1

נוכחים:

התובעת עו"ד שרית כץ

הנאשם הובא על ידי השב"ס

ב"כ הנאשם עו"ד מסטרמן אלי

הדיון מתורגם על ידי מר הרמן

מבוא

1.             בהכרעת דין מיום 11.12.17, שניתנה לפי הודאת הנאשם בעובדות כתב אישום המתוקן, הורשע הנאשם בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2

2.             לפי כתב האישום המתוקן, ביום 30.7.17 בשעה 00:30 לערך, עת שהו הנאשם והמתלוננת בדירת המתלוננת, כשהם תחת השפעת אלכוהול, התגלע ויכוח ביניהם. בהמשך לכך, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שאחז בצווארה בחוזקה באמצעות ידיו. בתוך כך, גרר הנאשם את המתלוננת לחדר השינה, השליכה אל עבר המיטה, התיישב עליה והכה אותה מכות אגרוף בפניה, בראשה, בעיניה ובאפה. בהמשך, גרר הנאשם את המתלוננת לסלון ובעט בבטנה. בנסיבות אלו, אמרה המתלוננת לנאשם כי תזעיק את המשטרה, ובתגובה נטל הנאשם סכין ממגירה במטבח, קירב את הסכין לגופה ולאחר מכן השליך את הסכין. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות רבות בפניה, לרבות: שבר באף, לסרציה בעפעף ימני תחתון שהצריך תפירה, לסרציה בעובי מלא בשפה התחתונה שהצריך תפירה, המטומה תת עורית בלחי, המטומה בעפעף עין ימין והמטומה בעפעף עין שמאל.

טענות הצדדים לעונש

3.             באת כוח התביעה טענה, שכתוצאה מביצוע העבירה נפגע הערך החברתי של הגנה על שלמותו הגופנית ושלוות נפשו של אדם. הפגיעה היא בדרגה גבוהה הואיל והתקיפה הובילה לחבלה חמורה, והנאשם קירב סכין לגופה של המתלוננת (עת/2; עת/3). שני המעורבים היו תחת השפעת אלכוהול במהלך האירוע. עוד טענה, כי ניתן להניח את מידת הפחד והנזק הנפשי שנגרם למתלוננת כתוצאה מהאירוע. עוד הוסיפה, כי להיותו של הנאשם תחת השפעת אלכוהול חומרה מיוחדת, וחומרה נוספת לכך שהאירוע התפתח בביתה של המתלוננת, עקב ויכוח של מה בכך על רקע סירובה של המתלוננת להעמיק היחסים עם הנאשם.

4.             מכאן טענה באת כוח התביעה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה, בנסיבות העניין ולפי מדיניות הפסיקה, נע בין מאסר לתקופה של 20 חודשים ובין מאסר לתקופה של 40 חודשים לצד ענישה נלווית.

5.             עוד טענה, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה: לנאשם עבר פלילי, הכולל הרשעה בעבירות אלימות, החזקת סכין, תקיפה חבלנית והשגת גבול. על הנאשם אף הוטלו תקופות מאסר ממושכות. הנאשם לא עבר כל תהליך טיפולי או שיקומי ומכאן כי המסוכנות הנשקפת ממנו עודנה גבוהה.

6.             לאור האמור, עתרה באת כוח התביעה להטיל על הנאשם עונש הכולל מאסר לתקופה של 30 חודשים, מאסר על תנאי ממושך ומרתיע, קנס, פיצויים והתחייבות.

7.             בא כוח הנאשם טען כי למרות שאין להקל ראש בנסיבות ביצוע העבירה יש לקחת בחשבון כי כתב האישום תוקן לקולה, לרבות לעניין הוראות החיקוק שיוחסו לנאשם. עוד טען כי יש לקחת בחשבון כי הנאשם והמתלוננת שתו יחדיו אלכוהול לפני האירוע מושא כתב האישום.

8.             לטענתו, הפסיקה מלמדת, כי בעבירה דומה ובנסיבות דומות, הטילו בתי משפט על נאשמים ענישה הכוללת מאסר קצר או מאסר בדרך של עבודות שירות ואף מאסר על תנאי. מכאן טען, כי המתחם מתחיל ממאסר בדרך של עבודות שירות.

3

9.             עוד טען כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות לביצוע העבירה: הנאשם הודה במיוחס לו; לנאשם יש אמנם עבר פלילי, אולם עבירות האלימות האחרונות שביצע היו כ-10 שנים לפני האירוע מושא כתב האישום; הנאשם לא מטופל משום שהתביעה התנגדה לשחרורו בהליך המעצר ושירות המבחן לא מצא כי הוא מתאים לטיפול.

10.         מכאן עתר בא כוח הנאשם להטיל על הנאשם עונש של מאסר לתקופה של 12 חודשים.

11.         הנאשם בדברו האחרון אמר כי הוא מצטער ומבקש להתנצל בפני המתלוננת.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

12.         בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשה העבירה אותה ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

13.         כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלמותו הגופנית ושלוות נפשו של אדם. הפגיעה היא בדרגה גבוהה הואיל ועקב ויכוח של מה בכך, כשהמעורבים תחת השפעת אלכוהול, תקף הנאשם את המתלוננת בצורה קשה והתקיפה הובילה לחבלה חמורה. הנאשם גם קירב סכין לגופה של המתלוננת במהלך הוויכוח.

14.         מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של חבלה חמורה היא מגוונת ועשויה לכלול קשת רחבה של עונשים בהתאם למהות המעשה וחומרת התוצאה, כפי שבא לידי ביטוי בפסיקה שלהלן:

-         עפ"ג (חי') 4007-01-16 וולקוביץ' נ' מדינת ישראל (18.2.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה, בכך שחבט באחותו במכות חזקות בפניה, וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות חמורות הכוללות שברים שונים ברצפת ארובת העין וכן חתך עמוק. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים ומאסר על תנאי, ולצד זאת הפעיל מאסר על תנאי תלוי ועומד נגד הנאשם. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם.

-         עפ"ג (חי') 7283-03-14 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (15.5.14) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של חבלה חמורה, בכך שהכה את המתלונן במכות אגרוף בפניו ובראש עד שאיבד הכרה. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות ובהן שבר באפו, חבלות בפניו והמטומות. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, מאסר על תנאי וחייבו בפיצויים בכום של 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי, קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית את מאסרו לתקופה של 12 חודשים.

4

-         ע"פ (חי') 29868-02-10 מדינת ישראל נ' פבזנר (15.6.11) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של חבלה חמורה, בכך שהכה בפניו של המתלונן וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות שונות ובהן גם עקירת שתיים משיניו. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיבוצע בדרך של עבודות שירות, מאסרים על תנאי, וחייבו בפיצויים בסכום של 5,000 ₪;

-         ת"פ (ב"ש) 12844-12-12 מדינת ישראל נ' מלוייב (23.1.18) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של תקיפה וחבלה חמורה, בכך שהכה במכת אגרוף במתלונן, וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות רבות ובכללן שבר בלסת התחתונה, והמתלונן נדרש לאשפוז. בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים ומאסר על תנאי.

-         ת"פ (ת"א) 4887-02-14 מדינת ישראל נ' סירוטקין (28.9.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של חבלה חמורה, בכך שתקף את המתלונן שבילה עם בת זוגו, בבעיטות, הכה אותו בכתפו ונתן לו מכת אגרוף. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן שברים בלסת. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 2 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים;

-         ת"פ (ב"ש) 39109-07-10 מדינת ישראל נ' שנקור (19.7.11) - בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת חבלה חמורה, בכך שהכה את המתלונן במכות אגרוף בפניו ובראשו, וכתוצאה מכך נשבר אפו, נגרמו לו המטומות ונפיחות באזור הפנים, והוא נזקק לטיפול רפואי. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 25 חודשים, וכן הפעיל מאסר על תנאי באופן החופף חלקית. בית המשפט נמנע מלהטיל פיצויים נוכח העובדה שהנאשם היה בשנים האחרונות בבית הסוהר, וכך עתיד להיות בתקופה הקרובה, ולפיכך משולל אמצעים.

15.         באי כוח הצדדים התבססו על פסיקה הכוללת נסיבות שאינן מתאימות למקרה הנדון ומטעם זה לא מצאתי מקום לכלול במתחם חלק ניכר מהפסיקה שהגישו. התביעה הגישה פסיקה הכוללת נסיבות מחמירות יותר, כדוגמת הרשעה בעבירות נוספות, או שימוש בחפץ שהוביל לחבלה (כמו למשל: רע"פ 9172/12 יונדין נ' מדינת ישראל (21.1.13); ת"פ (אשד') מדינת ישראל נ' רביבו (9.3.11)). מנגד, בא כוח הנאשם הגיש פסיקה הכוללת נסיבות מקלות יותר (כמו למשל: ת"פ (אשד') 21257-06-15 מדינת ישראל נ' ג.ד. (4.1.17)).

16.         מכאן, לאור מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה כפי שפורטו, מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין, נע בין מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, שיכול ויבוצע בדרך של עבודות שירות ובין מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים.

העונש ההולם בתוך המתחם

17.         לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

5

לחובתו של הנאשם עומד עברו הפלילי, הכולל הרשעות בעבירות אלימות, החזקת סכין, תקיפה חבלנית והשגת גבול. על הנאשם אף הוטלו תקופות מאסר ממושכות. עם זאת, לא התעלמתי מכך, כי מדובר בעבר פלילי ישן יחסית.

לזכותו של הנאשם עומדת בעיקר הודאתו במיוחס לו.

עוד יש לציין, כי הנאשם לא עבר כל תהליך טיפולי, בין היתר, משום ששירות המבחן לא מצאו כמתאים לטיפול.

18.         מכאן שעל העונש ההולם להימצא מעט מעל מחצית מתחם העונש ההולם, והוא כולל מאסר בפועל, מאסר על תנאי, ופיצויים.

סוף דבר

19.         לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

                    א.        מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 30.7.17;

                     ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות במשך 3 שנים מהיום;

                      ג.         הנאשם ישלם למתלוננת, עדת תביעה מספר 2, פיצויים בסכום של 5,000₪. את הפיצויים ישלם למתלוננת ב-5 תשלומים שווים, החל מיום 1.3.18 וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן. לא יעמוד הנאשם באיזה מהתשלומים שנקבעו, יעמוד הסכום במלואו לפירעון מיידי.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ח, 12 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.