1

רקע דיוני

הנאשם הורשע על פי הודאתו בכך שביום 17.5.17 גנב בשוק מחנה יהודה עגלה, ובה כ- 500,000 ש"ח במזומן. הודאת הנאשם באה במסגרתו של הסדר טיעון אשר הוצג ביום 28.12.17, לפיו עתרו שני הצדדים יחדיו להשית על הנאשם עונש עיקרי של שנתיים מאסר. עוד הוסכם, כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם גם קנס כספי ופיצויים. במועד הצגת ההסדר ביקשה המאשימה אפשרות להעיד את המתלונן לעניין גובה הפיצויים. על מנת שלא לעכב את מתן גזר הדין, הוסכם בין הצדדים כי עיקרו של גזר הדין ינתן במקום והחלטה משלימה בשאלת הטלת פיצויים תנתן בנפרד. עוד הוסכם, כי ככל שהמאשימה לא תבקש להעיד את המתלונן, ההחלטה בעניין הפיצויים תנתן ללא קיום דיון נוסף, והצדדים טענו גם לעניין גובה הפיצוי. משכך, עיקרו של גזר הדין ניתן במקום ונותר להכריע בשאלת הפיצויים.

עמדות הצדדים

2

ב"כ המאשימה הפנה לסכום הגניבה המשמעותי ולכך שסכום הפיצוי המירבי אותו ניתן לגזור הוא כמחצית מהנזק שנגרם למתלונן. עם זאת, ביום 4.1.18 הודיעה המאשימה, כי אינה מבקשת להעיד את המתלונן לעניין נזקיו.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבות חייו של הנאשם, ובכלל זה להיותו דר רחוב, וטען כי לא יוכל לשלם למתלונן את סכום הפיצויים. לצד זאת טען, כי המתלונן יכול להגיש תביעה אזרחית נגד הנאשם.

דיון והכרעה

אין חולק, כי הנאשם גנב מהמתלונן סכום ניכר מאוד, כ- 500,000 ש"ח. ועם זאת, סימני שאלה רבים אופפים את המקרה שלפני: כתב האישום לא פירט מדוע הסתובב המתלונן בשוק עם כחצי מיליון ש"כ במזומן, בתוך עגלת קניות, למי שייך הכסף ומה מקורו. ומנגד, לא ידוע מה עשה הנאשם בכסף אשר נגנב מהמתלונן.

בנסיבות אלו, ראיתי לפסוק סכום אשר אמנם אינו משקף את מלוא נזקיו של המתלונן, אך יש בו לתת ביטוי לפגיעה שנגרמה לו. אציין בהקשר זה, כי המחוקק הגביל את סכום הפיצוי אותו ניתן לפסוק בהליך פלילי ל- 258,000 ש"ח, וממילא לא ניתן לפסוק פיצויים בגובה סכום הגניבה המלא, אלא לכל היותר כמחצית הסכום.

לפיכך פוסק למתלונן פיצויים בסך 100,000 ש"ח. הסכום ישולם עד ליום 20.3.18.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, בהעדר הצדדים (בהסכמתם).