רקע

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של התפרצות למקום שאינו מגורים או תפילה וביצוע גניבה לפי סעיף 407(ב) ביחד עם סעיף 29 (א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת כלי פריצה לפי סעיף 409 לחוק העונשין.

2.      כפי העולה מעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 30.04.21 בשעה 21:20 הגיע הנאשם ביחד עם האחרים שזהותם אינה ידועה לעסק בעודו אוחז לום ברזל והתפרץ בצוותא עם האחרים לעסק בכך שנכנסו לתוכו דרך דלת צדדית אשר הייתה נעולה. בהמשך ניגש הנאשם לדלפק הקופה החל לפתוח המגירות להוציא תכולתן ונטל לידו קופה קטנה אותה מסר לידי אחד האחרים. בסמוך לכך, איתר הנאשם כספת בתוך ארון, נטל הלום בידו והחל להכות בה באמצעות הלום עד אשר עקר אותה מקומה ומסר אותה לידי אחד האחרים. בשלב זה הוזעקה משטרה, הנאשם יצא בריצה מהעסק, השוטר צעק לעבר הנאשם : "משטרה" לאחר מספר צעדים הנאשם מעד ונפל לקרקע אז המשיך להשתולל בעודו אוחז בלום וניסה למנוע מהשוטרים לאזוק אותו. בעשותו כן, גנב הנאשם בצוותא עם אחרים כספת שהכילה למעלה מ 10,000 ₪, קופה קטנה שהכילה 900 ₪ ו 3 כרטיסי הנחות השייכים לעובדי העסק.

3.      ביום 03.02.22 הציגו הצדדים הסדר דיוני לפיו כתב האישום תוקן, הנאשם הודה והורשע במיוחס לו, המאשימה הצהירה שעמדתה למאסר בפועל.

תסקיר שירות מבחן

4.      תסקיר שירות המבחן מיום 04.07.22 סקר תולדות חייו של הנאשם, בן 35 נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי שנה עד 7 שנים, מתגורר בפזורת תל שבע מתקיים מקצבת השלמת הכנסה דרך ביטוח לאומי, משולב במסלול הכשרה תעסוקתית דרך לשכת התעסוקה, גדל במשפחה נורמטיבית ומתפקדת שחוותה מצוקה כלכלית ובשל כך נאלץ הנאשם כבר מגיל צעיר לעבוד לצורך פרנסת משפחתו וכן נהג לפנות לדרכים שאינן חוקיות. הנאשם ציין שמצוי במצב כלכלי קשה ומתקשה להסדיר חובותיו כלפי גופים ממשלתיים שונים, שירות המבחן הציע לו להסדיר חובותיו דרך הסיוע המשפטי.

הנאשם בעל עבר פלילי קודם בתחום הרכוש וסמים, נדון בעבר לעבודת שירות. הנאשם מסר שנהג לצרוך חומרים משני תודעה בעיקר במפגשים חברתיים, שלל בעיה או נזקקות טיפולית בתחום ההתמכרויות, בדיקות שתן שמסר נמצאו ללא שרידי סם.

במסגרת הליך המעצר, שולב הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית לעצורי בית, הנאשם הגיע למפגשים בקביעות, שיתף קשייו וביטא רצון לערוך שינוי באורחות חייו ובדפוסי חשיבתו.

בהתייחס לעבירות נשוא כתב האישום, הנאשם הודה במיוחס לו, סיפר ששני חבריו הציעו לו להצטרף לביצוע העבירה בתמורה כספית. הנאשם ציין שנעתר להצעה נוכח הפיתוי הכספי. הוא הביע צער על ביצוע העבירה, מבין שעליו לערוך שינוי בדפוסי חשיבתו ושעליו ללמוד להתנהל באופן כלכלי וכי עליו לערוך שינוי בנוגע לשילובו במערך תעסוקתי מסודר. שירות המבחן התרשם שנוכח נכונותו של הנאשם לבחינה עצמית הוצע לו להמשיך בקבוצה טיפולית המשכית, הנאשם שולב בקבוצה זו ב 17.05.22 נמצא כעת בשלב הראשוני, משתף בתכנים אישיים קשוב לשיח הקבוצתי לפי התרשמות מנחות הסדנה יכול הנאשם להיתרם מההליך הטיפולי.

שירות המבחן ציין שנוכח עברו הפלילי של הנאשם חומרת העבירות, התרשמות שירות המבחן שבמצבים בהם חש במצוקה עשוי הנאשם "להגמיש" הגבולות וכן אורח חייו העברייני טרם ביצוע העבירות והקושי לנהל אורח חיים נורמטיבי ויצרני. נוכח האמור סבר שירות מבחן שקיימים גורמי סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק בעתיד. מנגד ציין שירות המבחן שקיימים גם סיכויו שיקום נוכח הכרת הנאשם בדפוסי התנהגותו העבריינית רצונו לערוך שינוי, השתלבותו במסגרת הליך המעצר בקבוצה טיפולית במשך כ 4 חודשים וכן שילוב מחודש מאי 2022 בקבוצה המשכית.

לאור האמור המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן ולעניין העונש הטלת צו של"צ בהיקף 200 שעות מתוך הערכה שענישה שיקומית תאפשר המשך שילובו במסגרת הטיפולית והמשך השתלבותו בשוק העבודה והסדרת חובותיו. שירות המבחן ציין שהטלת עונש מאסר בפועל בדמות עבודת שירות תגרור נסיגה במצבו הכלכלי ותעיב על הליך השיקומי.

בתסקיר מיום 14.11.22, עלה שבמהלך תקופת הדחייה השתתף הנאשם בקבוצה טיפולית, הגיע למפגשים באופן עקבי ורציף, גילה חשיבות כלפי ההליך הטיפולי, שיתף פעולה באופן מלא עם תכני הקבוצה.

שירות המבחן ציין שהנאשם התקשה להגיע באופן עקבי לבדיקות לאיתור שרידי סם וזאת מסיבות שונות, בדיקת שנערכה לו נמצא נקייה משרידי סם.

כמו כן במהלך תקופת הדחייה הנאשם עמד בקשר רציף עם שירות המבחן, הביע רצון לחדש רישיון הנהיגה, החל בהליך הסדרת חובות, מסר כי ההליך הטיפולי בקבוצה מסייע לו והוסיף להבנה שאינו מעוניין לחזור לדפוסי התנהגות עבריינים.

שירות המבחן ציין שבמהלך התקופה לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים.

שירות המבחן התרשם שהנאשם עורך מאמצים לשינוי ובשקלול כל הנתונים המליץ על הטלת צו של"צ בהיקף 200 שעות, תוך שציין שענישה שיקומית תאפשר המשך השתתפותו במסגרת טיפולית והמשך שילובו בתעסוקה והסדרת חובותיו. שירות המבחן הדגיש שעונש מאסר בפועל או עבודת שירות יגרמו לנסיגה נוספת במצבו הכלכלי ותקשה על הליך השיקום.

טיעוני הצדדים

5.      ב"כ המאשימה הגישה טיעונים בכתב(ת/1) וכן השלימה טיעוניה בעל פה. בנוסף הגישה גליון הרשעות קודמות של הנאשם (ת/2).

ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות, על הנזק שנגרם למתלונן בעל העסק, על סכומי הכסף שנגנבו, בנוסף ציינה ב"כ המאשימה הערכים המוגנים שנפגעו, קניינו של הפרט, בטחון והגנה על פרטיותו של הפרט. ציינה כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה משמעותית. היא הדגישה שעבירות הרכוש הפכו למכת מדינה היא הפנה לפסיקה ועתרה למתחם ענישה הנע בין 10 ל 20 חודשי מאסר בפועל. בנוגע לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, ציינה שהנאשם אמנם הודה וחסך בזמן השיפוטי אולם מדובר בנאשם בעל עבר פלילי קודם בעבירות ממין העניין שבפניי, מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם החל מעורבותו בפלילים מגיל צעיר, העבירות בוצעו על רקע מצוקה כלכלית במטרה להשגת כסף קל ומהיר. שירות המבחן מציין שהנאשם סיגל לעצמו דפוסי עבריינות ובמצבי מצוקה עשוי להגמיש הגבולות תוך שנותן לגיטימציה למעשיו ללא חשיבה על ההשלכות. הנאשם אמנם עבר הליך טיפולי אך אין המדובר בטיפול ייעודי לעברייני רכוש. לטענתה המלצת שירות המבחן אינה בהלימה לחומרת העבירות. לאור האמור, עתרה ב"כ המאשימה, לקבוע עונשו של הנאשם בחלקו הבינוני של המתחם, בצירוף הטלת מאסר מותנה ארוך ומרתיע, קנס כספי, פיצוי לבעל העסק וכן התחייבות להימנע מביצוע עבירה.

6.      ב"כ הנאשם, ציין שכתב האישום תוקן לקולא, העבירות בגינן נותן הנאשם את הדין הן ההתפרצות לבית העסק במטרה לגנוב וכן החזקת כלי פריצה. ב"כ הנאשם טען שמתחם ענישה בגין עבירת התפרצות לעסק נע בין מספר חודשי מאסר בעבודת שירות לבין שנת מאסר בפועל.

7.      ב"כ הנאשם, הפנה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה שהנאשם עשה שינוי משמעותי בחייו. הוא הדגיש שעברו הפלילי של הנאשם ישן, הרשעה אחרונה לפני כ 7 שנים עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי ואילו הרשעה אחרונה בעבירת רכוש הינה מלפני כ 10 שנים.

שירות המבחן מציין שהנאשם נקי מסמים, העובדה שהתקשה למסור בדיקות שתן זה בשל אילוצים שונים ולא שחלילה ניסה להתחמק.

הנאשם שולב בקבוצה טיפולית ייעודית, שירות המבחן מציין במפורש שהנאשם עורך שינוי משמעותי, מגלה הבנה ראשונית לדרכי התנהלותו.

כפי העולה מהתסקיר הקודם, הנאשם מודה בביצוע העבירות, מספר על נסיבות האירוע ומבין שעליו לערוך שינוי בחייו, מעוניין להוות דוגמה לילדיו. שירות המבחן כבר במסגרת התסקיר הקודם, ממליץ על ענישה שיקומית. גם בתסקיר המשלים, עולה שהנאשם ממשיך בשיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול, משתף בתכנים האישיים, מגיע באופן עקבי, עורך מאמצים לשינוי דפוסי התנהגותו, לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים. הנאשם מעוניין להסדיר חייו, מבקש לחדש רישיון, מסדיר חובותיו הכספיים. לפיכך, ביקש ב"כ הנאשם, לסטות ממתחם העונש בהתאם לסעיף 40ד(ב) סיפא לחוק העונשין, ולקבל המלצת שירות המבחן. ב"כ הנאשם ציין שלא בכדי שירות המבחן מדגיש שהטלת מאסר בפועל או בעבודת שירות תגרום לנסיגה ותקשה על ההליך השיקומי.

8.      ב"כ הנאשם הגיש אסופת פסקי דין בעבירות דומות בהן סטה בית המשפט ממתחמי הענישה והטיל צו של"צ משיקולי שיקום. ב"כ הנאשם הדגיש כי במקרה זה יש לתת עדיפות לאינטרס השיקומי על פני האינטרס הציבורי.

9.      דברי הנאשם - הביע חרטה על מעשיו הסביר שבאותה עת היה מצוי במצב כלכלי קשה הוצע לו על ידי אחרים לבצע העבירה, לטענתו לא הייתה לו ברירה. הנאשם הסביר שכיום מצוי במצב אחר הוא מעוניין לשמש דוגמה לילדיו, כיום הוא מקפיד על כל דבר ומבקש עזרה.

דיון והכרעה

10.  על פי תיקון 113 לחוק העונשין, העקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם בין סוג ומידת העונש שיוטל על הנאשם. בעת קביעת מתחם העונש ההולם בית המשפט שוקל נסיבות ביצוע העבירה, הערך החברתי שנפגע ומידת הפגיעה באותו הערך וכן בחינת מדיניות הענישה הנוהגת.

11.  הערך החברתי אשר נפגע כתוצאה מהעבירות שבוצעו על ידי הנאשם הינו שמירה על קניינו של הפרט ובטחונו האישי של הפרט, מידת הפגיעה בערך המוגן הינה ברף הבינוני- נמוך בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה ולשווי הרכוש שנגנב.

12.  בכלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, שקלתי לחומרא, את העובדה כי הנאשם נכנס ביחד עם אחרים לעסק בעודו אוחז בלום ברזל, ובאין מפריע נוטל קופה קטנה ועוקר כספת שהייתה במקום ומעבירם לידם של אחרים ובכך גונב מבית העסק למעלה מ 10,000 ₪.

13.  על החומרה היתרה הגלומה בפריצה לבית עסק ראה עפ"ג (ב"ש)1203-07-21 מדינת ישראל נ' חזאם אלהוזייל (21.10.21) :

"התפרצות לבית עסק הינה עבירת רכוש חמורה, שהעונש הקבוע לצדה הוא 5 שנות מאסר. הפגיעה הישירה הכרוכה בה היא ברכוש ובקניין של הבעלים, אולם הנזק שהיא גורמת איננו מתמצה בכך. עבירות מסוג זה פוגעות בתחושת הביטחון של קרבן העבירה, של סביבתו, ושל החברה בכלל; מגדילות את הוצאות המיגון ועלויות הביטוח; ומייצרות תחושת חדלון ואין אונים, ופגיעה באמון במערכות אכיפת החוק. ויש להתייחס אליהן ברצינות ובחומרה".

14.  בחינת מדיניות הענישה הנהוגה בגין עבירת התפרצות לבית עסק וגניבה בנסיבות דומות מעלה מנעד ענישה רחב, כמפורט להלן:

א.    רע"פ 2326/15 עידן בנימין נ' מדינת ישראל (14.4.15) - הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של פריצה לבניין שאינו מגורים וביצוע גניבה, הנאשם התפרץ למשרד בכך שפתח דלת הכניסה באמצעות מפתח וגנב מהמקום מזוודה בה מסמכים שונים בניהם שיקים כסף מזומן ויהלום בשווי של למעלה מ 60,000 ₪. בית משפט השלום גזר על הנאשם 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל בצירוף ענישה נלווית, ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ב.      רע"פ 9043/14 דניאל ברששת נ' מדינת ישראל(18.01.15) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של הסגת גבול וגניבה בכך שנכנס ביחד עם 3 קטינים למחסן באמצעות מפתח הנאשם והקטינים נטלו מהמחסן קרטון שהכיל כלי עבודה . הנאשם צירף כתב אישום נוסף שעניינו שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ללא רישיון. הנאשם צעיר נעדר עבר פלילי אשר הוגש בעניינו תסקיר חיובי אשר המליץ על אי הרשעה והטלת צו של"צ, נדון ל 6 חודשי מאסר בעבודת שירות. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

ג.       רע"פ 6032/15 רפעת אל וחידי נ' מדינת ישראל (21.09.15) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות של גניבה ובשתי עבירות של התפרצות לבית עסק וביצוע גניבה, בכך שבשני מועדים שונים התפרץ לעסק גנב במועד ראשון כספת שהכילה טבעת זהב, שיק ע"ס 1,000 ₪ וכן 25 ש"ח במזומן במועד השני הגיע לעסק עם רכבו וגנב שקית קפה ובקבוק בושם. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל. הנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי למתלונן. ערעור שהגיש הנאשם על רכיב חילוט הרכב נדחה וגם בקשת רשות הערעור שהגיש נדחתה.

ד.      רע"פ 3153/15 ויסבולוד מטבייצ'וק נ' מדינת ישראל (11.05.15) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של קשירת קשר וסיוע לפריצה לבית עסק בכוונה לגנוב, הנאשם עבד כמלגזן בחברה, קשר קשר עם שניים אחרים להתפרץ לבית העסק של החברה ולבצע גניבה של מיליוני שקלים. הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, הוגש בעניינו תסקיר חיובי. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר ל 18 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל 8 חודשי מאסר , ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי התקבל ועונשו הופחת ל 6 חודשי מאסר. בית משפט העליון ציין שלאור נסיבות ביצוע העבירה מן הראוי כי יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל.

ה.     רע"פ 6263/15 אביחי קורם נ' מדינת ישראל (20.09.15) - הנאשם הורשע בהתאם להודאתו ב 3 כתבי אישום שונים בעבירות שונות בניהן עבירה של סיוע להתפרצות לבית עסק , בית משפט השלום קבע בגין עבירות הסיוע להתפרצות מתחם ענישה הנע בן 4 חודשי מאסר ל 10 חודשי מאסר. בגין כלל כתבי האישום נדון הנאשם ל 10 חודשי מאסר בפועל. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחו.

15.  לנוכח האמור לעיל ולאחר שעיינתי בפסיקה שהוגשה מטעם הצדדים, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות כמפורט בכתב האישום המתוקן, אני קובע כי מתחם הענישה נע בין 6 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

גזירת העונש המתאים לנאשם

16.  סטייה ממתחם העונש ההולם - סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום, אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". סעיף זה מבטא עמדת המחוקק כי יש ליתן, לעתים, מעמד בכורה לשיקול השיקומי על חשבון העיקרון המנחה בענישה, הוא עיקרון ההלימה, והכל במקרים המתאימים לכך. השיקולים שניתן לשקול בהקשר הינם בין היתר :

"...המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי העבירה" (ראה ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל, פיסקה 24 לחוות דעתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז (18.04.2018)).

ככל וקיים חשש לפיו מאסר בפועל של נאשם עשוי לאיין את התהליך השיקומי בו מצוי או לפגוע בו באופן ניכר יש להעדיף את שיקולי השיקום על פני השיקולים האחרים העומדים בבסיס הענישה (ע"פ 7555/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (10.6.2015)). ואכן, לנוכח הלכות אלה, בית המשפט העליון סטה לא אחת ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום (ראה ע"פ 1903/13 עיאשה נ' מדינת ישראל (14.7.2013); ע"פ 4609/14 צורדרקר בסט נ' מדינת ישראל (1.3.2015); ע"פ 779/15 פלוני נ' מדינת ישראל (12.4.2015); ע"פ 3381/16 אלקרינאוי נ' מדינת ישראל (10.7.2016))

17.  בענייננו אין חולק כי העבירות שביצע הנאשם הן חמורות ועל בית המשפט להעביר מסר מוחשי וברור כנגד כל מי שביצע עבירות מסוג זה, יחד עם זאת, יש לערוך איזון בין האינטרס הציבורי בהרתעה וההכרח להילחם ביד קשה בעבירות אלו לבין האינטרס האישי של הנאשם.

18.  בענייננו, תסקירי שירות המבחן מלמדים על כך שהנאשם עבר ועודנו עובר תהליך שיקום משמעותי ועקבי. מתסקירי השירות עולה תמונה ברורה של התקדמות בהתנהלותו, בתפיסתו ובגישתו של הנאשם, ולמעשה מתקיימים רוב רובם של השיקולים שצוינו לעיל. ההתקדמות והשינוי שחלו בנאשם באים לביטוי הן במישור הרגשי-פנימי, הנאשם הפנים והבין באופן מעמיק השלכות מעשיו עליו ועל בני משפחתו. כמו כן הנאשם מבטא השינוי כלפי חוץ בכך שמעוניין בחידוש רישיון נהיגה, בהסדרת חובותיו וזאת מתוך הבנה והכרה בכך שאינו מעוניין לשוב לדפוסי עבריינות ומעוניין לנהל אורח חיים נורמטיבי. בנוסף הביע הנאשם גילויי חרטה כנים ואף הביע צער על התנהלותו העבריינית. ניכר כי ההליך פלילי היוו עבורו גורם מרתיע והוא מעוניין לשנות דרכו. בהתאם לכך, גם הסיכוי להישנות עבירות מצידו פחת באופן משמעותי. במישור הטיפולי, הנאשם משתתף בקבוצה טיפולית, מפגין מחויבות ומוטיבציה גבוהה לעבור שינוי. במבט רחב יותר ניתן לציין כי במועד ביצוע העבירות הנאשם היה שרוי בסחרור על רקע מצב כלכלי קשה וכיום הצליח להיחלץ מכך ונמצא במגמת שיקום.

19.  יש לציין כי בעניין זה התלבטתי רבות, האם יש לאמץ המלצת שירות המבחן להטלת צו של"צ או שיש להורות על הטלת מאסר בפועל שירוצה בעבודת שירות. לאחר שבחנתי הדברים, ובמיוחד לנוכח כברת הדרך שעבר הנאשם הן מבחינת טיפולית ובמיוחד הבראתו הכלכלית ועובדת היותו של הנאשם מפרנס עיקרי של משפחתו, הוצאתו ממעגל העבודה תסב פגיעה קשה במשפחתו ובילדיו ועשויה להוביל להתדרדרות וחזרה למעגל הפשיעה. אני סבור שיש להורות על הטלת צו של"צ בהיקף שעות רחב יותר מזה שהוצע על ידי שירות המבחן וזאת כדי להעביר מסר חד וברור לנאשם בנוגע לחומרת מעשיו וכן נוכח האינטרס הציבורי. עוד מצאתי לנכון לציין כי לטעמי בעניינו של הנאשם יש מקום לסטות משיקולי שיקום ממתחם העונש שפורט לעיל עם זאת על אף שהעונש הראוי היה מאסר בעבודת שירות לתקופה של מספר חודשים הרי שנוכח נתוניו האישיים של הנאשם כפי שפורטו בהרחבה בתסקיר והחשש כי השמתו בעבודת שירות עלולה להביא לפגיעה בפרנסת המשפחה ומכאן, להידרדרות למעגל עבריינות מצאתי כי יש להעדיף בעניינו הטלת צו של"צ למספר שעות שיהא בהלימה לתקופת עבודת השירות שהייתי גוזר על הנאשם. ברור כי קיימת הבחנה ביו שני סוגי ענישה אלו אולם בשים לב להעדפת ההליך השיקומי בעניינו של הנאשם ותוך איזון עם הצורך בהרתעת הרבים בשים לב לחומרת העבירה אני סבור כי האיזון הנכון במקרה זה, הינו הטלת צו של"צ בהיקף של 400 שעות.

20.  לאור האמור לעיל ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתסקירי שירות המבחן ובחנתי את מכלול השיקולים, מצאתי לנכון לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.

סוף דבר

21.  אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    צו של"צ בהיקף 400 שעות למשך שנה, שיבוצע בהתאם לתוכנית שתוגש על ידי שירות המבחן.

ב.      מורה על הטלת צו מבחן למשך שנה מהיום. במסגרת זו על הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן ככל שיידרש. מובהר לנאשם כי אי שיתוף פעולה עם צו המבחן, או עם גיבוש תכנית השל"צ וביצועה באופן מלא, עלול להביא לגזירת עונשו מחדש במסגרת בקשה להפקעת צו השל"צ ו/או הפקעת צו המבחן.

ג.       הנאשם יצהיר על התחייבות כספית ע"ס 3,000 ₪ להימנע מכל ביצוע עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב, וזאת במשך שנתיים מהיום.

ד.      הנאשם ישלם פיצוי כספי בסך 2,000 ש"ח למתלונן עת/8, מר אופיר ביטון, ת"ז 026487959. הפיצוי ישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.2.2023.

ה.     הנאשם ישלם קנס כספי בסך 2,000 ש"ח שישולם בארבעה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.2023. מובהר לנאשם כי ככל ולא יעמוד באחד מהתשלומים שפורטו לעיל, יעמוד מלוא הפיצוי והקנס לפרעון מיידי.

שירות המבחן מתבקש להגיש תכנית של"צ בהיקף של 400 שעות כמפורט לעיל בעניינו של הנאשם, וזאת תוך 30 יום מהיום.

קובע דיון תזכורת לאישור תכנית השל"צ במעמד הצדדים ליום 29.1.23 בשעה 11:15.

ניתן לייתר התייצבות לדיון ככל ויתקבל אישור מטעם ב"כ הנאשם לתכנית השל"צ ותינתן החלטה משלימה.

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ג, 13 דצמבר 2022, בנוכחות הצדדים.