1

 

כתב האישום

1.     הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו, בביצוע עבירות המפורטות ב- 12 אישומים בכתב האישום המתוקן:

 

2

האישום הראשוןמייחס לנאשם עבירה של שיבוש מהלכי משפט - עבירה על סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק (ריבוי עבירות); זיוף בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 418 סיפא לחוק (ריבוי עבירות); שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 420 + 418 סיפא לחוק (ריבוי עבירות).

 

האישום השנימייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק.

 

האישום השלישי מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק.

 

האישום הרביעי מייחס לנאשם עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא + סעיף 25 לחוק.

 

האישום החמישי מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק.

האישום השישי מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 לחוק.

 

האישום השביעי מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק (מספר עבירות).

 

האישום השמיני מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק (מספר עבירות).

 

האישום התשיעימייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק; זיוף בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 418 סיפא לחוק; שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיפים 420 + 418 לחוק.

 

האישום העשירי מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק.

 

האישום האחד עשר מייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 415 סיפא לחוק (מספר עבירות).

 

3

האישום השנים עשר ייחס לנאשם עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות- עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק (מספר עבירות).

 

2.     בהתאם לעובדות האישום הראשון - חברת הימנותא בע"מ (להלן: "הימנותא") הינה חברת בת של קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל), אשר עיקר עיסוקה בנכסי דלא ניידי ברחבי המדינה. בבעלותה של הימנותא אדמות בסמוך לכפר ירכא, והיא אפשרה ביצוע עסקאות חליפין, בהן אנשים שבבעלותם קרקע פרטית היו רשאים להציע את הקרקע שברשותם להחלפה עם קרקעות בבעלות הימנותא, וחברת הימנותא, לאחר שהייתה בוחנת את הקרקע שהוצעה לה, הייתה יכולה לאשר את ההצעה על מנת שעסקת החליפין תצא אל הפועל.

 

החל משנת 2013 ייצג עו"ד עבאס עבסי (להלן: עו"ד עבסי) עשרה לקוחות שונים מכפר ירכא אל מול הימנותא, בניסיון להוביל לביצועי עסקאות חליפין ללקוחות, באמצעות קרקעות שירכשו עבורם על ידו במקומות שונים בצפון המדינה, אותן הלקוחות יחליפו עם הקרקעות שבבעלות הימנותא (להלן: "עסקת החליפין"). עו"ד עבסי גבה מהלקוחות סכומי כסף בסכום כולל של כ-2.3 מיליון ₪ עבור שכר טרחתו וכן לצורך רכישת קרקעות עבור לקוחותיו שעימם תכנן לבצע בהמשך את עסקאות החליפין עבורם. בתאריך 16.4.15, הוחלט ע"י דירקטוריון הימנותא, על עצירת טיפול בעסקאות חליפין עם גורמים פרטיים. לאור האמור, הופסקו ניסיונות הטיפול של עו"ד עבסי בעסקאות החליפין של הלקוחות.

 

4

במהלך חודש מאי 2016 לערך, פגש עו"ד עבסי את הנאשם, המוכר לו, ובמהלך שיחתם סיפר עו"ד עבסי לנאשם על עסקאות החליפין עם הימנותא, אותן הוא מנסה לקדם עבור לקוחותיו וכן על כך שהימנותא החליטה לעצור את הטיפול בעסקאות החליפין. הנאשם הציג מצג שווא לעו"ד עבסי לפיו הוא יכול לקדם את הטיפול בעסקאות החליפין מול הימנותא, זאת על מנת לקבל כסף במרמה מעו"ד עבסי ולקוחותיו (להלן: "מצג השווא"). במסגרת מצג השווא הציע הנאשם לעו"ד עבסי לבדוק את עסקאות החליפין, תוך שסיפר לו במרמה כי הוא מכיר את מנכ"ל הימנותא מר אלכסנדר חפץ (להלן: "מנכ"ל הימנותא"). הנאשם קיבל מעו"ד עבסי את מספרי תיקי עסקאות החליפין של לקוחותיו. כעבור מספר ימים פנה הנאשם אל עו"ד עבסי והודיע לו כי הוא יכול לקדם את עסקאות החליפין מול הימנותא. כדי להשיג את אמונו של עו"ד עבסי במסגרת מצג השווא, פעל הנאשם לכך כי אדם אחר, שזהותו אינה יודעה למאשימה, התקשר לעו"ד עבסי, והציג עצמו במרמה כמנכ"ל הימנותא (להלן: "האחר"), ובשיחת ועידה, שנעשתה עם הנאשם ועו"ד עבסי, הביע האחר התעניינות בקרקעות שהציע עו"ד עבסי בעסקת החליפין, על אף עצירת הטיפול בעסקאות אלו. במהלך מצג השווא של קידום עסקאות החליפין, בין החודשים יוני -יולי 2016, סיכמו הנאשם ועו"ד עבסי כי עו"ד עבסי ישלם לנאשם שכר טרחה של 50% מהרווח שיקבל מלקוחותיו בגין עסקאות החליפין. במסגרת האמור, העביר עו"ד עבסי לנאשם מקדמה בסך של לא פחות מ-170,000 ₪ במזומן.

 

במסגרת מצג השווא מסר הנאשם לעו"ד עבסי מסמכים מזויפים, אותם זייף הנאשם, שעניינם אישור עסקאות החליפין על ידי הימנותא, כפי שיפורט להלן:

 

א.     בתאריכים 22-23/6/16, במסגרת מצג השווא, המציא הנאשם לעו"ד עבסי ארבעה מסמכים מזויפים, אותם זייף הנאשם, הנחזים להיות אישורים מאת קק"ל והנחזים להיות חתומים ע"י מנכ"ל הימנותא, ולפיהם עסקאות החליפין מאושרות וכי על עו"ד עבסי לפנות למשרדי קק"ל בירושלים בתאריך 4.7.16 לשם חתימה על עסקאות החליפין.

 

ב.     במהלך חודשים יולי-אוגוסט 2016, מסר הנאשם לעו"ד עבסי ארבעה מסמכים מזויפים, אותם זייף הנאשם, הנחזים להיות מסמכים מלשכת מנכ"ל קק"ל והנחזים להיות חתומים על ידי מנכ"ל הימנותא, ולפיהם מועד חתימת הסכם עסקאות החליפין נדחה לתאריך 13.7.16 ובהמשך נדחה לתאריך 25.7.16, לאחר מכן נדחה לתאריך 18.8.16 ולבסוף נדחה לתאריך 21.8.16.

 

ג.       בתאריך 25.8.16, נפגש עו"ד עבסי עם הנאשם וביקש ממנו כי יפעל לקבלת הסכם עם הימנותא. הנאשם אמר לו כי הוא יפנה למשרדי הימנותא בחיפה ויפעל לקבלת הסכם חתום עם הימנותא לגבי ביצוען של עסקאות החליפין. בהמשך היום, מסר הנאשם לעו"ד עבסי מסמך מזויף, אותו זייף הנאשם, הנחזה להיות "הסכם ראשוני לביצוע עסקת חליפין" בין הימנותא לבין לקוחותיו של עו"ד עבסי, הנחזה להיות חתום ע"י מנכ"ל הימנותא, ולפיו הימנותא מסכימה לבצע את עסקאות החליפין. עוד נרשם בהסכם כי הצדדים מתחייבים לחתום על הסכם מפורט בתאריך 29.8.16 במשרדי הימנותא בירושלים (להלן: "ההסכם הראשוני").

 

5

במסגרת מצג השווא, פעל הנאשם לכך כי אדם אחר, שזהותו אינה ידועה, שהתחזה במרמה למנכ"ל הימנותא, שוחח עמו בטלפון והעביר את הטלפון שלו לעו"ד עבסי להמשך השיחה. האדם האחר אמר לעו"ד עבסי שהוא זה שחתם על ההסכם הראשוני וכעת על עו"ד עבסי לחתום גם על ההסכם, וכי עו"ד עבסי יגיע בהמשך למשרדי הימנותא שם יחתום על הסכם מסודר. בשל מצג השווא האמור, חתם עו"ד עבסי על המסמך המזויף.

 

ד.      בתאריך 27.9.16 מסר הנאשם לעו"ד עבסי עשרה מסמכים מזויפים, אותם הוא זייף, והנחזים להיות בחתימתו של מר דני עטר, יו"ר קק"ל (להלן: "יו"ר קק"ל), והנחזים להיות מסמך של קק"ל הממוענים לכל אחד מלקוחותיו של עו"ד עבסי , ולפיהם, הוחלט בהמשך להסכם הראשוני כי החתימה על הסכם סופי תיערך בתאריך 13.10.16 ולאחריה תיחתם בקשה לרישום הערת אזהרה על שם הלקוחות בלשכת הרישום בנצרת.

 

 

 

בנוסף לכל הנ"ל, הציג הנאשם בפני עו"ד עבסי מצג שווא לפיו עו"ד עבסי ימונה למשרת יועץ משפטי בקק"ל. במסגרת מצג השווא עשה הנאשם שימוש במסמכים מזויפים הנחזים להיות של קק"ל, אותם זייף הנאשם, וכן בשיחות טלפון בהן נטלו חלק אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה ואשר התחזו במרמה כנושאי משרה בכירים בקק"ל, כמפורט להלן:

 

בתאריך 31.8.16 מסר הנאשם מסמך מזויף לעו"ד עבסי, אותו הוא זייף, והנחזה להיות מסמך של קק"ל ונחזה להיות בחתימתו של מר דני עטר, יו"ר קק"ל, לפיו קק"ל החליטו למנות את עו"ד עבסי ליועץ משפטי של קק"ל במחוז צפון תוך הזמנתו למשרדי קק"ל בירושלים לטקס מינוי שנועד להתקיים בתאריך 19.9.16. לאור האמור, בתאריך 18.9.16, נסעו עו"ד עבסי והנאשם למלון קראון פלזה בירושלים, במימונו של עו"ד עבסי. במהלך שהייתם במלון הציג הנאשם מצג שווא בפני עו"ד עבסי לפיו הוא משוחח עם יו"ר קק"ל בטלפון, ביודעו כי מדובר באדם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה. הנאשם נתן לעו"ד עבסי לשוחח עם האחר וזה מסר לעו"ד עבסי על דחיית טקס מינוי.

 

6

בתאריך 20.9.16 מסר הנאשם מסמך מזויף לעו"ד עבסי, אותו הוא זייף, והנחזה להיות מסמך של קק"ל ובחתימתו של יו"ר קק"ל, לפיו, קק"ל החליטו למנות את עו"ד עבסי ליועץ משפטי של קק"ל במחוזות צפון ומרכז, תוך הזמנתו למשרדי קק"ל בירושלים לטקס מינוי שנועד להתקיים בתאריך 27.9.16. לאור הנ"ל, נסעו ביום 26.9.16, עו"ד עבסי והנאשם, פעם נוספת למלון קראון פלאזה בירושלים, במימונו של עו"ד עבסי. במהלך שהייתם במלון, הציג הנאשם מצג שווא בפני עו"ד עבסי לפיו הודיע לו על דחיית מועד המינוי.

 

בתאריך 26.9.16 מסר הנאשם מסמך מזויף לעו"ד עבסי, אותו זייף הנאשם, הנחזה להיות מסמך של ועדת ההנהלה של קק"ל והנחזה להיות בחתימתו של יו"ר קק"ל, לפיו, קק"ל החליטו למנות את עו"ד עבסי ליועץ משפטי של קק"ל, תוך הזמנתו למשרדי קק"ל בירושלים לטקס מינוי שנועד להתקיים בתאריך 26.10.16. כמו כן, הנאשם מסר לעו"ד עבסי מסמך מזויף, אותו זייף הנאשם, הנחזה להיות פרוטוקול ישיבת ועדת ההנהלה של קק"ל מתאריך 26.9.16 בה הוחלט על מינויו של עו"ד עבסי ליועץ משפטי של קק"ל. לשם הגברת אמונו של עו"ד עבסי ובמסגרת מצג השווא, שלח הנאשם לעו"ד עבסי מהפלאפון שלו ארבע הודעות אס-אם-אס, בתאריכים 20.9.16 ו-26.9.16 באמצעות אפליקציית קקדו, כך שההודעות נחזו ככאלו שהתקבלו ממספר טלפון השייך ללשכת יו"ר קק"ל. כמו כן, שלח הנאשם לעו"ד עבסי, מהפלאפון שלו, הודעת אס-אם-אס אחת, בתאריך 27.10.16, באמצעות אפליקציית קקדו, כך שההודעה נחזתה ככזאת שהתקבלה ממספר טלפון השייך ללשכת מנכ"ל הימנותא. הודעות אלו התייחסו למינוי של עו"ד עבסי לתפקיד יועץ משפטי של קק"ל, כמפורט לעיל, ולהזמנתו לטקס מינוי בנדון.

 

7

מאזן אבו טריף, תושב ירכא, הינו אחד מלקוחותיו של עו"ד עבסי (להלן: "מאזן"). עובר לתאריך 25.5.16, החל מאזן בעבודות באדמה בירכא בחלקה 57 בגוש 1888 (להלן: "הקרקע"), שאותה חשב שיקבל במסגרת עסקת חליפין עם הימנותא בה יוצג ע"י עו"ד עבסי, אף שטרם אושרה עסקה שכזו. בעקבות כך הגישה מדינת ישראל תביעה אזרחית, ובתאריך 25.5.16 ניתן פסק דין ונקבע כי התביעה כנגד שני בניו של מאזן תימחק ואילו כנגד מאזן ניתן צו לסילוק יד מהמקרקעין, כמו כן, ניתן כנגד מאזן צו מניעה קבוע האוסר עליו לבצע כל שינוי במקרקעין. עוד נקבע, כי פסק הדין ככל שהוא נוגע לפינוי והריסה יעוכב למשך תקופה של שנה (להלן: "פסק הדין"). לאחר מתן פסק הדין, במהלך חודש יולי 2016, ייעץ עו"ד עבסי למאזן להמשיך ולבנות על הקרקע, זאת בהסתמך על המסמכים המזויפים שקיבל מהנאשם. בעקבות האמור, מאזן המשיך בבנייה בקרקע. כשהדבר התגלה לרשות מקרקעי ישראל, הוגשה בקשה לבית המשפט לדון את מאזן לפי פקודת ביזיון בית משפט. במהלך ההתדיינות בתיק, הגיש עו"ד עבסי בקשה לבית המשפט לדחיית מועד דיון אליה צירף את המסמך המזויף מתאריך 18.8.16, שקיבל מהנאשם, לפיו ישנה הסכמה של הימנותא לחתימת עסקאות החליפין. בתאריך 5.10.16, התקיים דיון בבית המשפט בו הודיע עו"ד עבסי לבית המשפט על בקשתו להשתחרר מייצוגו של מאזן לנוכח מינויו ליועץ משפטי של קק"ל, זאת בהסתמך על מצג השווא של הנאשם.

 

לאחר שנודע לקק"ל אודות המסמכים המזויפים שהוגשו לבית המשפט במסגרת התיק, בתאריך 11.10.16, שלח עו"ד דוד שפירא, בא כוחה של קק"ל והימנותא, פניות ללקוחותיו של עו"ד עבסי המודיעות להם על המסמכים המזויפים, על כך שקק"ל והימנותא אינן מכירות במסמכים מזויפים אלה, ועל כך שעו"ד עבסי אינו יועץ משפטי של קק"ל.

 

לאחר שנודע לעו"ד עבסי על הפניות האמורות, פנה אל הנאשם, בתאריך 12.10.16, והודיע לו על כך. הנאשם יצר מצג שווא בפני עו"ד עבסי בכך שפעל לכך שאדם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, ושהתחזה ליו"ר קק"ל דני עטר, התקשר אל עו"ד עבסי ואמר לו כי יעביר מכתב המפריך את האמור במכתבו של עו"ד שפירא. בתאריך 13.10.16 מסר הנאשם לעו"ד עבסי מסמך מזויף, אותו זייף הנאשם, הנחזה להיות חתום על ידי יו"ר קק"ל, דני עטר, בחתימה אלקטרונית, ולפיו, עו"ד עבסי מטפל נאמנה בכל הנוגע לעסקאות מול קק"ל, וכי הרצל כהן אינו נמנה עם עובדי קק"ל והימנותא. בנוסף ולשם הגברת אמונו של עו"ד עבסי באמור, יצר הנאשם מצג שווא במסגרתו, אישה, שזהותה אינה יודעה למאשימה, ושהתחזתה לגב' מיכל פרץ, מנהלת לשכת יו"ר קק"ל, שוחחה עם עו"ד עבסי והבהירה לו כי הרצל כהן אינו נמנה על עובדי קק"ל וכי הוא יטופל במישור המשפטי.

 

8

בתאריך 31.10.16 הגישה הימנותא לבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לצו מניעה זמני כנגד הנאשם, עו"ד עבסי והלקוחות, שלא לעשות שימוש במסמכים המזויפים הנוגעים לזכויות הימנותא בקרקעות, ובקשתה נתמכה בתצהיר של מר הרצל כהן. בעקבות כך פנה עו"ד עבסי לנאשם, והנאשם הציג מצג שווא בפני עו"ד עבסי, שבו הוא מתקשר טלפוני עם יו"ר קק"ל דני עטר ומשוחח עמו אודות הגשת כתב התביעה וצו המניעה. בנוסף ולשם הגברת אמונו, פעל הנאשם לכך, שאישה שזהותה אינה ידועה למאשימה, יצרה קשר עם עו"ד עבסי, והתחזתה בפניו כגב' מיכל חפץ, מנהלת לשכת יו"ר קק"ל. האישה אמרה לעו"ד עבסי כי יו"ר קק"ל דיבר עמה וביקש ממנה לשלוח אליו מכתב המפריך את כתב התביעה וצו המניעה, ואף ביקשה את עזרתו של עו"ד עבסי בניסוח המכתב.

 

בתאריך 2.11.16 מסר הנאשם לעו"ד עבסי מסמך מזויף, אותו זייף הנאשם, הנחזה להיות חתום ע"י יו"ר קק"ל דני עטר בחתימה אלקטרונית, ולפיו, האמור בכתב התביעה אינו נכון ומר הרצל כהן ועו"ד שפירא הפרו את כללי האתיקה והמשמעת של חברת הימנותא ויתנו את הדין על כך. בתאריך 13.11.16, במסגרת התגובה לבקשה לצו מניעה, מסר הנאשם תצהיר שקר וחתם עליו בפני עו"ד עבסי. בתצהיר השקר, אשר הוגש לבית המשפט, העיד הנאשם בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, עדות, לפיה את המסמכים המזויפים שזייף ושהעביר לעו"ד עבסי, קיבל ממנכ"ל הימנותא ומיו"ר קק"ל. בתאריך 15.11.16, התקיים דיון בבקשה לצו מניעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרתו העיד הנאשם, שקיבל את המסמכים המזויפים, שהעביר לעו"ד עבסי, מיו"ר קק"ל וממנכ"ל הימנותא וכן מנציגים של קק"ל והימנותא. עוד העיד הנאשם באופן כוזב כי שוחח עם יו"ר קק"ל בטלפון בנדון.

3.     בהתאם לעובדות האישום השני - בבעלות חברת הימנותא, בין היתר, אדמות בסמוך ליישוב זיכרון יעקב, וביניהן חלקה 79 בגוש 11290 בגוש 113719 (להלן: "הקרקע"). עו"ד אורי עמרני, בעל משרד עו"ד בזיכרון יעקב העוסק בתחום הנדל"ן, והבעלים של קרקע בשטח של שלושה דונם בחלקה 9 בגוש 13718. בתאריך 31.5.15 פנה עו"ד עמרני להימנותא בבקשה להציע להם עסקת חליפין עם הקרקע שבבעלותו בתמורה לקרקע, ועובר לתאריך 2.6.15, הפגיש מתווך נדל"ן בין הנאשם לעו"ד עמרני, במשרדו, שם הציג הנאשם בפניו מצג שווא לפיו הוא עוסק בהחלפת קרקעות מול מנהל מקרקעי ישראל והימנותא. עו"ד עמרני סיפר לנאשם על הצעתו להימנותא לגבי עסקת החליפין, וביקש ממנו לבדוק אם אפשר לבצע את עסקת החליפין, והנאשם אמר לו שניתן לבצע את העסקה. בתאריך 2.6.15, ולאור מצג השווא של הנאשם, חתם עו"ד עמרני על הסכם עם הנאשם על טיפול בעסקת החליפין, ובמעמד החתימה קיבל הנאשם במרמה ממנו שיק ע"ס 25,000 ₪, ופרע אותו, ובהמשך התחמק הנאשם מפניות עו"ד עמרני.

 

9

4.     בהתאם לעובדות האישום השלישי - סוהיר ח'לאילי (להלן: "המתלוננת") עבדה בעסק לקרמיקה השייך לבעלה בכפר נחף, וחברת ERNהיא חברה אשר נותנת שירותים של אישורים ובטחונות לשיקים שנמסרים לבתי עסק. במהלך שנת 2016 הפסיקה חברת ERNלעבוד עם עסקה של המתלוננת, וכשזו ביקשה ממנו לשוב לעבוד עימה, היא יצרה קשר עם יעקב סלמה, על מנת שיקשר בינה לבין הנאשם, כדי שהאחרון יסייע לה בכך. מספר ימים עובר לתאריך 26.4.17, שוחח יעקב עם הנאשם בטלפון ברמקול, בנוכחותה של סוהיר, ובשיחה זו הציג הנאשם מצג שווא כלפי המתלוננת, לפיו, נוכח קשריו עם עובדים בחברת ERN, ביכולתו להביא לכך שחברת ERNתשוב לעבוד עם העסק, ולשם כך הוא ביקש מהמתלוננת סכום של 7,000 ₪ כשכר טרחה. המתלוננת שילמה לנאשם 1,000 דולר במזומן, ולשם הגברת אמונה של המתלוננת בו ובמסגרת מצג השווא, שלח לה הנאשם, מהפלאפון שלו, הודעת אס-אם-אס, בתאריך 26.4.17, באמצעות אפליקציית קקדו, כך שההודעות נחזו להיות ככאלו שהתקבלו ממספר טלפון השייך לחברת ERN. ההודעות התייחסו לאישור בקשתה של המתלוננת לקבלת שירות לעסק מחברת ERN. בהמשך היום הגיע הנאשם לעסק המתלוננת, נפגש עימה, וזו שילמה לו סכום נוסף של 3,000 ₪ במזומן. כאשר הבינה המתלוננת כי חברת ERNלא תשוב לעבוד עימה, ניסתה ליצור קשר עם הנאשם, אך הוא התחמק ממנה ולא ענה לה לשיחות הטלפון.

 

5.     בהתאם לעובדות האישום הרביעי - בבעלות חברת הימנותא אדמות בסמוך לכפר נחף. עו"ד יאסר איסמעיל, אחיה של סוהיר - המתלוננת באישום השלישי לעיל, הגיע ביום 26.4.17 לעסק בו עובדת אחותו, ובאותה עת היה הנאשם בעסק, והציג עצמו במרמה בפניו כמי שמתעסק בעסקאות חליפין מול הימנותא. עו"ד יאסר אמר לנאשם שאביו מעוניין לרכוש שלוש חלקות אדמה בבעלות הימנותא הנמצאות באזור הכפר נחף, והנאשם הציג מצג שווא בפני עו"ד יאסר לפיו הוא משוחח בטלפון עם עובדי הימנותא אודות חלקות האדמה הללו ושווין הכספי. הנאשם אמר לעו"ד יאסר שבכדי לקדם את עסקאות החליפין עליו לשלם לנאשם סכום של 5,000 דולר, ולשם הגברת אמונו של עו"ד יאסר, כתב הנאשם הסכם בכתב ידו, בינו לבין אביו של יאסר, והבטיח לעו"ד יאסר שיפעל לכך שהחלקות יירשמו על שם אביו. עו"ד יאסר התנה את התשלום לנאשם בקבלת מסמכים מהימנותא, על כן לא שילם לנאשם את הסכום.

 

10

6.     בהתאם לעובדות האישום החמישי - אילנה לזר מתגוררת בטירת הכרמל, ובמהלך שנת 2015 היא פנתה אל הנאשם, בבקשה שיסייע לה בטיפול בתיקי הוצאה לפועל הקיימים נגדה. הנאשם טען במרמה בפניה שערך בדיקה, וכי קיימים תיקי הוצאה לפועל רבים נגדה, והציג בפניה מצג שווא לפיו הוא יסדיר את הטיפול בכל תיקי ההוצאה לפועל התלויים ועומדים נגדה וכן יפעל לכך שתקבל הלוואה כספית בסכום גבוה, כל זאת כנגד שכר טרחה בסכום של 10,000 ₪, והמתלוננת שילמה לו את הסכום הנ"ל, אותו לוותה מאחותה. הנאשם לא עשה דבר ממה שהבטיח, ולאחר פניות רבות מצד המתלוננת, הוא החזיר לה סכום של כ-3,500 ₪.

 

7.     בהתאם לעובדות האישום השישי - הוגו גלבן וז'קלין כהן מתגוררים יחד בטירת הכרמל, ובחודש אוקטובר 2015, חלתה ז'קלין ואושפזה בבית חולים בגין אירוע מוחי. מספר ימים לאחר מכן, הגיע הנאשם לביתם של המתלוננים, ביודעו על מצבה הרפואי של ז'קלין, והציע לסייע להם בעניינים שונים, לרבות אישור שהייה להוגו ממשרד הפנים, וקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי עבור ז'קלין. הנאשם דרש תשלום עבור שכר טרחה בסכום של 15,000 ₪, והוגו שילם לו את הסכום הנ"ל במזומן, ומסר לידיו מסמכים לשם קידום הטיפול. למחרת התקשר הנאשם להוגו ודרש 5,000 ₪ נוספים, לשם טיפול בענייניהם, הגיע לביתם והוגו שילם לו את מבוקשו. הנאשם לא טיפל בעניינם, ואף התחמק מפניותיהם.

 

8.     בהתאם לעובדות האישום השביעי - בשיר חלבי, יליד 1959, מתגורר בדלית אל כרמל, והוא הכיר את הנאשם באמצעות חבר, שסיפר לו כי הנאשם מציע עסקה לרכישת מכונות כביסה. בתאריך 30.6.15 נפגשו הנאשם והמתלונן בחיפה, במהלכה הציג הנאשם מצג שווא בפני המתלונן לפיו הוא איש עסקים ובכוונתו לייבא 400 מכונות כביסה ו-150 מכונות גילוח, וכי הוא זקוק לסכום של 3,500 דולר על מנת לשחרר מכולה בנמל אשדוד בה נמצאות המכונות. הנאשם אמר למתלונן כי אם ישלם לו את הסכום האמור עבור שחרור המכולה , אז המתלונן יהיה אחראי למכירת המכונות ולרווח שיתקבל עבורם, ולשם הגברת אמונו של המתלונן במסגרת מצג השווא, חתמו הנאשם והמתלונן על הסכם בנדון, והמתלונן שילם לנאשם סך של 13,000 ₪ במזומן. במקביל לנ"ל, הציג הנאשם בפני המתלונן מצג שווא לפיו הוא עובד כגובה כספים עבור חברת החשמל, וכי בעד סכום של 40,000 ₪ שייתן לו המתלונן יתחלק עמו ברווחי הגבייה, והמתלונן שילם לו את הסכום הנ"ל. המתלונן ניסה ליצור קשר עם הנאשם, שהתחמק ממנו, ולאחר כשבוע ענה הנאשם לטלפון, תוך שהתחזה לאחיו, גיא ריזינשוילי, וטען בכזב שהנאשם עצור, וכי הוא מבקש את עזרתו הכלכלית בסיוע למשפחת הנאשם בסכום של 2,000 ₪, והמתלונן שילם גם סכום זה. בהמשך לנ"ל, עובר לחודש מאי 2016, סיפר המתלונן לנאשם כי חברו איברהים עזאדין, המתגורר ברמת הגולן, בנה מבנה חקלאי תוך חריגה מהיתר בנייה, וביקש את עזרתו להסדרת ההיתר. הנאשם נסע עם המתלונן לרמת הגולן, והציג מצג שווא בפני המתלונן ואיברהים כי יוכל לטפל בעניינו של איברהים בעבור שכר טרחה של 27,000 ₪, והמתלונן ואיברהים שילמו לנאשם סכום של 27,000 ₪ במזומן, כאשר המתלונן שילם 17,000 ₪ מסכום זה ואיברהים שילם 10,000 ₪.

11

 

9.     בהתאם לעובדות האישום השמיני - ריאד זועבי, יליד 1949, מתגורר בנאעורה, ובסמוך לחודש ינואר 2016 הוא נפגש עם הנאשם, כדי שהנאשם יסייע לחברו לואי סאעבנה בנוגע לצו שיפוטי בגין עבירות בנייה. הנאשם הציג מצג שווא בפני המתלונן כי הוא יכול לסייע לחברו לואי, להסדיר דחיית הצו השיפוטי ולאפשר את פתיחת בית הספר בעבור מתן שכר טרחה, וביקש מקדמה בסכום של 55,000 ₪, וריאד שילם לו את הסכום הנ"ל, אותו קיבל מלואי. במקביל לכך, סיפר המתלונן לנאשם כי הוא פועל לקידום עסקת חליפין בין קרקע פרטית בעכו לאדמות מנהל מקרקעי ישראל באום אל פאחם, והנאשם הציג מצג שווא בפניו, לפיו באפשרותו לקדם את עסקאות החליפין, תמורת שכר טרחה. הנאשם התקשר לאדם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה, אמר למתלונן כי מדובר בעובד מנהל מקרקעי ישראל, ודיבר עם האחר בנוגע לעסקאות החליפין. לאחר מספר דקות התקשר האחר לטלפון של הנאשם, והנאשם נתן לאחר לשוחח עם המתלונן אודות עסקאות החליפין, והנ"ל אמר למתלונן, שהנאשם יגיש בקשה בשמו לקידום ביצוע עסקאות החליפין. הנאשם ביקש לצורך קידום הטיפול בעסקאות החליפין סכום של 80,000 ₪ במזומן מהמתלונן, והנ"ל שילם לו סכום זה.

 

10.                        בהתאם לעובדות האישום התשיעי - פריד אבו אל היג'א מתגורר בחיפה, וסמוך לתאריך 11.1.14, שהה בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה על מנת להסדיר חוב. הנאשם, אשר היה במקום, הציע לו עזרה, והציג מצג שווא בפניו, לפיו הוא יכול להסדיר ולסגור לו את התיקים הקיימים נגדו בהוצאה לפועל כנגד שכר טרחה בסכום של 10,000 ₪. למחרת, בתאריך 12.1.14, הנאשם התקשר לפריד, והשניים נפגשו, חתמו על הסכם לפיו הנאשם יסדיר סגירת תיקי ההוצאה לפועל שנגדו, בעבור שכר טרחה בסכום של 35,000 ₪, והמתלונן שילם לנאשם סך של 10,000 ₪ במזומן, כמקדמה בגין שכר הטרחה. כשבוע לאחר כן מסר הנאשם לפריד מסמך מזויף, אותו זייף הנאשם, הנחזה להיות מסמך של ההוצאה לפועל ולפיו תיקי ההוצאה לפועל של המתלונן נסגרו. כשהתברר לפריד כי תיקי ההוצאה לפועל עדיין תלויים ועומדים נגדו, הוא יצר קשר טלפוני עם הנאשם, שהתחמק ממנו, ולאחר פניות רבות החזיר לו הנאשם סכום של כ- 2,300 ₪.

 

12

11.                        בהתאם לעובדות האישום העשירי - יוחאי אלקובי מתגורר בתל אביב, והינו בעלים של דירה בבאר שבע, אותה הוא השכיר לאחרים. עקב קשיים בגביית דמי השכירות, פנה יוחאי אל יעקב סלמה, מחברת מסטר שיק, העוסקת בגביית שיקים, והאחרון הפנה אותו לנאשם, שהיה עמו באותה העת, וזה הציג בפני יעקב ויוחאי מצג שווא לפיו הוא יכול לטפל בעניין. בתאריך 26.6.17 נפגשו הנאשם ויוחאי, ואז הנאשם הציג מצג שווא בפני המתלונן לפיו הוא מכיר את השוכר בדירה, וכי הוא יכול לגבות את החוב של השוכר למתלונן, שעמד על 10,000 ₪, ואף לקבל מהשוכר סכום של 60,000 ₪ ליוחאי, בגין הנזקים שגרם השוכר. הנאשם דרש שכר טרחה בסכום של 5,600 ₪, ולשם הגברת אמונו חתמו השניים על הסכם בנדון, ויוחאי שילם לנאשם את הסכום הנ"ל.

 

בתאריך 28.6.16, התקשר הנאשם אל יוחאי והציג בפניו מצג שווא, לפיו יש מכולה בנמל חיפה ובה סחורה השייכת לו, והכוללת מזגנים וצעצועים ששווים 20,000 דולר. הנאשם הציע ליוחאי להיות שותפו בתכולת המכולה, וכי יתחלק עימו ברווחים ממכירת הסחורה, והשניים חתמו על הסכם בעניין זה, ויוחאי שילם לנאשם סך של 6,000 ₪ במזומן.

 

12.                        בהתאם לעובדות האישום האחד עשר - איאד חסנין מתגורר באעבלין, והוא חבר של יעקב סלמה, המכיר גם את הנאשם. עובר לתאריך 16.7.17 הציג הנאשם הציג מצג שווא בפני יעקב לפיו הוא מחזיק במכולה בה סחורה של נעליים למכירה, והציע ליעקב כי אם ישלם לו סכום של 30,000 הם יתחלקו ברווחים ממכירתה. יעקב פנה בעניין זה לאיאד, והציע לו לשוחח עם הנאשם אודות העסקה. בתאריך 16.7.17, נפגשו הנאשם ואיאד, ובפגישה זו הציג הנאשם הציג מצג שווא בפניו, בנוגע לעסקה והסביר לו כי עליו לשלם 30,000 ₪ בשביל לשחרר את המכולה מנמל אילת, ולשם הגברת אמונו התקשר הנאשם לאדם בשם אלכס מנמל אילת, וטען בפני איאד בסיום השיחה כי אם ישלם עתה 15,000 ₪ במזומן, אז המכולה תגיע אליו תוך מספר ימים, ואיאד שילם לו את הסכום הנ"ל.

 

למחרת, בתאריך 17.7.17, הציג הנאשם בפני איאד מצג שווא לגבי עסקה של רכישת מקררים ואמר לו שאם הוא ישלם סכום של 24,000, אז הם יתחלקו ברווחים ממכירת המקררים, ואיאד שילם לו את הסכום הנ"ל.

 

13

בתאריך 18.7.17 הציג הנאשם בפני איאד מצג שווא לגבי עסקה של רכישת מכנסי ג'ינס, ואמר לו, שאם הוא ישלם לו סכום כסף, הם יתחלקו ברווחים ממכירת המקררים. כחלק ממצג השווא טען הנאשם בפני המתלונן כי עליהם לנסוע לאילת כדי לראות את הסחורה, ואכן למחרת נסעו איאד, בנו ואחיינו, יחד עם הנאשם, למלון דן פנורמה באילת, שם שהו משך שתי לילות במימון איאד. במהלך שהותם באילת, הציג הנאשם מצג שווא בפני המתלונן לפיו לא יוכלו להיכנס לנמל כדי לראות את הסחורה, מאחר שלוקח זמן להוציא עבור המתלונן אישור כניסה לנמל בשל היותו ממוצא ערבי. במהלך אותה שהות באילת, הציג הנאשם בפני איאד עסקה כוזבת נוספת, לרכישת מכשירי טלפון סלולריים, ממנה ירוויח איאד, ובתמורה עליו לשלם לנאשם סך של 8,000 ₪, וביום 20.7.17 שילם איאד לנאשם את הסכום הנ"ל.

 

במקביל לנ"ל, הציג הנאשם מצג שווא בפני איאד, לפיו הוא מקדם עסקת פחם, על ידי יבוא פחם מחוץ לארץ ומכירתו לחברת פחם בארץ. לשם הגברת אמון המתלונן, ובמסגרת מצג השווא, שלח הנאשם בתאריך 18.7.17 מיילים, מחשבון המייל של אשתו למייל של איאד, ואלה עסקו בעסקת הפחם. ביום 21.7.17 שילם איאד לנאשם סכום של 5,600 במזומן.

 

13.                        בהתאם לעובדות האישום השנים עשר - יוסף שמחי מתגורר בראש העין, ויעקב סלמה עובד בחברת מסטר שיק, העוסקת בגביית שיקים. במהלך חודש מאי 2017 הגיע יעקב ליוסף, כדי לגבות ממנו שיק שלו שלא כובד על ידי הבנק. יוסף שאל את יעקב אם הוא מכיר אדם שיכול לעזור לו בקבלת הלוואה. יעקב שוחח עם הנאשם, והנאשם הציג בפניו מצג שווא לפיו ביכולתו להביא לאישור מתן הלוואה ליוסף. למחרת, הגיעו יעקב והנאשם לעסק של יוסף, והנאשם הציג בפניו מצג שווא לפיו הוא יכול להביא לאישורה של הלוואה עבורו בסכום של מיליון ₪ מבנק יהב, תמורת שכר טרחה, והכסף שישולם לנאשם ישמש אותו לרכישת מכולות במחסני ערובה באשדוד, והוסיף שיוסף אף יקבל תשואות רווח על הכספים שיעביר אליו. לשם הגברת אמונו של יוסף, ובמסגרת מצג השווא, שלח הנאשם ליוסף, מהפלאפון שלו, הודעות אס-אם-אס, בתאריכים 30.5.17 ו-5.6.17, באמצעות אפליקציית קקדו, כך שההודעות נחזו להיות ככאלו שהתקבלו ממספר טלפון השייך לבנק. ההודעות התייחסו לאישור בקשתו של יוסף לקבלת הלוואה מבנק יהב. בהסתמך על מצג השווא שיצר הנאשם, שילם יוסף לנאשם סכום של 127,000 ₪, במהלך החודשים מאי-יוני 2017, מתוכם 20,000 ₪ במזומן והשאר בצ'קים. לאחר קבלת חלק מהשיקים, נסע הנאשם עם יעקב לחברת לימון פיננסים בע"מ בפתח תקווה, בבעלות יהודה ארביב, העוסקת בניכיון שיקים, שם הנאשם ניכה את השיקים שמסר לו המתלונן וקיבל עבורם כסף מזומן. הנאשם ביקש מיעקב לחתום כערב על השיקים והלה עשה כבקשתו. חלק מהשיקים שנתנו ליהודה בסכום של 16,000 ₪ לא כובדו, והנאשם התחמק מפניות יהודה אליו, על כן פנה ליעקב, שהיה ערב לשיקים, וזה שילם לו סך של 2,500 ₪, על חשבון כיסוי החוב.

 

הסדר הטיעון

14

14.                        הצדדים הגיעו להסדר טעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, בנוסחו המתוקן שתמציתו פורטה לעיל, הנאשם הודה והורשע בכל המיוחס לו, המאשימה תעתור למאסר בפועל למשך 4.5 שנים, ואילו הסניגור יעתור למאסר למשך 3.5 שנים, והכל מיום המעצר. עוד סוכם שהמאשימה תעתור לפיצוי המתלוננים, למאסר מותנה ולקנס מרתיע, ואילו הסנגור יעתור להימנע מכך.

 

עדי אופי מטעם הנאשם

15.                        השוטר אלי פרנקו - חוקר במפלג הונאה במשטרת חיפה - לדבריו, הנאשם התנהג בנימוס ובסבלנות במהלך חקירותיו, לקח באופן מיידי אחריות מלאה על מעשיו, ואף חשף בפני החוקרים תיקים אחרים, שלא נשאל עליהם, וגם בהם הודה ולקח אחריות מלאה על מעשיו.

 

16.                        מרינה מגן - אחות רעיית הנאשם - לדבריה, הנאשם ואחותה התחתנו לפני 25 שנה, והנאשם השתלב היטב במשפחה, ועזר להם כלכלית.

 

17.                        ענת עוזרי - סיפרה כי היא מכירה את הנאשם שנים רבות וכי הילדים שלהם לומדים יחד. לדברי העדה, היא אם חד הורית, שעברה ימים מבלי שהיה לה אוכל בבית, ובאחד הימים פגשה בנאשם, וסיפרה לו על מצבה הקשה, ואז הנאשם הכניס אותה למאפיה "ושלח אותי הביתה עם שקיות. השבת הייתה עמוסה בזכותו" (עמ' 14 שורה 21). בנוסף סיפרה כי יש לה ילדה קטנה בעייתית "הוא תמיד תמך בה אם זה כספית, אם הוא לקח אותה לחנות משחקים ותמיד פינק אותה ודאג לה" (עמ' 14 שורות 22-23). העדה סיפרה על מקרי סיוע נוספים של הנאשם.

 

18.                        רחל ריזינאשוילי -רעיית הנאשם - לדבריה, מאז שנעצר הנאשם "הבית התהפך" ו"מבחינה כלכלית המצב מאוד קשה" (עמ' 15 שורות 19-20). העדה סיפרה כי היא גייסה את הבנים שלה ו "די הופתענו מכל המצב, היה לנו קשה" (עמ' 15 שורה 21). העדה הוסיפה, שהיא משתכרת כ- 5,000 ₪, וכי בנה הגדול השתחרר משירות צבאי בגבעתי, והפסיק את לימודיו כהנדסאי חשמל בכדי לתמוך בבית. העדה סיפרה עוד על הסיוע של הנאשם למשפחתה, ועל חינוך ילדיו לערכים, וכי "אני יודעת שהוא אשם, אבל אני רוצה שתמחלו לו קצת" (עמ' 16 שורה 9).

 

15

19.                        הרב שמואל פאניקשוילי - העד סיפר שהוא עלה לארץ מגיאורגיה מלפני כ- 17 שנים, וכי מאז הוא מכיר את הנאשם ואת משפחתו. העד סיפר על הסיוע של הנאשם לבית הכנסת, על הבאת תורמים, השלמת מניין והסיוע של הנאשם לאנשים במצוקה. העד ביקש כי "יתנו לו משהו קל מה שאפשרי לפי החוק. ... זה בן אדם שנדרש לקהילה" (עמ' 18 שורות 17-18).

 

20.                        הרושם שקיבלתי מהעדים הוא, שהנאשם אכן סייע כלכלית לאחרים, אך עולה בלבי חשש, שמא מדובר בסיוע באמצעות כספים שקיבל הנאשם במרמה מאחרים, ולכן "הקלות" שבהצעת אותו סיוע ובהעברת כספים, שהנאשם לא "התאמץ" בהשגתם, ואלה הושגו, ככל הנראה, בדרכים לא כשרות.

 

 

טיעוני ב"כ המאשימה

21.                        ב"כ המאשימה התייחס לעבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן, ושבביצוען הודה הנאשם. לדבריו, כתב האישום המתוקן מכיל 12 אישומים נפרדים, וכי סכום המרמה מסתכם בסך של כ- 650,000 ₪, שהתקבל ממתלוננים שונים, ולאורך זמן. ב"כ המאשימה התייחס לעונש המרבי הקבוע בחוק בגין עבירות המרמה, לערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהן, לכך שהנאשם המשיך במעשי המרמה שלו שעה שהעיד עדות כוזבת בבית המשפט המחוזי בחיפה, ובכך הכשיל הליך שיפוטי. ב"כ המאשימה התייחס לתכנון שקדם לביצוע העבירות, לנזק שנגרם מביצוען, ולזה שהיה עלול להיגרם. עוד נטען בנוגע לניצול לרעה של מעמד הנאשם, כפי שהציג עצמו בכזב, אל מול קורבנותיו, להיקף המרמה, לחלקו המלא בביצוע העבירות, לנסיבותיהם האישיות של המתלוננים, שחלקם מוחלש מבחינה סוציואקונומית, ואף התייחס לנסיבותיהם האישיות של חלק מהם, כמו להוגו גלבן וז'קלין כהן, שהם המתלוננים באישום 6 - ז'קלין אושפזה בבית חולים בגין אירוע מוחי והוגו נזקק להסדרת אישור השהייה שלו בארץ ממשרד הפנים - הנאשם ניצל את מצוקתם, הגיע לביתם מספר ימים לאחר האירוע הנ"ל, וביודעו על מצבה הרפואי של ז'קלין, הציג בפניהם מצג שווא לפיו הוא כביכול יעזור להם בקבלת קצבה מהביטוח הלאומי, וכן יעזור להם בקבלת אישור שהייה עבור הוגו. ב"כ המאשימה התייחס גם למתלוננים אחרים, והכל כמפורט בכתב האישום, שעיקריו הובאו על ידי לעיל.

 

16

22.                        ב"כ המאשימה התייחס גם לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, כמו לעברו הפלילי של הנאשם, והוסיף, שנטילת האחריות של הנאשם על מעשיו היוותה אחד מהשיקולים שהביאו להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. עוד נטען בנוגע להעדר ממצאים לתיקון תוצאות העבירות, בכך שהנאשם לא החזיר למתלוננים את מלוא כספם שנגזל על ידו. בנוגע לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות - עתר ב"כ המאשימה שלא ליתן משקל גבוה לשיקול זה, בין היתר בשל הקושי בגילוי עבירות מרמה. עוד נטען בנוגע להעדר אופק שיקומי לנאשם, ובנוגע לעדי האופי - נטען שהנאשם הסתיר מרעייתו את הכספים שגזל, וביקש ללמוד מכך על אופיו המניפולטיבי.

 

23.                        ב"כ המאשימה התייחס לפסיקה הנוהגת, ובין היתר לפסק הדין שניתן ב- ת"פ (מחוזי ת"א) 2399-01-14 מ"י נ' יעקב נומה (פורסם בנבו, 15.6.14) - שם הורשע הנאשם בביצוע עבירות שעניינן קבלת דבר במרמה בנסיכות מחמירות ועבירות נוספות, לרבות שבועת שקר ושיבוש מהלכי משפט, בגין קבלת כספים ממתלוננת קשישה שסברה כי הנאשם יפעל עבורה בעניינים שונים ומסרה לו סכום של כ- 760,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם לכלל עבירות המרמה שנע בין 4-7 שנות מאסר, והשית על הנאשם 5 שנות מאסר. ב"כ המאשימה התייחס לפסקי דין נוספים.

 

24.                        בסוף טיעוניו עתר ב"כ המאשימה לאמץ את עמדתו העונשית, ולהטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 4.5 שנים, ובנוסף - מאסר מותנה משמעותי, פיצוי מלא לנפגעי העבירות, וקנס מרתיע.

 

 

 

טיעוני ב"כ הנאשם

 

25.                        ב"כ הנאשם התייחס גם הוא לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ולדבריו, מרשו הוא "מעין רובין הוד של טירת הכרמל", בכך שתרם מזמנו, ממרצו ומכלל יכולותיו למען הזולת והקהילה, והפנה בעניין זה לדברי עדי האופי.

 

26.                        הסנגור הדגיש את שיתוף הפעולה יוצא הדופן של מרשו עם רשויות אכיפת החוק, והתייחס לעדות החריגה של חוקר במפלג ההונאה, שבא מטעם ההגנה והיה עד אופי לטובת הנאשם. לדברי הסנגור, מרשו הודה בכל המיוחס לו, וכן חשף פרשיות נוספות, שלא היה למשטרה מידע אודותיהם, והוסיף, שמרשו הודה בתיק נוסף, שנסגר, ובעקבות הודאתו הוא נפתח מחדש, וצורף לכתב האישום המתוקן.

17

 

27.                        ב"כ הנאשם התייחס גם הוא לפסיקה הנוהגת, ובין היתר הפנה לפסיקה שבה הוטלה ענישה מקילה מזו שהתבקשה ע"י ב"כ המאשימה, בגין עבירות זהות ואף חמורות מאלה שבביצוען הורשע מרשו. הסנגור התייחס גם לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ובין היתר טען שמרשו עצור מזה מספר חודשים, מיום 24.7.17, וכי מדובר במעצר ראשון שלו. עוד נטען, שעברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד, והוא כולל הרשעה בעבירה של זיוף דיסקים, בגינה נדון למאסר מותנה.

 

28.                        בסוף טיעוניו עתר הסנגור להסתפק ברף התחתון של מתחם הענישה שבהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, דהיינו 3.5 שנות מאסר בפועל. בנוגע לקנס ולפיצוי - הסנגור התייחס למצבו הכלכלי הקשה של מרשו, וביקש שככל שייפסק פיצוי - הוא ישולם לאחר שחרורו מהמאסר.

 

דברי הנאשם בטרם גזירת דינו

 

29.                        הנאשם פתח את דבריו בבקשת סליחה מהמשפחה שלו, והוא התחייב שלא לחזור על הטעויות שעשה. לדבריו "אני מתבייש במה שעשיתי. בוש ונכלם. לא הייתי צריך להגיע למצב הזה" (עמ' 22 שורות 31-32), ובהמשך אמר "אני באתי ואמרתי להם שעשיתי ככה וככה והם היו בהלם. העורך דין שלי שאל אותי למה אני אומר? עניתי לו שאני חייב לנקות את הכל. הרגשתי מועקה גדולה. פגעתי בהרבה משפחות והרבה אנשים" (עמ' 22 שורות 1-3). לעניין הכספים שלקח, אמר הנאשם (עמ' 23 שורה 8-13):

"אני אחזיר לאחר תקופת המאסר שלי, אני אעשה את זה בעבודה מאוד קשה. לעזאזל היום הזה שהתחלתי לראות את הדרך העקומה הזאת, היא לא הובילה אותי לשום מקום. יש לבן שלי בר מצווה עוד 5 חודשים ... כל הילדים שלי הם מלאכים נפלאים. יש לי אישה, אין מילים, אין מה להגיד. לא היה מגיע להם מה שהם עוברים. והאבא נשאר לבד, ויש לי אח בכור, גיסים, יש לי משפחה גדולה. לא הייתי צריך לעשות את זה. אני באמת מתבייש. המתלוננים, הם יקבלו ממני שקל בשקל בחזרה. אני לעולם לא אעשה שום עבירה יותר בעולם הזה".

 

 

 

דיון והכרעה

 

18

30.                        הרושם שקיבלתי מהנאשם, שהוא אכן הבין את חומרת מעשיו ואת האיסור שבהם, ומעצרו הארוך, לצד ניהול ההליך המשפטי, והחשש מתוצאותיו, הביאו אותו לידי חרטה אמיתית על מעשיו - חרטה שהחלה עוד בשלב החקירות, עת הודה הנאשם מיד בכל המיוחס לו, ואף הודה בעבירות נוספות שביצע, שעה שלמשטרה לא היה אפילו מידע לגביהם. אני רואה בהליך אותו עובר הנאשם מאז מעצרו, כתחילתו של הליך שיקומי.

 

31.                        מעשיו של הנאשם חמורים ביותר - הוא התחזה למי שאיננו, זייף מסמכים, רימה עורכי דין ואנשים נוספים תמימים, וגרם להם להאמין בשקריו, תוך שהוציא מהם סכומי כסף גבוהים. כך, למשל, בעניינו של עו"ד עבסי, שהנאשם גרם לו להאמין שהוא מונה להיות היועץ המשפטי של הקרן הקיימת לישראל, והוציא ממנו כספים בסכומים גבוהים, ואף גרם לו להוציא מלקוחותיו סכומי כסף גבוהים. הנאשם הגדיל לעשות שעה שמסר לעורך הדין תצהיר שקרי, ואף הגיע לבית המשפט והעיד עדות שקר, והכל בכדי לחזק את מצג השווא שהציג בפני קורבנותיו. הנאשם רימה גם אחרים, וגרם להם להאמין בקשריו אצל הגורמים השונים, ובדרך זו הוציא מהם כספים, תוך ניצול חולשתם הפיזית של חלק מהם, וחולשתם הנפשית של אחרים.

 

32.                        הנאשם, במעשיו, פגע במרקם החיים החברתי - כלכלי, ובמידת האמון של אנשים בסובבים אותם, ובאנשי המקצוע. עוד פגע הנאשם ברצונותיהם של המתלוננים, בחופש הבחירה שלהם ובחופש הפעולה שלהם, וכן בביטחונם הכלכלי ובאפשרויות השימוש שלהם בקנייניהם. בעדות השקר שמסר הנאשם בבית המשפט, הוא פגע בערך המוגן של עשיית הצדק. מידת הפגיעה של הנאשם בערכים המוגנים הנ"ל היא חמור.

33.                        כתב האישום המתוקן כולל מספר רב של פרטי אישום, ואני רואה בכל המיוחס לנאשם כאירוע אחד, בגינו אקבע מתחם ענישה אחד.

 

19

34.                        בקביעת מתחם הענישה ההולם את מעשי הנאשם, לקחתי בחשבון את הערכים החברתיים שנפגעו, ואת מידת הפגיעה בהם, את הפסיקה הנוהגת, כולל זו שאליה התייחסו באי-כוח שני הצדדים, וכן את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. בין היתר לקחתי בחשבון את התחכום והתכנון המוקדם של מעשי הנאשם, שכללו מצגי שווא, שימוש באנשים נוספים לצורך שכנוע קורבנותיו במרמה שהציג בפניהם, שימוש בטכנולוגיות לצורך זיוף מסמכים וחתימתם, וכן שימוש בתוכנת קקדו, שבאמצעותה שלח מסרונים שנחזו להיות כאלה שנשלחו ע"י גורמים אחרים, והכל בכדי לשכנע באמיתות שקריו, ולהוציא במרמה מקורבנותיו כספים. חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הוא מלא, והנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו הוא הוצאה של מאות אלפי שקלים במרמה מאנשים תמימים, שהאמינו לעלילות השווא שהציג בפניהם. לקחתי בחשבון את הנזק שהיה צפוי להיגרם ממעשיו, אלמלא נעצר ומעשיו הפליליים נפסקו עקב כך.

 

35.                        הנאשם זייף, בין היתר, מסמכים בשמם של יו"ר קק"ל, מר דני עטר, ושל מנכ"ל הימנותא, מר דני חפץ, ומסמכים מזוייפים אלה הוגשו בהליכים משפטיים, והנאשם אף הגיע והעיד בבית המשפט המחוזי, שהמסמכים התקבלו כביכול כדין, על אף שידע שהם מזוייפים. מהנ"ל אני מסיק, שהנזק שהיה צפוי להיגרם כתוצאה ממעשי הנאשם, הוא נזק גבוה מאוד, ורק מעצרו הביא לסיום הנזק הצפוי ממעשיו.

 

36.                        לקחתי בחשבון גם את הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירות, שהן סיבות כלכליות, בכדי להעשיר את כיסו בדרכי מרמה ועל חשבון אחרים, וכן לקחתי בחשבון את הבנתו המלאה למעשיו, ולפסול שבהם. עוד לקחתי בחשבון את ניצול הנאשם לרעה את מעמדו המזויף אל מול קורבנותיו, בכך שהוא הצליח, בדרכי מרמה ובאופן מניפולטיבי, לקבל כספים במרמה, הן מעורכי דין ומאנשי עסקים, והן מאנשים מוחלשים.

 

37.                        מסקנתי מכל הנ"ל היא, שמתחם הענישה ההולם את מעשי הנאשם, בגין כל המפורט בכתב האישום, הוא מאסר הנע בין 4 ועד 8 שנות מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית נוספת.

 

20

38.                        בנוגע לעונש בתוך המתחם הנ"ל, לקחתי בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, ובין היתר התחשבתי בפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו, תוך שלקחתי בחשבון את דברי רעייתו ואחותה, וכן את דברי כל יתר עדי האופי שהגיעו לבית המשפט ואמרו את דבריהם אודות הנאשם. לקחתי בחשבון את הנזקים שנגרמו לנאשם כתוצאה מביצוע העבירות ומהרשעתו, וכן את נטילת האחריות המלאה של הנאשם על מעשיו, ואת חשיפתו לאירועים פליליים נוספים, והודאתו בהם. לקחתי עוד בחשבון את שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק, כפי שפירטתי לעיל, וכעולה מדברי החוקר המשטרתי, שהעיד לעניין אופיו של הנאשם, ואת תרומת הנאשם החיובית לחברה, כעולה מדברי הרב, ומדברי יתר עדי האופי שהעידו בפניי. עוד לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ועד היום, וכן את העובדה שהנאשם עצור מזה למעלה מ- 8 חודשים, בתנאים של "עצור", להבדיל מתנאים של "אסיר", וללא כל "הזכויות" להם זכאי כל "אסיר", ובתנאים קשים יותר משל אסיר. כבר כתבתי בעבר, במספר פסקי דין, שתקופת מעצר של 8 חודשים משולה לתקופת מאסר לתקופה ארוכה יותר, בשל הקושי שבמעצר, ובשל ההבדל המשמעותי בתנאים להם זכאי "אסיר" לעומת "עצור".

 

39.                        מנגד, ולצורך קביעת העונש בתוך המתחם, לקחתי בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם, הגם שהוא אינו מכביד, וכן לקחתי בחשבון שהנאשם לא החזיר את מלוא הכספים שנטל מקורבנותיו, ובכך הוא לא השקיע מאמצים לתיקון תוצאות העבירות ולפיצוי על הנזק שנגרם ממעשיו.

 

40.                        נתון נוסף שלקחתי בחשבון, הוא עניין תחילת שיקומו של הנאשם, כפי שהתייחסתי לכך לעיל - אמנם לא ניתן לקבוע שהנאשם השתקם, וגם לא ניתן לקבוע שקיים סיכוי של ממש שהנאשם ישתקם, על כן אינני מוצא שיש מקום לסטות לקולא מהרף התחתון של מתחם הענישה שצוין על ידי, אך כניסתו להליך שיקומי, בהתאם לכל המפורט בגזר דין זה, וכן בהתחשב במכלול הנתונים שציינתי לעיל, מצאתי שהרף התחתון של מתחם הענישה שצוין על ידי, הוא העונש הראוי והנכון בתיק זה, ועונש זה נמצא בתוך גבולות הענישה לו טענו הצדדים, הגם שכל צד ביקש להשית עונש ברף שנטען על ידו, ולא נטענו גבולות ענישה. עונש זה, לצד פסיקת פיצוי מלא לכל קורבנות הנאשם, ובצירוף קנס מדוד, שאינו מייצג את הקנס שהיה ראוי להשית על הנאשם, אך החלטתי להקל בגובה הקנס, בכדי לאפשר לנאשם לשלם לקורבנותיו את סכום הפיצוי שנפסק על ידי, ואלמלא פסיקת הפיצויים המלאים - הייתי מחייב את הנאשם בתשלום קנס בסכום גבוה באופן משמעותי מזה שעליו החלטתי.

 

סוף דבר

41.  סוף דבר, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים והנתונים, אני דן את הנאשם לעונשים אלה:

 

(א) מאסר בפועל למשך 4 שנים, החל מיום מעצרו 24.7.2017 .

 

(ב) 9 חודשי מדאסר על תנאי, אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מיום שחרורו, אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

 

(ג) קנס ע"ס 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים, ע"ס 4,000 ₪ כל אחד, החל מיום 1.8.18, ובכל 1 לכל חודש אחריו.

 

(ד) הנאשם יפצה את קורבנותיו בהתאם לפירוט זה:

            עו"ד עבאס עבסי - סך של 170,000 ₪.

            עו"ד אורי עמרני - סך של 25,000 ₪.

            סוהיר ח'לאילי - סך של 6,500 ₪.

            אילנה לזר - סך של 6,500 ₪.

            הוגו גלבן וז'קלין כהן - סך של 20,000 ₪.

            בשיר חלבי - סך של 72,000 ₪.

            אברהים עזאדין - סך של 10,000 ₪.

            ריאד זועבי - סך של 80,000 ₪.

            פריד אבו אלהיג'א - סך של 8,000 ₪.

            יוחאי אלקובי - סך של 12,000 ₪.

            איאד חסנין - סך של 53,000 ₪.

            יוסף שמחי - סך של 127,000 ₪.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו ע"י הנאשם עד לא יאוחר מיום 1.8.18 .

 

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום, לבית המשפט המחוזי בחיפה.

 

 

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ח, 12 אפריל 2018, במעמד כל הצדדים.