ת"פ 811/04/23 – איאד מרזוק (,) נגד מדינת ישראל –
בית המשפט המחוזי בחיפה |
|
|
|
ת"פ 811-04-23 מדינת ישראל נ' מגיס(עציר) ואח'
תיק חיצוני: 139005/2023 |
בפני |
כבוד השופט גיל קרזבום
|
|
המבקשים |
איאד מרזוק ( 2) באמצעות בא כוחו עו"ד סאלח עבאס
סאמי טנוס - 3 באמצעות בא כוחו עו"ד חנא בולוס |
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל - באמצעות פרקליטות מחוז חיפה |
|
ובעניין
משיבים פורמאליים אמג'ד מגיס (נאשם 1)
רביע מגיס (נאשם 4)
ראסם מגיס (נאשם 5)
החלטה בבקשת הנאשמים 2ו-3 להפרדת אישומים
|
1. לפניי עתירת הנאשמים 2 ו-3 להפריד את משפטם מזה של שאר הנאשמים, וזאת מכוח סעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.
תמצית עובדות כתב האישום ועיקרי האישומים
רקע
2. בין נאשם 1 ובין מוראן מגיס (להלן: "מוראן") ישנה הכרות מוקדמת. מוראן וואסף מגיס (להלן: "ואסף") הם בני דודים. בין נאשם 2 לבין סאמח סואעד (להלן: "סאמח") ישנם קשרי חברות, מוראן וסאמח בני דודים ובין נאשם 2 למוראן ישנה הכרות מוקדמת. בין מוראן לבין נאשם 3 ישנם קשרי חברות. נאשם 4, מוראן וואסף הם בני דודים. נאשם 5 הוא דודם של מוראן ושל ואסף. במהלך סוף שנת 2022 או תחילת 2023 עובר לתאריך 18/2/23 (להלן: "התקופה") הבריח מוראן 6 אקדחים מלבנון בצוותא חדא עם נאשם 1 כפי שיפורט באישום הראשון. בהמשך לאמור, ועד סמוך למעצרו של מוראן ב-18/2/23, מכר מוראן את האקדחים לנאשמים 2, 3 ו-4, בחלק מהמקרים בצוותא חדא עם ואסף , בלא רשות על פי דין, הכל כפי שיתואר בכתב האישום.
אישום ראשון (נאשם 1) - במהלך התקופה במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, החליט נאשם 1 להבריח מלבנון 6 אקדחים (להלן: "ההברחה"). לצורך ביצוע ההברחה, סיכם נאשם 1 עם תושב לבנון המכונה "אבו מוהנד" שיספק את כלי הנשק. בהמשך לכך סיכם נאשם 1 עם מוראן כי השניים יבריחו ביחד את האקדחים מגבול לבנון במקום הסמוך לעראמשה כפר מגוריהם של נאשם 1 ושל מוראן (להלן: "התוכנית"). בהמשך לאמור לעיל ובמסגרת התוכנית, השליך "אבו מוהנד" מעל לגדר הגבול, לעבר מוראן, תיק ובו 6 אקדחים (להלן: "האקדחים"). האקדחים הם כלי נשק שסוגלו לירות כדור שבכוחו להמית אדם. לאחר האמור מוראן נשא והוביל את התיק ובו האקדחים אל נקודה סמוכה לגדר הגבול, משם אסף אותו נאשם 1 באמצעות הרכב, והשניים נשאו והובילו בצוותא חדא את האקדחים לכפר עראמשה שם ירד מוראן מהרכב, נשא והוביל את האקדחים למקום מסתור. שם החזיקו בהם נאשם 1 ומוראן בצוותא חדא לתקופה שאינה ידועה למאשימה, והכל בלא רשות על פי דין. בהמשך לאמור לעיל במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, העביר מוראן לנאשם 1 שניים מהאקדחים, ונאשם 1 המשיך והחזיק בהם בלא רשות על פי דין לתקופה שאינה ידועה למאשימה. לנאשם 1 יוחסו עבירות של יבוא נשק והחזקתו.
אישום שני (נאשם 2) - בהמשך לאמור באישום הראשון, במועד שאינו ידוע במדוייק למאשימה, פנה מוראן אל סאמח סואעד (להלן: "סאמח") במטרה שזה יעזור לו לאתר רוכש עבור אחד האקדחים. סאמח עשה כן ופנה לחברו נאשם 2, הציע לו לרכוש אקדח ממוראן ונאשם 2 הסכים לכך. בהמשך לאמור לעיל נפגש נאשם 2 בכפר אבו סנאן עם מוראן שהגיע עם ואסף כשהם נושאים ומובילים בצוותא חדא אקדח שהינו נשק שסוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם וכן מחסנית תואמת שמהווה אביזר לנשק בלא רשות על פי דין. במהלך הפגישה רכש נאשם 2 ממוראן ומואסף בלא רשות על פי דין אקדח אשר סוגל לירות כדור ובכוחו להמית אדם יחד עם מחסנית תואמת תמורת סכום שאינו ידוע במדויק למאשימה. נאשם 2 נשא והוביל את האקדח לביתו, שם המשיך להחזיק בו. לאחר מספר ימים, נאשם 2 נשא והוביל את האקדח והחזירו למוראן נוכח טענתו כי הוא לא תקין ומוראן החזיר לנאשם 2 חלק מסכום הרכישה. לנאשם 2 יוחסו עבירות בנשק (רכישה, החזקה, נשיאה והובלה).
אישום שלישי (נאשם 3) - במהלך התקופה ובהמשך לאמור באישום הראשון נפגשו מוראן וואסף בכפר ג'דיידה מכר עם נאשם 3. מוראן וואסף הגיעו לפגישה כשהם נושאים ומובילים אקדח שהינו נשק אשר סוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם (להלן: "האקדח") זאת בצוותא חדא ובלא רשות על פי דין.במהלך הפגישה עם נאשם 3 הציעו מוראן וואסף לנאשם 3 ולאדם נוסף שזהותו שאינה ידועה למאשימה ואשר היה במקום יחד עם נאשם , לרכוש מהם את האקדח. במהלך הפגישה עם נאשם 3 בוצע ירי באקדח על ידי אחד הנוכחים וזאת על מנת לבדוק את תקינותו, אולם מכיוון שהתגלתה באקדח תקלה, המכירה לא יצאה אל הפועל במועד זה. בהמשך לאמור ובמועד מאוחר יותר, מכר מוראן לנאשם 3 ולאחר את האקדח בלא רשות על פי דין בסכום של 17,000 ₪, מתוך סכום זה העביר בהמשך מוראן סכום של 7,000 ₪ לנאשם 1. בנוסף לאמור לעיל, החזיק נאשם 3 בתאריך 19/03/23 בביתו 17 כדורים בקוטר 9 מ"מ. לנאשם 3 יוחסו עבירות בנשק (רכישה והחזקה).
אישום רביעי (נאשם 4) - במהלך התקופה ובהמשך לאמור באישום הראשון, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה רכש נאשם 4 ממוראן בלא רשות על פי דין שני אקדחים שהינם כלי נשק שסוגלו לירות כדור שבכוחו להמית אדם. לנאשם 4 יוחסו עבירות בנשק (רכישה והחזקה).
אישום חמישי (נאשם 5) -במהלך שנת 2022 או בסמוך לכך, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה העביר נאשם 5 בלא רשות על פי דין לואסף תת מקלע מאולתר אשר סוגל לירות כדור שבכוחו להמית אדם (להלן: "הנשק"). ואסף ביצע ירי של מספר כדורים שלא כדין בשטח פתוח באמצעות הנשק ולאחר מכן נשא והוביל אותו בלא רשות על פי דין למקום מסתור בכפר מגוריו (להלן: "מקום המסתור"). בהמשך לכך נשא והוביל ואסף את הנשק למקום מסתור אחר (בור אותו חפר בסמוך לרפת השייכת למשפחתו בכפר עראמשה ) והחזיק בו בצוותא חדא עם מוראן וזאת בלא רשות על פי דין. לנאשם 5 יוחסו עבירות (עסקה אחרת בנשק).
טענות הצדדים:
3. לטענת המבקשים לא היה מקום לכרוך את עניינם עם הנאשמים האחרים מהטעם, שלא מדובר באותה הפרשה. ב"כ הנאשם 3 הדגיש כי המכנה המשותף היחיד בינו לבין שאר הנאשמים הינה העובדה שעדי התביעה 1 ו-3 מעידים בכל אחד מהאישומים, אך ביחס לאירועים שונים. עוד ציין כי הוא מוותר על 48 עדים כאשר רק עדים 1 ו-3 רלוונטיים בעניינו, וניהול התיק במאוחד יגרור אותו לשמיעת כלל העדים, ובכך יתארך משפטו וייגרם לו עינוי דין משמעותי. ב"כ הנאשם 2 הצטרף לנימוקי ב"כ הנאשם 3 ולא הוסיף.
4. המאשימה התנגדה לבקשה. לטענתה העמדת הנאשמים בכתב אישום משותף עומדת בקריטריונים שנקבעו בסעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי. המאשימה ציינה כי בין הנאשמים קשרים משפחתיים או חבריים, המעשים קשורים זה בזה ומהווים פרשה אחת הקשורה בהברחת שישה אקדחים מגבול לבנון לישראל כמפורט באישום הראשון, כאשר שניים מהאקדחים נותרו אצל הנאשם 1. יתר האקדחים מאותה הברחה מצאו את דרכם כמפורט באישומים השונים לנאשמים 2, 3 ו-4. בנוסף נטען כי רשימת העדים מונה עדים משותפים להוכחת אשמת הנאשמים.
דיון
5. סעיפים 89-87 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מסדירים את נושא צירוף אישומים והפרדתם. בהתאם לסעיף 87: " מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר".
מחד, על בית המשפט לשקול: יעילות דיונית, מניעת סרבול הליכים וצדק מהותי, לרבות הערכה אחידה של מהימנות העדים ואפשרות לקבוע מדרג ענישה על פי חלקו של כל נאשם, ככל שיורשע. מנגד יש לשקול את הפגיעה בנאשמים ובפרט קיפוח יכולתו של הנאשם להתגונן בפני האישומים. בהקשר זה נפסק כי: "ככלל, שיקולי יעילות אינם שיקולים פסולים, אך הם מהווים שיקולים משניים לשיקולי צדק ולחשש מפני פגיעה בנאשם" ת"פ (נצ') 592/97 מדינת ישראל נ' שאולוב. עוד נאמר בהקשר זה כי: "...בהיעדר בסיס ממשי לקיום חשש שבירור האישומים במאוחד עלול לפגוע בהגנת הנאשם, אין בית-המשפט שועה לטענה כי בעצם צירופם של אישומים המבוססים על עובדות דומות יש כדי 'להשחיר' את פני הנאשם ולפגוע בסיכוייו שגרסתו ביחס לאישום זה או אחר תזכה לאמונו של בית-המשפט"(בג"ץ 5283/98 חדר נ' שופטי בית המשפט המחוזי בי-ם). לציין כי לבית המשפט הסמכות להחליט בכל שלב שלפני הכרעת הדין על הפרדת המשפט (ר' בג"צ 4451/04 קסטוריאנו נ' כבוד השופטת ח.כוחן).
מן הכלל את הפרט
6. הגם שהאישומים השונים מתייחסים לאירועים שונים, אם מבחינת זהות הנאשמים ואם מבחינת המועדים, עדיין מדובר באותה פרשה, וקיים קשר הדוק וחוט מקשר בין האישומים (בוודאי ביחס לאישומים 1-4), ודי בהקשר זה בקריאת כתב האישום.
7. מלבד העובדה שהמבקשים מוותרים על חקירת מרבית העדים למעט עדים 1 ו-3, לא הועלתה כל טענה ממשית לפגיעה בהגנתם.
8. בנוסף, העדים 1 ו-3 הינם עדים מהותיים ומרכזיים (כאשר עד תביעה מס' 1 רלוונטי לכלל האישומים ועד תביעה מס' 3 לאישומים 2, 3 ו-5). פיצול הדיון יסרבל את ההליך באופן ניכר, ויחייב את העדתם של העדים המרכזים מספר פעמים, וזאת שלא לצורך.
9. מעבר לנדרש, ניתן להניח בזהירות הנדרשת, שגם יתר הנאשמים יוותרו על חלק מהעדים, כך שספק רב אם המבקשים יאלצו לשמוע את כלל העדים.
10. במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, אני סבור שאין באיחוד האישומים כדי לפגוע בהגנת המבקשים. כאמור, ככל שאין בבירור האישומים במאוחד כדי פגוע בהגנת מי מהנאשמים, יש להעדיף את השיקולים הקשורים ביעילות הדיון וצדק מהותי כמפורט לעיל.
11. לאור כל האמור לעיל, אין כל הצדקה לפיצול המבוקש. הבקשה נדחית.
12. להודיע לצדדים.
ניתנה היום, כ' אייר תשפ"ג, 11 מאי 2023, בהעדר הצדדים.
