות לימוד, עבד כל חייו, נשוי ואב לילדים. על-פי טענתו - אשר לא הוזכרה בתסקיר ואף לא נתמכה בדבר - אביו של הנאשם היה שוטר ובמגזר הערבי שאליו משתייך הנאשם, ישנו "מנהג" שלפיו לפני מותו האב נותן את נשקו לבן המבוגר וכך גם אביו של הנאשם נתן לו את הנשק לפני מותו, לפני כעשר שנים. מאז הוא שמר את הנשק ואת התחמושת בביתו ביריחו ואף אין מחלוקת על כך שלא השתמש בו.

 

בא-כוח הנאשם טען אפוא, כי הנסיבות המיוחדות מתבטאות בכך שהנשק כלל לא נמצא בישראל, אלא ביריחו. הנאשם הודה וכבר בעת חקירתו במשטרה טען שקיבל את הנשק מאביו, לפני שנים רבות וכי לא הוא לא הזיז אותו ממקומו ואף לא הגיע עמו לשטח ישראל. לטענתו, יש להבחין בין נשק המצוי בשטח ירושלים, שאז הנסיבות חמורות בהרבה, לעומת נשק שהוחזק, ללא שימוש, ביריחו. בעניין זה הפנה אל החלטת כבוד השופט ג' בך בעניין ב"ש 625/82 אבו מוך נ' מדינת ישראל, פ"ד פ"ד לז(3) 668 (1982) (להלן - עניין אבו מוך), הקובע מדרג חומרה לנסיבות שבהן נעברת עבירת החזקת נשק, אשר נגזר מהשימוש שנעשה בנשק (שם, פסקה 7). מאחר שנטען כי הנשק ניתן כמתנה מכוח מנהג ומאחר שלא השתמשו בו, הרי שדרגת החומרה נמוכה. עוד טען בא-כוח הנאשם, כי פסקי הדין שאליהם הפנתה המאשימה עוסקים בנסיבות חמורות יותר ואף אין ללמוד מענישה הנקבעת לעניין החזקת תת מקלע או רובה, בשונה מאקדח.

 

בעניין נסיבותיו של הנאשם הדגיש כי מהתסקיר עולה כי מדובר במשפחה קשת יום, ישנם בני משפחה הסובלים מבעיות בריאות וכן כי הנאשם נקלע לחובות כבדים על רקע משבר הקורונה וכי לאחרונה הגיע להסדר לתשלום חובותיו והוא אמנם עושה מאמצים לעמוד בכך. הוא עבד כל חייו ויש לו רצף תעסוקתי, משפחתו תומכת והוא מנהל אורח חיים תקין. הוא אף הודה בהזדמנות הראשונה, הכיר באחריותו לעבירות והביע חרטה. כן יש לשקול את תקופת מעצרו, את תקופת המעצר בפיקוח ואת העובדה שעתה, בהסכמת המאשימה, הוא משוחרר ללא תנאים. שירות המבחן המליץ על השתת עבודות שירות, הוגשה חוות דעת הממונה והנאשם נמצא מתאים. לא אחת נקבע כי עבודות שירות נועדו לנאשמים שאינם מעורים בחיי פשע וכי אף מדובר בענישה חינוכית. לפיכך עתר להשית על הנאשם מאסר בעבודות שירות.

 

8.         דברי הנאשם: בדבריו חזר הנאשם והדגיש את נסיבות העבירה ואת נסיבותיו האישיות. אלו היו דבריו: "אני בן 49. יש לי אישה ובת. אני היחיד שמפרנס אותם. אין לנו שום הכנסות אחרות. אם תגזרו עלי עבודות שירות יש לי הרבה חובות ואני צריך לפרנס את המשפחה. יש לי הרבה חובות. הנשק זה מאבא שלי. הוא היה במשטרה. לפני שהוא נפטר הוא הביא אותו לבית שלי ביריחו ואמר לי לשמור את זה, כירושה. אני הבן הבכור במשפחה. המצב שלי על הפנים, ממש גרוע. כל מה שאני מרוויח אני משלם חובות. אני חי על מינוס".

 

דיון והכרעה

 

קביעת מתחם העונש ההולם

 

9.         הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם: עבירות הנשק, הפוגעות בביטחון הציבור ובשלומו, הפכו זה מכבר ל"מכת מדינה", ולמרבה הצער, אף תוצאותיהן הקשות ניכרות. כך גם, כטענת המאשימה, החזקת נשק ללא רישיון כדין פוגעת בשלטון החוק.

 

בפסקי דין רבים, לרבות מהעת האחרונה, חזר בית המשפט העליון והדגיש את חומרת עבירות הנשק לסוגיהן ואת הצורך בהחמרת עונשיהם של עוברי עבירות אלו. כך הודגש, כי "רבות נכתב בפסיקת בית משפט זה על חומרתן הרבה של עבירות הנשק, אשר הפכו זה מכבר ל'מכת מדינה' (ע"פ 6028/21 אטרש נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (15.5.2022); ע"פ 642/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (28.4.2022); ע"פ 8965/18 מחאג'נה נ' מדינת ישראל, פסקה 47 (3.11.2019)). למרבה הצער, אנו עדים לנזקי עבירות אלו לעיתים תכופות, בדמות פגיעות בגוף או בנפש, ואף אבדן חיי אדם (ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה, פסקה 11 (13.3.2022); ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה, פסקה 15 (23.1.2022) (להלן: עניין אבו עבסה)). אך לאחרונה עמד בית משפט זה על הצורך לשרש רעה חולה זו מקרבנו, באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה (ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ביטון, פסקה 10 (14.2.2021); ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח, פסקאות 17-16 (5.11.2019)); ובפרט נגד מי אשר נוטלים חלק בהפצת כלי נשק שלא כדין" (ע"פ 587/22 אבו נאעסה נ' מדינת ישראל (22.5.2022)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 9).

 

בנסיבות הנדונות שבהן נתפסו אקדח, מחסנית וכדורים רבים, מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה גבוהה.  

 

10.       מדיניות הענישה הנוהגת - פסקי-דין מטעם המאשימה:

 

(1)        עפ"ג (מחוזי נצרת) 2024-04-2021 מדינת ישראל נ' מנדורי (29.6.2021) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בעבירת החזקת נשק, דמוי רובה M16 מאולתר, מחסנית וכדורים. הנאשם צעיר, נשוי ללא ילדים, שסובל מבעיות רפואיות, נעדר הרשעות קודמות שהתסקיר בעניינו היה חיובי. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש בין 12 ל-30 חודשי מאסר והושתו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה והתחייבות בסך 10,000 ₪. במסגרת הערעור נקבע מתחם עונש בין 18 ל-36 חודשי מאסר, תוך החמרת עונש המאסר בפועל ל-20 חודש.

 

(2)        ת"פ (שלום ירושלים) 17030-02-22 מדינת ישראל נ' מקיה (23.5.2022) - הנאשם הורשע על-פי הודאתו בהחזקת נשק, דמוי רובה M16 מאולתר, מחסנית וכדורים. הנאשם נשוי ואב לשני ילדים שלחובתו שלוש הרשעות קודמות שבעטין נשא בעבר עונשי מאסר. נקבע מתחם עונש בין 20 ל-40 חודשי מאסר. הושתו 25 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה.

 

11.       מדיניות הענישה הנוהגת - פסיקה נוספת: ההגנה לא הגישה פסקי דין להצגת מדיניות הענישה הנוהגת, אך נוסף לאלו שהגישה המאשימה, נבחנו גם פסקי הדין הבאים:

 

(1)        ע"פ 5813/21, ע"פ 5896/21 ג'ברין נ' מדינת ישראל (31.5.2022) - שני המערערים הורשעו על-פי הודאותיהם בעבירת החזקת נשק, בכך שהחזיקו ברובה ציד טעון בכדורים, חגורה ייעודית לתחמושת ובה 17 כדורים. המערער 1 כבן 44, נשוי ואב לילדים בגירים, שלחובתו הרשעה בעבירה אחת. הנאשם 2 כבן 56, נשוי ואב לילדים בגירים שלחובתו תשע הרשעות קודמות. בבית המשפט המחוזי נקבע מתחם עונש בין 12 ל-36 חודשי מאסר. על המערער 1 הושתו 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה ועל המערער 2 הושתו 21 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. הערעורים נדחו.

 

(2)        ע"פ 6332/22 פדידה נ' מדינת ישראל (16.2.2023)‏‏ - הרשעה על-פי הודאה בעבירת החזקת נשק. דובר באקדח הזנקה שהוסב לירי תחמושת ובו מחסנית עם 8 כדורים שהוחזקו מתחת למושב במשאית שבבעלות המערער. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש בין 11 ל-30 חודשי מאסר. בהתחשב בין השאר, בגילו הצעיר של המערער, בהיעדר הרשעות קודמות ובשיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול, הושתו 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 4,000 ₪ וכן נקבע כי המשאית שנתפסה למטרת חילוט תוחזר אליו תמורת סך 10,000 ₪. הערעור התקבל, תוך הפחתת עונש המאסר בפועל ל-9 חודשי עבודות שירות וצו מבחן לשנה.

 

(3)        עפ"ג (מחוזי חיפה) 64033-11-22 מדינת ישראל נ' מיכאלוב (27.3.2023) - המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירות החזקת נשק והחזקת סמים לצריכה עצמית. בעניין עבירת הנשק נקבע מתחם עונש בין 10 ל-30 חודשי מאסר ובעניין עבירות הסמים בין מאסר מותנה ל-9 חודשי מאסר. הוא נעדר הרשעות קודמות, אך צרך באופן מאסיבי אלכוהול וסמים. ערעור המדינה התקבל, תוך השתת 10 חודשי מאסר בפועל חלף 9 חודשי עבודות השירות שהושתו בבית משפט השלום.

 

(4)        עפ"ג (ב"ש) 50590-12-22 אלסייד נ' מדינת ישראל (20.3.2023) - המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירת החזקת נשק בכך שהחזיק אקדח ומחסנית. הוא נשוי ונעדר הרשעות קודמות. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש בין 13 ל-36 חודשי מאסר והושתו 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור נדחה.

 

(5)        עפ"ג (מחוזי חיפה) 32402-12-22 מדינת ישראל נ' ג'בארין (9.3.2023) - המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירות החזקת נשק, החזקת תחמושת ומעשה פזיזות ורשלנות בחומר נפץ. דובר בהחזקת אקדח חצי אוטומטי, מחסנית תואמת וכדורים. נקבע מתחם עונש בין 12 ל-24 חודשי מאסר. המשיב נעדר הרשעות קודמות. בהתחשב בנסיבותיו, בית משפט השלום חרג לקולה ממתחם העונש והשית עליו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות נוסף לתקופת מעצרו בת כחודשיים (מעצר בפיקוח ומעצר בית), מאסר מותנה, צו מבחן למשך 18 חודש וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור המדינה התקבל, תוך החמרת עונש המאסר ל-12 חודשי מאסר בפועל וביטול צו המבחן.

 

(6)        עפ"ג (מחוזי חיפה) 12888-03-22 מדינת ישראל נ' אגבאריה (7.11.2022) - המשיב הורשע על-פי הודאתו בעבירת החזקת נשק ובהחזקת תחמושת. דובר באקדח טעון במחסנית וכדורים וקופסת כדורים נוספת. הוא כבן 59, נשוי ואב לשבעה ילדים ונעדר הרשעות קודמות. בבית משפט השלום נקבע מתחם עונש בין 9 ל-30 חודשי מאסר. הושתו 7 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪. ערעור המדינה התקבל, תוך החמרת העונש ל-12 חודשי מאסר בפועל.

 

(7)        ע"פ 2482/22 מדינת ישראל נ' קדורה (14.4.2022) - המשיב, צעיר הנעדר הרשעות קודמות, הורשע על-פי הודאתו בעבירת החזקת נשק מסוג אקדח ותחמושת שלא נתפסו וכן ברימון הלם שנתפס. בבית המשפט המחוזי הושתו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪. בערעור הוחמר עונשו ל-18 חודשי מאסר בפועל.

 

(8)        ת"פ (מחוזי ירושלים) 30966-07-22 מדינת ישראל נ' עוודאללה (25.6.2023) - הרשעה על-פי הודאה בעבירות החזקת נשק ובהחזקת תחמושת. דובר בתת-מקלע מאולתר ובמחסניות ריקות ללא כדורים שנתפסו ברכבו של הנאשם. הוא כבן 37, נשוי ואב לילדים ונעדר הרשעות קודמות, ניהל אורח חיים נורמטיבי ועבד לפרנסתו. בהתחשב בתחולת התיקון בסעיף 144(ז), נקבע מתחם עונש בין 21 חודשי מאסר, חלקם כמאסר מותנה לבין 24 חודשי מאסר. הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר מותנה, חילוט כסף (5,000 ₪) חלף קנס.

 

12.       נסיבות העבירה: הנאשם החזיק בביתו במשך תקופה ארוכה אקדח תקני ותחמושת בכמות רבה. כמתואר בכתב האישום, הם הוחזקו דווקא בביתו של הנאשם ביריחו והוסתרו בדרכים שונות ובין השאר, בנרתיק בתוך תיק עטוף בשמיכה שהונחה בשקית ניילון, בארון בגדים ובארון בחדר השינה של בתו. עצם החזקת הנשק בבית המשפחה המרוחק המצוי ביריחו ולא בבית מגורי הנאשם בעיסאוויה ועצם הסתרתם כמתואר, מצביעים על ידיעת הנאשם כי מדובר במעשה אסור שיש להסתירו, ואילו כמות התחמושת הרבה מצביעה על פוטנציאל נזק רב.

 

טענת ההגנה, כי הנאשם קיבל את הנשק מאביו המנוח הוזכרה בתסקיר שירות המבחן, אך הטענה כי אביו היה שוטר, לא הוזכרה ולא נתמכה בדבר. אף מדובר בטענה תמוהה בהינתן העובדה שבה הודה הנאשם, כי האקדח אינו רשום במרשם בעלויות הנשק הישראלי. בדומה, לא הובאה כל ראיה לאותו "מנהג" נטען, בדבר הענקת נשק כמתנה לבן המבוגר מבין הילדים. אולם אפילו היו עובדות אלו מוכחות, היה בכך דווקא כדי להחמיר את נסיבות העבירה. כך מהטעם שדומה כי מי שקיבל נשק מאביו השוטר מוחזק כמי שיודע שחל איסור על החזקתו ללא רישיון כדין ועוד במשך תקופה כה ארוכה; ככל הנראה, כעשר שנים. אשר לטענה הנסמכת על מדרג חומרת עבירת החזקת נשק, כפי שנקבעה בעניין אבו מוך, הרי שאמנם אין מחלוקת כי ישנו מדרג חומרה בעניין עבירת החזקת נשק, אולם גם על-פי אותם מבחנים, אין מדובר במדרג חומרה נמוך (שעמו נמנים החזקת נשק לאחר שמחמת תקלה לא חודש רישיון הנשק, החזקתו כאביזר אספנות או למטרת פעילות ספורט וכדומה).

 

13.       קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום: בנסיבות הנדונות חל סעיף 144(ז) בחוק העונשין, אשר נוסף כהוראת שעה במסגרת תיקון מס' 140 של חוק העונשין (חוק העונשין (תיקון מס' 140 - הוראת שעה), התשפ"ב-2021 (ס"ח 2938, 8.12.2021, עמ' 472)). על-פי הוראתו, עונשו של נאשם אשר הורשע בעבירות הנשק הנדונות, "לא יפחת... מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף זה לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי". לפיכך יש לשקול את עונש החובה המזערי גם בעת קביעת מתחם העונש ההולם (ע"פ 4876/15 פלוני נ' מדינת ישראל (3.12.2015)‏‏, כבוד השופט נ' סולברג, פסקאות 36-31; ע"פ 1288/17 מדינת ישראל נ' שנהר (3.10.2017)‏‏, כבוד השופט א' שהם, פסקה 23). עם זאת, הוראת סעיף 144(ז) אינה שוללת את האפשרות שחלק מעונש מאסר החובה ייקבע כמאסר מותנה. שכן, "טעמים מיוחדים" נדרשים רק אם כל העונש המזערי נקבע כמאסר מותנה.

 

לפיכך, על-פי עיקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו ממעשה העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה, המבטאת החמרה בענישת עוברי עבירות נשק ובנסיבות שבהן נעברה העבירה, כפי שכל אלו פורטו לעיל, מתחם העונש ההולם במקרה הנדון הוא בין עשרים ואחד חודשי מאסר, חלקם כמאסר מותנה, לבין עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת עונשו של הנאשם

 

14.       נסיבותיו של הנאשם: נסיבותיו של הנאשם אשר אינן קשורות במעשיי העבירות ואשר נשקלו הן העובדה שהנאשם מתקרב לגיל 50, נשוי ואב לילדים, אשר למעט הרשעה בעבירת הסעת שב"ח לפני כשבע שנים, אין לחובתו הרשעות קודמות. הוא עבד לפרנסתו וסייע לבני משפחתו המורחבת, בעיקר לאחר פטירת אביו לפני כעשר שנים. לדבריו, על רקע חובות שצבר בעיקר בתקופת משבר הקורונה, הוא עובד כיום כדי לסלק את חובותיו בהתאם להסדר שנקבע בעניינו. אמנם נושא חובותיו של הנאשם לא נתמך בדבר, אך ניתן משקל לטענתו כי עונש מאסר ימנע ממנו לעמוד בהתחייבויותיו לסילוק חובותיו ואף יפגע בפרנסת משפחתו.

 

לזכות הנאשם נזקפה גם הודאתו בעבירות והכרתו באחריות למעשיי העבירות, אך לצד זה וכאמור בתסקיר, נראה כי הוא מצמצם את אחריותו. בנוסף לכך, ניתן משקל למעצרו במשך יותר מחודשיים וחצי (מיום 26.05.2022 עד יום 14.08.2022), לכך שהיה נתון במעצר בפיקוח במשך כחודשיים וחצי (עד יום 30.11.2022) ולכך שזה כשישה חודשים, הוא משוחרר ללא תנאים.

 

15.       גזירת עונשו של הנאשם: איזון כל השיקולים האמורים, תוך שקילת עמדת המאשימה וטענותיו של בא-כוח הנאשם, מוביל להעמדת עונש המאסר שיושת הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם, לצד מאסר מותנה שישמש גורם מרתיע מפני חזרה על העבירות שבהן הורשע.

 

כאמור לעיל, אין מניעה כי עונש המאסר המזערי שחובה להשית בהתאם להוראת סעיף 144(ז) בחוק, ייקבע כך שחלקו יהיה מאסר מותנה. בנסיבות הנדונות לא נמצאה הצדקה להשתת מלוא העונש המזערי כמאסר בפועל, וזאת לנוכח מהות העבירה ובהתחשב במדיניות הענישה הנהוגה שעליה עמדנו, לרבות זו המחמירה מהעת האחרונה.

 

לבסוף, בנסיבות הנדונות לא נמצאו שיקולי שיקום המצדיקים חריגה לקולה ממתחם העונש. כמו כן, בשל חומרת עבירות הנשק, נפיצותן, והעובדה שהפכו ל"מכת מדינה" שתוצאותיהן קשות וחמורות, נשקלו גם שיקולי הרתעת הרבים והצורך בהרתעתו האישית של הנאשם.

 

בעניין הקנס: לנוכח טענותיו של הנאשם כי הוא נתון בחובות כבדים שאותם הוא מתקשה לפרוע, בהיעדר נזק כלכלי ישיר מהעבירה ולפנים משורת הדין, הנאשם לא יחויב בתשלום קנס.

 

גזר הדין - סיכום

 

16.       לנוכח כל השיקולים שהובאו לעיל, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים:

 

א.        מאסר בפועל למשך שניים-עשר חודש, בניכוי ימי מעצרו מיום 26.5.2022 עד יום 14.8.2022. במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומיו.

 

ב.         מאסר מותנה למשך תשעה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר יעבור עבירת נשק מסוג פשע או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

 

הנאשם יתייצב למאסרו  בבית המעצר ניצן, ביום 8.8.2023 עד השעה 10:00, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות, או דרכון ועותק מגזר-הדין.

 

על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, טלפונים: 08-9787377 או 08-9787336; פקס' 08-9193314; דוא"ל: MaasarN@ips.gov.il. כמו כן, עליו להתעדכן באתר האינטרנט של שב"ס, ברשימת הציוד הראשוני שניתן להביא בעת ההתייצבות.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ד בתמוז התשפ"ג, 13 ביולי 2023, במעמד הנאשם ובאי-כוח הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.